רוחות מזרחיות ותימרות עשן

רוחות מזרחיות ותימרות עשן

עונת המעבר שבפתח מביאה עמה רוחות מזרחיות וסכנה מוגברת לפריצת שריפות. מה מאפיין את הרוחות המזרחיות, אילו תנאים עלולים לעודד את התלקחות האש ומהי הפעילות החשובה שעורכת קק"ל בשטח כדי להתמודד עם האש ולמנוע את השריפה הבאה?

רוחות מזרחיות יבשות, אש ותימרות עשן. בשנים האחרונות כל אלו זכורים לנו בעיקר משריפות הענק שפרצו בדצמבר 2010 ובנובמבר 2016  ומהשריפות שקדמו להן. הרוחות בישראל הן לרוב דווקא רוחות מערביות, כלומר רוחות שנושבות מכיוון הים לפנים הארץ. הרוחות המזרחיות נושבות רק בעשירית מימות השנה לערך, בעיקר בחודשים אוקטובר-מאי, והן לרוב יבשות מאוד. הן נוטות להיות חזקות יותר בשעות הבוקר, ונחלשות בשעות אחר הצהריים בשל בריזה מכיוון הים ועלולות לגרום להצפות, לסופות חול ואבק ולליבוי שריפות ביערות.

הרוחות המזרחיות אינן הגורם הישיר לשריפות. כל השריפות בישראל מתלקחות כתוצאה מפעילות בני אדם, וזאת בניגוד למקומות אחרים בעולם שבהם מתלקחות שריפות כתוצאה מתופעות טבעיות של מזג האוויר כמו סופות ברקים. בשריפות שהתחוללו בשנה שעברה ובדצמבר 2010 עונת הגשמים איחרה להגיע, והשטחים הפתוחים והיערות נותרו יבשים מאוד גם בחודשים נובמבר ודצמבר. ייתכן שזוהי עוד אחת מההשלכות של שינויי האקלים בישראל, המביאים לתופעות מזג אוויר קיצוניות כמו הרוחות המזרחיות היבשות והחזקות בנובמבר 2016 ולהפחתה בכמות המשקעים בחלק מהאזורים בארץ. כל אלה גורמים ליובש של הצמחייה ומגבירים את הסכנה להתלקחות שריפות.

רמי זריצקי, הממונה על הגנת היערות מאש בקק"ל, מסביר כי הסכנה לשריפות עולה בעונות המעבר בסביבות החודשים ספטמבר-אוקטובר ומאי-יוני. בסתיו הצמחייה ביערות ובשדות יבשה מאוד לאחר הקיץ, ואילו בסביבות מאי העשבים והצמחייה גבוהים מאוד לאחר החורף וכבר מתחילים להתייבש. חומר אורגני יבש ודק ביער יכול להתלקח בקלות, והרוחות המזרחיות החזקות מגבירות את התפשטות האש ומלבות אותה תוך כדי העשרתה בחמצן. השילוב הזה יכול לגרום לכל גץ טועה להבעיר יער שלם. גם לנתונים הטופוגרפיים של השטח יש חלק בהתפשטות האש. ככל שהרוח חזקה יותר והמדרון תלול יותר, גובה הלהבות יעלה והאש תתפשט מהר יותר ובעוצמה רבה יותר. כמובן באזור שבו הצמחייה צפופה במיוחד וצמרות העצים גבוהות, התפשטות האש תהיה מהירה אף יותר.

בקק"ל עורכים מדי שנה פעולות יזומות חשובות למניעת שריפות:

  • הכנסת עדרי צאן ובקר ליערות לאורך חודשי החורף כדי שיאכלו את העשבייה הירוקה וידללו אותה.
  • פעולות דילול עצים יזומות ביער ביחס ליחידת שטח כדי להקטין את כמות החומר האורגני. פעולת הדילול לא רק מסייעת בהגנה מפני שריפות אלא גם מאפשרת לעצים אחרים שבסביבת העצים שנכרתו לקבל יותר מים ואור.
  • יצירת אזורי חיץ מסביב ליישובים באמצעות דילול מסיבי של העצים וכיסוח העשבייה.
  • שיפור דרכי הגישה ביערות לנסיעה בטוחה ומהירה של צוותי הכיבוי.
  • פריסת מגדלי תצפית ביערות ואיושם בתצפיתנים שתפקידם לזהות שריפות בשטחים הפתוחים.
  • הצבת ברזי כיבוי בפריסה ארצית ביערות ובסמוך ליערות.
  • הכנת צוותי כיבוי מיוחדים הכוללים כבאים המיומנים בכיבוי אש בשטחים פתוחים וביערות. לקק"ל יש 25 כבאיות בפריסה ארצית, מקריית שמונה ורמת הגולן בצפון ועד אזור יתיר בדרום. הכבאיות הן בעלות הנעה כפולה המאפשרת להן לנסוע בשטחים פתוחים ובדרכים לא סלולות.

מאחר שכל השריפות המתלקחות בישראל הן מעשה ידי אדם, מבקשים בקק"ל מהציבור להישמע לכללי בטיחות האש. כלומר, להדליק מדורות רק במקומות המסומנים ביערות ובחניונים ולוודא כיבוי מוחלט של האש ושל הגחלים הלוחשות בעזרת חול, מים ואפילו משקאות קלים. חשוב לא להדליק אש כלל בימים שבהם נושבת רוח חזקה. בכל מקרה, לעולם אין להשאיר מדורה בוערת בשטח. אם נתקלתם במדורה בוערת ללא השגחה, יש לחייג מיד 102 לשירותי הכיבוי וההצלה.

הסתיו בפתח, והרוחות המזרחיות יתחילו בקרוב לנשב בשדות וביערות. נקווה כי השנה לא יאחרו להגיע הגשמים החשובים לא רק לטבע ולמשק המים אלא גם להגנת השטחים הפתוחים מפני היובש והאש. נקווה גם כי אנחנו, המבלים ביערות ובחניונים, נשכיל להגן עליהם מפני גיצים טועים והתלקחויות מיותרות ולשמור עליהם למען כולנו.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *