ערים ירוקות: הערך הכלכלי

ערים ירוקות: הערך הכלכלי

לצערנו המניע החזק ביותר לשינוי הוא כסף, אבל לשמחתנו יש תקווה שהמשוואה הזו תפיץ את מהפכת הערים הירוקות לכל רחבי העולם. באוסטין, בירת טקסס, כבר זיהו את הפוטנציאל ויודעים לומר כמה מיליונים חוסכים להם עצי העיר

בעולם שלנו כמעט כל דבר מתורגם מיד לכסף ונמדד במונחים של רווח והפסד, אבל לפעמים אנחנו שוכחים להתחשב בערך הכלכלי של המובן מאליו. הנה דוגמה מהחיים בעיר – האם כשחלפתם היום על פני עשרות עצים בדרך לעבודה חשבתם ולו לרגע על הרווח שהם מספקים לתושבים שחיים בסמוך להם? העצים האלה הם לא מוצרים שאפשר לקנות ולמכור בשוק ולכן לכאורה הם חסרי ערך, אבל מתברר שהם לא רק מקשטים את הסביבה אלא גם יכולים בין השאר לסייע בהקטנת צריכת החשמל ובהעלאת ערך הנכסים באזור.

הנה מספרים: ממחקר שערך שירות היערות בטקסס על הערך הכלכלי של העצים באוסטין, בירת המדינה, עולה כי בעיר שאוכלוסייתה מונה כמיליון תושבים (2 מיליון כולל הכרך הסמוך) יש לא פחות מ-34 מיליון עצים המכסים כמעט שליש משטח העיר. החוקרים שבדקו את הערך הכלכלי של העצים הגיעו לנתון המדהים של 16 מיליארד דולר (480 דולר בממוצע לעץ). זה אינו ערך בר מימוש – אף אחד לא עומד לוותר על העצים – אך בינתיים כולנו נהנים מכך שהעצים אוגרים פחמן בשווי של 242 מיליון דולר, ותושבי העיר נהנים מחיסכון של כמעט 20 מיליון דולר בחשבון החשמל השנתי בזכות אפקט הצל של העצים לצד הנאות רבות נוספות כמו שיפור איכות האוויר, הגנה מפני סחף הקרקע בעת זרימת נגר ועוד.

היתרונות האלה, שהופכים את הסביבה העירונית שבה מרביתנו חיים למקום בריא וטוב יותר, יכולים להתקיים לא רק במקומות כמו אוסטין אלא בכל עיר בעולם. יתרה מזאת, מחקרים שפרסם מכון סטוקהולם לקיימות ועמידות מראים כי גם בערים שבהם הבנייה המואצת פגעה בעבר בסביבה, יש פעמים רבות כדאיות כלכלית בשיקום נהרות, יערות, אגמים ומרחבים אקולוגיים ברחבי העיר לרווחת תושבי העיר ובריאותם. החוקרים אף מדגישים שהריאות הירוקות של העיר מחזקות את עמידותה נוכח שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית, נושא שעליו אנו שבים וכותבים בבלוג שלנו.

ומה בישראל?

גם אצלנו יש ניצנים של שינוי. כך, לדוגמה, קק"ל פועלת בשילוב עם קהילות מקומיות לנטיעת יערות קהילתיים בסמוך לשטחים הבנויים; במודיעין, המתהדרת בתואר "העיר המתוכננת הראשונה בישראל", השטח הבנוי והשטח הירוק כמעט שווים בגודלם; באשדוד צפויה להתחיל ב-2018 תכנית לשינוי פני העיר שבמסגרתה יורחבו השטחים הירוקים; בחולון הוקמה מערכת לחיסכון בתאורת רחוב; ובדימונה הופעלה תכנית התייעלות אנרגטית, ומתקנים פוטו-וולטאיים נבנו ועדיין נבנים. אלו כמובן רק מקצת הדוגמאות, ונשמח אם תספרו לנו מה קורה בעיר שלכם.

במבט זהיר לאחור נראה כי בשנים האחרונות היתרונות של הערים הירוקות בפרט ושל סביבה בריאה בכלל תופסים מקום הולך וגדל במודעות הציבור ופרנסי הערים. ועכשיו כשאנחנו כבר מבינים את הערך הכלכלי המסתתר מאחורי המהפכה הירוקה, יש לקוות כי בעתיד נראה בארץ ובעולם הרבה יותר ירוק בערים. כי כמאמר המשורר Money makes the world go round (כסף הוא שמניע את העולם).

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

2

תגובות ל“ערים ירוקות: הערך הכלכלי”

  1. גליה הגיב:

    שלום,מאוד מאוד שימחה אותי הכתבה שלכם,לשאלה על איך הדברים בעיר בה אני גרה,התשובה פחות מפחות משמחת.
    אני גרה בקריית טבעון אשר באזור חיפה הידוע באיכות אויר פגומה.כאן יש תוכנית דרקונית חזקה ביותר של שרותי הכאבאות,קק"ל ועוד גופים לגדוע עצים בקרייה.הסיבה היא כנראה מה שנקרא "לקחי השרפה בכרמל" ראש המועצה דוד אריאלי תומך בדבר,התושבים מנסים למזער את הגזרה,והמצב מאוד מאוד לא טוב.בעצם יש "מלחמה" בין ראש הקרייה,התושבים והגופים המבקשים לדלל את היערות סביב הישוב.בטבעון איכות האויר אינה טובה,פחות עצים יעצימו את הבעיה,וכל מה שיפגע בעקבות הגזרה די ברור,אך אין מי שמוכן לעצור.

    1. מערכת הגיב:

      שלום גליה. מנהל האזור של קק"ל ישמח לשוחח איתך בטלפון. אנא שלחי את מספר הטלפון שלך לתיבת הדואר שלנו info@eyarok.org.il והוא יחזור אלייך בהקדם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *