באטמן לנצח

באטמן לנצח

הזדמנות אחרונה לביקור בית אצל העטלף: בקרוב תחל שנת החורף של העטלפים, והכניסה למערות עטלפים שונות בארץ תיאסר. מיהו היצור המסתורי הזה? מהו החוש השישי של היונק המעופף וכיצד הוא תורם למערכת האקולוגית?

מסתבכים בשיער, מוצצים דם ומעבירים מחלות? לא מעט מיתוסים שליליים ותרחישי אימה נקשרו במשך השנים בעטלפים, ועד היום הם נחשבים ליצורים אפלים ומעוררי רתיעה. למעשה, מדובר בחיות עדינות ומתוחכמות שתורמות רבות לסביבה. העטלפים ממלאים תפקיד חשוב במערכת האקולוגית: הם מאביקים עצים ופרחים ומפיצים את הזרעים שלהם על פני שטח רב ולמרחקים ארוכים. בנוסף לכך רובם ניזונים מחרקים ויכולים לטרוף אלפי חרקים מדי לילה ובכך לשמש מדבירים טבעיים נפלאים מפני מזיקים.

בעולם קיימים יותר מאלף מיני עטלפים, והם מצויים בכל היבשות למעט אנטארקטיקה. בישראל קיים ריכוז גדול מבחינה עולמית של 33 מיני עטלפים, בהם מין אחד הוא של עטלף פירות ויתר המינים הם של עטלפי חרקים. הסיבה לריבוי מיני העטלפים נובעת ככל הנראה מהמאפיינים הגיאוגרפיים של ישראל המכילה כמה אזורים אקלימיים המתאימים למינים שונים של עטלפים.

העטלפים נחשבים לאחד ממיני היונקים הקדומים ביותר בעולם, והם התפתחו ככל הנראה לפני כ-52 מיליון שנה, בעידן שבו חלה התחממות של כ-7 מעלות צלזיוס על פני כדור הארץ. בעידן ההוא העטלפים כבר היו מסוגלים לעוף אך עדיין לא פיתחו את יכולות הניווט הייחודיות שלהם. העטלפים הם לא רק קבוצת היונקים היחידה שפיתחה יכולות תעופה אלא גם יצורים חברתיים החיים ברובם בלהקות, משתמשים בתקשורת קולית ביניהם ומציגים יכולות קוגניטיביות גבוהות כמו קבלת החלטות, זיכרון ולמידה. יש למשל עטלפי פירות שחיים בלהקות המורכבות מאלפי פרטים וחוזרים בכל לילה במשך חייהם הארוכים (שיכולים לעתים להגיע ליותר מ-40 שנה) לביתם – המערה שבה נולדו.

אחד המאפיינים הייחודיים לעטלף הוא חוש שישי המאפשר לו להתמצא באפלה באמצעות שיטה הקרויה אקולוקציה ומבוססת על זיהוי מיקום עצמים במרחב באמצעות גלי קול בדומה לסונאר. העטלפים משדרים אותות על-קוליים ומנתחים את ההדים המוחזרים אליהם מעצמים בסביבתם כדי לתמרן ולזהות גופים שונים ומזון. היכולת הזאת מאפשרת להם לבצע משימות מורכבות ביותר כמו איתור חרקים זעירים ומעקב אחריהם במעבה הצמחייה, נדידה עונתית לאורך מאות קילומטרים ותנועה בלהקות של מאות אלפי פרטים מבלי להפריע זה לזה. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות במכון ויצמן חשפו כי העטלפים מסוגלים גם לזכור מקומות שבהם ביקרו ולנווט את דרכם באמצעות ייצוג מנטלי המבוסס על זיכרון ויזואלי של מקומות תוך הישענות על צייני דרך המוכרים להם. כך עטלף יודע היכן נמצא עץ הפרי החביב עליו, ויכול לתכנן את דרכו אליו, גם אם בינו לבין העץ חוצץ רכס גבעות. עוד סבורים החוקרים כי העטלפים נעזרים במערכת ניווט נוספת המבוססת על השדה המגנטי של כדור הארץ כדי לזהות את כיוונם הכללי במרחב.

בשנות ה-50 וה-60 סברו כי העטלפים מזיקים לחקלאות וניסו להדביר אותם באמצעות ריסוס והרעלת מערות. גם כניסה של מטיילים למערות בזמן תרדמת החורף של העטלפים פגעה באוכלוסייתם. הפעולות האלה הביאו אוכלוסיות רבות של עטלפים, ובמיוחד עטלפי חרקים, לסף הכחדה. בעקבות מאמצים של החברה להגנת הטבע ושל מומחי עטלפים מחו"ל הופסקה הרעלת המערות והחלו להיערך מחקרים מעמיקים על עטלפים. מדי שנה עורך מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע סקרים על מצב העטלפים בארץ, ובמסגרת המאמצים להגן על אוכלוסייתם אסורה הכניסה למערות עם נרות המפייחים את הקירות וצורכים חמצן. המטיילים מתבקשים לעשות שימוש בפנסים בלבד אבל לא להאיר על דבוקות העטלפים ולא להרעיש. כמו כן הוצבו שלטים האוסרים על כניסה למערות העטלפים בחודשי החורף. כיום רוב מיני עטלפי החרקים בישראל (29 מתוך 32) מוגדרים בסכנת הכחדה.

במהלך העונות החמות אוגרים עטלפי החרקים שומן, וכשמגיע החורף הם מוצאים מערה בטמפרטורה מתאימה, מאמצים אותה כביתם ושוקעים בתרדמה. בשלב תרדמת החורף הם פגיעים מאוד ועלולים להתעורר בעקבות אור או רעש. הפרעה לשנת העטלפים מבריחה אותם, גורמת לשריפה חמורה של מאגרי השומן שלהם ופוגעת בהיריון התקין של הנקבות ובסיכויי הישרדותם. כדי לא להפריע לשנת העטלפים נאסרת בכל שנה הכניסה למערות ברחבי הארץ שבהן הם נמים, מתחילת החורף ועד חודש אפריל. המערות שעתידות להיסגר בקרוב הן מערות עלמה, שרך, נמר, ברניקי ומערת הוטה 6 – הר מירון שבגליל, אורנים ומערת ספונים שבכרמל, ומערת התאומים שבהרי יהודה.

בעשורים האחרונים עלתה המודעות לחשיבות האקולוגית של עטלפים וקמו ארגונים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים העוסקים במחקר, בהסברה, בחינוך ובשימור של אוכלוסיות העטלפים בעולם, כמו למשל Bat Conservation International. ב-2014 הצטרפה ישראל ל-Eurobats – האמנה האירופית להגנה על עטלפים ולשימורם. פרט לכך מדי שנה מצוין ברחבי העולם וגם בישראל "ליל העטלף הבינלאומי", המוקדש להעלאת המודעות לעטלפים ולבתי הגידול שלהם. במסגרתו מקיימים ארגוני סביבה שונים סיורים והרצאות בנושא חיי העטלפים, בתי הגידול והצרכים שלהם. כמו כן ממשיכים להיערך בארץ ובעולם מחקרים רבים כדי להבין טוב יותר את מיומנויותיהם המופלאות של היונקים המעופפים, שהתחקות אחריהם ואחר תפקודם המוחי יכולה בין היתר לסייע ללמוד להבין טוב יותר את מוחו של יונק אחר – האדם.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

2

תגובות ל“באטמן לנצח”

  1. מורן לגטיבי הגיב:

    ויש עמותה מהממת שמצילה אותם.
    עמותת עטלף!

    1. מערכת הגיב:

      מורן, תודה על התוספת החשובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *