הים התיכון משדר מצוקה

הים התיכון משדר מצוקה

אוכלוסיית הדגים בים התיכון מידלדלת בקצב מואץ במקביל לעלייה מדאיגה בטמפרטורת המים. הוסיפו לכך את הזיהום הגובר ואת הדייגים שצריכים לספק יותר ויותר דגים לשווקים התובעניים ותקבלו תמונת מצב עגומה המחייבת נקיטת פעולה מיידית.

כמה כיף ללכת יחף על שפת הים, סתם כך. כמה שלווה נוסך בנו מרחב האין-קץ שבו הכחול-ירקרק של מי הים מתמזג בתכול השמים. ואכן, למשטח המים הכחול, שנמשך עד מעבר לאופק ותוחם את גבולה של המדינה ממערב, יש חשיבות רבה שנושקת לתחומי חייו של כל אחד מאיתנו. הים הוא לא רק המקור לדגי הים שאנו אוכלים, לשירי הגעגוע שאנו כותבים, לשעות הפנאי שאנו מבלים על חופיו ולבריזה הקלילה המפיחה מעט שפיות בלילות הקיץ הלחים לאורך מישור החוף.

לים יש גם השפעה רבה על כמות המשקעים ועל הטמפרטורה, מקרקעיתו נכרים אוצרות טבע שערכם למדינה לא יסולא בפז, ובזכות נופו הייחודי כל כך עולה מאוד ערכן של הדירות שנבנות למולו. יש סיבות רבות לכך שהשמירה על איכות מימיו של הים התיכון תהיה אינטרס לא רק של הרשויות הרלוונטיות אלא גם של כל אזרח במדינה.

הים הנשקף למולנו ממערב נראה אין-סופי בגודלו, ענק היכול להתמודד בקלות עם כל ניסיונות האדם לפגוע בו, אבל האמת היא אחרת לגמרי. נראה כי במלחמה מול הזיהום הסביבתי נוחל הים התיכון כישלון מתמשך. התוכניות הבין-לאומיות, מאמצי חלק מהמדינות החיות לחופיו והניסיונות שמתבצעים כל העת לשמור עליו לא מנעו, למשל, את עליית הטמפרטורה של מימיו בשלוש מעלות בשלושת העשורים האחרונים. כבר לפני חמש שנים עלו תוצאות עגומות אלו מדו"ח של המכון לחקר ימים ואגמים על מצב הים התיכון. ממצאי הדוח הצביעו על כך שהים התיכון מתחמם בקצב של כ-0.1 מעלות בשנה בממוצע. זהו קצב מעורר דאגה, שמקורו, אמנם, בהתחממות הגלובלית, אבל לאדם יש חלק גדול בהגברתו.

תאמרו, "מים חמימים מעט יותר בקיץ – מה רע בכך?" אין בכך כל רע לבני האדם הרוחצים בים, אולם מתברר שלאוכלוסיות החיות במים ההתחממות הזאת מזיקה מאוד. מחקרו של ארז ירוחם, שפורסם בכתב העת "Nature". בדק את הסיבות האפשריות להיעלמות קיפודי הים, שהיו בעבר נפוצים מאוד בחופי ישראל כמו בשאר הים התיכון. מהמחקר עולה כי היצורים הדוקרניים הללו אינם יכולים לשרוד בטמפרטורת מים העולה על 30.5 מעלות. בעבר טמפרטורת השיא של מי הים בקיץ הייתה 29 מעלות, אך כאמור בעשורים האחרונים התחמם הים התיכון ביותר משלוש מעלות נוספות.

הרגישות לחום אינה ייחודית רק לקיפודי הים. גם יצורים דוקרניים פחות וטעימים יותר לחך האנושי מתקשים לשרוד בטמפרטורת מים גבוהה מדי. מאות מיני דגים השוחים בים התיכון סובלים מהשינויים שחלו בעשורים האחרונים. דוחות בין-לאומיים קובעים כי ההידלדלות במספרם משמעותית ביותר, ובארץ, למשל, היא עומדת על 46%. אם גם אתם רגילים להזמין במסעדה דגי ים כמו לברק, מושט, בקלה, טונה, לוקוס, פרידה, או מוסר, יש סיכוי שבשנים הקרובות לא תוכלו לעשות זאת יותר, או שתיאלצו לשלם סכום כסף גדול בהרבה עבור מנה הכוללת את אחד מדגי הים האלה.

השינויים לרעה באוכלוסיית הדגים אינם נחלתו הבלעדית של הים התיכון, אף על פי שהים הזה, הקטן יחסית והכלוא בין מדינות שלא כולן מגלות רגישות זהה למצבו, רגיש הרבה יותר לשינויים. ב-50 השנים האחרונות הידלדלה מאוד אוכלוסיית הדגים גם באוקיינוסים. זה קרה לא רק בגלל עליית הטמפרטורה של המים אלא גם בגלל הפגיעה באיכות המים בגלל זיהומים שונים, ובמידה רבה גם בגלל הדיג העודף. ההתנפלות הבלתי מרוסנת של דייגים על אוכלוסיית הדגים גרמה לזנים רבים להיעלם. כך, למשל, הידלדלותו המוחלטת כמעט של הקוד האטלנטי עקב דיג יתר הובילה לקריסת ענף הדיג בקנדה.

יואב פלד מהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה ביקש לבדוק כיצד אפשר לשמר את שלל הדיג בים התיכון כך שיענה על צורכי החברה אך גם ישמור על הדגה בים. לצורך המחקר השתמש פלד במודל שאפשר לו לדמות את מארג המזון בים התיכון עד שנת 2030 תוך ביצוע סימולציות של תרחישים שונים (זיהום נפט, פיתוח תשתיות וכו'). מסקנתו היא כי צמצום מימדי הדיג בחופי ישראל יביא לא רק לגידול משמעותי בכמות הדגים אלא גם להבראתו של ענף הדיג. במילים אחרות – דיג מינימלי במשך פרק זמן מוגבל יכול להביא לרווח גדול יותר לדייגים ולפתרון המשבר שחווה הענף כבר שנים רבות.

ואם אתם שייכים לאלה שאוהבים לרחוץ במי הים גם בחורף, חשוב שתדעו כי בעונת החורף הזיהום במי הים דווקא גדל, שכן הגשם מגביר זרימת מי נגר מזוהמים מהנחלים אל מימי הים התיכון. מידע מדויק על רמות הזיהום בחופי הרחצה בכל עונות השנה אפשר לקבל מדיווחים שבועיים של משרד הבריאות, המנטר את איכות מימי הים התיכון לאורך כל השנה ומחליט מתי לסגור לרחצה את חופי הים עקב זיהום מוגבר.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *