האיים הצפים

יזמים מעוניינים להקים איים צפים כפתרון לעליית מפלס מי האוקיינוסים

ההתחממות הגלובלית נותנת את אותותיה בהיבטים רבים בחיינו כבר כיום. כולנו שמענו על הקרחונים המפשירים בקטבים, וככל הנראה אפילו לירידת מפלס הכנרת יש קשר לשינויי האקלים, אך האם שמעתם על תופעת היעלמות האיים ברחבי האוקיינוסים? במאה האחרונה החלו האוקיינוסים לעלות על גדותיהם ולהציף איים, והמגמה רק הולכת ומתחזקת. עד סוף המאה ה-21 עלול גובה פני הים לעלות במטר שלם ולהטביע איים שלמים.

יזמים המודעים לחומרת הבעיה כבר החלו לחפש פתרונות, וכך עלה הרעיון לאיים צפים – איים מלאכותיים מעשה ידי אדם שאינם אמורים להיות מושפעים מעליית פני הים. מחירו של בניית אי אחד לכמה עשרות אנשים נאמד בסכום נכבד של בין 10 ל-50 מיליון דולר, והיזמים עמלים בימים אלה על גיוס הכספים ומקווים להתחיל בהקמת הפרויקט הראשון כבר ב-2018. כרגע מדובר בפרויקט אחד יקר, אך יש המקווים כי עם הקמתם של איים נוספים יצנחו המחירים, ואולי יום אחד גם מעמד הביניים יוכל להרשות לעצמו לגור באי כזה.

איים צפים נחוצים לא רק כמענה לעליית מפלס מי הים, אלא גם כמענה למחסור בקרקע. חלקים נרחבים בהולנד הם כאלה שנכבשו מהים (בעיקר באמצעות הקמת סוללות עפר וסכרים), ובמקומות אחרים באזורנו כמו בדובאי הוקמו פרויקטים אדירי ממדים של בתי מגורים ומלונות על איים צפים שחלקם אף עוצבו בצורות מיוחדות.

מנגד נשמעים כמה קולות נגד המיזם החדשני, שהרי הקמת איים צפים אינה פותרת את הבעיה העיקרית הניצבת בפנינו – ההתחממות הגלובלית – אלא רק מספקת מענה זמני וחלקי ביותר. המתנגדים דורשים בראש וראשונה לצמצם את הנזקים הסביבתיים ולהוביל מהפכה ירוקה, שכן המשך חיפוש פתרונות לתופעות הלוואי של ההתחממות הגלובלית עלול לבוא על חשבון השקעה ראויה בהתמודדות עם שורש הרעה החולה.

מעניין לדעת כי מציאת פתרונות צפים לעליית מי האוקיינוסים היא לא רק נחלת המדינות המפותחות. בחלק מהמקרים דווקא מדינות העולם השלישי הן החלוצות, כי הן הראשונות שסבלו מההצפות ומשינויי האקלים. בנגלדש היא דוגמה למדינה כזו. המדינה הענייה וצפופת האוכלוסין, שסבלה בעבר מהצפות נרחבות אחת לשנה, נאלצת כעת להתמודד עם תופעות כאלה כמה פעמים בשנה בשל ההתחממות הגלובלית, וכבר מצאה שיטות משלה להתגבר על הבעיה. למשל במקום לבנות בתי חולים על האדמה החלו להפעיל בה שירותי בתי חולים על סירה ניידת ובכך להימנע גם מסכנת הצפה וגם מצפיפות. בנוסף לכך ילדים נוהגים להגיע לבתי הספר על סירה, שכן ההצפות הרבות הורסות שבילים ודרכי גישה.

דוגמה מקורית אותנטית נוספת להתמודדות עם עליית מפלס המים אפשר לראות בקרב שבט האורו בפרו, שהקים לעצמו איים צפים מחומרים טבעיים. בני השבט שוזרים קנים ליצירת מעמד בגובה שני מטרים, ועליו הם מקימים את האי. בשביל לייצב את האי מחברים גזעים בין המעמד לקרקעית המים, והחבלים המקשרים בין הגזעים מספקים יציבות נוספת.

ובמעבר חד, בנורווגיה הרחוקה יש אנשים שלקחו את עניין המבנים הצפים צעד אחד קדימה. שני יזמים החליטו לבנות בית מלון צף ליד חופי המדינה. המלון, שייבנה כפתית שלג, עתיד למשוך אליו את האנשים האמידים ביותר בעולם. הוא יבנה מחומרים ירוקים ולכן אינו מהווה סכנה לסביבתו הימית. בגלל גודלו וצורתו הייחודית של המלון, המבנה צפוי להיות יציב ואין חשש שישוט לו בנחת ברחבי האוקיינוס.

ואצלנו, בישראל, האיים הצפים יכולים להציע פתרון מדיני לבעיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בניית איים צפים יכולה לפתור את בעיית הצפיפות בעזה ולתת מענה למחלוקת הטריטוריאלית רבת השנים בין ישראל לפלסטינים. על האיים הצפים יהיה אפשר להקים "ערים" שלמות בעלות תשתיות מסחר, שירותים, נמלי ים, תחנות כוח וכו'. כמו כן בניית שדה תעופה בינלאומי על אי צף היא אפשרות הנבחנת בימים אלו. הפרויקט נקרא "נתב"ג 2020 – האופציה הימית" ומטרתו לפנות את נתב"ג הקיים ובכך לאפשר בניית 500 אלף דירות במרכז הארץ. התקווה היא להקים שדה תעופה בינלאומי על אי צף מול חופי ראשון לציון או תל אביב.

לצד ההתלהבות מהאיים הצפים והיצירתיות שהם מייצגים, אף אחד מאיתנו לא מאמין שנהפוך למשל את מנהטן או את אשקלון לאי צף. כדי לשמור על ערי החוף שלנו לטובת הדורות הבאים אנחנו צריכים הרבה יותר מפרויקט כזה או אחר, והדרך היחידה שאנחנו מכירים לעשות את זה היא מאמץ עולמי משותף וכן לעצירת שינויי האקלים, ויפה שעה אחת קודם.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

1

תגובה ל“האיים הצפים”

  1. יקי הגיב:

    יש מספיק שטח לא מיושב במדבריות ערב בשביל כל הערבים ממש לא צריך לכך איים צפים.
    יש גם מספיק שטח בארץ ל500 אלף דירות בנגב ביו"ש ובגליל שטח גדול פי כמה משטח נתב"ג

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *