ארכיון פוסטים מהקטגוריה 'חי וצומח'

פברואר
17

גם חיות הבר נמצאות בסכנה


החברה לשימור חיות הבר פרסמה רשימה של חיות ששינוי האקלים עומד להשפיע עליהן – על חלקן בדרכים מוזרות ובלתי צפויות

בדו"ח חדש, שכותרתו "מינים מרגישים את החום: מקשרים בין בירוא היערות לשינוי האקלים", משרטטת החברה לשימור חיות הבר (The Wildlife Conservation Society) פרופילים של יותר מתריסר מיני חיות ששינוי האקלים מאיים עליהן בדרכים שונות, ובהן הטמפרטורות המשתנות ביבשה ובים, שינוי בדפוסי משקעים, חשיפה למחלות ואיום גובר מצד טורפים.
החברה לשימור חיות הבר מפרסמת את הדו"ח בזמן שבכנס קופנהגן מתכנסים מנהיגי עולם במטרה לדון ולעסוק בנושא שינוי האקלים, ובאו"ם מכריזים על 2010 כעל International Year of Biodiversity, תוכנית שמוביל האו"ם במטרה להעלות את המודעות להידלדלות המגוון הביולוגי ברחבי העולם ולמאמצים לצמצם את התופעה. ועידה בנושא הגיוון הביולוגי, שהתפתחה מכנס כדור הארץ של האו"ם בריו ב-1992 (Earth Summit), הודתה לאחרונה שאף אחת ממטרות הכנס לשנת 2010 לא הושגו, בהדגישה את מצבם העגום של חיות הבר ברחבי העולם לאור איומים מתגברים כמו שינוי האקלים.
הדו"ח גם שופך אור על התפקיד האדיר של בירוא היערות בשינוי האקלים: כמעט 20% מפליטות גזי החממה הם תוצאה של בירוא היערות, יותר מפליטות המשאיות, הרכבות, המכוניות, המטוסים והאניות בכל העולם גם יחד. לכן שימור רצועות היערות ברחבי העולם יכול לעזור לבלום את שינוי האקלים.
"הדימוי של דוב קוטב מיואש על רצועת קרח צפה קטנטנה הפך לדימוי המזוהה בציבור עם שינוי האקלים, אבל ההתחממות משפיעה ישירות על מינים בכמעט כל סביבת מגורים טבעית בעולם הבר", אמר ד"ר סטיוון א' סנדרסון, נשיא ויו"ר החברה לשימור חיות הבר.

הדו"ח מביא חתך רוחב של מיני חיות ברחבי העולם, ובהם:
Bicknell's thrush) Catharus bicknelli) – זן של קיכלי שמתרבה ומקנן בגבהים בהרים הצפון-מזרחיים של צפון אמריקה. עלייה קלה בטמפרטורה מאיימת על שטח הרבייה הטבעי שלו.
פלמינגו – קבוצה הכוללת כמה מינים שמאוימים משינוי האקלים. השינוי משפיע על זמינות ואיכות הקרקע הרטובה, שמשמשת להם סביבת מחיה, באיים הקריביים, בדרום אמריקה, באסיה ובאפריקה.
דולפין אירוודי (Irrawaddy) – זן השוכן לאורך החופים, ואשר מסתמך על זרמים של מים מתוקים מלשונות הים בבנגלדש ובמקומות אחרים בדרום-מזרח אסיה. שינויים בזרימת המים המתוקים ובמליחות המים עלולים להשפיע על שרידות המין לאורך זמן.
כבש המושק (Musk ox) – זן החי בתנאים הקשים של הטונדרה הארקטית. זן זה ניצב בפני סכנה טריפה על ידי דובי גריזלי, העשויים לנדוד צפונה אל תוך תחומי המחיה של כבשי המושק.
צב ים קרני (Eretmochelys imbricate) – זוחל ימי שהביולוגיה שלו תלוית טמפרטורה. כך לדוגמה משמעותן של טמפרטורות גבוהות היא שיותר נקבות מזכרים ייבקעו מהביצים שמטילה נקבת הצב. עובדה זו תשפיע על יחסי המינים של הזן, ומכאן על שרידותו.
"להוציא את חילוקי הדעות הפוליטיים בנוגע לנתונים מטאורולוגיים, אנחנו יכולים להגיד בוודאות ששינוי האקלים מאיים על כדור הארץ שלנו באובדן משמעותי של מיני חיות בר ואזורים טבעיים", סיכם סנדרסון.

מקור: Science Daily
תרגמה: שירי פורר

4
קטגוריות התחממות גלובלית ו חי וצומח
תגיות ,
ינואר
27

לא רק הפרחים מוגנים

מתכננים ויזמים רבים "לא סופרים את העצים" בבואם להוציא לפועל פרויקט בנייה חדש. לרוב לא יעז המתכנן להציע להזיז קו חשמל ראשי או תוואי דרך, אבל בנוגע לעצים – האצבע קלה על ההדק. כאן בדיוק טמונה חשיבותו של התיקון החדש לחוק התכנון והבנייה

ערב הקמת מדינת ישראל היה רוב שטח הארץ חשוף מעצים לאחר אלפי שנות ניצול יתר של היער הטבעי בכריתה לא מבוקרת, ברעיית יתר ובשרפות שונות. הרס היערות גרם לנזקים סביבתיים כדוגמת תופעות סחף חמורות, הידלדלות קרקעות, היווצרות שטחי הביצות במישור החוף ועוד.
הראשון לנסות לשנות מצב זה היה שלטון המנדט הבריטי, שחוקק את "פקודת היערות". חוק זה, התקף עד היום, אוסר לכרות עץ הנכלל ברשימת עצים מוגנים ללא אישורו של "פקיד היערות". האדם הנושא בתפקיד זה מתמנה על ידי שר החקלאות, והוא בעל הסמכות היחיד לאשר כריתה של עץ. משרד החקלאות ממונה על הנושא, אבל בפועל כל בקשות הכריתה בשטחים העירוניים ובשטחים הפתוחים בישראל מטופלים על ידי תשעה פקידי יערות של קרן קימת לישראל, המטפלים באלפי בקשות כריתה בכל שנה (למעט שלוש הערים הגדולות, שבהן מכהנים פקידי יערות עירוניים). עץ הנמצא ברשימת העצים המוגנים אסור בכריתה גם אם ניטע בחצר פרטית, ובוודאי עצים הנמצאים בשטחים הציבוריים.
לאחרונה נחקק תיקון לחוק התכנון והבנייה (תיקון 89), המשלב את "פקודת היערות" בתהליכי התכנון בישראל. על פי התיקון, שנחקק ביוזמת ח"כ אופיר פינס בשיתוף עם משרד החקלאות וקק"ל, כבר בתהליך התכנון יש לסמן את כל העצים בתוכנית ולהתייעץ עם פקיד היערות בקק"ל בעניין שימורם. באופן זה מקבלים העצים מעמד שווה לשאר מרכיבי התכנון, ועל המתכנן לעשות מאמץ לשמרם ככל שאפשר.
התיקון הפך את כלל העצים למוגנים (למעט מטעים חקלאיים), והוא מחייב את היזם לבצע נטיעה חלופית במקרה שאושרה כריתה במסגרת התוכנית. כך מבטיח החוק שלא ייגרע עוד כיסוי העצים מישראל, ותצומצם הפגיעה הסביבתית כתוצאה מתהליכי פיתוח.
אין צורך להכביר מילים על חשיבות העצים לאדם ולסביבה. העצים מקבעים פחמן, מסננים מזהמים, משרתים את המגוון הביולוגי, שומרים על הקרקע, תורמים לקירור הסביבה העירונית רווית האספלט, ומשפרים את הנוף ואת איכות החיים. שמירה על עץ ותיק בן עשרות שנים משמעותה חיזוק ערכים רגשיים, נופיים ותרבותיים, ונוסף על כל זאת היא מחזקת את הקשר לאדמה, למקום ולמעשי קודמינו שנטעו אותם באהבה – עבורנו. עצים מעלים את ערך הנכס, ויעידו על כך הסיומות
"… הירוקה", "… בחורש" וכד', המתלוות לשמות רבים מפרויקטי הבנייה בישראל. בבואם לקבל החלטה בנוגע לאישור כריתה או איסור כריתה מנסים פקידי היערות בקק"ל לאזן בין צורכי פיתוח לגיטימיים לבין הצורך בהגנה על העצים ושימורם, לטובת הסביבה והציבור כולו.
בימים אלו אנו עדים להגברת המודעות לעצים ולחשיבותם בעולם כולו. לצערנו נראה כי בישראל נכונה לנו עוד דרך ארוכה בתחום זה. פקידי היערות נתקלים במקרים רבים שמתכננים ויזמים "לא סופרים את העצים", ולא מתחשבים בערך המוסף שלהם לשנים ארוכות, בבואם למצות את מרב שטח הבנייה והרווח בטווח הקצר. לרוב לא יעז המתכנן להציע להזיז קו חשמל ראשי או תוואי דרך, אבל בנושא העצים "האצבע קלה על ההדק". לקק"ל מגיעות לא אחת בקשות לכריתת עצים מסיבות מקוממות עוד יותר, כגון "העצים מלכלכים" או בשל ציפורים המקננות בהם.
עם זאת, אנו נתקלים במקרים שמאמץ רב מושקע מצד הציבור והמתכננים לשמור על עצים בתכנון. יזמים משקיעים לא אחת מאות אלפי שקלים בהעתקת עצים בוגרים, במסגרת מבצעים הנדסיים מורכבים, על מנת למנוע כריתה של עצים ותיקים ומפוארים.
אנו נמצאים עתה בתקופת ההרצה של יישום התיקון לחוק. ישנן עדיין אי-בהירויות באשר לאופן הטיפול בתוכניות בנייה המאיימות על עצים בתחומן. ברור שצריך להיות הבדל בטיפול בין תוכנית להרחבת מרפסת לבין תוכנית להקמתה של שכונת מגורים המאיימת על כמות גדולה של עצים ותיקים. אם לא כן, פקידי היערות וועדות התכנון עלולים לטבוע באינספור בקשות וחוות דעת. לכן משרד החקלאות, משרד הפנים וקק"ל שוקדים על הכנתו של נוהל פשוט וישים. חשוב כי מתכננים ויזמים יהיו מודעים לשינוי בחוק, יטמיעו את ערך העצים בתהליכי התכנון, ויפנימו כי שימורם משמעותו רווח לציבור, לסביבה ולמטרות התוכנית לטווח הארוך. נדרשות פעולות הסברה וחינוך על מנת להטמיע ערכים סביבתיים בפרויקטים של פיתוח, כמו גם בהפצת המסר כי העצים מוגנים בחוק וכריתתם ללא אישור (אף בחצר פרטית) היא עבירה פלילית.
בהקשר זה אין מתאים יותר מלצטט את דברי ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, בנאום בכנסת ב-1962: "עץ בן 70 שנכרת – לא יוכל לבוא במקומו שום מבנה מועיל חדש. אין תמורה לעץ עתיק. המשמיד עץ כזה עוקר שורשי אדם. אין שום בניין או חשמל חשוב יותר מעץ איקליפטוס עבות, שקמה ישנה, חורש אלונים. הם שורשי האדם. בניין תוכל להקים כאן או שם – ולעץ בן 100 אין תמורה. אין זו רק ונדליות אלא ערעור העתיד. ובאיזו קלות עוקרים אצלנו. תמיד נמצא שעצים מפריעים למישהו או למשהו, לקו הישר של המדרכה או לחוטי החשמל או לאיזו כיכר קטנה שמישהו יזם בדמיונו קצר הכנפיים…"

לפרטים נוספים על פקודת היערות ותיקון 89 לחוק התכנון והבנייה

ישראל טאובר הוא פקיד יערות ארצי באגף הייעור, קק"ל

4
קטגוריות חי וצומח ו ייעור
תגיות ,
ינואר
24

ההשפעות על משאבי המים של ישראל


עולם חדש ומסקרן נגלה לעיניהם של משתתפי הסימפוזיון הדו-לאומי בנושא המים, רובם מדענים קנדים שהגיעו לישראל לחלוק עם עמיתיהם הישראלים בקק"ל ידע וניסיון מקצועי מצטבר. רק בהמשך הם שמעו את התחזיות העגומות

משתתפי הסימפוזיון הדו-לאומי בנושא המים, רובם אזרחי קנדה שזה להם הביקור הראשון בישראל, צפו אל מדבר יהודה מחלונות האוטובוס שהסיע אותם לעבר ים המלח לביקור מיוחד בשמורת עינות-צוקים (עין פשחה). הבעת הפליאה על פניהם לנוכח נווה המדבר המוקף סביב באדמת מלחה לא הותירה מקום לספק: שמורת עינות צוקים היא עבורם הדבר הקרוב ביותר לפלא טבע.
אלא שהביקור הזה, שכל משתתפיו מדענים שעיסוקם בהיבטים השונים של שימוש במים, שימור מים ושיקום אגני מים שניזוקו, אינו ביקור תיירותי מובהק. קבוצת המדענים הקנדים ממחוז אלברטה עשתה את הדרך הארוכה לישראל כדי לפגוש כאן עמיתים ישראלים ולחלוק אתם מניסיונם המקצועי, במסגרת שיתוף הפעולה בין ממשלת אלברטה לקרן קימת לישראל. וכאן, על קו סבך הקנה המסתיים לפתע במישור בוצי, ואשר משתרע כיום במקום שהיה עד אמצע שנות ה-80 חופו של ים המלח, הם ראו בעיניהם את תוצאות הקדמה והפיתוח במזרח התיכון, ובמיוחד את תוצאות השימוש המוגבר במים מחד, והירידה בכמות הגשמים השנתית בשנים האחרונות מאידך.
תחילה היה זה זמן ההתפעלות מסבך הצמחייה הייחודית, מפלגי המים והברכות השורצות דגי אמנון, מהציפורים, ובעיקר מהסבריו של הגאולוג והביולוג אלי רז, המקונן על העתיד העגום הצפוי לשמורה: "אם לא תהיה התגייסות של המדינה לעצירת התדרדרות מצב השמורה, בשל הנסיגה העצומה של ים המלח ותופעת 'בריחת' המים המתוקים דרך שכבות הקרקע שלחץ מי ים המלח הוסר מהן, צפויה רוב הצמחייה כאן להתייבש. התוצאה תהיה הכחדה של מינים נדירים של בעלי חיים שהתפתחו כאן במנותק מן הסביבה הימית הקדמונית, שאתה הגיעו לכאן אבותיהם".

לידיעה המלאה ולצילומים מהביקור הקליקו כאן

1
קטגוריות חי וצומח ו מים
תגיות , , ,
ינואר
10

החיים במצולות


מסתבר שגם המערכות האקולוגיות במעמקי הים אינן חסינות בפני ההתחממות הגלובלית, וגם הן מגיבות לשינויים המתרחשים קילומטרים רבים מעליהן

בדרך כלל כשחושבים על התחממות גלובלית חושבים על הפגיעה החמורה שתהיה על היבשה. עם זאת, מדענים רבים מזהים את הסכנות הטמונות גם לשוכני המעמקים. בשני מחקרים שהתמקדו באזורים מרוחקים זה מזה: מול חופי קליפורניה ובאירלנד (כ-4,000–5,000 מ' מתחת לפני הים), גילו החוקרים כי למזג האוויר תפקיד מכריע בקיום דיירי הים העמוק,  מההשפעה על תנאי זרימת המים וערבובם ועד לחוסר באספקת מזון המגיע על פי רוב מאבקנים, מאצות ומשיירי בעלי חיים ימיים – מזון שמעבירים זרמי האוקיינוס, וששוקע לקרקעית כדי לקיים קהילות ימיות. כל אלו הם שינויים דרסטיים שיוחרפו עם הזמן.
בשנים 1997–1998, לדוגמה, נעלמו מקרקעית הים שטחי מרעה של מלפפוני ים בשל סופת אל-ניניו שפקדה את האזור, מה שהוביל לצמצום אוכלוסיות ימיות שניזונו מהם, ובעקבות זה, לצמצום אוכלוסיות גדולות יותר שניזונו מאותם יצורים שהתקיימו ממלפפוני הים, וכך הלאה, כתגובת שרשרת.
בהתבסס על התצפיות הגיעו החוקרים למסקנה ששינוי ארוך טווח באקלים יוביל לפגיעה חמורה בקהילה הימית ובסביבת המחיה שלה.
כדי ללמוד יותר על ההשלכות וכדי להציע פתרונות יש לכלול גם את מעמקי הים כסביבה מחקרית, ולנטר אזורים נרחבים שנתוניהם יובאו בחשבון בבניית מודלים של האקלים.

3
קטגוריות התחממות גלובלית, חי וצומח ו מים
תגיות , , ,
נובמבר
29

סירופ מייפל חשמלי


חוקרים באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל מצאו שעצי מייפל יכולים להפיק אנרגיה חשמלית מזערית. מה בדיוק עושים עם המידע הזה? אולי נטען בעזרתם ננו-גאדג'טים?

מגזין Scientific American מדווח שחוקרים באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל מצאו כי עצי מייפל מפיקים חשמל. המדענים חיברו אלקטרודות (מחומר אחד) לעץ ולקרקע והפיקו זרם חשמלי, אמנם בכמות מועטה שמספיקה למכשיר מזערי, אך לגילוי שעץ מייפל מייצר אנרגיה חשמלית בוודאי יהיו השלכות נוספות בעתיד. ואנו אומרים: אם תהיה זאת המוטיווציה האנושית להשאיר את העצים על עומדם – דיינו…

0
קטגוריות אנרגיה ו חי וצומח
תגיות ,
אוקטובר
27

הזורעים ברינה

מגזין Globeblog מצטרף ליוזמה של הפינגטון פוסט ומבקש מקוראיו לשלוח לו תמונות של גידולים ביתיים של ירקות (ולעירוניים – צמחי תבלין באדניות) – שנפרסמן ואולי נעודד עוד ועוד אנשים לאכול מפרי ידם…

מגזין הפינגטון פוסט מעודד גידול ביתי של ירקות ומבקש מקוראיו לשלוח לו תמונות של גידולים מגינת ביתו. כעת זה זמן טוב לנטיעת ירקות שורש וירקות בעלי עלים ירוקים, ומי שרוצה לאכול מגידול מקומי – ירוק ובריא – שיתחיל לזרוע. התמונות מעוררות ההשראה אמורות לעודד עוד ועוד אנשים שלהם חלקת אדמה ליד הבית להפשיל שרוולים וליצור להם פיסת גן עדן (אכיל). ולמי שמחפש השראה – הנה סרטון קצר.
אנחנו, בינתיים, יכולים להסתפק באדניות מלאות ריחן, פטרוזיליה, שמיר, לימונית, נענע, לואיזה, ואפילו בצל ירוק…
אם גם לכם יש גידולים ביתיים מרהיבים או לפחות אדניות עמוסי כל טוב – נשמח להציג אותם בבלוג שלנו. את התמונות שלחו לכתובת: editor@feelternet.com, וציינו בשורת הנושא: תמונות עבור גלובלוג.


שיח אננס, מורן מגידול אורגני

עץ לימון ומליסה, טליה ואיתמר כהן
עץ לימון ומליסה, טליה ואיתמר כהן

חסה. גידול ביתי, יוסי וצופיה קמה

תבלינים ועצי פרי בגינתם של שוש ואלי אהרון, יבנה

על הגג של מרגלית אבס-ג'יאן, ירושלים (כולל קומפוסט תולעים)

התבלינים של מיקי ארז - נענע, רוזמרין ואזוב מקראי

7
קטגוריות חי וצומח
תגיות , ,