ארכיון פוסטים של הכותב 'אברי קדמון, אגף מפעלי פיתוח של קק"ל'

אוגוסט
2

ממציאים את המים מחדש

פעילות קק"ל בתחום המים מעשירה את המשק הישראלי ב-260 מיליון מ"ק מים בשנה באמצעות כמות מים הנאספת טיפה לטיפה. סקירה מקיפה ומבט אל העתיד

קק"ל שמה לה למטרה לייצר מים ממקורות מים שוליים, שאלמלא פעילותה היו הולכים בערוצים לאיבוד. מאגרים רבים משמשים פתרון לסילוק השפכים מנחלי ישראל, ובכך הם תורמים לסביבה ולאיכות מי התהום. בפעילותה למיחזור המים קק"ל הופכת מקור של סכנה סביבתית למשאב הניתן לניצול. תשומת לב מיוחדת ניתנת לשיפור איכות המים בכנרת באמצעות אגמון החולה. המים שנוצרים בפעילות קק"ל מועברים לחקלאות בישראל וחלקם מוקדשים לשיקום נחלים וגדותיהם, ובכך תורמים רבות לאיכות הסביבה בישראל.

בחזרה אל הטבע: מאגרי מים וסכרים

קק"ל הקימה עד כה ברחבי ישראל כ-220 מאגרי מים שפירים ומאגרים של מי קולחים מטוהרים. חלק ממאגרי המים המטוהרים מתמלאים כמה פעמים בשנה. כך, יכולת קיבול של 160 מיליון מ"ק מייצרת 260 מיליון מ"ק מים בשנה. בשנת 2010 סיפקו המים שנאספו במאגרים שבנתה קק"ל כמחצית מהמים לחקלאות בישראל. המאגרים מביאים תועלת כפולה ומכופלת: הם מוסיפים מים למשק, פותרים את בעיית סילוק מי השפכים המטוהרים, ומשאירים יותר מים שפירים לצריכה ביתית. מי המאגרים גם מעניקים מקור מים יציב, בטוח וזול לחקלאים.

קק"ל קיבלה על עצמה לפעול לשיקום נחלים מזוהמים וגדותיהם. הפעילות כוללת סילוק מזהמים, שיקום נופי כולל, שימור קרקע, עיצוב נופי ופיתוח פארקים, שבילי טיולים ותשתית לבילויים, פנאי ונופש לציבור הרחב. פעילות קק"ל ניכרת בנחלים רבים כגון נחל אלכסנדר, נחל קישון, נחל חרוד ונחל בשור.

בעקבות ייבוש אגם החולה והביצות שמסביבו, נחשפו כ-60,000 דונם קרקע חקלאית. אמנם שטחי העיבוד שנוספו הביאו ברכה, אבל גם בעיה סביבתית: דשנים וחומרי הדברה, שבהם משתמשים החקלאים, עשו את דרכם ללא הפרעה לכנרת, ואיימו לפגוע באיכות המים באגם. קק"ל יצרה בעמק החולה אגם בשטח כאלף דונם, המסנן את המים שזורמים מהעמק לכנרת. תוך כדי כך השיבה קק"ל את הזרימה בערוץ המקורי של הירדן. כך הפך האגמון מקום מקלט לעופות ולאתר טבע מספר אחת בישראל.

אופק חדש: טיהור מים ביולוגי

מרחבים רבים בעיר אינם חדירים למים. מי גשמים זורמים ברחובות הערים כנגר עילי דרך מערכות הניקוז ומערכות הביוב, תוך זיהום מאגרי המים הטבעיים והים. התשטיפים העירוניים מזוהמים במתכות כבדות, במזהמים אורגניים ואי-אורגניים, בדלק ובסחף שמקורו בגגות, ברחובות ובאטמוספרה. קק"ל מובילה טיפול חדשני בתשטיפים עירוניים באמצעות טכנולוגיה המכונה "ביופילטר".

ביופילטר הוא מצע נקבובי הנתון בתוך מתקנים ייעודיים המשתלבים בנוף העירוני. התשטיפים עוברים באיטיות דרך הביופילטר, ואמצעים ביולוגיים מסלקים מתוכם את המזהמים. אחרי הטיפול אפשר לנצל את המים להשקיית גנים ואף להחדרה למי תהום.

מתקן אחד כבר פועל בכפר סבא ושני מתקנים נוספים עומדים לקום בימים אלה. הפרויקט מתבצע בשיתוף פעולה של קק"ל, קק"ל אוסטרליה ואוניברסיטת Monash אוסטרליה.

להמשך קריאת 'ממציאים את המים מחדש'

2
קטגוריות מים
תגיות , , , , ,
ינואר
20

קנדה-ישראל: כנס בנושא איכות המים‬


כנס המים שנערך בחודש האחרון עשה צעד נוסף בהידוק הקשר בין גופים ירוקים בישראל ובעולם ובין מדינות החולקות בעיות סביבתיות משותפות. מה היה שם בדיוק ומהי מטרת הכנס? כל הפרטים

בראשית ינואר התקיים כנס המשותף למומחי מים ממניטובה שבקנדה ומומחי מים מישראל, סביב נושאי הטיפול והניהול של מקווי מים, כאשר הדגש הושם באגן ההיקוות של הכנרת. הכנס היה המשכו של מפגש קודם שנערך במהלך 2008 במניטובה שבקנדה, ביוזמתה ובחסותה של שרת המים של מדינת מניטובה, כריסטין מלניק.
תכליתו של הכנס היתה קידום נושאים משותפים לישראל ולמניטובה בניהול משאבי מים ושמירה על איכותם. אף על פי שבישראל רק אגם אחד – הכנרת, ואילו במניטובה אגמים רבים, ובהם ימת ויניפג – שגודלה עולה על זה של מדינת ישראל, השמירה על איכות מימיהם ומניעת כניסת נוטריינטים לתוכם, בעיקר תרכובות חנקן וזרחן, הם נושאים הזהים במהותם לבעיות שגם אנו מתמודדים אתן בשמירה על איכות מי הכנרת. מהדיון בנושאים עולה שהבעיות דומות, אף שקיים הבדל מהותי באקלים של שתי המדינות.
בכנס השתתפו מצד מניטובה עשרה מומחים לניהול משאבי המים, ובהם חוקרים ואנשי אקדמיה. בצד הישראלי השתתפו עשרה חוקרים, ובהם אנשי אקדמיה מאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, מכללת תל חי ואנשי מחקר מהמעבדה לחקר הכנרת ורשות המים. הנושאים שדנו בהם היו רבים ומגוונים, והתמקדו בשיטות לטיפול במקווי מים, דרכים למניעה של התפתחות סוגים של אצות רעילות במים, תהליכים לניהול בר-קיימא של מקווי מים, מודלים ממוחשבים המכילים כלים שתכליתם ניהול מיטבי ונושאים נוספים ומגוונים.
פרט להצגות הנושאים על ידי החוקרים כלל הכנס גם מושב פתיחה רב-משתתפים בירושלים בהשתתפותם של שר התשתיות הלאומיות, מנהל רשות המים, יו"ר קרן קימת לישראל, אנשי אקדמיה וקובעי מדיניות מהשורה הראשונה בתחום המים בישראל, ומולם נציגות קנדית משגרירות קנדה בישראל ושרת המים של מניטובה. בהמשך עברו משתתפי הכנס לעמק החולה, והדיונים המקצועיים לוו בסיורים לאתר ספיר, ביקור במערכת המשאבות של המוביל הארצי, ביקור במעבדה לחקר הכנרת ומפגש עם חוקרים ומומחים העובדים בה, תוך הצגת סוגיות נבחרות הקשורות בניהול הכנרת. כן נערך ביקור בשמורת דן ובחוות לגידול פורלים, סיור בפארק האגמון ולימוד הבעיות הקשורות בשמירה על אדמות כבוליות ומניעת זרימת נוטריינטים מתוכן אל הכנרת ועוד. הדיונים המקצועיים כללו הרצאות של כל אחד מהחוקרים ומומחי המים שהשתתפו בכנס, תוך הצגות תוצאות מחקריות ומעשיות של עבודתם.
מהותו האמיתית של הכנס, פרט לצד המקצועי שבו, היא יצירת מפגש בלתי אמצעי בין חוקרים, המאפשר יצירת קשרים אישיים ומקצועיים שיניבו מחקרים משותפים, תוך העשרת הידע והכלים לטיפול נכון יותר במקווי מים, בעידן של הגדלת הביקוש האנושי למים – יחד עם דלדול מקורותיהם.
מפגש כזה תורם תדמיתית הן לקק"ל, כגוף הירוק הגדול במדינה, שחרת על דגלו את השמירה והטיפול באיכות הסביבה, והן למדינת ישראל כולה, הממצבת את עצמה כמובילה בתחומים של שמירה על מקורות המים, חיסכון בניצולם, ניצול יעיל של מי קולחין להשקיה חקלאית ובניית חקלאות מתקדמת בתנאי יובש ומחסור במים. כנס זה הוא צעד נוסף בהידוק הקשר בין גופים ירוקים בישראל ובעולם ובין מדינות החולקות בעיות סביבתיות משותפות, והוא תורם לתדמיתן החיובית של קק"ל וישראל בעולם כולו.

אברי קדמון הוא מנהל מחלקת מידע באגף מפעלי פיתוח, קרן קימת לישראל

2
קטגוריות מים
תגיות , ,