מהלכי קק"ל להדברה ביולוגית של צמרית האורן בישראל צוברים תאוצה. הכלי המרכזי: אקלום זבוב טורף. שליחי קק"ל להוואי מסכמים את ההתפתחויות

אוכלוסיות צמרית האורן (Macquart), כנימה ממשפחת הכנימות הצמריות (Adelgidae), מופיעות באופן טבעי באירופה ובמערב אסיה. מאזור תפוצתה הטבעי הועברה הכנימה לאזורים רבים בעולם, תוך שהיא מתבססת בהצלחה גם באזורים טרופיים וסוב-טרופיים, בעיקר בעקבות מיזמי ייעור גדולים של מיני אורן. לכנימה גמישות אקולוגית מדהימה: היא משגשגת בחגורות אקלים שונות ומאכלסת מספר רב של מיני אורן. כיום הכנימה מצויה בכל היבשות.
ב-2006 התגלתה הכנימה בחורשות אורנים בירושלים, ואוכלוסיות גבוהות נצפו על אורן ברוטיה. צמרית האורן מתפתחת בהצלחה על כל מיני האורן הים-תיכוניים, ואורן הצנובר רגיש באופן מיוחד לכנימה.
בשלבי הנגיעות המוקדמים מצויה הכנימה תחת קשקשי הקליפה וקשה לגלותה. הזחלים ישובים עמוק בבסיס המחטים. בשלבים מאוחרים יותר, עם התעצמות אוכלוסיית הכנימה על העץ, היא מתפשטת גם לענפונים ולענפים, ואז מתגלה משטח קורי השעווה שמפרישות הכנימות, בעיקר המטילות. הצהבת העלווה, התייבשות של הענפונים ועיוותים בצימוח הם מהסימנים הבולטים של פגיעת צמרית האורן. שיעור תמותת העצים כתוצאה מפגיעת הכנימה נע בין 10%–25%. התקפות הכנימה במדינות אפריקה היו הרסניות, וגרמו לנזק קשה לעומדי האורן במרכז היבשת ובדרומה. הנזקים בצפון אפריקה, באזור הים התיכון ובמרכז אירופה היו מתונים יותר, אם כי בעייתיים אף הם.
בהוואי הודברה צמרית האורן בהצלחה על ידי אקלום של זבוב טורף ממשפחת Chamaemyiidae ,Neolucopis tapiae, שהובא בשם Leucopis obscura מדרום צרפת. המין Leucopis nigraluna, שהובא להוואי מפקיסטן, כנראה לא התאקלם שם.
בקק"ל בחרו ליזום פרויקט משותף עם מינהל המחקר החקלאי ועם שירות הייעור של ארה"ב לאיתור של הזבוב הטורף (Neolucopis tapiae) ביערות בהוואי ולהבאתו לישראל. אנו החתומים מעלה סיירנו בשלושה מקומות בהוואי יחד עם ד"ר טום קולוני משירות הייעור של ארה"ב לצורך איתור, זיהוי ואיסוף של הזבוב הטורף.
פעולות האקלום של הזבוב הטורף התבצעו בהוואי לפני למעלה מ-30 שנה. יעילות ההדברה הביולוגית של הכנימה הצמרית היתה גבוהה, וכיום קשה מאוד למצוא אוכלוסיות של הכנימה הצמרית ושל הזבוב הטורף בעצי האורן בהוואי.
הסיורים לאיתור מושבות של הצמרית בהוואי נערכו בשלושה מקומות בהוואי: האיים אואהו ומאווי והעיר הילו. באי הראשון העלו החיפושים בעומדים צעירים של אורן הים (Pinus pinaster) חרס. במאווי מצאנו בשני אתרים עצי אורן ירושלים ותיקים (עץ נדיר בהוואי) מאוכלסים במושבות של הצמרית, בעיקר בקצות הצימוח. המושבות היו מאוכלסות כולן ברימות של הזבוב הטורף. בהילו התגלתה הצמרית על זרעים של אורן הים בחלקות יער קטנות שהתחדשו לאחר שרפה. בסיורים באתרים השונים השתתפו אנטומולוגים ואקולוגים מקומיים שתיאמו את הביקור, וכן ערכו ביקורים מוקדמים בחלק ממקומות החיפוש.
החומר הצמחי שנאסף מוין ונארז במעבדות של משרד החקלאות של הוואי בהונולולו על מנת לשולחו לישראל. החומר הצמחי והחרקים שעליו הגיעו ארצה במצב טוב, והוכנסו להסגר ולביקורת בתחנה של השירותים להגנת הצומח. כיום נערך מעקב אחר התפתחות הזבובים על גבי שתילים של אורן הצנובר הנגועים בכנימה הצמרית. אנו מקווים שתוך כמה חודשים, עם סיום המבחנים הדרושים לפני שחרור אוכלוסיית הזבוב מההסגר, נוכל לפזר את האויב הטבעי בחלקות עצי אורן הצנובר בגליל. אנו מקווים שפעילות זו תביא להדברה יעילה של צמרית האורן ולהגבלת התפשטותה ביערות האורן של ישראל.

פרופ' צבי מנדל, מינהל המחקר החקלאי
דוד ברנד, קק"ל

המאמר התפרסם בגיליון 2 (מאי 2010) של כתב העת אקולוגיה וסביבה