הולכים ונכחדים

בוועידת ה-IUCN שהתקיימה לאחרונה פורסמה "הרשימה האדומה" ובה 6,000 מינים של בעלי חיים בסכנת הכחדה. ומי האשם העיקרי? אתם יכולים לתאר לעצמכם

השפעת האדם על כדור הארץ ניכרת בכל מקום שבו דרכה כף רגלו, ואת העדויות לשינויים שהוא מחולל אפשר למצוא באוויר, ביבשה ובים. הנזקים שאנו, בני האדם, גורמים פוגעים לא רק בנו אלא גם בסביבתם הטבעית של בעלי החיים והצמחים עד כדי הכחדה של מינים שלמים. לפעמים הסיבות להכחדה אינן קשורות באופן ישיר לפעילות האדם, כמו למשל במקרה של אסונות טבע או מחלות הפוגעות קשות בתפוצתו של מין או צמח, אבל כשמסתכלים על התמונה הרחבה, אין ספק באשר למקור האיום העיקרי על המגוון הביולוגי.

לקראת ועידת ה-IUCN (International Union for Conservation of Nature – ארגון בין-לאומי שנוסד ב-1949) שהתקיימה בהוואי בחודש ספטמבר האחרון התכנס צוות מומחים וחוקרים מיוחד כדי לרכז את המידע על כ-6,000 מיני בעלי חיים בסכנת הכחדה ברורה ומיידית, מתוך הרשימה האדומה שיצר הארגון. הצוות פרסם את ממצאיו במאמר שמפורטות בו הדרכים השונות שבהן האדם מאיים על המגוון הביולוגי, החל בשינויי האקלים (בצורות, מפולות בוץ ושלגים ועוד) וכלה במלחמות. אך בראש הרשימה, כמה לא מפתיע, ניצבים שלושה גורמים מרכזיים: ציד, דיג והרס סביבת מחיה (בעיקר עקב שינויי ייעוד קרקע לצורכי חקלאות).

על פי ממצאי הרשימה האדומה עולה כי נכון להיום יש יותר מ-6,000 מיני בעלי חיים בסכנת הכחדה בשל ציד ודיג לא מבוקרים או בשל כריתת יערות. למשל פילים אפריקאים או הקרנף הסומטרי, הניצודים לצורך סחר בשנהב ובחומרים המופקים מקרן הקרנף, או ה-Totoaba, מין של דג שנמשה בכמויות גדולות ממימי האוקיינוסים בשל שלפוחית הציפה שלו שסביבה התפתח שוק שחור אדיר, בעיקר באזור מקסיקו. ממצאי הדוח מלמדים עוד שכ-85% ממיני הדגים הניצודים באופן שגרתי לתעשיית המזון העולמית הם בסכנת הכחדה ממשית. אין מדובר בדיון תיאורטי או במותחן עם סוף טוב, ואתם מוזמנים להתרשם מהרשימה הארוכה והמטרידה של בעלי החיים שנכחדו מעל פני האדמה במהלך 100 השנים האחרונות כדי להבין את גודל הסכנה.

פן נוסף של הסכנות שבהכחדת מינים מסוימים קשור למאזן האקולוגי העדין. מינים שנעלמים מהמערכת מאפשרים למינים אחרים להתרבות ולהתפשט ללא בקרה ולהפוך למטרד ואפילו לסיכון ממשי לאנושות. תופעת המינים הפולשים מוכרת למדע, וכבר כיום הגירה של מינים שהתפשטו בזכות תשתיות התחבורה שלנו אל סביבות מחיה חדשות גורמת כאב ראש לא קטן למומחי סביבה, שכן המינים האלה מפרים את האיזון במוקדי ההתיישבות החדשים, פוגעים במרקם הביולוגי וגורמים בעצמם להכחדה ולנזקים אדירים. בעניין זה אתם מוזמנים לשוב ולקרוא פוסטים ישנים שלנו על מינים פולשים ומינים מתפרצים.

אז מה עושים? ציד ודיג בלתי חוקיים יש לעצור, אבל ככל שאוכלוסיית בני האדם גדלה, מתפתח צורך הולך וגובר בהכשרת שטחי חקלאות לגידול יבולים ולמרעה, לרוב על חשבון יערות טבעיים. אז מה עושים? הפתרון טמון בראש ובראשונה בחינוך: אם בני האדם יבינו את מידת הנזק שהם גורמים לעולם ולעצמם בעיקר בגלל חוסר בתשומת לב ולעיתים אף תאוות בצע, ייפסקו בסופו של דבר הציד והדיג המסחריים של בעלי חיים בסכנת הכחדה. בנוסף לכך ראוי להמשיך בהקמת שמורות טבע (יבשתיות וימיות) מוגנות ובתחזוקה שלהן. לא מעט נעשה בנדון ברחבי העולם (ורק לאחרונה הכריז נשיא ארצות הברית אובמה על השמורה הימית הגדולה בתבל), אבל לאור התוצאות העגומות עד כה מתברר שלא נעשה די, ואין להרפות מהמאמץ.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *