ארכיון פוסטים מהקטגוריה 'איכות הסביבה'

אפריל
24

הצמיחה הכלכלית – סכנה לצומח ולאדם

photo-cc-alby-headrick

דו"ח שפרסם המכון האמריקאי לחקר הסביבה Worldwatch מסמן את שורש הבעיות הסביבתיות ברחבי העולם: הצמיחה הכלכלית הבלתי מרוסנת

כולנו רואים בצמיחה הכלכלית מטרה חשובה. כעת מסתבר, לפחות לפי הדו"ח החדש של המכון האמריקאי לחקר הסביבה Worldwatch, כי לצד היתרונות הרבים, הצמיחה הכלכלית מהווה את שורש הבעיות הסביבתיות ברחבי העולם כולו. על מנת לתקן את המצב יש להגביל ולרסן את הצמיחה הכלכלית, ובמקביל לפתח דגם ירוק של שגשוג חברתי-כלכלי, שמחד יעניק מענה כלכלי חסון וראוי, ומאידך יסייע בצמצום ניצול משאבי הטבע.

וכך נכתב בדו"ח: "ב-50 השנים האחרונות הכפילו המעמדות הבינוניים והגבוהים בעולם יותר מפי שניים את קצב הצריכה שלהם, ועוד קרוב לשני מיליארד בני אדם שואפים להצטרף למעמד הצרכני. כדור הארץ לא יכול להכיל גידול כזה בביקוש למשאבים ללא השלכות חמורות על בני אדם ועל מערכות אקולוגיות". עוד מצוין בדו"ח כי בשנתיים האחרונות טיפסה פליטת גזי החממה בעולם לשיא של כל הזמנים. מעבר לכך, קצב ההכחדה של מיני צומח וחי גדול כיום פי לא פחות מ-1,000 מהמצב שהיה טרם עידן המהפכה התעשייתית. במילים אחרות, אנו הולכים ומכלים את משאבי הטבע בקצב מסחרר.

כיצד אפשר לתקן את המצב העגום שנקלענו אליו בחסות הצמיחה הבלתי מרוסנת? הדו"ח ממליץ שלא להסתפק בתקנים מחמירים יותר לצמצום הזיהום או בפיתוח אמצעים טכנולוגיים ל"הבראת" בעיות סביבתיות. כלומר, הדו"ח לא ממליץ לקלקל ואז לתקן, אלא פשוט להעביר את הכלכלה לסטטוס שבמסגרתו לא יבוצע גידול בניצול משאבי הטבע. מגמה זו נקראת בשם Degrowth, ובשנים האחרונות היא החלה לצבור תאוצה חברתית ופוליטית בארה"ב ובאירופה.

"יהיו תעשיות שיצטרכו להתכווץ", חוזה הדו"ח. "ייצור של סיגריות, ג'אנק פוד, כלי נשק ואריזות לא מתכלות מספק מקומות תעסוקה רבים, אבל אין הצדקה סביבתית וחברתית לקיים אותו בהיקף הנוכחי. לעומתם יש לקחת דוגמה מחברת הביגוד האמריקאית פטגוניה, שפנתה לצרכנים והמליצה להם שלא לרכוש מוצרים חדשים שלה אלא אם הדבר הכרחי, ולעשות שימוש חוזר במוצרים שכבר רכשו".

נוסף על כך הדו"ח ממליץ על מיסוי גבוה על צרכנים או חברות פרסום בכל הנוגע למוצרים המזיקים לסביבה – שקיות פלסטיק, דלקים מזהמים, מכוניות מזהמות ואפילו… חיות מחמד (שצורכות אף הן משאבים רבים לגידולן ולהזנתן), כפי שמוסבר בדו"ח: "להזנת חיות המחמד האמריקאיות יש השפעה סביבתית השקולה לזו של כל האוכלוסייה האנושית של קובה והאיטי. גידול חיות מחמד הוא בגדר מותרות. על מקבלי ההחלטות לשקול העלאת מס על הרישיונות להחזקת בעלי חיים או לחלופין להעלות את מחיר המזון כדי שיגלם את ההשלכות הסביבתיות".

לסיכום אומרים מחברי הדו"ח כי "רוב האנשים מאמינים שכלכלה מודרנית חייבת לצמוח, ומבחינתם הגבלת הצמיחה משולה למתכון להתמוטטות חברתית וכלכלית. אבל התמוטטות המערכות האקולוגיות והתחממות כדור הארץ מראים שהיעדר צמיחה כלכלית היא חיונית, ויש לממש אותה מהר ככל האפשר אם אנחנו רוצים להציל את הציוויליזציה האנושית".

Photo by Alby Headrick, cc

1
קטגוריות איכות הסביבה ו משאבים
תגיות , , , ,
אפריל
17

Made in יער



הרעיון בהחלט בר-מימוש: רשת של אתרים המהווים יחד רצף אקולוגי של חגורת חורשי מאכל. בואו לצפות במצגת על אודות פרויקט יערות מאכל ים-תיכוניים

ברחבי העולם קיים ניסיון מוצלח בעיצוב מערכות חקלאיות כחיקוי של מערכות אקולוגיות טבעיות. הרעיון פשוט ואלגנטי: על ידי יישום עקרונות אקולוגיים בחקלאות אפשר לעצב מערכת שמתנהלת באופן בר-קיימא, כמו מערכת אקולוגית טבעית, ועם זאת מניבה תוצרת מועילה לאדם, כמו מערכת חקלאית. הרעיון מיושם בהצלחה באזורים טרופיים וממוזגים, כאשר המטרה היא להתאים את הרעיון לתנאים המקומיים וליצור מודל לחקלאות בת-קיימא בהשראת החורש הים-תיכוני. חורש המאכל יורכב מפוליקולטורה של צמחייה רב-שנתית ורב-תכליתית המעוצבת במודע לתועלת האדם.

ראשי פרויקט יערות מאכל ים-תיכוניים רואים בחזונם רשת של אתרים שבהם מטופחים חורשי מאכל, המהווים יחד רצף אקולוגי של חגורת חורשי מאכל. החגורה תהווה נדבך בדרך אל כלכלה בת-קיימא: היא תספק תוצרת בת-קיימא ומקומית, עבודה מלאת משמעות, בית גידול למגוון מינים ושירותים אקולוגיים חיוניים אחרים. לאחר ביסוסה היא כמעט לא תדרוש תשומות של מים ושל אנרגיה פוסילית, ולכן תהווה אסטרטגיה מצוינת בניסיון להתמודד עם משבר מרובע: אקלימי, אנרגטי, אקולוגי וכלכלי.

צירפנו לכם למעלה מצגת על האפשרות לספק מזון ולשקם את המערכות האקולוגיות גם יחד.

2
קטגוריות איכות הסביבה, חי וצומח, ייעור ו מצגת
תגיות , ,
מרץ
27

הולנד וגרמניה, מאחוריכן

Photo via greenprophet.com

לא תאמינו: ישראל עקפה חלקים נרחבים באירופה במיחזור בקבוקים. חצי מבקבוקי הפלסטיק בארץ הושלכו ב-2011 למתקני מיחזור. עכשיו נותר לנו לעקוף רק את הולנד, גרמניה ומדינות שונות בארה"ב

לעתים יש לנו תדמית, בעיקר בעיני עצמנו, כמדינה לא ירוקה במיוחד, אבל נתוני סיכום השנה של תאגיד המיחזור אל"ה מוכיחים אחרת: ב-2011 מוחזרו, מסתבר, 50% מבקבוקי הפלסטיק בישראל. רק בשבועות האחרונים ציינו בתאגיד את איסוף הבקבוק ה-4 מיליארד החייב בפיקדון. באופן כללי הנתונים מורים על אחוזי מיחזור כלליים של 20% בישראל, לעומת 15% לפני שנתיים.

בתאגיד המיחזור מרוצים מאוד מהנתונים, ואף מגדירים אותם כ"הישג מדהים" שמעיד על שינוי התנהגותי וערכי בקרב הציבור. ישראל עדיין משתרכת אחרי הולנד, גרמניה ומדינות שונות בארה"ב, אשר מגיעות לשיעור מיחזור מעורר הערכה של 90%. על פי נתוני אל"ה, ב-2011 נאספו 77% מסך מכלי המשקה החייבים בפיקדון, כלומר כ-600 מיליון בקבוקים.

בשנת 2011 נוספו כ-4,400 מיחזוריות (מתקני מיחזור) ברשויות המקומיות השונות, כך שכיום ישנן כ-15 אלף מיחזוריות ברחבי הארץ. המועצות האזוריות החזקות ביותר בכל הנוגע למיחזור הן הערבה התיכונה, יואב (3.4 מכלים משפחתיים לנפש), כפר שמריהו וגדרות (3.2), עמק חפר (3), תמר (2.9), בני עייש (2.7), כפר ורדים, רמת הגולן והר אדר (2.6). הערים שמובילות את מהפכת המיחזור הישראלית, ובדרך כלל עושות זאת פחות טוב מהמועצות האזוריות, הן קריית אונו וגבעת שמואל, שחולקות את הבכורה עם 2.2 ק"ג מכלים משפחתיים לנפש. אחריהן מופיעות ברשימה תל אביב (2.1 ק"ג לנפש), גבעתיים, רעננה והרצליה (1.9), קיסריה, אשקלון, אזור וכפר סבא (1.8).

תמונה: Green Prophet

2
קטגוריות איכות הסביבה ו מיחזור
תגיות , , ,
מרץ
6

גוגל – חברת המחשבים הכי ירוקה

ענקית האינטרנט הוכתרה לאחרונה בדו"ח מיוחד של גרינפיס כחברת המחשבים הירוקה ביותר בכל הנוגע להתחממות כדור הארץ. והיכן נמצאות ברשימה פייסבוק ואפל?

דו"ח מיוחד של גרינפיס, שפורסם לאחרונה זו השנה החמישית, הכתיר את גוגל כחברת המחשבים הירוקה בעולם, בשל דרך ההתמודדות שלה עם התחממות כדור הארץ.  אחרי גוגל מדורגות חברות Cisco ואריקסון.

הדו"ח דירג 21 חברות בהתאם למדיניות השימוש שהן מבצעות באנרגיה ירוקה, וגם בהתאם למדיניות המעבר שלהן לאנרגיה כזו. רבים ציפו לראות היכן בדיוק ידורגו ענקיות המחשבים והאינטרנט אפל ופייסבוק, אבל מסתבר שהן מצאו את עצמן מחוץ לרשימה. "הן לא פעלו בתחום באופן נמרץ כפי שעשו חברות אחרות", הסבירו אנשי גרינפיס את היעדרן מהרשימה, והדגישו כי לענקיות הטכנולוגיה יש הזדמנות ממשית להשתמש בכוחן ובהשפעתן על מנת לשנות את האופן שבו העולם מייצר ומשתמש באנרגיה. גוגל הוצבה במקום הראשון מאחר שהנהלת החברה מקדמת בסדרתיות אנרגיות חדשות, ולא נרתעת מכך.

בגרף שפרסמה גרינפיס אפשר לראות כי גוגל קיבלה את הניקוד הגבוה ביותר מבין כל החברות שנסקרו (53), ואחריה סיסקו, שבשנה שעברה אכלסה את המקום הראשון עם 70 נקודות, והשנה מסתפקת ב-49 בלבד. "סיסקו ירדה בדירוג כי פעלה פחות בתחום הסביבתי", הסבירו בגרינפיס. בהמשך אפשר למצוא את אריקסון ו-Fujitsu עם 48 נקודות לכל אחת,  Vodafone עם 45, Alcatel Lucent עם 40, Sharp ו-Softbank עם 38, Microsoft עם 35, HP עם 34, Wipro עם 33 ועוד. חברת IBM, אגב, זכתה ל-23 נקודות בלבד. אבל זה עוד כלום ליד פייסבוק ואפל, שכאמור, כלל לא נכנסו לרשימה.

0
קטגוריות איכות הסביבה
תגיות , ,
פברואר
21

חיים חדשים לים המוות?

ים המלח, צילום: David Shankbone, cc

הממשלה אישרה להשקיע 830 מיליון שקלים בפיתוח ים המלח. האם זה מה שיציל את הים משנים של הזנחה מתמשכת?

בשורות טובה לכל אוהבי הסביבה וים המלח בפרט: הממשלה אישרה תקציב של 830 מיליון שקלים לפיתוח ושיקום ים המלח. במסגרת הפעילות המתוכננת יזכו אזורי התיירות חמי זוהר ועין בוקק (כולל האזור שביניהם) לפיתוח משמעותי, ויבוצעו שיקום וטיפול באזורים קיימים שנפגעו ומצויים כעת בסכנה.

זהו המשך להחלטת הממשלה מתחילת 2012, שבמסגרתה עוגנו הסכמות משרד האוצר ומפעלי ים המלח בנוגע למימון קציר המלח. במסגרת אותן הסכמות ופשרה הוסכם על הקמת ועדה מיוחדת שתפקידה לדון במציאת פתרונות לנושאי אגן ים המלח, לרבות טיפול בבעיות איכות הסביבה ופיתוח מוקדי תיירות ותעסוקה. הוועדה המליצה להקצות 830 מיליון שקלים לשיקום הפוטנציאל התיירותי באזור, כולל שיקום אזור עין בוקק, מענקים למלונות בהיקף של 374 מיליון שקלים (מה שיוביל בין השאר לגידול בהיצע חדרי המלון בים המלח מ-4,000 לכ-6,500), סקר סביבתי, סבסוד אטרקציות ופיתוח תשתיות תיירות, והממשלה אישרה כאמור את ההמלצה. הפרויקט יחל השנה ויימשך עד 2016. התקציב אגב יגיע בעיקר ממשרד התיירות (700 מיליון שקל), והיתר מהמשרד להגנת הסביבה (121 מיליון שקל) ומהמכון הגאולוגי.

ראש המועצה האזורית תמר דב ליטבינוף בירך על ההחלטה בכל פה, ואף הגדיר אותה כאחת ההחלטות ההיסטוריות והגורליות ביותר שקיבלה הממשלה הנוכחית: "אחרי שנים של התייחסות לים המלח כאל החצר האחורית של מדינת ישראל והעברת שיקום ים המלח מקדנציה לקדנציה, מגיעה הממשלה הנוכחית ומחליטה שלא להעביר את תפוח האדמה הלוהט הזה, אלא ליצור הזדמנות היסטורית להפיכת ים המלח לאחד מאזורי התיירות המובילים בעולם". השר לאיכות הסביבה גלעד ארדן סיפר שמדובר בתיקון עוולה של שנים רבות בכל הנוגע לים המלח. רק כעת יש מי שמבין כי מדובר במשאב טבע ייחודי שנגרמו לו נזקים מסוגים שונים, אך כרגע המגמה היא דווקא לשפר ולהציל את מה שאפשר.

2
קטגוריות איכות הסביבה
תגיות , , , , ,
ינואר
11

מה בין ההתקוממות החברתית לצדק סביבתי?

המחאה החברתית מציבה בפנינו מראה, שמכפילה את משבר הבידוד של התנועה הסביבתית. ההכפלה הזאת מעַוותת, אבל מאפשרת לנו להיות אמיצים ולהתחיל לתקן, מתוך הידיעה שיש לתנועה הסביבתית ערכים מוספים חשובים ביותר להביא לסדר היום החברתי-כלכלי החדש

ההתקוממות החברתית הישראלית של קיץ 2011 מציבה בפנינו – שוחרים, פעילים ומקצוענים בנושאי סביבה – אתגר מחודד: האם אנחנו, כארגונים וכפרטים, חלק מהתנועה לצדק חברתי? אני חולק על מי שמניח שהתשובה פשוטה. במהלך השנים האחרונות שאלנו את עצמנו בצורות רבות, כיצד אנו מממשים את הכותרת של "חיבור בין חברה לסביבה", והאם צדק סביבתי הוא צדק סביבתי-חברתי או להפך. טענָתי היא שההתקוממות החברתית מראה כי שאלת המימוש, בעניין זה, נענתה על-ידינו באופן חלקי ודל.

כאשר התביעה חסרת התקדים לצדק חברתי ולמדינת רווחה נשמעת ברחובות על-ידי מאות אלפים, ללא אזכור, כסיסמה או כדרישה פרטנית, לשלל נושאים סביבתיים, שאלת הממשות של הקשר סביבה-חברה בחיינו הציבוריים מהדהדת ומקבלת נפח דרמטי. כאשר אנו מדברים על החיבור הסביבתי-חברתי, אנו מדברים, בפשטות, על שני צירי התחברות:
א. הציר התוכני – כיצד משקף סדר היום של התנועה הסביבתית בישראל (במובנה הרחב, קרי שוחרי סביבה, פעילים, התארגנויות וארגונים) את תוכני הצדק החברתי-כלכלי?
ב. הציר הארגוני-קהילתי – כיצד משקפת רשת הקשרים והחיבורים המעשיים של התנועה הסביבתית את החיבור החברתי-סביבתי?

בחינה שטחית של הציר הראשון תגלה שהתנועה הסביבתית הרחיבה את תחומי התוכן ואת "מרחב המחיה" שלה בעשור וחצי האחרונים. נוסף על הפרדיגמה הסביבתית הראשונה, הקלאסית, של שמירת טבע, צצו ארגונים, פעולות ואנשים המממשים את עשייתם במסגרת הפרדיגמה השנייה והשלישית. אלה עוסקות בפיתוח בר-קיימא ובקיימות כמכלול הסביבתי-חברתי-כלכלי.

בחינה מדוקדקת יותר תמצא לטעמי כי רוב רובם של הנושאים, הקמפיינים והפעולות לשינוי מדיניות של כולנו, נמצאים בליבה ה"ירוקה". אלה נושאים סביבתיים קלאסיים, בעלי סוג של הצדקה, חשובה אך לרוב לא מהותית, בעולם החברתי. כך לדוגמה עוסקים הארגונים בשמירה על שטחים פתוחים, בטיפול בקרקעות מזוהמות, במשק האנרגיה, בצמצום זיהום האוויר והמים ובבנייה ירוקה, מתוך היגיון המושתת על הסנטימנט הסביבתי ה"ירוק", שנוגע בקצוות בלבד בשיקולים חברתיים-סביבתיים.

בכל הנוגע לציר הארגוני-קהילתי, ההנחה שלי היא שהרשתות שאנו מקיימים עם העולם ה"חברתי" הן רופפות ביותר. גם הניסיונות הקיימים וגם אלה מן העבר הראו לרוב משחק א-סימטרי, שבו אחד ה"צדדים" (חברתי או סביבתי) הוא המוביל, והאחר "מסופח" אליו בדרך לא דרך. מעטים הארגונים הסביבתיים המקיימים קשרים אסטרטגיים עם גופים חברתיים בישראל (סוג של יוצא דופן הוא הקשר של אדם טבע ודין עם האגודה לזכויות האזרח, הנסמך על האסטרטגיה המשפטית). מעטים הארגונים הסביבתיים המקיימים קשרים רב-מערכתיים עם קהילות, שנוגעים גם לנושאים ה"בוערים" שעל הפרק, כתעסוקה, דיור, בריאות ורווחה.

ומילה על ה"בעירה". הבעירה משיבה אותנו למצב שבו אנו, שוחרי הסביבה, מחבקי עצים, nice to have, ניצבים מול נושאים חשובים בהרבה בסדר העדיפויות. בנושא הדיור למשל חזרה ההבניה, שלפיה אל מול דוחפי הפיתוח, היזמות והבנייה שיאפשרו דיור בהישג יד, עומדים ה"ירוקים", חובבי הבירוקרטיה ושונאי הפיתוח והבנייה. בשנים האחרונות נוצר איזון בין צִדי המשוואה. ההתקוממות מפֵרה את האיזון מחדש.

אני מניח שתיתכן ביקורת מוצדקת על הקריאה הפרטית שלי. ודאי שהדיכוטומיה החברתית-סביבתית מופרכת מבחינה רעיונית. אין ספק שיש ניסיונות משמעותיים ומכובדים לחיבורים. ברור שכדי לקיים רשתות חזקות של תהליך, תוכן ושחקנים, נחוצים משאבים ורצון טוב של השחקנים הנוספים בזירה. ובכל זאת, ההתקוממות מציבה בפנינו מראה, שמכפילה את משבר הבידוד של התנועה הסביבתית. ההכפלה הזו מעַוותת, אבל מאפשרת לנו להיות אמיצים ולהתחיל לתקן. אגב, לא "למעננו", אלא מתוך הידיעה שיש לתנועה הסביבתית ערכים מוספים חשובים ביותר להביא לסדר היום החברתי-כלכלי החדש.

פורסם ב"אקולוגיה וסביבה" גיליון 4, נובמבר 2011

תמונות: Qafziel, cc

2
קטגוריות איכות הסביבה
תגיות , , , , ,