ארכיון פוסטים של הכותב 'דודו כהן'

ינואר
25

אם יש לך שמש

Photo: R. Walker, cc

עשרה מיליון שקלים, 20 אלף דונם, 50 מגה-ואט בכל אתר, ושוק סולארי אחד שהולך ומתפתח בעקבות הקצאת קרקעות לפרויקטים שונים באזור הדרום. שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: "כך נרוויח כולנו חשמל נקי תוך שמירה על ערכי קרקע, נוף וטבע"

השוק הסולארי הולך ומתפתח, ועכשיו הוא מקבל דחיפה נוספת ממשרד האנרגיה והמים, אשר הקצה סכום של עשרה מיליון שקלים להקמת תחנות כוח לייצור אנרגיה סולארית בהספק של 50 מגה-ואט ומעלה לכל אתר. תחנות הכוח יוקמו בשטח של יותר מ-20 אלף דונם בדרום, והמהלך כולו יסייע ליזמים בשוק הסולארי בכל הנוגע להקצאת הקרקעות – אחד החסמים הגדולים בתחום.

כך יתחלקו הקרקעות: 6,000 דונם יוקצו במסגרת התוכנית לפרויקט סולארי שיוקם בדימונה, 6,000 דונם – מדרום-מערב לפארק רותם, 2,500 דונם – באזור התעשייה תמנע, 5,000 דונם – ממזרח לאתר חברת החשמל בדימונה, 2,000 דונם – ממערב לאזור התעשייה הדרומי של דימונה, והשאר באזור שבטה. חברה לייעוץ גאולוגי תבחן שטחים בנגב לצורך הקמתן של תחנות כוח להפקת חשמל מאנרגיית השמש. למימון הבדיקות יוקצו עשרה מיליון שקלים.

בד בבד הסתיים המכרז להקמת מתקני ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית: תחנה בהספק ארבעה מגה-ואט באזור עין עברונה באילת ושני מתקנים דומים באזור מצפה רמון, בהספק 11 מגה-ואט.

במהלך 2012 עתידים להתפרסם מכרזים נוספים מטעם מינהל מקרקעי ישראל בשיתוף משרד האנרגיה והמים, ומטרתם הקמת מתקנים סולאריים באזורי תעשייה נוספים בארץ, בהיקף כולל של עד 60 מגה-ואט.

שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו הסביר את המהלך באומרו כי סוגיית הקרקעות מקשה על יזמי האנרגיה הסולארית להתקדם בתחום. "גבולותיה הצרים של ישראל מחייבים אותנו לוודא שהמתקנים ימוקמו כך שיתפסו רק את השטח הנדרש תוך ניצול מרבי של יכולות המערכות. כך נרוויח כולנו חשמל נקי תוך שמירה על ערכי קרקע, נוף וטבע", אמר השר לנדאו.

תמונה: R. Walker, cc

2
קטגוריות אנרגיה
תגיות , , , ,
ינואר
17

מהשלכות ההתחממות: עכשיו זה מגיע לשוקולד

הנפגעים הצפויים הבאים מפגעי ההתחממות הגלובלית הם מוצרי השוקולד. אזורי הגידול של הקקאו מצטמצמים, והדבר צפוי להוביל להתייקרות משמעותית בתחום

מחקר חדש שערך המרכז הבינלאומי לחקלאות טרופית עבור קרן התרומות של ביל ומלינדה גייטס מסמן מגמה מדאיגה לכל חובבי השוקולד והקקאו: בקרוב עתידים מוצרי השוקולד להתייקר באופן משמעותי עקב ההתחממות הגלובלית. הסיבה: אזורי גידול הקקאו בגאנה ובחוף השנהב, האחראים על יותר ממחצית משוק הקקאו בעולם, צפויים להצטמצם בכ-50% עד לשנת 2050.

במסגרת המחקר נותחו השפעות השינויים הצפויים באקלים גם על גידולי הקשיו והכותנה במערב אפריקה. נראה כי גם הם יינזקו, אם כי חלקות הקקאו יספגו שינוי דרמטי יותר – עלייה של 2.3 מעלות צלזיוס בממוצע. השינוי משמעותי מכיוון שעצי הקקאו זקוקים לאקלים קר. כיום הגובה האופטימלי לגידול הקקאו הוא 100–250 מ' מעל לפני הים (באקלים הנוכחי), אך באקלים הצפוי ב-2050 יהיה הגובה המבוקש 450–500 מ' מעל לפני הים (כדי "לפצות" על ההתחממות), כך שלמעשה האזורים האופטימליים לגידול קקאו יצטמצמו באופן משמעותי.

מעבר לכך, בחוף השנהב מתגברת האלימות בשנים האחרונות, והדבר מקשה את יצוא המוצרים מהמדינה. הוסיפו לכך תמורות פוליטיות שאירעו במדינות שונות במערב אפריקה, וקיבלתם עלייה במחיר הקקאו בשיעור של 10%, עד 12 אלף ש"ח לטוֹנה.

במילים אחרות, אם תמשיך הדרישה לקקאו לעלות במקביל להצטמצמות האדמה המתאימה לגידולם - התוצאה הבלתי נמנעת היא התייקרות המחירים. העלייה כבר החלה בשוּקי העולם, וכך לדוגמה עלו מחיריהם של מותגי השוקולד הפופולריים קיט קט ודיירי מילק בשיעור של 7%. מהמחקר עולה תמונה עגומה למדי בכל הנוגע לצריכת השוקולד העולמית, אך אם להודות על האמת – יש בכך גם נקודה טובה בכל הנוגע לתזונה ולאכילה נכונה…

1
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , ,
דצמבר
13

יער קהילתי בנוסח ארכאולוגי

פרויקט היער הקהילתי של קק"ל ממשיך לכבוש יערות במדינת ישראל, והפעם הוא מתרחב גם ליער ביריה שבחצור הגלילית. הטוויסט: פיתוח אתר ארכאולוגי הכולל מערות מסתור ובורות מים עתיקים, ואשר צפוי להוות נקודת משיכה תיירותית באזור הגליל

לפני שנים אחדות, כשהחלה קק"ל לטפח יערות קהילתיים בסמוך לערים ויישובים בישראל, רבים צפו שהיוזמה תצליח, אך נראה שממדי הצלחת הפרויקט הפתיעו גם את יוזמיו. מאז תחילת הפרויקט מוצפים משרדי קרן קימת לישראל בפניות מרשויות שונות המעוניינות להיות שותפות בתהליך, ולסייע בטיפוח יערות קהילתיים בתחומי שיפוטן. אכן הפרויקט מתרחב עוד ועוד, כשבשבוע שעבר נחנך יער קהילתי-ארכאולוגי מעניין במיוחד בחצור הגלילית, בדרך הנוף העולה ליער ביריה. באירוע נכחו ראש מועצת חצור שמעון סויסה, מנהל אזור גליל עליון ורמת הגולן בקק"ל אבירם צוק, אנשי רשות העתיקות, פעילי היער הקהילתי בחצור, אנשי אגף החינוך והתקשורת בקק"ל וגורמים נוספים. יחד יצאו כולם לשטח, סימנו את שבילי היער ואף סייעו מעט בגיזום העצים.

"היער הקהילתי הוא פרויקט שנועד לחבר את הקהילה שגרה בסמוך ליער עם היער שבשכנותם", מספר אבירם צוק מקק"ל, מיוזמי וממקימי היער הקהילתי החדש. "בכל מקום הפרויקט לובש פנים אחרות, וכולל פיתוח, פעילויות, שבילים להולכי הרגל או לרוכבי האופניים, וכן הלאה. המגמה היא לרתום את הקהילה והציבור שגר בסמוך, כך שייקח אחריות על היער, גם מבחינת הפעילות והאחזקה השוטפת. הרעיון, בין השאר, הוא להגביר את מודעות הציבור לנכס שנמצא ליד מקום מגוריהם, ולאפשר להם להשתמש בו ולהרגיש הזדהות גדולה יותר עם היער הסמוך לביתם".

בדרך כלל כשיוזמים יער קהילתי מדובר ביוזמה של גורם מהרשות המקומית או של קבוצת תושבים. במקרה של חצור הגלילית היה מעורב אלמנט נוסף, והוא הגורם הארכאולוגי. ביער ביריה ישנם לא מעט שרידי מבנים עתיקים, בורות מים, מערות מסתור, מערות קבורה, שרידי גתות ואף שרידי בית כנסת עתיק. חלק מהמערות הן מבנים מדהימים הכוללים כמה מפלסים עם מחילות וחיבור לבורות מים. הארכאולוגים מעריכים את שרידי המקום כבני 2,000 שנה.

"במקרה של חצור הוחלט לכוון את הפרויקט של הייעור הקהילתי לפיתוח של אתר ארכאולוגי רציני, ממש על שפת יער ביריה הגובל עם העיר", מספר צוק. "הרעיון היה להתחבר לרשות העתיקות, מכיוון שמדובר באתר ארכאולוגי. במקביל פעלנו לכך שהקהילה תהיה שותפה גם בתכנון ופיתוח האתר שנמצא ממש קרוב ליישוב עצמו. היער הקהילתי אמור לשרת את תושבי חצור, ובד בבד להגדיל את מספר המבקרים שיגיעו לאזור".

על מנת להניע את הפרויקט יצרו בקק"ל קשר עם רשות העתיקות, וכן הקימו קבוצת פעילים מתוך חצור, המונה כ-20 אנשים. בהמשך נערכו בשנתיים האחרונות פעילויות רבות, סדנאות בנושאי יער וארכאולוגיה, יציאה לשטח, דיונים כיצד לפתח את היער ואת האתר ועוד. במקביל לכך החלה רשות העתיקות בתהליך תכנון פיזי של פיתוח האתר. העמותה החברתית-חינוכית לבני נוער אחריי נכנסה אף היא לתמונה, וכך גם בתי ספר ומדרשה מקומית אשר משתתפים כיום בפעילות.

"החלטנו לקחת חלק קטן מתוך האתר הענק הזה, ולהתחיל לעבוד בשלבים על פיתוחו", מסכם צוק. "קבוצת הפעילים התכנסה יחד עם אנשי קק"ל, רשות העתיקות, אגפי התקשורת והחינוך בקק"ל, ראש המועצה, נציגי המתנ"ס ועוד, והתחלנו בסימון של קטע שביל באזור שאנו מעוניינים לפתח. זה יהיה הבסיס לשביל הליכה שיעבור בכמה אתרים ביער. בסופו של דבר, אני מצפה שהיער הקהילתי יהיה אתר ארכאולוגי מפותח ונגיש לציבור, ושהוא ימשוך אליו מבקרים רבים מכל רחבי הארץ. מבחינתי בעוד כמה שנים יהיה זה אחד האתרים מושכי הקהל המשמעותיים ביותר בגליל העליון".

צילומים: אתי אזולאי

1
קטגוריות איכות הסביבה ו ייעור
תגיות , , ,
דצמבר
7

שנה לאסון בכרמל: מתגייסים למען הטבע

שנה עברה מאז השריפה בכרמל. מה קרה מאז ומה עתיד להשתנות בקרוב? לפניכם סקירה מקפת עם הרבה יותר מקורטוב של אופטימיות ותקווה

השריפה בכרמל, שפרצה בדצמבר 2010, כילתה כ-35 אלף דונם של יער וחורש טבעי, גבתה את חייהם של 44 אנשים ופגעה ביישובים ובבתי מגורים. בשל הנזק הרב, הוכרזה השריפה כאסון לאומי. מאז פרוץ השריפה הגדולה ולאורך כל השנה שחלפה מאז האסון, קק"ל, בסיוע ידידיה ברחבי העולם, מסייעת לטבע לשקם את עצמו, יוצרת הגנות מפני שריפות חדשות, וממשיכה לטפח את היער.

בזמן השריפה, בעוד השתוללה סופת אש בין עצי היער, נאבקו יערני קק"ל בלהבות, לצד שירותי הכיבוי הישראליים וכוחות הסיוע שהגיעו מכל העולם. יערני קק"ל נלחמו על כל עץ, לעתים ממש תוך סיכון חייהם. אותם יערנים עובדים היום ברחבי היער לשיקום העצים ששרדו, למניעת שריפות עתידיות וליצירת אתרי בילוי ותיירות לרווחת תושבי האזור, המטיילים והתיירים הרבים שפוקדים את היער היפה.

משקמים ויוצרים אזורי חיץ

ועדת מומחים, ובהם פקידי ממשלה, ארגוני טבע, אנשי אקדמיה ונציגי קק"ל, הוקמה במטרה להפעיל בכרמל תוכנית שיקום לאומית. במקביל לפעילות האדם, הטבע כבר החל לשקם את עצמו במלוא המרץ.

מיכאל ויינברגר, מנהל אזור גליל מערבי וכרמל בקק"ל, מסביר שפעילות השיקום היערני מתמקדת בכריתת עצים שרופים ופינוים מהיער, שיפוץ טרסות, נטיעות חדשות באזור הטרסות ויצירת אזורי חיץ למניעת התפשטות השריפה הבאה.

כריתה נרחבת תתבצע בכל האזורים שעלו באש. "חלק מהעצים התגברו והחלימו, אבל אלה מהם שאחרי שנה עדיין לא מראים סימני חיים, צריך לכרות אותם ולפנותם מהיער", אומר ויינברגר. היות שמדובר בשטח עצום, בלתי נגיש בחלקו, עבודות הכריתה והפינוי צפויות להימשך כמה שנים.

במקביל, החלה קק"ל ביצירת אזורי חיץ סביב יישובי האזור ובתוך היערות – תהליך ממושך ויקר, שכרוך בעבודה רבה ומורכבת. הנוהל כיום הוא שלא כורתים את כל העצים באזורי החיץ, אלא יוצרים מה שמכונה Shaded Fuel Breaks. הטכניקה היערנית הזאת מבוססת על הסרת הצמחייה הסבוכה והעצים הנפולים, שעלולים לתפוס להבות בקלות, והשארת העצים הבוגרים, העמידים יותר בפני האש.

גורם מרכזי בשיקום היער הוא הטבע עצמו. פרחי החורף כבר החלו לפרוח ביער השרוף, והצמחייה העשבונית מתחילה לצבוע אותו בירוק. הפגיעה בשכבת האדמה ובמאגר הזרעים כתוצאה מהחום הגבוה של השריפה אמנם מקשה על העשבים והפרחים, אבל לחיים יש את הכוח שלהם, והטבע מתעורר לחיים גם באזורים השרופים.

מובן שתהליך התחדשות העצים ממושך הרבה יותר. העצים רחבי העלים, כגון אלון, אלה וכליל החורש, צומחים מחדש מהשורש, שבדרך כלל לא נפגע מהאש. מכל שורש עשויים לצמוח כמה גזעים, ועולה צורך לגזום ולטפל בעצים האלה. העצים המחטניים, כגון אורנים, מתחדשים מתוך זרעי העצים השרופים, שנפלטו מתוך האצטרובלים. תהליך זה, שכבר החל להתרחש, מניב יער צפוף ובלתי מבוקר. גם כאן נדרשת התערבות של היערנים לדילול העצים ולהבטחת התפתחות יער בריא ומגוון.

"השאיפה היא להתערב כמה שפחות בתוכנית השיקום של הטבע, אבל להגיש לטבע עזרה איפה שצריך", אמר יערן קק"ל בכרמל מיכה סילקו. "עכשיו, כשאני כבר רואה את השינויים בשטח, אין לי ספק שנצליח לשקם את הכרמל".

מתנדבים ומשפצים

תרומה מרכזית לפעילות השיקום ביערות הכרמל ולמניעת שריפות עתידיות הייתה לאלפים רבים של מתנדבים מכל שכבות האוכלוסייה, שהגיעו לכרמל מאז האסון כדי לסייע ליערני קק"ל. כ-18 אלף איש השתתפו בפעילות ההתנדבותית בכרמל בשנה האחרונה – תלמידים, משפחות, חיילים, נציגי ארגונים ציבוריים ופרטיים, משלחות מחו"ל ואף יערנים ואנשי מקצוע שבאו להתנדב ולתרום מניסיונם. חישוב שנערך העלה שהמתנדבים הרבים השקיעו בשנה החולפת בשיקום הכרמל יותר מ-13 אלף ימי עבודה.

פעילות המתנדבים מתמקדת בדילול וגיזום העצים והצמחייה. השאיפה היא להוריד שליש מכמות החומר האורגני ביער, כדי להקטין את הסיכון לשריפה ועל מנת לעכב את התפשטות הלהבות, במקרה שבכל זאת פורצת דליקה – כפי שמסביר יערן קק"ל בכרמל יעקב ארק. גיזום השליש התחתון של העץ מקטין את האפשרות של הלהבות להגיע לצמרת, וכך להתפשט במהירות.

מיד כששמעו על האסון, התגייסו ידידי קק"ל בכל העולם לטובת המאמץ לשקם את הכרמל. עד כה נרכשו שבע כבאיות חדשות, בתרומת ידידי קק"ל בארה"ב, הולנד, גרמניה, שווייץ וצרפת. אזורי חיץ בשטח כולל של 200 דונם נפתחים בימים אלה במקומות שונים ביער בסיוע התרומות הללו.

נוסף על כך, קק"ל עוסקת בשיפוץ דרכי גישה ליישובים. בעת שריפה, הנגישות ממלאת תפקיד מרכזי – מתן אפשרות לרכבי הכיבוי להגיע במהירות, ובמקרה הצורך אף לפנות את התושבים מפני הסכנה. בעת השריפה בכרמל, למשל, כ-17 אלף איש פונו מבתיהם.

3
קטגוריות ייעור
תגיות ,
נובמבר
3

מים שקטים מתכנתים עמוק

WaterHackathon, תל אביב, עדן כהן מציג את הפתרון הזוכה

אירוע WaterHackathon שנערך לאחרונה באוניברסיטת תל אביב במקביל לתשע מדינות נוספות, הוליד רעיונות מעניינים להתמודדות טכנולוגית עם המחסור במים. מנהל הפרויקט דן נשר מספר על הפתרונות היצירתיים ש(אולי) יקלו את ההתמודדות

אם בעוד אי אילו שנים נוכל להיעזר במדיה החברתית ובכלי ה-Web 2.0 על מנת לעקוב אחרי התפתחות של אסונות טבע כמו שיטפונות, תזכרו היכן זה החל; אם בעוד חמש שנים יהיה אפשר להציל בני אדם מצונאמי מבהיל אי שם בעולם בזכות ניטור מיקום של ציוצים, סטטוסים או כל דבר אחר שיצוץ עד אז, על פי מילות מפתח מוגדרות מראש, דעו שזה החל כאן בישראל.

הרעיון שנחשפתם אליו זה עתה שייך לקבוצה שזכתה במקום הראשון במסגרת אירוע ה-WaterHackathon שנערך באוניברסיטת תל אביב בתאריכים 23–25 באוקטובר, ושהתארחו בו היזם ואיש העסקים יוסי ורדי, בכירים מהבנק העולמי, נציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים ובכירים בתעשיית המים הישראלית. הכנס נערך בשיתוף עם הבנק העולמי, StarTau – מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב, והמינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת.

מדובר היה באירוע ייחודי וראשון מסוגו שהתקיים בתשעה מוקדים נוספים ברחבי העולם כמעט בו-זמנית, כולל בריטניה וארה"ב. במסגרת האירוע עמלו אנשי תוכנה, מהנדסים ומומחי GIS על פתרונות תוכנה לבעיות שונות בתחום המים. הצוותים שהשתתפו בפרויקט הונחו להתמקד בבעיות מים הנוגעות ישירות לישראל.

סיעור מוחות בעשר מדינות

בעיית המים בעולם ובישראל בפרט ידועה לכול. אמנם כדור הארץ מכוסה מים בכ-70% משטחו, אך רק 3% מתוכם הם מים מתוקים. על פי הנתונים, אוכלוסיית העולם מזהמת כ-70% ממקורות המים המתוקים, מה שאומר שבפועל נותר כאחוז אחד בלבד של מקורות מים הראויים לשתייה מכלל כמות המים שבכדור הארץ.

בישראל עצמה ישנה בעיה נוספת. הירידה בכמות המשקעים בעשורים האחרונים החריפה את המצב לנוכח הגידול המשמעותי בהיקפי צריכת המים בארץ. נוסף על כך, כ-70% ממי הגשמים בישראל מתאדים, ורק 5% ממי הגשמים זורמים בנחלים. ה-25% הנותרים מחלחלים אל מי התהום.

בעיות, אם כך, יש לא מעט, אך הפתרונות מופיעים בהיקף מצומצם הרבה יותר. בשנים האחרונות התחדדה ההבנה שרבות מהבעיות הללו עשויות לבוא על פתרונן באמצעות שימוש בכלים טכנולוגיים חדישים. כאן נכנס לתמונה כנס WaterHackathon, שנועד למעשה לבצע מעין סיעור מוחות המוני בעשר מדינות, כמעט בו-זמנית, בדרך למציאת פתרונות טכנולוגיים שיסייעו להתמודדות עם מחסור המים העולמי.

להמשך קריאת 'מים שקטים מתכנתים עמוק'

1
קטגוריות מים
תגיות ,
אוקטובר
9

היכונו לבוא העגורים


אגמון החולה מתכונן לסתיו, לנחיתת עשרות אלפי עגורים ולביקורי מאות אלפי מבקרים בשנה הנוכחית. עינבר רובין מהאגמון מסבירה כיצד המשולש חקלאות-טבע-תיירות מצליח להתקיים ולפרוח למרות הכל

הסתיו עומד להיות חם באגמון החולה, אתר התיירות הפופולרי המושך אליו למעלה מ-300,000 מבקרים מדי שנה. העגורים יגיעו למקום, המטיילים ותלמידי בתי הספר יציפו את האגמון בהמוניהם, וחובבי הצַפרות ימצאו עניין רב במתרחש. ולחשוב שהאגמון, כגוף תיירות, הוקם רק ב-2005, כשלפני כן היה המקום פתוח לכל, לצפרים לא היה בית מקצועי משמעותי, והתיירות באזור לא פרחה במיוחד.

עצם הקיום של אגמון החולה, אחד מאתרי הטבע הפופולריים והמתוירים בארץ, הוא סוג של קסם שאינו מובן מאליו. הוא מהווה אי טבע קטן בתוך שטחים נרחבים של חקלאות, ומצליח לסייע בגידול צמחים, ציפורים, דגה ודו-חיים. ולא זאת בלבד: רוב בתי הגידול בישראל יובשו עם קום המדינה, אך בעקבות הצלחת תהליך שחזור ביצות החולה, שהחל ב-1994, הוקמו בתי גידול אחרים גם בחדרה, הרצליה, ראשון לציון, רעננה, ועוד היד נטויה.

"בימים אלה אנו מתכוננים בהתרגשות גדולה לנדידת העגורים בתחילת הסתיו", מספרת עינבר רובין, מנהלת תוכן והדרכה באגמון החולה. "הפרויקט הוא למעשה שיתוף פעולה בין קק"ל, חקלאי האזור, גופים ירוקים שונים, משרדי ממשלה, מועצות מקומיות ואגמון החולה כגוף תיירות. המטרה של הפרויקט היא קודם כל לשמור על השדות החקלאיים, שמחד לא תהיה בהם פגיעה בתוצרים החקלאיים, ומאידך שלא תהיה פגיעה בעגורים. כשהעגורים מגיעים לאזור אנו מעבירים אותם בין שדות שהם יכולים לשהות בהם ולאכול מהיבול מבלי לגרום נזק. בהמשך אנו מעודדים אותם להמשיך בנדידה דרומה לאפריקה. נוסף על כך, ישנם שטחים שנתרמו על ידי החקלאים לטובת מנוחה לעגורים. אם העגור הגיע היום מנדידה, הוא לא ימשיך בנדידה לאחר שעה-שעתיים. הוא חייב לנוח. ההסתכלות היא גם על החקלאים וגם על העגורים. כמה שיותר נלמד על העגורים ונבין מה הצרכים שלהם, כך נוכל ליצור שיתוף פעולה יותר טוב, ולמזער את הפגיעה בחקלאות".

במהלך חודש נובמבר מתחיל השלב השני בכל הנוגע לעגורים. מאחר שהחקלאים מתחילים לזרוע את השדות לקראת החורף, העגורים לא מורשים לשהות בשדות כלל, והעידוד למעברם דרומה הופך להיות מעט יותר אגרסיווי. השלב השלישי, והמעניין במיוחד, מגיע בדצמבר, כשמסתיימת נדידת הסתיו. העגורים שנשארים כאן כבר לא ממשיכים במעופם דרומה, ואחד השטחים באזור הופך לשטח האכלה. טרקטור נכנס כמה פעמים ביום ומפזר 6–7 טונות תירס בכל פעם, לרווחת העגורים והמטיילים שמגיעים לצפות בהאכלה המרתקת.

אגמון החולה מושך בתקופה זו של השנה לא רק עגורים אלא גם צפַּרים. "בעבר הייתה הצפרות עניין של מתי מעטים משוגעים לדבר", מספרת רובין. "אבל היום עשרות ומאות אלפים בעלי עניין מגיעים לכאן לראות ציפורים. פרויקטים רבים של משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה עוברים דרכנו. מי שהביא את הנושא למודעות הקהל הרחב בעשור האחרון היה האגמון".

האגמון לא עוסק רק בנושא העגורים. אחד התחומים הנוספים במכלול המגוון הוא נושא ההדברה הביולוגית. רובין מדגישה שהאגמון לא "המציא" את הנושא, אך מספרת שהם בהחלט מעודדים את הרעיון, ומנסים להביא אותו לידיעת הציבור כולו. "הרעיון הוא שבתחום החקלאות, במקום להשתמש בחומרי הדברה – חלקם כימיים, שבשלב מסוים יוצרים נזק – עלינו למצוא את האויב הטבעי של אותו מזיק, שחייב כמובן להיות מקומי. לא נייבא בעל חיים מאמריקה כדי שיהיה מדביר ביולוגי. כאן בעמק אחד המזיקים היותר נפוצים והיותר מזיקים הוא נברן השדה, סוג של עכבר שדה קטן שאוהב מאוד את אדמת הכבול, ועושה נזקים עצומים. יש לנברן שני אויבים עיקריים: התנשמת, כי הנברן הוא בעיקר עובד לילה, והבז. אנחנו פשוט מפזרים תיבות קינון לתנשמות ולבזים, ובעצם יוצרים עבורם את בית הגידול האידיאלי כדי שהם יתרבו וידבירו את הנברנים. לא המצאנו כמובן את השיטה, אבל שמנו לעצמנו למטרה לקדם את הנושא גם בקרב הציבור הרחב, תוך עידוד הסברה וחינוך. זה עובד מדהים. לכל בעל חיים יש אויב טבעי. רק צריך למצוא מיהו, ולעודד אותו".

רובין מסכמת ומספרת שהאתגר הגדול ביותר הוא להמשיך את שיתוף הפעולה הפורה בין החקלאות, התיירות וצורכי הטבע. "יש סטיגמה שמדובר כביכול באינטרסים מנוגדים בין טבע-חקלאות-תיירות, אבל כאן בעמק אנו חייבים לחיות יחד, כי ברור לנו שכדי שכל אחד מהצדדים במשולש יתקיים – גם האחרים צריכים לחיות ולהתקיים. לכן שיתוף הפעולה הוא בעצם Win-Win. זה לא תמיד קל, אבל מוכיח את עצמו בצורה הכי טובה שיש".

7
קטגוריות חי וצומח ו שטחים פתוחים
תגיות , , ,