ננעלה הוועידה הראשונה של האו"ם אחרי ועידת קופנהגן. המטרה: להחזיר את נושא האקלים לקדמת הבמה. מרלן-אביבה גרינפטר מסכמת ומייחלת

ב-11 באפריל ננעלה בבון, גרמניה, ועידת האו"ם לשינוי האקלים, שארכה שלושה ימים. בוועידה השתתפו נציגים מ-170 מדינות, אך לא הגיעו ראשי מדינות ואף לא שרים לאיכות הסביבה. ארבעה חודשים אחרי כישלון הוועידה לשינוי האקלים בקופנהגן, יועדה ועידת בון לקבוצות עבודה, וננעלה בקביעת מטרות צנועות.
בסוף השנה תתכנס ועידת אקלים נוספת, הפעם בקנקון, מקסיקו. הציפיות נמוכות. המטרה מצד האו"ם היא להגיע להסכם בנוגע לדרכי הפיקוח על הפחתת גזי החממה ובנוגע להגנת המדינות העניות מפני פגיעה אפשרית העלולה להיגרם משינוי האקלים.
דבריו של נציג מקסיקו פרננדו טודלה שיקפו נסיגה מהדרישות המקוריות שנכללו באמנה לשינוי האקלים: "אם אפשר להשיג הסכם מחייב, כולנו בעד. אבל זה לא צריך להיות תנאי מוקדם להתקדם בכיוון הנכון".
טוד שטרן, נציג ארה"ב בוועידת האקלים, הודיע לרויטרס על קיום ועידה של המדינות המתועשות בוושינגטון ב-18–19 באפריל. ועידה זו תעסוק בין היתר בנושא שינוי האקלים ובהפחתת פליטות גזי החממה.
המדינות המתפתחות המשיכו להרגיש מקופחות גם בוועידת בון. ברונו סקולי ממדינת לסוטו (מובלעת בתוך דרום אפריקה) העלה שוב את דרישת המדינות העניות להגביל את עליית הטמפרטורה ל-1.5 מעלות צלזיוס. דרישה זו מחמירה יותר מההחלטה שהתקבלה בוועידת קופנהגן להגביל את עליית הטמפרטורה הממוצעת בשתי מעלות צלזיוס. לדברי מדענים עליית הטמפרטורה ביותר משתי מעלות תגרום למצבים בלתי הפיכים שטומנים בהם אסונות בעיקר למדינות העניות. טוזי מפנו, נציג הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ביטא את אכזבתו: "הדבר שאנחנו לומדים מן ההיסטוריה הוא שלא לומדים דבר מההיסטוריה".

צעדים שננקטו מאז ועידת קופנהגן
למראית עין דברים לא התקדמו לכיוונים חיוביים מאז הסתיימה ועידת האקלים בקופנהגן. נשיא ארה"ב ברק אובמה לא הצליח להעביר עדיין את חוק האקלים בסנאט, חודשים אחרי שהועבר בקונגרס. בפוליטיקה האמריקנית נוצרות קואליציות שונות ומשונות כדי לנסות ולהגיע לרוב בסנאט בעד חוק. סנטורים משתי המפלגות, הדמוקרטית והרפובליקנית, הכינו נוסח חדש בן שמונה עמודים. לפי הצעתם יוטלו מכסות על פליטת גזי חממה על סקטורים כלכליים שונים ולא על כל המשק, ויחולו רק על גורמים הפולטים מעל 25,000 טון גזי חממה בשנה. המטרה נשארת זו שהציג אובמה בקופנהגן: הפחתה של 17% מהפליטה ב-2020 לעומת רמת הפליטה ב-2005, ו-80% ב-2050. על פי ההצעה יחול החוק על תחנות כוח כבר ב-2012, ועל יתר הסקטורים ב-2016. הנשיא נתן את הסכמתו לחיפושי נפט בחופה המזרחי של ארה"ב למרות הפגיעה האפשרית בסביבה, ויש הטוענים כי זו פשרה שנועדה לפייס סנטורים מתלבטים בתקווה שיצטרפו לתומכים בחוק.
ובינתיים בצרפת, הנשיא סרקוזי מוותר על מס הפחמן אחרי כמה ניסיונות להביא לאישורו. הכוונה היתה להטיל מס על הפחמן הדו-חמצני שפולטים המוסדות והמפעלים בצרפת. ראש ממשלת צרפת פרנסואה פילון הודיע: "ההחלטה על הטלת מס על פליטות פחמן דו-חמצני צריכה להתקבל במשותף עם שאר מדינות האיחוד האירופי, אחרת ייתכן שנאבד את היתרון שלנו בתחרות מול שווקים באירופה ובעיקר מול גרמניה".
האיחוד האירופי לא הצליח להסכים על הגדלת המחויבות שלו להפחתת גזי החממה ל-30% עד לשנת 2020, וההצעה האירופית נותרה 20% בלבד, זאת למרות מאמציה של קוני הדגרד, שכיהנה כנשיאת ועידת קופנהגן, שאמרה, מעט מאוכזבת מהכישלון: "זהו האינטרס של אירופה, שצריכה לקחת את ההובלה של נושא האקלים. הדרך לעשות זאת היא לשמש דוגמה בתור האזור הידידותי ביותר לסביבה". להמשך קריאת 'הסתיימה ועידת בון הראשונה לשינוי האקלים'