בִּיצת הפתעה

מדוע בִּיצָה חדשה שהתגלתה בקונגו צריכה לשמח כל כך את כולנו?

המילה "בִּיצה" מעלה בראשנו בעיקר קונוטציות שליליות. בדמיוננו אנו רואים צמחייה עבותה שקועה למחצה במים עכורים שבתוכם ודאי אורבים יצורים זדוניים ומעליהם רובץ אד כבד ומסתורי…
אלא שעבור מדענים וחוקרי סביבה, ביצות הן סיבה למסיבה, כל שכן כשהן גדולות כל כך כמו הביצה החדשה שהתגלתה ביערות אגן הקונגו העבותים בטבורה של יבשת אפריקה. הביצה החדשה הזו ענקית – היא מכסה שטח של כ-145,500 קמ"ר (לשם השוואה, גודלה של הממלכה המאוחדת, הלוא היא אנגליה, הוא "רק" 130,395 קמ"ר), ואם לא די בכך, הרי שלדברי המדענים היא אוגרת בתוכה כמות עצומה של פחמן. על פי ההערכות כמות הפחמן בה שוות ערך לכמות הפחמן האגור שארצות הברית שורפת במשך 20 שנה.

יהיו ודאי כאלה שיחככו את ידיהם בשמחה ויאמרו, "יופי, בואו ניטול את המעדרים ונלך לשלוף את כל הפחמן הזה משם כדי שנוכל להפעיל את תחנות הכוח שלנו!" ולאלה נאמר – לאט לכם… לא מדובר בפחם שמתאים להסקה, וטוב שכך, כי בשריפת פחם משתחררים גזי חממה. אבל בכך לא תמה הסכנה לעתידה של הבִּיצה, ויתרה מזאת, מתברר שאם הביצה הזו תחדל חלילה מלהתקיים, כולנו נושפע לרעה מייבושה.

כדי להבין מדוע חשובה כל כך הביצה הזו לבריאותו של כדור הארץ, וכפועל יוצא לתנאי המחיה של כל בעלי החיים שעליו, צריך להבין כיצד היא פועלת. כל מי שלמד קצת כימיה בבית הספר ודאי יודע שמים יכולים לספוח מגוון רחב מאוד של חומרים ו"לכלוא" אותם בתוכם. רובנו עושים את הפעולה הזו לפחות כמה פעמים ביום כשאנחנו מכינים לעצמנו כוס קפה או תה. הקפה והסוכר נמסים במים הרותחים ונשארים כלואים בתוכם. אם אתם מחפשים הוכחה לכך שהחומרים הללו יכולים גם לחזור למצבם הקודם, השאירו כוס קפה לעמוד עד שהמים יתנדפו ותגלו בתחתיתה מרבץ שחור של… נכון מאוד! הקפה שקודם לכן היה חלק מהתמיסה. אותו עיקרון בדיוק מתקיים בביצות, אלא שבמקום קפה וסוכר, מה שנכלא במים הוא פחמן, פחמן שלוּ היה משתחרר לאטמוספרה, בתרכובות עם יסודות אחרים, כגון דו-תחמוצת הפחמן (CO2), היה הופך לגז חממה שמגביר את תהליך ההתחממות הגלובלית ומשפיע על אקלים כדור הארץ כולו.
כדי שהפחמן ה"רע" יופרד מן האוויר ויועבר אחר כבוד אל תוך המים, דרוש לנו מישהו שיודע לבצע את התעלול הזה… מי שאמונים על ביצוע העבודה הם כמובן ידידינו הצמחים שסופחים את הגז מן האוויר ו"דוחפים" אותו דרך שורשיהם הטבולים במי הביצה לתוך המים.

הביצה מזכירה את פעילות הכבד בגוף האדם. הכבד שלנו הוא בין היתר גם מעין תחנת טיהור. הוא מסנן רעלים שנכנסים אל גופנו דרך מערכת העיכול, הנשימה ואפילו העור ושומר עלינו מפניהם. ומה יקרה למי שהכבד שלו חדל חלילה מלתפקד? ובכן, עכשיו דמיינו את כדור הארץ בלי כבד.
אז מה מאיים על הביצה הזו? בשלב זה סכנות הביאור וכריתת היערות לצורך הפיכתם לאזורי חקלאות רלוונטיות פחות (לשמחתנו) בשל העובדה שמדובר באזור מרוחק ומבודד מאוד. אלא שאיום אחר, שאותו כולנו מכירים, רובץ מעל הביצה הזו – ההתחממות הגלובלית. עליית הטמפרטורות בשנים האחרונות עלולה לגרום לאידוי מואץ של המים מהביצה ולשחרור מיליוני טונות של פחמן גזי חממה לאטמוספרה. והנה לכם תהליך שעלול להאיץ את עצמו – התייבשות של הביצה עקב ההתחממות הגלובלית תעצים את ההתחממות, שתעצים את ההתייבשות, וחוזר חלילה.

מאחר שמדובר בגילוי חדש יחסית (עניין מרגש בפני עצמו), המדענים עדיין לומדים את הביצה ומנסים להבין יותר לעומק את מאפייניה ומה אפשר לעשות כדי להגן עליה. כל שנותר לנו לעשות הוא להתפלל לשלומה. ובפעם הבאה שמישהו ידבר אתכם על ביצות טובעניות איומות ומצחינות, תוכלו לספר לו על ביצת ההפתעה בקונגו.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

2

תגובות ל“בִּיצת הפתעה”

  1. st הגיב:

    מן הראוי לדייק מדעית: פחמן זה יסוד שאינו נמצא באוויר, ובמאמר מן הסתם מתכוונים לפחמן דו-חמצני.
    חבל, כי טעות זו מתקבעת אצל קוראי המאמר (תלמידים ומורים) וזו פשוט שגיאה.

    1. מערכת הגיב:

      תודה, תוקן 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *