בנשימה עצורה: האם זיהום האוויר משפיע גם על הנפש?

בנשימה עצורה: האם זיהום האוויר משפיע גם על הנפש?

מחקרים רבים כבר הוכיחו את הקשר המובהק בין זיהום האוויר לפגיעה בבריאות, אבל האם זיהום האוויר משפיע גם על הנפש? מחקרים חדשים חושפים עוד כמה מההשלכות המדאיגות של זיהום האוויר על בני האדם

ההשלכות השליליות של זיהום האוויר על הבריאות ידועות זה שנים: הגברת הסיכון לשבץ מוחי, מחלות לב, סרטן הריאות ומחלות דרכי נשימה שונות. על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, כ-92% מהאנשים בעולם חשופים לזיהום אוויר, ו-1 מכל 8 מקרי מוות בעולם נגרם כתוצאה ממנו. בנוסף לכל אלו מחקרים חדשים מהשנים האחרונות חושפים השלכות מדאיגות נוספות של זיהום האוויר ובהן הגברת עמידות חיידקים לטיפול תרופתי והשפעה שלילית על נפש האדם.

מחקר שנערך באוניברסיטת לסטר באנגליה מצא כי זיהום האוויר לא רק מגביר את הסיכון ללקות במחלות דרכי נשימה שונות אלא גם יכול להפחית  את יעילות הטיפול התרופתי בחלק ממחלות דרכי הנשימה החיידקיות. על פי ממצאי המחקר, החשיפה לפחמן שחור, שהוא אחד מתוצרי הלוואי של שריפת דלקים שונים, עלולה לגרום להתפשטות החיידקים בדרכי הנשימה, מגבירה את עמידותם לאנטיביוטיקה ומסכנת את החולים.

כאמור, מחקרים מהשנים האחרונות מוכיחים שזיהום האוויר משפיע לא רק על בריאותו הפיזית של האדם ומצביעים על קשר אפשרי בין העלייה בזיהום האוויר לירידה בשביעות הרצון מהחיים ולנטייה לדיכאון. מחקר שנערך באוניברסיטת יורק באנגליה מצביע על קשר בין החשיפה לזיהום אוויר שנבעה בעיקר מפליטת מזהמים מכלי רכב לבין חוסר שביעות רצון מהחיים. מחקר נוסף שערכו חוקרים מאוניברסיטת ייל שבארצות הברית מצא קשר דומה בין זיהום האוויר לבין חוסר שביעות רצון מהחיים ונטייה לדיכאון גם בסין. מחקרים אחרים מצאו יתכן וקיים קשר בין זיהום אוויר לחרדה ולשינויים מוחיים שעלולים להשפיע לרעה על מצב הרוח ולגרום לחרדה. כמו כן נמצאו עדויות לקשר בין זיהום האוויר לחסרים בהתפתחות המוחית שעלולים להוביל ללקויות בהתפתחות הקוגניטיבית אצל ילדים, כולל האטה בעיבוד המידע, קשיי התנהגות ונטייה מוגברת להפרעות קשב וריכוז.

המחקרים האלה מצטרפים למחקר בשבדיה בשנת 2016 שהראה קשר אפשרי בין זיהום אוויר לבין כמות הילדים ובני הנוער המטופלים בתרופות פסיכיאטריות. המחקר חשף שגם עלייה קלה במידת זיהום האוויר הובילה לעלייה בכמות ההפרעות הפסיכיאטריות שטופלו.

ומה בישראל? על פי מאגר הנתונים של ארגון הבריאות העולמי ונתונים שפרסמה הקרן לבריאות וסביבה, ריכוז גזים המזיקים לאוזון וזיהום האוויר על ידי חומר חלקיקי מסוג PM10 ותחמוצת החנקן ממשיכים להיות גבוהים מהמותר בריכוזי האוכלוסייה המרכזיים. בעקבות חוק אוויר נקי שחוקק בשנת 2011, גיבש המשרד להגנת הסביבה תכנית לאומית רב-שנתית לצמצום זיהום האוויר לשנים 2020-2012. אימוץ התכנית צפוי להוביל להפחתה בפליטה של מגוון חומרים מזהמים אך לא לצמצום הזיהום על ידי החומר החלקיקי מסוג PM10 שהוכח כמזיק לבריאות, עקב אישור גרסה מצומצמת של התכנית על ידי הממשלה. זאת ועוד, כידוע הביקוש בישראל לבעלות על כלי רכב פרטיים עולה באופן קבוע, ולכן הפחתת זיהום האוויר הנובע מחומרים רעילים שנפלטים מכלי תחבורה עדיין מהווה אתגר משמעותי. לאחרונה דווח בתקשורת על חשיפת דו"ח משנת 2014 שעל פיו הערים שבהן נמצאו הריכוזים הגבוהים ביותר של זיהום אוויר בארץ הן חדרה, חיפה, אשקלון ואשדוד. כמו כן ממחקרים שנערכו בישראל עולים נתונים המצביעים על מידה גבוהה של תחלואת ילדים ומבוגרים באזורים שיש בהם זיהום אוויר גבוה, למשל בצפון הארץ. מחקר עדכני שנערך בשנים האחרונות בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית-הדסה בהובלתו של ד"ר רענן רז מצביע על קשר אפשרי בין חשיפה גבוהה לזיהום אוויר ממקור תחבורתי לבין סיכון לחלות באוטיזם. עם זאת, יש צורך בהמשך מחקר גם בארץ כדי להוכיח אם אכן קיים קשר סיבתי ישיר בין זיהום האוויר לבין מכלול המחלות והסיכונים בריאותיים השונים, וכפי שעולה מהמחקרים העדכניים שנערכו בחו"ל – גם לסיכונים הנפשיים.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *