Josette Sheeran, ראש תוכנית המזון העולמית באו"ם, מעלה שאלה נוקבת: בעולם שיש בו די אוכל לכולם, מדוע אנשים עדיין מתים ברעב? וכיצד זה עדיין משתמשים במזון כנשק מלחמה?
![]() |
ארכיון פוסטים של הכותב 'מערכת' עמוד 3 מתוך 15 | ![]() |
|
ספטמבר
6
|
ב-1992 אומצה אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (UNFCCC) כבסיס למענה העולמי לאתגר הגדול של ההתחממות העולמית. את האמנה השלים פרוטוקול קיוטו ב-1997, והיא כוללת כיום יותר מ-190 מדינות. היעד הסופי של האמנה והפרוטוקול הוא לייצב את הריכוזים של גזי החממה באטמוספרה לרמה שתמנע הפרעה אנושית מסוכנת למערכת האקלימית. ישראל חתומה על האמנה מאז ספטמבר 1996, והיא צד לפרוטוקול קיוטו מאז פברואר 2004. בהתאם לזאת, ישראל מחויבת לתרום למאמצים העולמיים להפחתת פליטות גזי החממה, ולהיאבק בהשלכות המזיקות של שינוי האקלים. דו"ח זה הוא הדו"ח הלאומי השני של ישראל בכפוף לאמנת האקלים ולפרוטוקול קיוטו. מאז פרסום הדו"ח הלאומי הראשון של ישראל בשנת 2000, זכה שינוי האקלים לתשומת לב הולכת וגוברת מהממשלה ומהחברה בישראל. בהתאם לכך, ננקטו פעולות רבות בתקופה זו על ידי קובעי המדיניות, גופים תעשייתים, מכוני מחקר והחברה האזרחית. דו"ח זה מנסה למנות את הפעולות הללו ולשקף את המאמצים הגוברים של ישראל להבנה ולהתמודדות עם שינוי האקלים. ב-2009 החליטה ממשלת ישראל להכין תוכנית לשינוי האקלים עבור ישראל, ולכונן ועדה משרדית להגנת הסביבה ולשינוי האקלים. המשרד להגנת הסביבה אחראי לתיאום הפעולות ולהשלמת המחויבויות של ישראל בתחומים של הפחתת פליטות והסתגלות לשינוי האקלים. הדו"ח נבנה בהתאם לקווים המנחים של אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (UNFCC) עבור דו"חות לאומיים של צדדים שאינם שייכים לנספח. הדו"ח הלאומי השני של ישראל כולל: - המצאי הלאומי שחוּשב לשנים 2000 ו-2003–2007, בהתאם לקווים המנחים המתוקנים משנת 2006 למצאים לאומיים של גזי חממה מטעם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים. - סקירת המדיניות הקשורה לשינוי האקלים והאמצעים הננקטים הן על ידי הממשלה והן על ידי ארגונים לא-ממשלתיים. - סיכום דו"ח מומחים מקיף המתייחס להשלכות הצפויות של שינוי האקלים על ישראל, ואשר מציג המלצות לאמצעי הסתגלות בתחומים הבאים: משאבי מים, חקלאות, ימים וחופים, בריאות הציבור, מגוון ביולוגי, אנרגיה, תשתיות וכלכלה. - תחזיות הפליטות של ישראל ואפשרויות הפחתה שזוהו בשני מחקרים בלתי-תלויים שהזמין המשרד להגנת הסביבה. אמצעי הפחתה עיקריים כוללים את המגזרים הבאים: אנרגיה ומבנים, תחבורה ופסולת. - סקירה תמציתית של התרומה הכספית, העברת טכנולוגיות ושיתוף פעולה בינלאומי של ישראל הנוגעים לשינוי האקלים. - סקירה קצרה על המחקר העדכני ועל מאמצי התצפיות בישראל, תוך התמקדות בהשלכות של שינוי האקלים ובאנרגיה מתחדשת. - סיכום של פעולות שננקטו לאחרונה בנוגע לחינוך, להכשרה ולהגברת המודעות הציבורית לסביבה ולשינוי האקלים. - סקירה קצרה על חלק מהאתגרים העיקריים בנושאי ההפחתה וההסתגלות הנובעים מהפרקים השונים של דו"ח זה. * מתוך הקדמת החוברת. לקריאת חוברת התקציר בפורמט Pdf | ||||||
|
3
|
|
|
ספטמבר
1
|
|||||||
|
2
|
|
|
אוגוסט
23
|
< עונות האביב מגיעות מוקדם יותר, לפחות 70 מינים של צפרדעים נכחדו, שני העשורים האחרונים של המאה ה-20 היו החמים ביותר ב-400 השנים האחרונות, וארגון הבריאות העולמי מייחס 150,000 מקרי מוות בשנה, ברחבי העולם, לשינוי האקלימי. כל העובדות הללו ואחרות, מפתיעות לא פחות, בסרטון קצר. | ||||||
|
1
|
|
|
אוגוסט
9
|
סגן נשיא ארה"ב לשעבר לא נח לרגע במלחמתו בהתחממות הגלובלית. והפעם: ריאליטי אקלים חדש, שבמהלך 24 שעות ידלג בין אתגרי אקלים ברחבי הגלובוס אל גור, לשעבר סגן נשיא ארה"ב, לא זונח את המאבק בהתחממות הגלובלית. הפעם הוא עושה זאת בהתאמה מלאה לעידן האינטרנט והריאליטי, באמצעות פרויקט אינטרנטי מעניין שיתקיים ב-14 בספטמבר. בפרויקט, מבטיח גור, תוצג האמת המלאה על התחממות כדור הארץ. אמת שאתה יהיה קשה להתווכח, לדבריו. מדובר בשלב נוסף בדו-שיח בין תומכי גישת ההתחממות הגלובלית למתנגדיה, הטוענים כי האדם אינו אחראי לשינויי האקלים. התשובה תינתן ב-14 בספטמבר, ותכלול נתונים חדשים שיצטרפו למידע הקיים. ואם להיות ספציפיים יותר, גור מבטיח באתר החדש שהמכלול ינצור בתוכו "24 נשיאים, 24 אזורי זמן, 13 שפות, מסר אחד". 24 השעות שבהן ישודר פרויקט הריאליטי יחולקו בין 24 אזורי זמן, כך שמדי שעה תשודר סקירה מאזור זמן אחר. כל הסופות, אירועי הבצורת, ההצפות ותופעות הטבע הקשורות להתחממות הגלובליות, יקושרו יחד. פרטים נוספים אפשר למצוא בסרטון למעלה, וכמובן גם באתר הרשמי של הפרויקט. | ||||||
|
1
|
|
|
יולי
26
|
מחקר שנערך בארה"ב בדק אם ההתחממות הגלובלית משפיעה על רמת האלכוהול ביינות העולם, שעלה ב-1.12% במשך 18 שנים השפעת ההתחממות הגלובלית על עוד ועוד תחומים העלתה את השאלה אם גם רמת האלכוהול ביינות העולם מושפעת ממנה. על פי מחקר שעיקריו פורסמו במגזין "דקנטר", נראה שהתשובה לכך מורכבת. ההתחממות הגלובלית אחראית רק על חלק. השאר - מעשי ידי אדם. במסגרת המחקר שוקללו נתוני אקלים מהשנים 1992–2009 ונתונים של יותר מ-129,000 יינות מכל רחבי העולם, שמתוכם יותר מ-80,000 אדומים והשאר לבנים. החוקרים קבעו את ממוצע טמפרטורות המינימום והמקסימום במדינות שיוצר בהן היין על פי עונת הגידול, וסיווגו אותו על פי מדד "אינדקס חום". התוצאות הראו כי אינדקס החום ברוב המדינות גדל באופן פחות משמעותי מעליית רמת האלכוהול ביינות שיוצרו באותן מדינות באותה התקופה. המחקר הראה כי האחוז הממוצע של האלכוהול ביין עלה במשך 18 השנים האחרונות מממוצע של 12.7% לממוצע של 13.82% – עלייה של 1.12%. מדובר בעלייה גבוהה משמעותית מהעלייה שהייתה אמורה להתרחש לנוכח ההתחממות הגלובלית (0.05% מדי שנה). בסיכומו של המחקר ייחסו עורכיו את העלייה ברמת האלכוהול להתחממות הגלובלית רק באופן חלקי בלבד, ובאופן משמעותי יותר – להעדפות הצרכנים. ישנם עדיין גורמים אקלימיים, תרבותיים ואנושיים שטרם נמדדו. | ||||||
|
0
|
|












