כחול אשר על שפת הים

כחול אשר על שפת הים

בעקבות ההחלטה לייבא חול שחור מטורקיה, הנה כמה עובדות מטרידות על מצב החול בחופי הים התיכון, שהם ממוקדי הבילוי והנופש הגדולים בישראל

חופש, ים, רכס כורכר וחול צהוב. חופי הים הם המרחבים הפתוחים המשמשים למעשה מוקדי הבילוי והנופש הגדולים והנגישים ביותר שיש לנו בישראל. התרבות הישראלית קשורה קשר ישיר לים, וישראלים רבים אוהבים לבלות בין החול לגלים. אבל בשנים האחרונות החופים משתנים, מבנים נבנים עליהם וסביבם, הם הופכים צרים וצפופים יותר, ולרכסי הכורכר שבסמוך להם נשקפת סכנת התמוטטות.

החול בחופים שבין עכו לרצועת עזה מגיע אלינו מהדלתא של נהר הנילוס שבמצרים. גרגירי החול נסחפים מכיוון מצרים על ידי זרמי המים ונעים צפונה במקביל לקו החוף. כל עוד לא ניצבים בפני החול מכשולים המפריעים לתנועתו, הוא נסחף צפונה ועולה ומצטבר על החופים כתוצאה מתנועת הגלים. עם זאת מבנים רבים מעשה ידי האדם, כמו למשל שוברי גלים או נמלים, מפריעים לתנועה הטבעית של החול וגורמים להיצרות החוף.

הבנייה בחופים לא רק מצמצמת את השטחים הפנויים שעל החוף אלא גם מאיצה את סחף החול אל הים בסערות החורף. תצפיות מראות שברוב החופים החוליים בישראל שבהם הוקמו מבנים כמו מסעדות או מתקני ספורט במרחק של כ-30 מ' או פחות מקו המים, מתפקדים המבנים בעת סערה כקירות שעליהם מתנפצים הגלים בעוצמה רבה. העוצמה הזאת מגבירה את שטיפת החול שעל החוף לים ומצרה את רצועת החוף, כמו שאפשר לראות בבירור בחוף דדו בחיפה ובחוף הצוק בתל אביב.

תופעת היצרות החופים משפיעה לרעה על רכס הכורכר. תהליך הבליה של רכסי הכורכר הוא טבעי ומושפע מהרוחות ומהגשמים, אך פעילויות בני האדם המצרות את החוף, כמו ביצוע עבודות עפר ובנייה, מאיצות אותו. כשחופי הים נעשים צרים יותר, גלי הים מגיעים עד לרכס הכורכר וגורמים לשחיקתו ולעתים להתמוטטותו ובכך עלולים לפגוע באתרים ארכיאולוגיים ואף לסכן חיי אדם. בעקבות בניית המרינה בהרצליה, למשל, איבדו חלק מחופיה כ-60% מרוחבם, מצוקי הכורכר קרסו, והחול בחוף התמלא באבנים.

אחד הפתרונות המוכרים לבעיית היצרות חופים היא הזנת חול, כלומר פיזור של חול שנכרה על פני החוף, כדי לעבות אותו ולהגן על הרכס מפני הגלים. עם זאת, מדווח כי פעולות הזנת החול שנערכו עד כה בארץ לא היו יעילות, מפני שהחול שהוזן, שהיה דומה בהרכבו לחול שבחופי הים, נסחף ונסוג תוך זמן קצר אל המים. על פי החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון שהוקמה בדיוק למטרה זו ופועלת תחת בקרה של המשרד לאיכות הסביבה, יש צורך בחול שקוטר הגרגיר שלו גדול לפחות פי שניים מקוטר גרגיר החול המקומי, כדי שיחזיק זמן רב יותר בחופים מבלי להישטף במהירות בחזרה אל הים. לכן אושר בתחילת השנה ייבוא של חול לישראל מרודוס, ואף הוחלט לאחרונה לייבא מטורקיה חול בגוונים של שחור ואפור ולפזר אותו בחופי הרצליה, אשקלון ונתניה. עם קבלת ההחלטה הזהירו מומחים מפני הסכנות של ייבוא חול שתכונותיו שונות מאלו של החול המקומי. בין השאר הביעו חשש שבתוך החול המיובא יסתתרו מינים פולשים של בעלי חיים העלולים להשפיע לרעה על המערכת האקולוגית. כמו כן מביעים המתנגדים חשש מפגיעה בגוון החול הטבעי של החופים וטוענים שגם המהלך הזה לא יהיה יעיל מספיק כדי להגן על המצוק.

אז כמה מקום נותר לתושבים על החוף? אורך רצועת החוף בישראל הוא כ-190 ק"מ, אבל רק כ-15 ק"מ מתוכם מוקצים לחופים מוכרזים הפתוחים למתרחצים. יתר החופים סגורים לצורכי נמלים, תחנות כוח, תשתיות וביטחון ואחרי מיועדים לבנייה עירונית או כפרית ושמורות טבע. במהלך המאה ה-20 גרעה פעילות האדם מהחוף בישראל כמויות עצומות של חול, ושטחי החוף העומדים לרשות התושבים הצטמצמו מאוד ועומדים כיום רק על כ-2 ס"מ לתושב.

בשנת 2004 נחקק חוק שמירת הסביבה החופית שנועד למנוע בנייה לא מבוקרת באזורי החוף ולהגן על האינטרס הציבורי מול יזמים ואינטרסים של פיתוח כלכלי. החוק קובע בין היתר טווח של 100 מ' מקו המים האסור בבנייה, ומייחד לכל בנייה או שינוי מהותי בטווח של 300 מ' מהחוף הליך אישור מיוחד ומחמיר. עם זאת, חוק החופים לא חל באופן רטרואקטיבי על תכניות בנייה לאורך החופים שתוכננו לפני שנת 2004, כ-50 במספר. לאחרונה הוצע תיקון לחוק, שבמסגרתו תחויב בחינה מחדש של כל תכניות הבנייה הישנות לפי הסטנדרטים שנקבעו בחוק החופים, אך הוא הופל ונדחה.

לצד המפלה הזאת יש גם כמה ניצחונות. כך, למשל, בוטלה התכנית להקמת אתר נופש בחוף פלמחים ובמקומה יש תכנית להקמת גן לאומי בחוף. כמו כן בפברואר האחרון ניתנה הוראה למנהל התכנון ולעיריית נהריה להקפיא את המשך קידום הבנייה באזור חוף אכזיב ולהכין תכנית חלופית במקומה. ובינתיים נותר רק לקוות כי התכניות להגנת החופים ימשיכו לצאת לפועל, וכי נוכל להמשיך לשכב על החוף, להירגע, להקשיב לאוושת הגלים וליהנות ממגע חול הים, וכי כך גם יהיה בדורות הבאים.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *