מהמעבדה לגריל?

האם יום אחד יחליף בשר מעבדה את הבשר שאנחנו אוכלים? מבעד לניחוחות הסטייקים ביום העצמאות כבר אפשר להריח את היום שבו בשר מתורבת יביא למהפכה בתעשיית המזון מן החי ויצמצם את השלכותיה השליליות על בעלי החיים ועל כדור הארץ.

עבור לא מעט אוכלי בשר עוברות רוב הקניות ליום העצמאות דרך הקצב, אך ייתכן שבעתיד יהיה אפשר לבחור נתחי בשר שהגיעו ממעבדה ולא מבית מטבחיים. אחת ההמצאות שהחלו לקרום עור וגידים בשנים האחרונות היא הבשר המתורבת, בשר שפותח במעבדה מדגימת רקמות של בעלי חיים. פיתוח בשר המעבדה עשוי להביא למהפכה בתעשיית המזון העולמית – להפחית את סבלם של בעלי החיים, לתרום לתזונה יעילה ומספקת עם הגידול הצפוי באוכלוסיית העולם ולצמצם את הנזקים שמסבה תעשיית הבשר לסביבה.

ההשלכות המוסריות והבריאותיות של צריכת הבשר אולי זוכות לדיון ציבורי רחב, אך ההשלכות ההרסניות של ייצור הבשר על הסביבה מדוברות הרבה פחות. תהליך גידול בעלי החיים כרוך בשימוש נרחב במשאבי מים וקרקע, בכריתת יערות, בשימוש מוגבר בדשנים, בזיהום קרקע ומים ובפליטה מוגברת של גזי חממה כמו גז המתאן כחלק מתהליך העיכול של בעלי החיים מעלי הגירה כמו פרות וכבשים. פרט למחיר הסביבתי הכבד ייצור המזון מן החי הוא גם אינו יעיל מבחינת כמות האנרגיה המוקדשת לייצורו אל מול הקלוריות שצורכים בני האדם בהשוואה לתזונה צמחונית, שכן ב"ייצור" המזון מן החי יש לשקלל בין היתר את גידול המספוא שממנו ניזונים בעלי החיים והשימוש בו. 70% משטח האדמה המנוצל בארצות הברית לייצור מזון, משמש להזנת בעלי החיים. במחקר שנערך לאחרונה במכון ויצמן הוערך כי אם היו משקיעים בארצות הברית לבדה את המשאבים המוקדשים לייצור מזון מן החי בייצור מזון צמחי, אפשר היה להאכיל עוד כ-350 מיליון פיות – יותר מכל אוכלוסיית ארצות הברית – וכי השימוש בקרקע חקלאית לייצור בשר בקר במקום גידול צמחים מוביל לאובדן מזון אלטרנטיבי בשיעור של 96% לכל יחידת קרקע.

בעולם שמשאביו הולכים ומידלדלים והאוכלוסייה בו הולכת וגדלה, אחד האתגרים המשמעותיים הוא אספקת מזון לכל בני האדם. יותר מ-56 מיליארד בעלי חיים יבשתיים נאכלים מדי שנה ברחבי העולם. על פי התחזיות, עד שנת 2050 יהיה צורך ב-100 מיליארד חיות כדי לספק לעולם תזונה הנשענת על מזון מהחי ובכללו בשר, מוצרי חלב וביצים. במצב שבו עתודות הקרקע מנוצלות כמעט במלואן, נראה שלא יהיה אפשר להגדיל אותן מבלי לפגוע במערכות אקולוגיות חיוניות, ותוספת המזון לאוכלוסיית העולם המתרחבת תצטרך להישען על פתרונות של הגדלת תפוקת המזון באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כמו גידול בשר המעבדה.

את ההמבורגר המתורבת הראשון פיתח פרופסור מארק פוסט ההולנדי. ההמבורגר הושק בשנת 2013 ועלותו נאמדה בכ-250 אלף יורו. כיום, לאחר מספר לא רב של שנים, עלות הכנת קציצה כזאת ירדה לכ-11 דולר, ונראה כי היום שבו מכירת בשר מעבדה לציבור הרחב הולך ומתקרב בצעדי ענק. המצאת הבשר המתורבת מבוססת על הנדסת רקמות מתחום השתלת האיברים ברפואה ומתבצעת באמצעות גידול תאי גזע שנלקחים מבעלי חיים על פני מצע גידול. התאים מתחלקים ויוצרים חלבון הדומה לחלבון שקיים בבשר.

ברחבי העולם קמו מגוון חברות העוסקות בפיתוח מוצרי מזון מתורבתים מן החי, הכוללים לא רק בשר בקר מתורבת אלא גם בשר עוף ברווז ומוצרי חלב. כיום ישראל היא שחקנית בולטת לצד הולנד וארצות הברית בתחום הבשר המתורבת. לאחרונה דווח כי חברת הסטארט-אפ הישראלית סופרמיט, המפתחת בשר עוף מתורבת, יצרה שיתוף פעולה עם אחת מיצרניות העוף הגדולות באירופה תוך הערכה כי יהיה אפשר להשוות את מוצרי העוף המתורבת למחירים המקובלים בשוק כבר בעוד שלוש שנים. בנוסף לכך הוקמה בארץ בשנת 2014 העמותה לחקלאות מודרנית שמטרתה לקדם מחקר ליישום הבשר המתורבת ולתמוך בו, ומדענים מהפקולטות להנדסה ביו-רפואית בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב פיתחו בשר מתורבת.

אתגרים רבים עדיין ניצבים בדרך ליישום המסחרי של בשר המעבדה, והם כוללים בין היתר את המשך הוזלתו ושיפור הטעם והמרקם שלו לצד רגולציה ודאגה לכך שהוא יהיה בריא מבחינה תזונתית ובטוח לאכילה. על אף האתגרים נראה שבעוד שנים לא רבות נזכה לחזות במהפכה בתחום המזון שתביא עימה בשורה של ממש עבור בני האדם, בעלי החיים והסביבה.

שתף שתף באמצעות מייל שתף באמצעות פייסבוק

תגובות של פייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *