ארכיון פוסטים של הכותב 'אור ארנסט'

פברואר
21

הצווארון הירוק

הניסיון לדמיין איך ייראה העתיד אופייני לאנושות. ברוב המקרים, כשאנו צופים בסרטים שניסו לנבא את העתיד אנו נדהמים לראות עד כמה לא הצליח הדמיון להתרומם מעל לאותם רכבים מעופפים. מסתבר שעד שהקדמה הטכנולוגית לא מגיעה – אנו מתקשים לחזות אותה…

מי שגדל בשנות ה-80 בוודאי זוכר את סדרת הסרטים החביבה "בחזרה לעתיד". העתיד, כפי שראו אותו יוצרי הסדרה, כלל סקייטבורדים מעופפים (אבל הטלפון עדיין היה נייח…). ובכל זאת, אנחנו אף פעם לא מפסיקים לנסות ולדמיין איך ייראה העתיד. מגזין Fast Company ניסה לבדוק כיצד שיפורים בתחומי המדע והטכנולוגיה יעצבו את שוק העבודה, ואילו משרות לוהטות יחכו לנו ב-2030. על פי המגזין בוודאי יהיו המשרות ירוקות יותר ומודעות לסביבה, והן יכילו מקצועות כמו מתמחים בחקלאות אנכית, מפתחי רכבים אלטרנטיוויים, מומחים להיפוכי אקלים, כירורגים להשתלת זיכרון, מארגני עומס וירטואלי ואפילו משטרת מים. לספקנים הם מבקשים להזכיר שב-1990 אף אחד לא חזה ש"בלוגר" יהיה מקצוע…

כתבת המקור – כאן.

1
קטגוריות כללי
תגיות ,
ינואר
10

החיים במצולות


מסתבר שגם המערכות האקולוגיות במעמקי הים אינן חסינות בפני ההתחממות הגלובלית, וגם הן מגיבות לשינויים המתרחשים קילומטרים רבים מעליהן

בדרך כלל כשחושבים על התחממות גלובלית חושבים על הפגיעה החמורה שתהיה על היבשה. עם זאת, מדענים רבים מזהים את הסכנות הטמונות גם לשוכני המעמקים. בשני מחקרים שהתמקדו באזורים מרוחקים זה מזה: מול חופי קליפורניה ובאירלנד (כ-4,000–5,000 מ' מתחת לפני הים), גילו החוקרים כי למזג האוויר תפקיד מכריע בקיום דיירי הים העמוק,  מההשפעה על תנאי זרימת המים וערבובם ועד לחוסר באספקת מזון המגיע על פי רוב מאבקנים, מאצות ומשיירי בעלי חיים ימיים – מזון שמעבירים זרמי האוקיינוס, וששוקע לקרקעית כדי לקיים קהילות ימיות. כל אלו הם שינויים דרסטיים שיוחרפו עם הזמן.
בשנים 1997–1998, לדוגמה, נעלמו מקרקעית הים שטחי מרעה של מלפפוני ים בשל סופת אל-ניניו שפקדה את האזור, מה שהוביל לצמצום אוכלוסיות ימיות שניזונו מהם, ובעקבות זה, לצמצום אוכלוסיות גדולות יותר שניזונו מאותם יצורים שהתקיימו ממלפפוני הים, וכך הלאה, כתגובת שרשרת.
בהתבסס על התצפיות הגיעו החוקרים למסקנה ששינוי ארוך טווח באקלים יוביל לפגיעה חמורה בקהילה הימית ובסביבת המחיה שלה.
כדי ללמוד יותר על ההשלכות וכדי להציע פתרונות יש לכלול גם את מעמקי הים כסביבה מחקרית, ולנטר אזורים נרחבים שנתוניהם יובאו בחשבון בבניית מודלים של האקלים.

3
קטגוריות התחממות גלובלית, חי וצומח ו מים
תגיות , , ,
אוקטובר
12

אבולוציית ההתחממות הגלובלית

העולם מתחמם. מינים שאינם יכולים לשרוד בתנאים אלו – נכחדים, ולעומתם יהיו כאלו שישתנו. שם המשחק: היעלמות או השתנות מהירה. תשאלו את זרעי החרדל…

בשנת 1997 Arthur Weis, מרצה באוניברסיטת טורונטו, קנדה, שערך ניסוי בגידולי שדה, נשאר עם דלי מלא זרעי חרדל ללא שימוש. הוא החליט לאחסנם בתנאים נאותים, וכשבשנת 2004 פקדה בצורת קשה, החליט וייס לזרוע אותם לצד זרעים טריים אחרים. להפתעתו הוא גילה שהזרעים החדשים (בניגוד למאוחסנים) מיהרו לצמוח, צמחיהם היו קטנים יותר, והם מיעטו בפרחים שהנצו כשבוע לפני האביב.
מסתבר ששינויי האקלים וההתחממות הגלובלית עודדו שינוי בהתנהגות הזרע. האבולוציה, אם כך, אינה רק הדרגתית ונמשכת לאורך מאות שנים כפי שסבר צ'רלס דרווין, כי אם מואצת גם בטווח זמנים קצר ביותר – פחות מעשור, והרי לכם זן חזק ומותאם נכון יותר לתנאי הסביבה.
וייס בטוח שמדובר בשינוי שיבשר שינויים רבים אחרים בעקבות ההתחממות הגלובלית.
מינים שלא יצליחו לעמוד בתנאי החום – ייעלמו, ויהיו כאלו שישתנו ויתאימו את עצמם לתנאים החדשים. הסנאי האדום בקנדה מתרבה לפני הזמן, כבשי הפרא בסקוטלנד הופכים קטנים יותר, וכך אוכלוסיות ציפורים, בעלי חיים וצמחים.
בעשורים האחרונים הראו ביולוגים כי שינויי הסביבה קורים גם בעקבות מעשי אדם. כריתת עצים וחשיפת מאגר מים לשמש גרמו לזן צפרדעים להיות עמיד יותר לחום מאשר אותו זן שגדל בברכות מוצלות.
לעומת הברירה הטבעית, שבה המין החלש נכחד, יש גם מקרים הפוכים שההתחממות הגלובלית גורמת להם, כמו במקרה של כבשי הפרא בסקוטלנד: לכבשים הגדולות היו סיכויים רבים יותר לשרוד את החורפים הקשים, אבל עם השנים והתמתנות החורפים הצליחו גם כבשים קטנות לשרוד, מה שהוביל בהמשך להקטנת הגודל הממוצע שלהן.
מדענים רבים סוברים כי עם ההתחממות הגלובלית תואץ האבולוציה, וכרבע מהמינים ייכחדו או יעברו שינוי משמעותי. בינתיים וייס ועמיתיו הבוטנאים החלו לאסוף זרעים כדי שבעוד 50 שנה מעכשיו חוקרים אחרים יוכלו לעמוד על השינויים ולהיעזר בבנק הזרעים.
מתוך מאמר של Environment 360 של אוניברסיטת ייל.
למאמר המלא לחצו כאן.

6
קטגוריות התחממות גלובלית ו חי וצומח
תגיות , , , ,
ספטמבר
15

לכבוד מיליארד, מיליארד נוטעים



קמפיין "מיליארד עצים" של UNEP שהחל ב-2006 כבר לא מבוסס על סכום דמיוני. בשנתו הראשונה שולש סכום העצים שניטעו, ומציפיות למיליארד נטיעות נסגרה השנה עם 3 מיליארד עצים חדשים. האם אתגר 7 מיליארד עצים עד סוף 2009 הולך להתממש?

עד ועידת קופנהגן בדצמבר 2009 נגיע ל-7 מיליארד עצים חדשים - זה האתגר החדש שהציבו ב-UNEP (האומות המאוחדות לפיתוח סביבה) במסגרת קמפיין "מיליארד עצים". יומרני? לא בהכרח. ב-2006, כשפרויקט "מיליארד עצים" יצא לדרך, קיוו המארגנים לנטוע מיליארד עצים כבר בשנה הראשונה. המציאות עלתה על כל הציפיות עם 3 מיליארד עצים חדשים. כך שבהחלט יש סיבה לאופטימיות.

קצת נתונים:
עד היום ניטעו במבצע 4,575,466,009 עצים,
המדינות המשתתפות התחייבו על נטיעת 6,488,003,208 עצים,
והמטרה הנוכחית כאמור היא 7,000,000,000 עצים עד סוף שנת 2009.

