הצילו את הדקלים

מדוע עצי הדקל בארץ ובעולם מתים והאם אפשר לבלום את התופעה המדאיגה הזאת שלא רק פוגעת בשדרות היפות המפארות ערים וכפרים אלא גם גורמת לנזקים כלכליים של מיליוני דולרים בשנה?

המראה העצוב של שורות גזעי דקלים יבשים ערופי ראשים במקום שדרות מפוארות של דקלים תמירים הוא מראה מוכר מדי בשנים האחרונות בארץ ובעולם. מטעים שלמים ושדרות של עצי דקל גבוהים וזקופי קומה נאכלים מבפנים כמו בסרט מדע בדיוני, מרכינים צמרת, משילים את ענפיהם וגוועים. לכל זה גורמת לא אחרת מחיפושית חומה-אדמדמה מנוקדת בעלת חדק קטן – חדקונית הדקל – המשגשגת ונפוצה בכל העולם.

חדקונית הדקל האדומה היא חיפושית שמקורה במזרח אסיה. הסחר בעצי הדקל והקלות היחסית של העתקתם ממקום למקום פרצו את הגבולות הגלובליים, הפרו את האיזון וגרמו להתפשטותה ברחבי העולם – רחבי אסיה, המזרח התיכון, צפון אפריקה ובהמשך גם אירופה ואמריקה. השינויים האקלימיים העולמיים רק הוסיפו שמן למדורה ואפשרו לחיפושית הטרופית להגיע לאזורים שבהם לא הייתה יכולה לשרוד בעבר, כמו למשל, האזורים המדבריים של האמירויות הערביות, שהפכו גשומים יותר.

כחלק ממחזור חייהן נוחתות נקבות החדקונית על עצי הדקל, חודרות לגזע העץ, אוכלות אותו ומטילות בו מאות ביצים. מהביצים בוקעים זחלים, והם שמכרסמים את ליבת העץ עד כדי השמדה, ריקבון וקריסה בתוך כשלושה חודשים. בהמשך מסוגלות החדקוניות לנדוד בין העצים ולגמוא כ-50 ק"מ ביום.

כיום ידוע על התפשטותה של החיפושית בכ-60 מדינות ברחבי העולם בקרב כ-40 זנים שונים של דקלים, כולל דקלי תמר, קוקוס ושמן, תוך גרימה לנזקים כלכליים של מיליוני דולרים בשנה ברחבי העולם. לאור התפשטותה של החיפושית ספגה תוניסיה, הנחשבת ליצואנית התמרים המובילה בעולם, מכה כלכלית קשה המאיימת על היציבות החברתית והפוליטית במדינה. בשנת 2011 דווח כי כרבע מ-12 מיליון עצי התמר המניבים במצרים נכחדו באופן המסכן את כלל ענף התמרים המצרי, ובחבל אנדלוסיה שבספרד דווח על מותם של כ-10,000 דקלים תוך פחות משנה. עוד דווח כי שדרות הדקלים המפוארות של הריביירה הצרפתית, ושל לוס אנג'לס גוועות גם הן.

בישראל זוהתה החדקונית לראשונה כבר בסוף שנות ה-90 במטעי הדקלים בעמק הירדן ובערבה, ומשם היא התפשטה במשך השנים לרחבי הארץ. מגדלי מטעי הדקלים התארגנו וטיפלו בעצים באינטנסיביות באמצעות ריסוס ומלכודות, ונראָה כי החדקונית נבלמה, אך בהמשך התגלה כי היא יכולה לדגור בעץ גם כמה שנים מבלי שיהיה אפשר להבחין בקיומה ולהמשיך להתפשט. אחת הנפגעות הידועות של החדקונית היא שדרת הדקלים הקנריים המפוארת של גן המושבה בראשון לציון. 150 הדקלים שניטעו בה לפני 126 שנה מתו ונכרתו לאחרונה. לצד הפגיעה בשדרה המפוארת נפוצו החדקוניות גם למגוון דקלים בשטחים ציבוריים ופרטיים ברחבי הארץ, והטיפול בהם מצריך שיתוף פעולה מהיר בין הרשויות השונות, שעד כה לא הצליח להדביק את קצב התפשטותה של החיפושית. כיום ממשיכה החיפושית להתפשט ולסכן לא רק את הדקלים אלא גם חיי אדם, עקב החשש מנפילת גזעים.

כיום ממליצים במשרד החקלאות על טיפול מונע בדקלים תוך שימוש בתכשירי הדברה כימיים, לצד הימנעות מגיזום הכפות או מניתוק חוטרים מעצי הדקל, שכן החדקוניות נמשכות לעצים גזומים. בנוסף ניתנו המלצות להצבת מלכודת בסביבת הדקלים וטיפול בדקלים המתים תוך ריסוסם ופינויים לאתרי פסולת מוסדרים כדי למנוע הדבקה של עצים סמוכים. כמו כן הומלץ להפסיק את נטיעת דקלי התמר הקנרי והתמר המצוי, במיוחד במקומות ציבוריים, מחשש לקריסתם תוך סיכון חיי אדם. דרכי טיפול ותכשירים אחרים הנחשבים לידידותיים יותר לסביבה נמצאים בשלבי מחקר ונבחנים, אך טרם ניתנו המלצות ליישום השימוש בהם.

אחד הפתרונות החדשניים לבעיה מוצע על ידי חברת סטארט אפ של מומחי סייבר יוצאי יחידת 8200. החברה מפתחת חיישן זעיר שיוברג לעץ ויוכל לזהות את החיפושית כשהיא חודרת לגזע על ידי זיהוי התדרים שהיא משמיעה. החיישן מיועד להתריע על חדירת הפולשת בזמן אמת באמצעות יישומון בטלפון החכם, וההתרעה המהירה תאפשר לחקלאים ולגננים לרסס בחומרי ההדברה היקרים (והרעילים) רק את העץ הנגוע. בנוסף לכך במרץ האחרון דווח כי שתי חוקרות ממכון וולקני מפתחות הדברה ביולוגית שתחסל את החדקונית באמצעות נבגי פטריות שייצמדו לחדקונית, יחדרו לדופן הגוף שלה ויפרישו אנזימים שיעכלו אותו. המטרה היא למצוא דרכי הדברה ידידותיות ומזיקות פחות לסביבה שימנעו הצטברות רעלים בפירותיהם של העצים.

ובחזרה לעולם. במארס האחרון התקיימה ועידה עולמית ברומא מטעם ה-FAO, ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, כדי לפתח תוכנית פעולה בינלאומית להתמודדות עם החדקונית. במסגרת הוועידה הוחלט על שיתוף פעולה בינלאומי שיביא לשיפור הניטור של התפשטות החיפושית, הומלץ לאסור על ייבוא דקלים בקוטר של 6 ס"מ ומעלה מארצות נגועות והועלו פתרונות מתקדמים כמו שימוש במיקרופונים זעירים לזיהוי החדקוניות בגזע הדקל, מלכודות מבוססות פרומונים, חישה מרחוק ושימוש בכלבים. התקווה היא כי שיתוף פעולה כלל ארצי וכלל עולמי יוכל לסייע במיגור התופעה המדאיגה, להגן על אחד מענפי החקלאות החשובים בארץ ובעולם ולסייע לעצי הדקל לשוב לצמוח ולזקוף בגאווה את צמרתם.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *