בעשור האחרון אנו עדים להתרחבות השימוש בכלי המאפשר לנו מבט קצת אחר על העולם תוך ניתוח תופעות מרחביות, ניתוח קשרי גומלין, זיהוי מגמות ודפוסי התנהגות של מגוון פרמטרים במרחב. הכלי: מערכות מידע גאוגרפיות (ממ"ג) או G.I.S - Geographical Information Systems, המאפשר איסוף ואחסון של מידע מרחבי, עיבודו, ניתוחו ובחינתו ביחס לתופעות מרחביות אחרות. בין היתר, הכלי מאפשר ניתוחים מרחביים, ניתוחים גאו-סטטיסטיים ומידול של תופעות לשם חיזוי מגמות עתידיות.

לא אכנס כאן לטכנולוגיה עצמה, אולם אומר באופן כללי כי המידע הטבלאי הנשמר (בדיוק כמו טבלות אקסל המוכרות לכולם) הוא בעל "מיקום מרחבי" – היינו, הנתונים הם בעלי קואורדינאטות המציינות את מיקום האלמנטים בעולם. כל טבלה בעלת ייחוס מרחבי מכונה שכבה, כך שלמעשה אפשר לראות באופן חזותי ומוחשי את הנתונים על גבי המרחב, את פריסתם ואת מאפייניהם.
מחקרים אקלימיים בכלל, ומחקרים הבוחנים את תחום ההתחממות הגלובלית בפרט, מרבים לעשות שימוש ב- GIS וביכולותיו. מחקרים שונים הנעשים כיום בוחנים את השלכות ההתחממות הגלובלית על עולמנו; כך לדוגמה נערכו מחקרים אחדים שבחנו את השפעת ההתחממות הגלובלית על השתנות בתי גידול ייחודיים, על כושר גידול של גידולים חקלאיים, על הצטמצמות שטחי הקרחונים, על כמויות המשקעים באזורים שונים בעולם וכד'.

להמשך קריאת 'מערכות מידע גאוגרפיות (GIS) בחקר התחממות כדה"א'