השיאניות: אתיופיה עם מעל מיליארד עצים וחצי, וטורקיה, שמתקרבת למיליארד. המדינות שלא עולות כיתה: ערב הסעודית ודנמרק (עם עשרות בודדות). ישראל במיקום מצוין לצד נורווגיה, גרמניה וזמביה עם כמיליון עצים. המספרים של שכנותינו: ירדן – 330 אלף, סוריה – 20 אלף,
לבנון – 75 אלף, ומצרים מתקרבת ל-9 מיליון! כך על פי הנתונים שמספק אתר UNEP.
מקק"ל מוסרים שבמהלך 2010 יינטעו בישראל כחצי מיליון עצים נוספים!

אנחנו נמשיך לעקוב ולדווח.

9
קטגוריות ייעור
תגיות , ,
מאי
5

המשל של מחר

"הטבע היה נטוש, פצוע, חרב. לא מעשי כשפים, אף לא מלחמה שהתרגשה על האזור גרמו לחידלון. היו אלו התושבים עצמם שעשו זאת". ספרה של רייצ'ל קרסון, "האביב השקט", שהפך ברבות השנים לתנ"ך של פעילי הסביבה, יעניק לכם חומר למחשבה

בלבה של אמריקה, עיירה ציורית קטנה שחיה בהרמוניה עם סביבתה. האזור משובץ חוות, פלגי מים וגבעות מוריקות. באביב, עננת פריחה לבנה מקציפה מעל שדות ירוקים, בסתיו - עצי אדר, אלון וליבנה צובעים את הטבע בגוונים מרהיבים. יללות שועלים נישאים למרחוק, צבאים חוצים ברכות את השדות, נחבאים למחצה על ידי ערפילי הבוקר הסתווים. במרבית השנה, פרחי בר לצד שיחי דפנה, מורן, שרך ואלמון לוכדים את עיני המתבונן. אפילו בחורף אינספור ציפורים ממלאות את העצים החשופים, ופתותי שלג בהרים מגבירים את פכפוך פלגי המים המרובים.

ואז, יום אחד, הכול השתנה.
כך, בתרגום חופשי, נפתח ספרה של רייצ'ל קרסון, "האביב השקט". הספר מתחיל בתיאור טבע פסטורלי, מרהיב, נינוח, טבע שהאדם מתקיים עמו בהרמוניה מוחלטת. ואז הריקבון פושה בכול. וכך היא מתארת:
הבקר חלה ומת, מגפה פשטה בעופות, בכל מקום קינן המוות, הדגים נעלמו.
העצים לא הצליחו לתת פריים באותה שנה, הפרחים בוששו מלהגיע.
משפחות החוואים לקו במחלות שטרם נראו כמותן לאנשי הרפואה.
היה זה אביב ללא קולות.

במקום מקהלת אדום החזה, קריאות העורבנים, המיית יונים, ציוץ הגדרונים ושאר ציפורי השיר, הדהד כעת השקט. הטבע היה נטוש, פצוע, חרב. לא מעשי כשפים, אף לא מלחמה שהתרגשה על האזור, גרמו לחידלון. היו אלו התושבים עצמם שעשו זאת.
רגע לפני שמשתרר השקט קרסון משרטטת שתי דרכים. אחת - תוביל אותנו לאבדון, השנייה - תאפשר לנו לנשום. בהרמוניה.
המשל של קרסון על נזקי האדם באותה עיירה דמיונית הוא נורית אזהרה; אזהרה מניצול חסר חמלה של משאבי טבע, מזיהום מקורות מים, מהשתלטות שלטי חוצות צעקניים על כל חלקת נוף קטנה, מבניית עוד נתיבי כבישים שלא מתחשבים באוכלוסיות בעלי החיים ולא מאפשרים מעבר בטוח, ממזון מהונדס, מתועש וכימי, מאי-מיחזור ומהרעלת האדמה, מכוחן של חברות ענק שמעדיפות לזהם ולשלם קנס מאשר לבחון חלופות ירוקות, מביורוקרטיה אטומה ומממשל קלוקל, מכל החולות הרעות שמקורן תאוות בצע וחשיבה לטווח קצר.

(Rachel Carson, Silent Spring (Penguin Books

הספר פורסם לראשונה ב-1962.

0
קטגוריות כללי
תגיות , , ,
מרץ
3

מאחריות הפרט לאחריות הכלל

באחת מתוכניות ערוץ 8 הופיע אדם השוקל כחצי טונה וסיפר על מאמציו לרדת במשקל. משם נדדה המצלמה לעבר ארגזי דיאט פפסי. מבחינתו הוא עבר לתזונה נכונה. עם כל כוח הרצון שהוא מפגין, הוא אינו מבין מדוע אין שינוי…

בפנינה הטלוויזיונית "הפינה", אם נרקומנית שיוצאת ממכון גמילה חוזרת להתגורר בחיק משפחתה – מאורת קראק. עם כל כוח הרצון שלה, מהלך הדברים די צפוי מראש.

באמריקן איידול, המקבילה של "כוכב נולד" שלנו, מצהירה אחת המתמודדות שאם תודח – יהרוס אותה הכישלון. המחשבה לעבוד קשה בשביל הצלחה לא חולפת בראשה. כשהודחה, בגיל 18, תהילתה כבר מאחוריה…

בשלושת המקרים, שלכאורה אינם דומים, ישנו עיקרון אחד מאחד: האמונה בכוחו של הפרט לחולל שינוי. החלום האמריקאי, שהקצין עד מעבר לכל פרופורציות, הוא בבסיסו חלום מרהיב, שאומר כי אינך חייב להיוולד לקסטה מסוימת, ללמוד במקומות הנחשבים, להכיר את השיח הנכון או לרקום קשרים במפא"י (או בפייסבוק). הפרט – בכוחו, בכישרונו, במאמציו וברצינותו – יכול לחתור ולהגיע לפסגה.
ובכל זאת, בשנים האחרונות החלה ארה"ב להתעורר מהחלום האמריקאי שלה (הקריסה הכלכלית בימים אלו היא רק חלק הכרחי באפקט הדומינו). ההבנה שמכה את ארה"ב ואת העולם כולו היא שהפרט יכול להתמודד עם קשיים עד לרמה מסוימת, ומעבר לה נדרשת אחריות הכלל. אם עד לא מזמן ראו את מגפת ההשמנה (או הסמים, ההימורים וכיו"ב), כבעיה שעל הפרט להתמודד עמה לבד או מקסימום בעזרת משפחתו הקרובה, הרי בשנים האחרונות כבר מתחילים להבין שהבעיה קשורה לחברה כולה, ושגם היא אחראית למצבו. מתוך הגישה הזאת צמחו גם החובות שלה כלפיו, כמו סימון מוצרים, הורדת שומני טראנס, חינוך והסברה. כך יש לנהוג גם בתחומים נוספים בחייו של הפרט – מחינוך וכלכלה עד לתרבות הרייטינג, המייחצנת מודל אחד של הצלחה ולא מספקת אלטרנטיבות ראויות.
ההכרזה של ברק אובמה: "כן, אנחנו יכולים" (במקום ה"כן, אני יכול" המסורתי), פגעה בעצב החשוף של כולנו, ומן הסתם היא גם זו שהאיצה את בחירתו לנשיאות ארה"ב. אובמה הפנים את הגישה הרחבה, זו שרואה את הפרט כנטוע בתוך החברה, כחלק מ"אנחנו".
כן, אותה "ערבות הדדית" שאפיינה גם אותנו בעשורים הראשונים לקיומנו במדינה, ושהיום, יותר מתמיד, חייבת לחזור ולקחת פיקוד.
ומה בעניין ההתחממות הגלובלית? הדרישה להשתדלות הפרט בנושא הסביבתי חייבת להיות מעוגנת בפעולות ובדוגמה אישית מצד המדינה. אנו בביתנו נדאג לצמצם את צריכת החשמל, נמחזר, ניטע עץ, נקטין את פליטת הפחמן הדו-חמצני ועוד. אך כל עוד המדינה לא תתגייס לאפשר אלטרנטיבות ראויות (כמו בנייה ירוקה, תחבורה יעילה, חלופות אנרגיה, הפחתת מזהמים, פיקוח ואכיפה, חינוך, שיקום מקורות מים, מיחזור ועוד)  – הכישלון ידוע מראש. כי לפרט אמנם אחריות מלאה על חייו ועל מעשיו, אבל ללא אחריות קולקטיווית – לא נתקיים כחברה.

15
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , ,