"אילו הייתי צריך לחשוב על הדבר שיחבר את המאבק לצדק חברתי עם המאבק לצדק סביבתי, הייתי מנסח זאת במילה אחת: אופניים". ראיון עם רגב קונטס, מיוזמי המחאה החברתית
קיץ סוער עבר על החברה הישראלית ב-2011. מחאה כלכלית וחברתית נרחבת הוציאה את הציבור "האדיש" לדרוש צדק חברתי: מאהלים בכל הארץ, הפגנות רבות משתתפים, מעגלי שיח, ועדת טרכטנברג וועדת מומחים חלופית. כל אלה הביאו, כבר בשלב זה, לעיצוב מחדש של התכנים והאופי של השיח הציבורי. מבין שלל הסוגיות שהמחאה עסקה בהן, בלטו בנפקדותם נושאים סביבתיים. פגשנו את רגב קונטס, מיוזמי המחאה החברתית וממוביליה (וגם במאי, תסריטאי ומרצה לעיצוב ולקולנוע, לשעבר קריאייטיב באחד ממשרדי הפרסום הגדולים), כדי להבין את עמדתו בנושא הסוגיות הסביבתיות בארץ, לשמוע מדוע נעדר מהמחאה – לפחות למראית עין – השיח הסביבתי, וללמוד על הכיוונים שהמחאה עוד עשויה לצעוד לעברם.
באופן אישי, עד כמה סוגיות סביבתיות קרובות ללִבך ורלוונטיות לחיים שלך?
"בחיי האישיים אני מתייחס לנושאי הסביבה השונים כאל מִקשה אחת. מבחינתי, אין הבדל בין זיהום אוויר לזיהום המרחב הציבורי. בזיהום המרחב הציבורי אני מתכוון למשל לאחד הדברים המדכאים אותי עד עמקי נשמתי – שכונות מגורים בדמות מפלצות שַיִש כעורות וחסרות נשמה. אני פועל עכשיו במסגרת המחאה למען דיור לכולם, אך אני חרד מהאופן שבו תיראה התוצאה. אני מודע לכך שבריאות ואדריכלות לא נמצאות על אותו מישור, אבל בחוויה שלי הן כן. מבחינתי, באותו מישור נמצאות שכונות כעורות ברחבי הארץ וזיהום האוויר בשכונת מולדתי – נשר שבמפרץ חיפה.
"אני צמחוני מסיבות אידאולוגיות (כבר מגיל 12). אני מאמין במה שכתב מילן קונדרה, שעבורי הוא מקור השראה ספרותית בנושאי סביבה: החברה נמדדת ביחס שלה לחלש, שהוא זה שלא יכול לדרוש צדק חברתי. רובנו מתייחסים לטבע כמו שמתייחסים למצרכים בסופרמרקט: אנחנו לא מקדישים מחשבה למקורם של דברים, פועלים ללא ריסון עצמי וללא דיאלוג עם הסביבה באשר היא. גישה זו מובילה להתעלמות מכך שבכל שנה מומתים 9 מיליארד בעלי חיים לצורכי תעשיית הבשר בארה"ב לבדה, וש-18% מגזי החממה מקורם בתעשיות הבשר והחלב.
"דבר נוסף שמשגע אותי הוא כלי רכב. אין לי מכונית כבר שנים. החיים שלי יותר אנושיים כי אני מתנייד באופניים. אני עובד לא יותר מ-2 ק"מ מהמקום שאני גר בו. מצב שבו אנשים גרים בתל אביב ועובדים בירושלים גורם, יחד עם דברים נוספים כמובן, לחיים מנוכרים. אנשים מאבדים את החיבור האמִתי לאנשים אחרים שאינם ממשפחתם הקרובה, וכך אי אפשר לבנות קהילה. הניכור מוביל לצורת מחשבה שבה אתה והעולם הם שני דברים מנותקים, וזאת במקום ההתייחסות הרצויה, שלפיה אנחנו חלק ממערכת אקולוגית-מוסרית אחת. לדעתי, התנהלות על פי עקרונות של צדק חברתי וצדק סביבתי, משמעותה לפעול בניגוד לאינסטינקט, מכיוון שאדם נדרש לעשות את הדבר הלא-נכון, הפחות נוח, הפחות מקובל".
מדוע סוגיות סביבתיות לא היו בחזית המאבק? האם לדעתך הן נתפסות בציבור כמוֹתרות או שיש להן יכולת להביא המונים לרחובות?
להמשך קריאת 'שילוב תכנים סביבתיים במחאה החברתית'
