איפה האוכל?

איפה האוכל?

כשליש מהמזון בארץ ובעולם נזרק לפח בעוד שמאות מיליוני אנשים בעולם סובלים מרעב. מה גורם לבזבוז המשאבים המשווע, איך הוא משפיע על הסביבה ומה אפשר לעשות כדי לצמצם אותו? וגם מיהם הפריגניסטים והיכן תוכלו למצוא סופרמרקט על טוהרת מזון שהוצל מהשלכה לאשפה?

כל מי שהזדמן לשוק בערב או לאחורי הקלעים של מסעדות או חדרי אוכל ראה בוודאי את כמויות המזון הגדולות שנזרקות לפח מדי יום, וכמובן אי אפשר שלא להזכיר את ארוחות החג הגדולות והמשביעות, שבסופן מושלכות לפח לא מעט שאריות. על פי הערכות שונות כ-30 עד 50 אחוז מהמזון המיוצר בעולם אובד או מבוזבז מסיבות שונות כחלק משרשרת אספקת המזון, החל בשלב הייצור והגידול החקלאי וכלה בביתו של הצרכן. לצד הבזבוז האדיר כמעט 800 מיליון אנשים בעולם סובלים מרעב. על פי הנתונים מחירי המזון בישראל אמנם ממשיכים להיות גבוהים, אבל כשליש מהמזון המיוצר בישראל נזרק לפח. על פי ממצאי דוח אובדן המזון של ארגון "לקט ישראל" ישראל מאבדת כ- 2.4 מיליון טונות של מזון בשנה, שהם 35 אחוזים מהיקף ייצור המזון הישראלי. על פי הערכת הארגון, כמחצית מהמזון האבוד הוא מזון בר הצלה שראוי למאכל אדם, ושוויו מוערך בכשמונה מיליארד שקל בשנה.

בעולם שמשאביו הולכים ומידלדלים, והאוכלוסייה בו הולכת וגדלה, אחד האתגרים המשמעותיים הוא אספקת מזון לכל בני האדם. לאובדן המזון יש השלכות מרחיקות לכת לא רק על עלויות המזון, על הפערים באוכלוסייה ועל תזונת בני האדם אלא גם על הסביבה. תהליכי ייצור המזון, הובלתו והטמנתו, המגבירה את שחרור גז המתאן המזיק לאטמוספרה, מזהמים את אוויר, ויחד עם האוכל המבוזבז יורדים לטמיון האנרגיה שנצרכה כדי לייצר אותו.

לאובדן המזון יש לא מעט סיבות. חלק לא מבוטל מהמזון שמיוצר מושמד או כלל אינו מופץ עקב חוסר כדאיות כלכלית או פגמים שונים. יש מוצרים שאינם משווקים בגלל שאריזותיהם פגומות או כיוון שתוקפם פג. 44 אחוזים מכלל המזון האבוד בעולם הם פירות וירקות שאורך חיי המדף שלהם קצר יותר והם רגישים לתהליכי ריקבון. לעתים גם פירות וירקות טובים לאכילה מושמדים או אינם מופצים בשל פגמים אסתטיים (כמו פירות גדולים או קטנים מדי) או כיוון שעלות הקטיף או ההפצה שלהם אינה משתלמת לחקלאים בגלל עודפי היצע בשוק או בגלל תנובה נמוכה של שדה. בנוסף לכך בישראל מושמדת לא פעם תוצרת חקלאית מטעמי כשרות ושמיטה.

אמנם אי אפשר למנוע את אובדן המזון באופן מוחלט אבל אפשר בהחלט להפחית את הבזבוז. האו"ם, ובעקבותיו מדינות שונות ובראשן ארצות הברית, הציבו יעד להפחתה של 50% באובדן המזון עד שנת 2030. הדרכים להפחתת בזבוז המזון יכולות להתמקד בהפחתת הייצור או בהצלת העודפים. חלק מההמלצות בדו"ח מבקר המדינה משנת 2015, שסקר בין היתר את אובדן המזון בישראל, כוללות בין היתר את הצורך להסדיר את השמדת הירקות והפירות, לפקח על התוצרת החקלאית שאינה מנוצלת מטעמי כשרות, ולהעביר מזון מוצל לנזקקים במידת האפשר. בדו"ח גם הומלץ ליזום תכניות ומסעי הסברה לבתי ספר ולכלל הציבור שיתמקדו בהפחתת בזבוז המזון. המלצה נוספת היא כי ארגונים גדולים המפעילים שירותי הסעדה, כמו צה"ל או בתי החולים, ינטרו באופן שוטף את עודפי המזון כדי לצמצם אותם וכדי להעביר אותם לנזקקים. כמו כן הומלץ לתמוך במחקרים שיתמקדו בהארכת חיי המדף של התוצרת החקלאית.

אחד המחקרים, שכבר נמצא בעיצומו, מתמקד בפיתוח אריזות לפירות ולירקות מחומרים מתכלים שיתרמו להארכת חיי המדף שלהם. פרט לכך הוקמו בארץ עמותות שפעילותן מתמקדת באיסוף תוצרת חקלאית עודפת ובתרומת עודפי מזון לנזקקים. לצד אלו חשוב לזכור כי שינויים חשובים יכולים להיערך ברמת הפרט בצריכה הביתית. מחקרים מראים כי לסוג המזון שאנחנו צורכים יש השפעה משמעותית על משאבי המזון העולמיים ועל הסביבה. תהליך ייצור מזון מהחי גובה מחיר גבוה מהסביבה בשל השימוש הנרחב במשאבי קרקע, במים ובדשנים. העדפת מזון מהצומח על פני מזון מהחי תפנה שטחי גידול, תגדיל את כמות המזון הזמינה לבני האדם ואף תפחית את פליטת גז המתאן שנפלט מהבקר.

ומה אם היינו מפסיקים לרכוש מזון? בארץ ובעולם אפשר למצוא עוד ועוד אנשים שמאמצים פריגניזם כדרך חיים ואוספים מזון מהרצפה או מפחי האשפה. הפריגניזם נתפס לרוב כחלק מאידיאולוגיה רחבה יותר של אנטי צרכנות, והוא הולך ותופס תאוצה ברחבי עולם. אבל כמובן לא חייבים לאסוף מזון מפחי אשפה כדי להילחם בבזבוז המזון המשווע. בדנמרק, למשל, נפתח סופרמרקט שבו נמכרים מוצרים שפג תוקפם אך עדיין אפשר לצרוך אותם לצד מוצרים בעלי אריזות פגומות. כל אלה נמכרים ב-50-30% הנחה ביחס למחירי השוק במטרה להילחם ברעב ובבזבוז המזון.

עודפי המזון הם משאב שאינו מנוצל כיום עד תומו, והצלתם יכולה לתרום לא רק לנזקקים אלא גם לכלל האנושות ולסביבה. כל אחד מאיתנו יכול לעשות שינוי קטן כבר בתחומי המקרר הביתי – לערוך את הקניות לבית בחוכמה ולהפחית את צריכת המזון מהחי. אך פרט לכל אלה דרושות פעולות רחבות ברמה הארצית והעולמית, וכולנו תקווה כי הן יימשכו, יתרחבו וישפיעו לטובה על החברה האנושית ועל העולם.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *