בעין הסערה

בעין הסערה

באוקטובר 1980 פגעה סופת טורנדו בקיבוץ דליה והסבה נזק רב לתשתיות, למבנים ולמפעלים. מהו בכלל טורנדו, מהו ההבדל בינו לבין הוריקן ומה הסיכוי שאחד מהם יפגע שוב בישראל?

משבי רוח חזקים המאיימים לשאוב את הנקרה בדרכם וזורעים הרס רב הם לא רק דימויים מוכרים בסרטי קולנוע. את מחזות החורבן הנלווים לסופות כמו ציקלון, הוריקן, טייפון או טורנדו אנחנו רואים מעת לעת במהדורות החדשות, אבל האם אנחנו יודעים להבדיל בין כל סוגי הסופות האלה?

סופות ציקלון הן סופות טרופיות רבות עוצמה הנוצרות מעל האוקיינוסים ופוגעות ביבשה. הסופות האלה משפיעות על אזורים נרחבים בקוטר של מאות קילומטרים, והן מאופיינות ברוחות חזקות של עד כ-300 קמ"ש העלולות להחריב כל אתר שנקרה בדרכן. הסופות מלוות בגשמים עזים הגורמים לשיטפונות כבדים, והרוחות גורמות לעליית פני הים וכתוצאה מכך להצפות כבדות של היבשה. התנאים הדרושים להיווצרות סופות ציקלון הם מקור מים גדול מאוד וחמים ותנאים אטמוספריים לא יציבים, ולכן הסופות נוצרות בין היתר בעונה החמה. הסופה נמשכת כשבוע מרגע היווצרותה באוקיינוס ועד לדעיכתה אחרי שהיא פוגעת ביבשה, ולכן אפשר להתריע עליה באמצעי התקשורת ולהתגונן מפניה. סופות הציקלון הנוצרות באוקיינוס השקט ומגיעות לחופי יפן נקראות "טייפון", ובפיליפינים הן קרויות "בגיו"; הסופות שנוצרות מעל האוקיינוס האטלנטי ומגיעות לחופי ארצות הברית וסביבתה נקראות "הוריקן", ואילו הסופות שפוגעות באזור אוסטרליה ודרום אסיה מכונות לרוב "ציקלון".

טורנדו, לעומת זאת, הוא תופעת מזג אוויר בקנה מידה קטן הרבה יותר. סופות הטורנדו נוצרות ומתקיימות ביבשה, נמשכות בדרך כלל בין כמה דקות לשעה ונעות בנתיב שאורכו כמה קילומטרים. עם זאת עוצמת סופות הטורנדו יכולה לעיתים להיות הרסנית אף יותר מזו של ציקלון. אחת הסיבות לכך היא העובדה שקשה לצפות אותן. ידוע כי תנאי מזג אוויר מסוימים עלולים לגרום להן, אך קשה מאוד להתריע עליהן בזמן סביר. סופות טורנדו הן סופות חזקות מאוד המופיעות בצורת מערבולת אוויר. מערבולת האוויר נראית כמו משפך צר היורד מבסיס הענן עד הקרקע, וסביבו מסתחררות רוחות במהירות אדירה (300-200 קמ"ש) היוצרות סביבן ענני אבק גדולים. קוטר המשפך הוא בין מאות מטרים לכמה קילומטרים, ובתוכו קיים לחץ אוויר נמוך בצורה קיצונית שיכול לשאוב אליו חפצים כבדים, עצים, מכוניות ואפילו גגות בתים. סופות טורנדו נוצרות בכל העולם אך הן נפוצות בעיקר בארצות הברית באזורי המערב התיכון, בעמק המיסיסיפי, בדרום ארצות הברית וממזרח להרי הרוקי.

בשנים האחרונות פגעו בעולם לא מעט סופות ציקלון, אחת הידועות וההרסניות שבהן היא הוריקן קתרינה משנת 2005 שפגע בניו אורלינס שבארצות הברית, זרע הרס עצום וגבה קורבנות רבים. בתקופה האחרונה פגעו בארצות הברית ובאזורי הים הקריבי הוריקן אירמה והוריקן הארווי. כיום מביטים החוקרים בדאגה על תופעות מזג האוויר הקיצוניות הרבות ובהן הסופות הטרופיות וסופות הטורנדו. אחת הסברות היא כי ההתחממות הגלובלית תביא להתחזקות הסופות ולעלייה בשכיחותן, אך אין ממצאים חותכים המעידים על כך. עם זאת, בתדרוך שערך ארגון המטאורולוגיה העולמי עלה כי ייתכן שאפשר לייחס את כמויות הגשם הקיצוניות שירדו בהוריקן הארווי, שבמהלכו נוצרו גם כ-30 סופות טורנדו, לשינויי האקלים. הדאגה היא כי ההתחממות העולמית ושינויי האקלים יביאו להקצנת עוצמת סופות ההוריקן וסופות הציקלון בעולם. הוריקן אופליה שפגע לאחרונה בחופי אירלנד הוא למעשה ההוריקן המזרחי ביותר שתועד באוקיינוס האטלנטי והצפוני ביותר שתועד מאז שנת 1939, וייתכן שאפשר לייחס גם אותו לשינויי האקלים ולהתחממות האוקיינוסים המביאים להקצנת הסופות.

למרבה המזל סופות ציקלון אינן יכולות לפגוע בישראל. כדי שסופת הוריקן תיווצר יש צורך במאגר מים גדול כמו אוקיינוס ובתנאי מזג אוויר לא יציבים, והים התיכון הוא מאגר מים קטן יחסית שאינו יכול לספק את כמות הלחות הנדרשת להתפתחות סופה מעין זו. בארץ נפוצות יותר סופות של גשם פתאומי. לעיתים נדירות מתחוללת בים בקרבת החוף סופה מקומית, המזכירה באופייה את הטורנדו, ומעלה נד מים, כלומר מערבולת חזקה דמוית עמוד הנוצרת מעל גוף מים ומחוברת לענן, אך להבדיל מטורנדו היא אינה הרסנית ונמשכת זמן קצר בהרבה. בנגב מתחוללות לעיתים סופות חול מקומיות, הנקראות עלעול ומאופיינות בנד חול וברוחות חזקות הנמשכות דקות ספורות.

התנאים האטמוספריים בארץ אמנם אינם מעודדים היווצרות סופות טורנדו אך בעבר פקדו את אזורנו סופות עזות. באוקטובר 1980 פגעה סופת טורנדו בקיבוץ דליה והסבה נזק רב לתשתיות, למבנים ולמפעלים בקיבוץ. בשנת 2006 הכתה סופה בכפרים פסוטה, ג'וליס וג'דיידה שבגליל המערבי ובמהלכה ירד ברד בגודל של כדורי פינג פונג, מכוניות התעופפו והתהפכו, רעפים עפו, עמודי חשמל קרסו וכ-75 בני אדם נפצעו באורח קל מאוד. שני המקרים האלה הם אירועים חריגים ונדירים במחוזותינו.

גם אצלנו כמו בכל העולם עדים החזאים והחוקרים להקצנה של תופעות מזג האוויר ול"בלגן אקלימי". מדענים וחוקרים דנים בסוגיית שינויים האקלים ובהיערכות לקראתם בכל העולם וגם בארץ. אמנם היינו עדים לכמה סופות עזות בישראל אך למזלנו היווצרות סופות ציקלון אינה צפויה כאן, ומהבחינה הזאת, לפחות, אפשר לצטט את דורותי מהקוסם מארץ עוץ ולומר שאין כמו בבית There's no place like home.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *