הזהב הירוק

הזהב הירוק

סיפור ההצלחה העולמי של הפרי הירוק, שנהנה בשנים האחרונות ממעמד של מזון-על, לצד ההשלכות הקשות של גידולו על הסביבה ועל החקלאים במקסיקו.

הוא בהיר וקרמי מבפנים, ויש המכנים אותו החמאה של הטבע. מוצאו הוא ממרכז ודרום אמריקה, ולאחרונה נמצאו שרידים שלו בני כ-15,000-8,000 שנה בפרו. הכובשים הספרדים הפיצו אותו למושבותיהם באזורים הטרופיים בסביבות 1650, ולאירופה לקראת המאה ה-19, ובהמשך הוא נפוץ לכל העולם. לישראל הובאו עצי האבוקדו הראשונים בראשית המאה ה-20 על ידי נזירים צרפתיים ממנזר השתקנים בלטרון, ובהמשך ניטעו בבית הספר החקלאי במקווה ישראל עשרה עצי אבוקדו נוספים שהובאו מקליפורניה.

בשנים האחרונות הפך האבוקדו ללהיט בינלאומי, ורבים מגדירים אותו מזון-על. הוא נוגד חמצון, עשיר בוויטמינים ובאשלגן, עשיר בחומצות שומן שתורמות לבריאות הלב, תורם להפחתת הכולסטרול ולמניעת סרטן ועוד. אחת המנות הפופולריות ביותר בשנת 2016 הייתה לא אחרת מאשר טוסט אבוקדו, והיא זכתה לתהודה נרחבת בזכות צילומים ושיתופים ברשתות החברתיות. מאז הפופולריות של האבוקדו רק ממשיכה לנסוק, ובינואר האחרון הוא אף כיכב ברצועת הפרסומות היוקרתית של הסופרבול האמריקאי.

לא פלא אם כן כי בעשור האחרון גדל הביקוש לפרי הנחשק הזה, ובהתאם לכך עלו גם המחירים. אחת ההשלכות של התייקרות האבוקדו בעולם היא תופעת גניבות האבוקדו ממטעים בניו זילנד ומכירתו באמצעות הרשתות החברתיות. הביקוש לאבוקדו באירופה, שאליה מיוצא האבוקדו הישראלי, הכפיל את עצמו בעשר השנים האחרונות והגיע ל-8 ק"ג לנפש לשנה. כיום מגדלים בישראל כ-80 אלף דונם אבוקדו, מאצבע הגליל ועד עוטף עזה, וניטעים מטעי אבוקדו נוספים. עם זאת מדווח כי עקב העלייה החדה בביקוש, לא יהיה אפשר להשיג שתילי אבוקדו חדשים בישראל עד 2021, מפני שהשתילים הקיימים נמכרו.

הנתונים מארצות הברית, שאליה מיובא מרבית האבוקדו ממקסיקו, מראים כי הצריכה של הפרי הוכפלה פי 2 בעשור האחרון ופי 4 מאז אמצע שנות ה-90  (השנים שבהן החלו ביבוא הפרי ממקסיקו). אחת הסיבות לכך היא כמובן הטרנד הבריאותי ופרסום האבוקדו ושיווקו כפרי בריא במיוחד. לאחרונה הופנתה לא מעט ביקורת כלפי יושבי בתי הקפה ההיפסטרים היוצרים ביקוש עצום בארצות הברית לאבוקדו המקסיקני, ובכך תורמים ליצירת מפגעים סביבתיים והומניים.

עקב הביקוש הגובר, חקלאים מאזורים שונים במקסיקו ובפרט במדינת מיצ'ואקאן שנחשבת לבירת האבוקדו של העולם, כורתים באופן לא חוקי רצועות יערות אורנים טבעיים ונוטעים במקומם מטעי אבוקדו, שהוא כיום אחד הגידולים הרווחיים ביותר עבורם. בניגוד לחורשות וליערות הטבעיים, מטעי האבוקדו דורשים השקיה מרובה (ההערכה היא כי נדרשים 272 ליטרים של מים לגידול של חצי קילו אבוקדו) ושימוש מוגבר בחומרי הדברה. בנוסף לכך כריתת היערות מצמצמת את בתי הגידול הטבעיים של חיות הבר ופוגעת בהן. יערות האורנים של מקסיקו בחורף הם בין השאר ביתם של פרפרי המונרך הנודדים, וצמצום בית הגידול הטבעי מביא לפגיעה בהם.

ואם לא די בכל אלה, מדווח כי קרטלי סמים השתלטו על מרבית הסחר של האבוקדו, המכונה במקסיקו "הזהב הירוק", והם מנצלים את החקלאים ואת עובדי השדה. יש גם דיווחים על מקרי חטיפה, אונס ורצח של אלו שהעזו להביע התנגדות לצד דיווחים על העסקת עובדים במטעים בדרום אמריקה ובמרכז אמריקה בתנאים מחפירים.

לשמחתנו, בישראל איננו צורכים את אבוקדו הדמים, אלא אבוקדו מתוצרת מקומית, אך סיפורם העגום של החקלאים במקסיקו הוא הזדמנות לעצור ולחשוב על מקור המזון והסחורות שאנחנו צורכים, כמו הקפה או הקינואה, ועל ההשלכות הלא פשוטות של צריכתם על המגדלים ועל הסביבה. ובחזרה לאבוקדו הישראלי – ישראל משווקת כיום כ-5.7% מהאבוקדו בעולם ומייצאת אותו בעיקר לאירופה, ולאחרונה גם ליפן. כיום תופס האבוקדו הישראלי נתח של כ-30% משוק האבוקדו האירופי בחורף. בתקופה זו עוסקים המדענים במחקר שיתמקד בדרכים להגדיל את תפוקת המטעים, לפתח זני אבוקדו חדשים ולהשביח את הקיימים. מחקר נוסף בתמיכת קק"ל ומשרד החקלאות יבחן מגוון דרכים להתמודד עם אירועי הקור הקיצוניים, שתדירותם עלתה בשנים האחרונות ושפוגעים ביבולי האבוקדו. ביוני האחרון התקיים בארץ כנס שמטרתו להרחיב את שטחי הגידול של האבוקדו בישראל ואת השווקים שאליהם היא מייצאת אותו תוך צמיחה מתמדת, אותה צמיחה שראשיתה בכמה עצים בודדים במקווה ישראל ובמנזר השתקנים לפני כ-100 שנים בלבד. 

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *