ארכיון פוסטים של הכותב 'יוסף קרני'

אוקטובר
4

זה זמן החצב



כשהיערנים רואים את ניצני החצב בשטח, אנחת רווחה משתחררת לה: הקיץ חלף, ואתו סכנת השריפות. עכשיו נותר להעריך, על פי פריחת החצב, את כמות גשמי הברכה בשנה הבאה עלינו לטובה

רבות נכתב על החצב. שירים הולחנו לכבודו, ואפילו ילדי הגן למדו לדקלם את "החצב מבשר את בוא הסתיו". לי כיערן הוא סימל – בגבעולו הזקוף, המתעקש לבקוע מהאדמה היבשה, ובפרחים הלבנים הסדורים לאורך עמוד התפרחת – את התקווה לסיום הקיץ. עונת הקיץ נחשבת לקשה מאוד עבור היערנים, מאחר שהאיום העיקרי במהלכה טמון בשריפות, האויב העיקרי של היער. הרבה אמצעים ומאמצים מושקעים במניעת שריפות ובמלחמה בהן. כך, כשרואים את ניצני החצב, משתחררת לה אנחת הקלה. העננים השטים בשמיים, הקרירות הנעימה בבקרים ובערבים – כל אלה משחררים את המתח ומרמזים: הנה, עוד מעט ירד גשם.

פריחת החצב היא גם הזמן לנסות ולנחש איך יעבור עלינו החורף, ועד כמה נזכה לגשמי ברכה. מדי שנה רשמתי ביומן את תאריך הופעתם של החצבים, וניסיתי למצוא תקווה לגשמים על ידי סדרת ניחושים המסתמכת על הידע והזיכרון של זקני הבדואים, שנהגו, על פי שפע פריחת החצבים וצפיפות עמודי התפרחת, להעריך את טיבו של החורף העתידי.

דרך אחרת היתה לפזר כמה ערמות של מלח סמוך למועד פריחת החצבים, ועל פי מהירות התגבשות המלח וצורת ההתגבשות – להעז ולנחש. לא תמיד זה עבד; היו די הרבה אכזבות, ופה ושם גם הצלחות, אבל למה לנו להלין? הרי גם התחזית השנתית של החזאים, המסתמכת על עזרים מדעיים ואיסוף נתונים וצילומי לוויין לאורך שנים, לא תמיד קולעת בול, כי תמיד נשאר משהו בלתי ידוע ובלתי צפוי.

למי שזקוק לריענון הזיכרון, החצב הוא פרח ממשפחת השושניים, שפרחיו הלבנים סדורים לאורך עמוד התפרחת ומתחילים לפרוח מלמטה כלפי מעלה. שמו חצב משום שהוא חוצב את דרכו ממעבה האדמה היבשה, ופורח כאשר אין פריחה של מינים אחרים. לכן הוא זוכה לביקורם של המון חרקים שמגיעים אליו על מנת לאבק ולהפרות את הפרחים. למרות הסברה הנפוצה שהירידה בטמפרטורות היא ש"מרמזת" לחצב כי זה הזמן לצאת החוצה, הסיבה האמיתית היא התקצרות שעות היום.

החצב אינו נאכל על ידי עזים ופרות; עליו רעילים למאכל, ולכן תפוצתו אינה נפגעת מרעיית יתר. נהפוך הוא, לחצי רעייה חזקים רק מעודדים אותו, משום שעשבונים אחרים נפגעים והוא "מרוויח" מכך. מעניין לגלות כי בימי צנע ומחסור, השתמשו הבדואים בפקעת החצב כסבון כביסה.

אם לחזור לסתיו תשע"ב, אזי בגבעת צלמון, מזרחית ליישוב הבדואי צלמון (או בשפת העם – סלמה), החצבים נמצאים בשיאם. כל הגבעה צבועה לבן, והמראה מקסים. אני מזמין את כל אוהבי הסתיו ליהנות מיופי הפריחה. שתהיה לנו שנה ברוכת גשמים, שנת פריחה ולבלוב.

יוסף קרני הוא יערן קק"ל בגמלאות

3
קטגוריות חי וצומח
תגיות , ,
ינואר
13

יער משקי עכשיו



יערן קק"ל לשעבר יוסף קרני מציע להוביל מהלך של נטיעת עצים והפיכת השטחים הנטושים ליער משקי מועיל

במפעל הייעור של קק"ל ניסו בעבר כמה פעמים לטעת יער משקי לצורכי תפוקת עץ. אני זוכר שטחים שניטעו ברמת הגולן, בעמק יזרעאל ובעמק חרוד, מקומות בעלי מי תהום מלוחים שלא התאימו לגידולי חקלאות אינטנסיוויים. ניטעו גם חורשות של עצים צופניים לייצור דבש, אך בהיקף נמוך.
כיום במשבצות הקרקע של קיבוצים ומושבים רבים ישנם עשרות אלפי דונמים לא מעובדים. מצב כלכלי קשה, מחירי תשומות גבוהים, חוסר רווחיות ומחסור חריף במים – כל אלה גרמו להפסקת עיבוד של שטחי משבצת.
השטחים הלא מעובדים או הננטשים מתכסים תוך זמן לא ארוך בעשבייה לא רצויה, שגורמת לשרפות ולעתים מעבירה אותן הלאה. אבל חמור יותר, מניסיוננו אנו יודעים שאין ואקום: שטח לא מעובד משמש בתחילה לרעייה מזדמנת, ואחר כך לשימוש לא חוקי של הקרקע. בקיצור, השטח עובר לידיהם של גורמים זרים.
התשובה הטובה ביותר לכך, לעניות דעתי, היא נטיעת עצים ביער משקי. קק"ל צריכה להוביל מהלך כזה יחד עם משרד החקלאות והמינהל. הרי לשטח נטוע יש בעל בית.
אמנם ההכנסה מתפוקת עץ היא נמוכה, אבל עדיפה מאי-שימוש בקרקע ומסכנת השתלטות של גורמים זרים. על קק"ל לעזור לחקלאים ולעודד אותם על ידי אספקת שתילים ועזרה ראשונית בעיבוד. צריך לבחור מיני עצים שאינם צורכים הרבה מים, ושקצב הגידול שלהם מהיר – כלומר תוספת גידול שנתית גבוהה.
בתוכנית המתאר הארצית ליער, תמא 22, לא נשארו הרבה שטחים לנטיעה. נטיעות של יער משקי יתנו תנופה רצינית להמשך הנטיעות ולהוספה של חורשות עצים ברחבי הארץ.
קיים גם הגורם החשוב של איכות סביבה, שמירה על טבע, אקלום של ציפורים ובעלי חיים אחרים באותם שטחים, תרומה לאיכות המים והאוויר, תוספת שטחים לטיולים בחיק הטבע והוספת כתמים ירוקים. נטיעה של יער משקי תעזור לשמור ולטפח את הקרקעות ואף תיתן תוספת הכנסה צנועה לחקלאים.

יוסף קרני הוא גמלאי קק"ל, לשעבר יערן ביריה

14
קטגוריות ייעור ו שטחים פתוחים
תגיות , , , ,
אוגוסט
11

הלנצח נאכל אש?



מלחמת לבנון השנייה, שפרצה לפני שלוש שנים, הותירה אחריה אדמה חרוכה. הצתות השטחים הירוקים ביולי האחרון באות מקרבנו, אך יוצרות אפקט זהה

בחודש שעבר אנו, יערני ופועלי הייעור של קק"ל, ציינו יחד עם כל מדינת ישראל שלוש שנים למלחמת לבנון השנייה.
זו היתה מלחמה שהסבה נזקים עצומים ליערות ולשטחים הפתוחים באזור הצפון, ודרשה מאתנו מאמצים אדירים כדי להציל שטחים ירוקים. במשך 33 ימים עזבנו את הכול והתרכזנו רק בהצלת יערות.
המראות והזיכרונות עדיין טריים. בשלוש השנים האחרונות התרכזנו בחידוש היערות שנשרפו תוך שיתופו של הציבור הרחב, והופתענו מגלי ההתנדבות של אזרחי המדינה ושל מתנדבים מחוץ לארץ. בשלוש השנים הללו הלכה ההרגשה והשתפרה. הנטיעות החדשות הרימו ראש, נטענו זנים חדשים כמו ארזים ורחבי עלים, וחווינו תקווה גדולה לעתיד טוב יותר. והנה בא גל ההצתות ביולי האחרון והכה על פנינו במלוא כיעורו. עד מתי?
עד מתי אזרחי המדינה הזאת – יהודים, ערבים, חיילים וחקלאים – ישרפו את המדינה לדעת?
מתי נחליט כולנו שאת הטבע אנו מוציאים מחוץ לסכסוך הפוליטי, מחוץ לעבריינות, מחוץ לנקמנות, מחוץ לאלימות, מחוץ לחוסר האחריות, מחוץ לקלות הבלתי נסבלת של הרס לבתי גידול, לעצים ולבעלי חיים? הטבע מאחד את כולנו. הרי בלי עצים, בעלי חיים וציפורים – סביר להניח שנשתגע.
האם המציתים רוצים להחזיר את הארץ מאה שנים לאחור? רק 4% משטח המדינה מכוסה ביער. אנו מדינה שגובלת במדבר, בואו נשמור על מעט הכתמים הירוקים שלנו.
אני קורא למצפון של כולנו, רגע לפני השיגעון שאולי יחזור ויתחדש – עצרו, קחו אוויר, הניחו לגפרור – וחזרו לשפיות. מה נשאיר לדורות הבאים – שממה?
היערות, שמורות הטבע, הגנים הלאומיים והשטחים הפתוחים וכל אשר בהם הם הנכסים היקרים ביותר שלנו. בנפשנו הדבר, וזו בהחלט אינה מליצה.

יוסף קרני הוא גמלאי קק"ל, לשעבר יערן ביריה

5
קטגוריות ייעור
תגיות , , , , ,
מאי
27

האורן השורד



סיפור אמיתי על האורן כעץ מוביל ביער בישראל. על עמידותו בתנאים קשים ומשתנים, ועל כושר הישרדותו כנגד כל הסיכויים

23 ביוני 1993 היה יום חם ויבש עם רוח דרומית ערה. מבודד חרסינה על עמוד מתח עליון התפוצץ, וכך החלה שרפת יער גדולה באזור המושבים שפר ואמירים. התוצאות היו קשות: כ-500 דונם יער נטוע וכ-2,000 דונם של יער טבעי מפותח נשרפו. נפגעו גם בתים וחצרות, תושבים פונו מבתיהם, והאירוע הקשה דרש גיוס כוחות רבים, כיבוי אווירי וטיפול בעשרות מוקדי אש.
בתום השרפה החלה קק"ל לתכנן את שיקום היער. כבר בתחילה הבהירו אנשי רשות הטבע והגנים שהשטח השרוף נמצא בתוך שמורת הטבע הר מירון, ולכן יש לתת לטבע לשקם את עצמו, כלומר להסתמך על תהליכים טבעיים. אולם המראה של שטח גדול (צמוד לכביש הראשי של צפת) שחור ומפויח הטריד את מנוחתנו, וביקשנו מרשות הטבע והגנים לפחות לטעת בסמוך לכביש הראשי.
"תנו לטבע לעשות את שלו", היתה תשובתם, והטבע אכן עשה את שלו: זרעי אורן נבטו בקצב מהיר יותר מהתחדשות החורש הטבעי, והשטח החל מתמלא באורנים. או אז טענו אנשי הרשות שהשטח הופר ולכן יש להסיר את נבטי האורן, וכך ניסו לעשות. היום, כחמש שנים ויותר לאחר אותה פעילות אגרסיווית של חיתוך נבטי האורן, מי שנוסע לצפת דרך צומת שבע וחולף ליד המושבים שפר ואמירים (כשהכביש מתעקל ימינה, ואז עולה לישורת) יוכל לראות בצד ימין שטח מלא בעצי אורן. צמרת החורש הטבעי מתחדש בקצב איטי יותר, והאורנים מגוונים את השטח בירוק הבהיר שלהם ובניחוחם המיוחד. מוסר ההשכל הוא שאין להיאבק באורן אלא להשתמש בו בצורה מושכלת, ולהכיר בכך שהוא היה כאן לפנינו, וכנראה יאריך ימים אחרינו.

יוסף קרני הוא גמלאי קק"ל, לשעבר יערן יער ביריה

7
קטגוריות ייעור
תגיות , , , ,
פברואר
24

הסלמנדרות חוזרות ליער ביריה

מלחמת לבנון השנייה הבריחה את הסלמנדרה הכתומה מיער ביריה, אבל מסתבר שהזמן עשה את שלו

היעלמותה של הסלמנדרה הכתומה מעין נבוריה שביער ביריה העציבה אותנו מאוד. ידענו מהן הסיבות להיעלמות: מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 והשלכותיה, השרפות הגדולות ואובדן בתי גידול רבים, אבל בסתר לבנו רצינו לראות אותן כמו בכל שנה לאחר הגשם הראשון, נוהרות בלילות למעיין, תוך מופע חיזור והזדווגות.
אולם לאכזבתנו, בחורף הראשון שלאחר השרפות כמעט לא ראינו סלמנדרות. באנו למעיין בלילות שלאחר הגשמים הראשונים, כשאנו מאירים נואשות לכל כיוון ואפילו ממצמצים בשפתיים, אולי זה יעזור; אבל זה לא עזר. בחורף של שנה שעברה, שהיה דל משקעים ואיחר להגיע, לא היה שיפור משמעותי בתנאי המחיה של הסלמנדרה, כך שסף הדאגה טיפס למעלה.
לשמחתנו הרבה, הגשמים המוקדמים של סוף אוקטובר-תחילת נובמבר בשנה הנוכחית עשו את שלהם, ומי שבא למעיין נבוריה בלילות שלאחר הגשם זכה לראות עשרות סלמנדרות יוצאות מהמחילות ונעות לעבר ברכת המים.
באמצע נובמבר יצאתי לעין נבוריה בלילה מלווה בצלם מקצועי. חששתי שנתאכזב, אולם ההפתעה הייתה גדולה: כבר בתחילת הסיור ראינו את הסלמנדרות זוחלות לכיוון הברכה. הן היו כל כך רבות שפחדנו לדרוך עליהן. היה מדהים לראות עשרות סלמנדרות בגדלים שונים ובעלות כתמים כתומים, נעות כל אחת בקצב שלה.
הצלם נתקף בקדחת צילומים, ואני לא הפסקתי להתפעל. זה היה מחזה מרהיב ומיוחד. מד האופטימיות שבר את הסקאלה. בעלי חיים אחרים – ציפורים, יונקים, חרקים, פרפרים – כבר חזרו ליער, והסלמנדרה היתה האחרונה-חביבה שחזרה לשגרה בעין נבוריה.
אם אתם רוצים לראות מחזה מרהיב, זכרו: בשנה הבאה, לאחר הגשם המשמעותי הראשון, בואו עם פנסים לעין נבוריה ותיהנו ממחזה מרהיב ומלהיב.

יוסף קרני הוא יערן קק"ל באזור הגליל העליון

8
קטגוריות מים
תגיות ,
ספטמבר
1

יער בר קיימא

כ-2,000 דונם של יער, המהווים כעשירית משטחו של יער ביריה, נשרפו כליל במהלך מלחמת לבנון השנייה, היקף בהחלט לא שגרתי לחודשי קיץ רגילים; אך בהתחשב בכך שהמלחמה שהתחוללה באזור ניפקה במשך 35 יום יותר מ-500 טילים - הרי הנזק היה יכול להיות עצום מזה. אין ספק שמוטיבציה גדולה של כל המעורבים, משירותי הכבאות, דרך עזרתם של מתנדבים ועובדי קק"ל - היא שהצליחה לצמצם את הנזקים. ובכל זאת, המלחמה הותירה דונמים רבים של אדמה חרוכה.
מיד עם שוך המלחמה, התפנו אנשי מחקר ואקדמיה להחליט על הדרך הטובה ביותר לשיקום היער. ידוע שהשרפה מעודדת נביטה מסיבית של זרעי אורן; עם זאת, רוב המשתתפים היו בדעה אחת שיש לנצל את אבדן העצים לטובת גיוון מיני עצים ובניית יער עתידי חדש, שאנו מכנים אותו: יער בר קיימא.

יער שכזה אמור להחליף את חד-גוניות עצי האורן שניטעו בשנות החמישים של המאה שעברה, במינים רחבי עלים המצויים בחורש הים תיכוני, כמו: האלון על סוגיו השונים, אלה ישראלית, אלה אטלנטית, קטלב, לבנה רפואי, כליל החורש, חרוב, שקד, אגס סורי, שזיף הדוב, אוזרד, ועצים לאורך נחלים כמו צפצפה, דולב וערבות. מנגד לא קופחו המחטניים ותוגברו נטיעות ארזים כארז האטלנטי וארז הלבנון.

ראשית, נערכה תכנית חומש לשיקום היער, ולשמחת רבים בתוך שנתיים ניטע מחדש כל השטח השרוף. שנית, הוקמו חלקות ניסיון בשיתוף עם האקדמיה. חלקות ניסיון לטווח ארוך מאפשרות לדגום את כל הגורמים המצויים בשטח וללמוד מה הם התנאים האופטימליים ביותר לשיקום היער. החלקות בודקות את משטר המים, סחף, זמינות המים, מה קיים בשטח, מה נובט, כיצד מתמודדים עם נביטה מסיבית של זרעי אורן לאחר שרפה, מה גורמת השרפה לקרקע, שינוי במבנה, מקוריזה, פעילות של פטריות ועוד.

כיום מצבם של השתילים שניטעו יציב, רחבי העלים קפצו מעל שרוולי הנטיעה, הארזים נראים מצוין, ואנו תקווה שיער בר קיימא יוסיף צבע, גוון ושונות מיער האורן הקלאסי שהורגלנו בו.

כולכם, אגב, מוזמנים לבקר.

יוסף קרני הוא יערן קק"ל ביער ביריה

19
קטגוריות ייעור
תגיות , , , , ,