ארכיון פוסטים של הכותב 'מערכת' עמוד 2 מתוך 15

פברואר
29

דבר אליי בצמחים



במחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן גוריון, התגלה כי צמחים יכולים להבין זה את זה, ואף לחוש ולהגיב באמצעות השורשים, בעקבות תשדורות מצוקה של צמחים שכנים

כבר שנים ארוכות שמדענים שונים טוענים שהצמחים מרגישים, מבינים ומשדרים, ועכשיו תפיסה זו זוכה לביסוס גם במחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן גוריון. במסגרת המחקר גילו חוקרי האוניברסיטה את יכולות הצמחים לחוש ואף להגיב על תשדורות מצוקה של הצמחים הגדלים בסביבתם. המחקר נערך בקבוצתו של פרופ' אריאל נובופלנסקי מהמחלקה לאקולוגיה מדברית ע"ש מטרני, במכונים לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין באוניברסיטת בן גוריון, בשיתוף ד"ר עומר פליק וחוקרים נוספים. ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי PLoS ONE.

במסגרת המחקר גילו החוקרים כי חשיפת הצמחים לעקות שונות (תנאים המקשים על תפקוד האורגניזמים), דוגמת מלח, יובש או חום, גרמה לצמחים שכנים – ולא רק לצמחים שנחשפים לעקה – לתגובה כאילו הם עצמם חוו את אותה עקה. החוקרים יצרו מערכת ניסויים שהגבילה את אפשרות המגע בין הצמחים ובודדה אותם זה מזה, וגילו כי אותות מצוקה מועברים בין שורשים של צמחים שכנים. כלומר, אם צמח מסוים נחשף לעקה – הוא "מתריע" על כך לשכנו, על מנת שיתכונן למצב הלא שגרתי ויכין את עצמו להתמודדות מוצלחת.

החוקרים הגדירו את דפוס ההתנהגות של הצמחים באמצעות משחק הילדים "טלפון שבור". על פי ממצאי המחקר, כאשר צמחים קולטים אותות מצוקה משכניהם, הם לא רק מגיבים לכך בעצמם, תוך התכוננות למצב החדש, אלא גם מעבירים אותות מצוקה נוספים לצמחים נוספים הנמצאים בקרבתם, וגם אלה ממשיכים ומעבירים אותות מצוקה הלאה. "התוצאות מדגימות התאמות המבוססות על יכולות של הצמחים לתקשר ולהעביר מידע סביבתי באופנים שהיו מוכרים עד כה רק ביצורים בעלי מערכת עצבים מרכזית", כתבו עורכי המחקר.

Photo: cc *MarS

3
קטגוריות כללי
תגיות , , ,
פברואר
21

חיים חדשים לים המוות?

ים המלח, צילום: David Shankbone, cc

הממשלה אישרה להשקיע 830 מיליון שקלים בפיתוח ים המלח. האם זה מה שיציל את הים משנים של הזנחה מתמשכת?

בשורות טובה לכל אוהבי הסביבה וים המלח בפרט: הממשלה אישרה תקציב של 830 מיליון שקלים לפיתוח ושיקום ים המלח. במסגרת הפעילות המתוכננת יזכו אזורי התיירות חמי זוהר ועין בוקק (כולל האזור שביניהם) לפיתוח משמעותי, ויבוצעו שיקום וטיפול באזורים קיימים שנפגעו ומצויים כעת בסכנה.

זהו המשך להחלטת הממשלה מתחילת 2012, שבמסגרתה עוגנו הסכמות משרד האוצר ומפעלי ים המלח בנוגע למימון קציר המלח. במסגרת אותן הסכמות ופשרה הוסכם על הקמת ועדה מיוחדת שתפקידה לדון במציאת פתרונות לנושאי אגן ים המלח, לרבות טיפול בבעיות איכות הסביבה ופיתוח מוקדי תיירות ותעסוקה. הוועדה המליצה להקצות 830 מיליון שקלים לשיקום הפוטנציאל התיירותי באזור, כולל שיקום אזור עין בוקק, מענקים למלונות בהיקף של 374 מיליון שקלים (מה שיוביל בין השאר לגידול בהיצע חדרי המלון בים המלח מ-4,000 לכ-6,500), סקר סביבתי, סבסוד אטרקציות ופיתוח תשתיות תיירות, והממשלה אישרה כאמור את ההמלצה. הפרויקט יחל השנה ויימשך עד 2016. התקציב אגב יגיע בעיקר ממשרד התיירות (700 מיליון שקל), והיתר מהמשרד להגנת הסביבה (121 מיליון שקל) ומהמכון הגאולוגי.

ראש המועצה האזורית תמר דב ליטבינוף בירך על ההחלטה בכל פה, ואף הגדיר אותה כאחת ההחלטות ההיסטוריות והגורליות ביותר שקיבלה הממשלה הנוכחית: "אחרי שנים של התייחסות לים המלח כאל החצר האחורית של מדינת ישראל והעברת שיקום ים המלח מקדנציה לקדנציה, מגיעה הממשלה הנוכחית ומחליטה שלא להעביר את תפוח האדמה הלוהט הזה, אלא ליצור הזדמנות היסטורית להפיכת ים המלח לאחד מאזורי התיירות המובילים בעולם". השר לאיכות הסביבה גלעד ארדן סיפר שמדובר בתיקון עוולה של שנים רבות בכל הנוגע לים המלח. רק כעת יש מי שמבין כי מדובר במשאב טבע ייחודי שנגרמו לו נזקים מסוגים שונים, אך כרגע המגמה היא דווקא לשפר ולהציל את מה שאפשר.

2
קטגוריות איכות הסביבה
תגיות , , , , ,
נובמבר
22

האם שינוי האקלים יוביל לפלישת חייזרים?

cc Markus Ram

זו לא בדיחה: מדעני נאס"א נערכים למפגש עתידי עם חייזרים עוינים. החשש: הם יראו בשינוי האטמוספרה סימן לתרבות שיוצאת מכלל שליטה

אמנם עד היום לא התגלה על כדור הארץ ולו חייזר אחד לרפואה, אך נראה שבנאס"א מתכוננים לכל תרחיש: מדעני הארגון הכינו דו"ח ובו תרחיש למפגש לא נעים עם חייזרים בעקבות אפקט החממה. המסקנה העולה מכאן, בין השאר, היא שצמצום הפליטות יוכל להציל את האנושות, או לפחות חלקים ממנה, מהתקפת חייזרים שירצו להשמיד את כדור הארץ מתוך חשש שמא נהפוך לתרבות שמסכנת את עצמה ואת האטמוספרה. אמנם בנאס"א מציינים שמדובר בתרחיש לא ממש סביר, אך בכל זאת בעל סיכוי.

כותרת הדו"ח היא "האם מגע עם חייזרים יעיל או יזיק לאנושות? תרחיש אנליטי", והניתוח מתייחס לשלושה סוגי חייזרים אפשריים: מועילים לאנושות, ניטרליים ומזיקים. החייזרים המועילים יוכלו לפתור בעיות נפוצות דוגמת עוני ומחלות, אך החייזרים המזיקים עלולים לעורר כאן אנדרלמוסיה: לשעבד אותנו, להביא אתם מחלות חדשות, לחפש מזון ואף לחסל את האנושות באמצעים שונים. לכן המדענים מציעים להגביל את כמות האותות שאנו שולחים לחלל, ואף לא להסגיר מידע על המבנה הביולוגי שלנו, בני אדם, על מנת שבבוא היום לא תפעל האינפורמציה נגדנו כחרב פיפיות. ראשית כל ולפני הכל, אומרים המדענים, עלינו להבין מי בדיוק עומד מולנו.

בנוסף לכך, הם מזהירים, החייזרים עלולים להתקיף אותנו כמתקפת מנע, שמא בבוא היום בני האדם ישמידו אותם, כפי שהשמידו מינים שונים בכדור הארץ. חייזרים בעלי תודעה ירוקה גבוהה מדי עלולים להשמיד אותנו כדי שלא נפגע במינים אחרים, או אף "לנקום" בנו על הנזק הסביבתי והאקולוגי שגרמנו במעשינו לכדור הארץ, גם על מנת למנוע את המשך ההרס.

למרות הכל, המדענים מציינים שיש כאן אופציה ניטרלית. ייתכן שלא נוכל לתקשר עם החייזרים, מאחר שיהיו שונים מאתנו באופן ניכר. ייתכן שהם ירצו להיות אתנו בקשר מסוים (אולי במין או"ם אינטרגלקטי), אך לבני האדם לא יהיה עניין משמעותי בכך. וייתכן אף שהם יישארו בכדור הארץ ויהפכו לסוג של מטרד.

Image by Markus Ram, cc

3
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , ,
נובמבר
16

2010 – מהשנים החמות ביותר בהיסטוריה

סוכנות האטמוספרה והאוקיאנוגרפיה של ארה"ב בדו"ח אקלים חדש: 2010 היא השנה השנייה החמה ביותר בהיסטוריה. תרמו לכך: אל ניניו ותבניות אקלימיות שונות

אם היה לכם חם במיוחד בשנה האזרחית הקודמת, עכשיו התחושה מקבלת אישוש מדעי; דו"ח האקלים לשנת 2010, שפרסמה לאחרונה סוכנות האטמוספרה והאוקיאנוגרפיה של ארה"ב (NOAA), הכתיר את 2010 בתואר הבלתי מחמיא של השנה השנייה החמה ביותר בהיסטוריה. בדו"ח נמדדו 41 מדדים אקלימיים, כולל טמפרטורות באטמוספרה התחתונה והעליונה, גזי החממה, הקרח הימי, קרחונים, מליחות מי הים, משקעים, לחות, כיסוי העננים ועוד. כל מדד שנבדק הכיל אלפי מדידות אשר סייעו למדענים לזהות את המגמות שנבדקו בדו"ח.

בין השאר התגלה במחקר כי הטמפרטורה הגלובלית באזור הארקטי עלתה בקצב כפול לעומת קווי הרוחב הנמוכים; שנת 2010 הייתה השנה החמה השנייה מאז החלו לאסוף נתוני אקלים לפני יותר מ-100 שנים; תכסית הקרח באוקיאנוס הארקטי איבדה מגודלה; הקרח בגרינלנד נמס במהירות הגבוהה ביותר מאז 1958; קרחוני האלפים המשיכו במגמת ההפשרה (מגמה שהחלה לפני כ-20 שנים); טמפרטורת פני הים הייתה חמה (השלישית בחומה מאז החלה הספירה); גובה פני הים עלה גם בשנה זו; ריכוז גזי החממה המשיך לטפס מעלה-מעלה (ב-2.6 חלקים למיליון) מעל לממוצע הגידול המקובל ב-30 השנים האחרונות; עם זאת, אפשר למצוא נחמה בכך שכיסוי הקרח הימי באנטרקטיקה גדל ב-2010 לשיא של כל הזמנים (הידועים לפחות).

חלק מיוחד במחקר הוקדש לתנודות הארקטיות. מסתבר שאותן תנועות השפיעו ב-2010 על חלקים בכדור הארץ הצפוני, כך שאוויר הארקטי המקפיא הגיע דרומה – ואילו האוויר החם יותר הגיע צפונה. הערך השלילי ביותר של התנודות הארקטיות הגיע לשיא בפברואר 2010. באותו חודש נרשמו כמויות שיא של שלגים בכמה אזורים בחוף המזרחי של ארה"ב.

נתוני הדו"ח נאספו ע"י 368 מדענים ב-45 מדינות ברחבי העולם, בשיתוף האגודה המטאורולוגית האמריקאית. את הדו"ח המלא אפשר לקרוא באתר NOAA.

1
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , ,
אוקטובר
25

בלוגרים מהעולם נוטעים עץ בירושלים

סיורם של חמישה בלוגרים צעירים מרחבי העולם בישראל, במשך 11 ימים, יהיה כנראה אחד ממסעות הסברה הטובים ביותר שידעה מדינת ישראל בשנים האחרונות

חמישה בלוגרים צעירים, קאוסטוב קטדארה (29) מהודו, יוניס קונג (33) מסינגפור, ג'ויס פנג יימנג (25) מסין, כריס ריצ'רדסון (29) מאוסטרליה ומרסלו אראמבידה (27) מוונצואלה, מהווים בעידן התקשורת הממוחשבת עיניים ואוזניים של כ-1,700,000 קוראים, הנכנסים מדי חודש לבלוגים שהם מנהלים באינטרנט, כדי לקרוא על חוויותיהם האישיות. יומניהם המבוקשים הם שהפכו אותם לאורחיו של ארגון הסטודנטים החיפאי "פעם בחיים", שקם כמפעל הסברה במסגרת תכנית לימודי המנהיגות StandWithUs באוניברסיטת חיפה. החמישה נבחרו מתוך בעלי-בלוג רבים ברחבי העולם, וכולם, ללא יוצא מן הכלל, קיבלו את ההזמנה לבוא ולהכיר בראשי פרקים את מדינת ישראל, מפעליה ואזרחיה.

פגשנו אותם ביום השמיני לסיורם האינטנסיווי בארץ, אחרי ביקור טעון במוזאון "יד ושם" ולפני נסיעה ארוכה דרומה, לאילת. יוניס קונג מסינגפור, בעלת הבלוג "טרוולר פוליו", עסקה בצילום אלומת הדגלים שקידמה את פני הקבוצה ביער עמינדב בהרי ירושלים: "זו פשוט ארץ מדהימה ושונה מאוד ממה שחשבתי. בסינגפור אני מסתמכת על המקורות היחידים שיש לי על ישראל, ואלה אמצעי התקשורת השונים. לא הייתה לי כל ידיעה אמיתית על התרבות הישראלית, על ישראלים ויהודים. כשקיבלתי את ההזמנה להצטרף לסיור, פשוט לא האמנתי בתחילה. הייתי נרגשת מאוד. אני חושבת שמעתה אכתוב בבלוג שלי לזמן בלתי מוגבל על חוויותיי כאן, וברור שארצה לחזור לישראל לביקור נוסף יסודי יותר". את הדברים האלה, ורבים אחרים, תחלוק יוניס עם 200,000 הקוראים הפוקדים את הבלוג שלה מדי חודש.

קאוסטוב קטדארה מהודו, מהנדס חשמל במקצועו, המנהל את הבלוג "קרייזי אינג'ינירז" הזוכה ל-800,000 צפיות בחודש מקוראים ב-180 מדינות, עדיין מנסה לעכל את רצף החוויות: "קשה לי עדיין להכניס את הכל למילים ומשפטים סדורים. הרושם החזק הראשון שלי מישראל הוא האנשים. כולם חמים וחברותיים כל כך, שאחרי הימים הספורים כאן אני חש כאילו הייתי כאן שנתיים".

ג'ויס פנג יימנג הצעירה מסין עסוקה בכתיבה בשני בלוגים שהיא מנהלת, ומשמשת גם כתבת במגזין אינטרנט, אשר בו בלבד נמנות כחצי מיליון כניסות לחודש. תאוות הטיולים והכתיבה שלה היא שהביאה להכללתה בחבורה הצעירה והתוססת: "ישראל היא מדינה יפהפייה. בסין אנחנו מכירים בעיקר את הצד ה'מסוכן' שלה, את הדיווחים על מלחמות וטרור. אני לא חשה בכל אלה כאן. להפך – אני מוקפת באנשים בעלי שמחת חיים מידבקת, עם הרבה פתיחות וידידות".

גם מרסלו ארמבידה מוונצואלה, ברוקר ובלוגר צעיר שבתקופה קצרה עשה לו 62,000 קוראים נאמנים בכל חודש, החליט ללכת בעקבות אהבת הנדודים שלו. כנווד בנשמתו, העובר ממקום למקום ברחבי העולם וסופג את הרבגוניות התרבותית ואת חיי היומיום, הוא מסכים עם התחושה של ג'ויס: "לא ציפיתי שכולם בישראל יהיו פתוחים וחברותיים כל כך. אני מכיר רק עוד מדינה אחת בעולם שתושביה הם כאלה, וזו קולומביה. באתי הנה ללא דעות קדומות, ובמהלך הביקור הזה נפתחו עיניי לראות מי הם הישראלים באמת". כיום מרסלו מתגורר בקניה, לאחר תקופה ארוכה בארה"ב.

כריס ריצ'רדסון מאוסטרליה מתגורר כיום בלונדון, ו-75,000 קוראיו הם בעיקר אירופאים ואוסטרלים. הוא מסכם חוויות ראשונות באנגלית בלוגרית קצרצרה: "הכל ידידותי מאוד. אנשים נהדרים, מקומות מרתקים ואוכל נפלא. לא ציפיתי שהביקור יהיה מעניין כל כך".

קק"ל אירחה את הבלוגרים גם היא, לחוויה מסוג אחר – נטיעת עץ ביער עמינדב בהרי ירושלים. ראש הטקס בקק"ל אנדי מייקלסון, סקר לפני חמשת הבלוגרים את פעילותה הענפה של קק"ל לשיפור איכות החיים והסביבה בישראל. את תפילת הנוטע קראו החמישה באנגלית, כאשר שתי דוברות הסינית שבחבורה חוזרות על התפילה גם בסינית. אחר כך התקיים טקס הנטיעות, ממש בצמוד לחלקת הנטיעות הגדולה, שבה ניצבים עשרות העצים שנטעו לפני כשנה וחצי קונסולי הכבוד של מדינות העולם, המתגוררים בישראל.

חמשת העצים החדשים שנטעו הבלוגרים מייצגים לא פחות, ואולי יותר, שגרירים צעירים חדשים של ישראל ואזרחיה ברחבי העולם.

1
קטגוריות כללי
תגיות , ,
ספטמבר
26

מתוצאות ההתחממות: נדידה מהירה יותר

כ-2,000 מינים של בעלי חיים וצמחים התרחקו מקו המשווה בעקבות שינויי מזג האוויר לכיוון הקטבים. כך עולה ממחקר חדש שפורסם באחרונה בכתב העת Science

מחקר מעניין במיוחד שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Science ובדק כ-2,000 מיני צמחים ובעלי חיים, מגלה פרט משמעותי חדש באשר להשפעות ההתחממות הגלובלית: ההתחממות גורמת לבעלי חיים להתרחק מקו המשווה בממוצע של 15 מ' ביום (קילומטר וחצי בשנה), בדרכם אל הקטבים הקרירים יותר. במחקר נותחו נתונים על יותר מ-2,000 מיני ציפורים, דגים, פרפרים, חרקים, זוחלים, יונקים וצמחים שונים.

המחקר איגד למעשה 50 מחקרים שונים שנערכו בשנים האחרונות ברחבי העולם. השקלול שלהם מלמד כאמור על מגמה בקרב בעלי חיים וצמחים לנוע למקומות גבוהים מעל פני הקרקע. הדבר היה ידוע גם בעבר, אך כעת מתברר שהתהליך מתרחש במהירות גבוהה פי שניים לעומת ההערכות הקודמות של המדע (בקצב של 11 מ' מדי עשור) ופי שלושה לעומת הערכות ההתרחקות מקו המשווה (קצב של כ-17 ק"מ מדי עשור).

מנהל המחקר כריס תומס, מאוניברסיטת יורק בקנדה, סיפר: "השינויים שנבדקו מראים תנועת צמחים ובעלי החיים הרחק מקו המשווה ב-20 ס"מ לשעה, במשך כל שעה, במשך כל יום בשנה. התהליך התרחש במשך 40 השנים האחרונות, והוא צפוי להימשך במשך שאר המאה ה-21, לכל הפחות. מהירות היא נושא חשוב מאוד, והמהירות הנוכחית התגלתה כגבוהה הרבה יותר מכפי שחשבנו. מהירות תנועת המינים בעקבות השינויים באקלים מעידה על כך שמינים רבים עשויים להיכחד במקומות שבהם תנאי האקלים הולכים ומידרדרים. מצד אחר, מינים אחרים נעים לאזורים שמעניקים להם תנאי אקלים נוחים יותר. לכן אפשר להניח שבסופו של דבר יהיו כמה מנצחים – וגם הרבה מפסידים".

ד"ר אי-צ'ינג צ'ן מהאקדמיה סיניקה בטייוואן, ממובילי הפרויקט, סיפר שניתוח הממצאים השונים לימד על כך שהמינים נעו באופן המשמעותי ביותר (הן לגובה והן לכיוון הקטבים) באזורים שהטמפרטורות עלו בהם באופן הבולט ביותר.

1
קטגוריות התחממות גלובלית ו חי וצומח
תגיות , ,