ארכיון פוסטים מהקטגוריה 'אנרגיה'

פברואר
8

חם או סתם


בימים אלה כולנו מחממים את הבית במכשירי חימום שונים, שצורכים לא מעט אנרגיה וחשמל. מהם ההיבטים הסביבתיים והכלכליים של המזגן, הרדיאטור, התנור ומפזר החום?

החורף כבר כאן, ואם הגשמים והטמפרטורה הנמוכה עדיין לא הסבו את תשומת לבכם לכך, בוודאי יעשה זאת חשבון החשמל הקרוב שתקבלו. ככה זה בחורף: משתמשים יותר במייבש הכביסה, מדליקים יותר את דוד החשמל, וכמובן, משתמשים יותר באמצעי החימום בחדרי בבית. כל אלה מתורגמים מן הסתם לכסף, אך יש לכך השלכות ישירות גם על איכות הסביבה.

אז מהו למעשה מכשיר החימום החסכוני ביותר, שגם נחשב לידידותי לסביבה? ערכנו עבורכם סקירה של מכשירי החימום הבולטים ביותר, לרבות היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם – לא רק ברמת החיסכון אלא גם בהיבטים הבריאותיים, הסביבתיים וכן הלאה.

מזגן
הוא אמנם יקר, אבל צריכת החשמל שלו נמוכה יותר ומציבה אותו כאמצעי החימום הזול ביותר. צריכת החשמל שלו עומדת לעתים על שליש מצריכת החשמל של מכשירים אחרים. נוסף על כך, יש לו יתרונות בטיחותיים, שכן הסיכון שהוא יגרום לשריפה לפרוץ נמוך מאוד. הבעיה היא שלעתים המזגן מייבש את החדר ויוצר תחושת מחנק. לשם כך יש להפעיל מכשיר אדים קרים בחדר שהמזגן מופעל בו, והלחות תאזן את היובש.
עלות ממוצעת: שקל לשעת הפעלת מזגן רגיל, 1.5 ש"ח למזגן מפוצל.

רדיאטור
בניגוד למזגן, הרדיאטור אינו מייבש את החדר. גם הוא בטיחותי כמו המזגן, ובהיבט החסכוני אפשר לווסת באמצעותו את צריכת החשמל ותפוקת החום בימים קרים פחות. עם זאת, נדרש לו זמן רב יחסית כדי לחמם את החדר. מומלץ להפעיל אותו עוד לפני הכניסה לחדר. בכל אופן, השימוש בו חסכוני במיוחד כאשר הוא פועל באופן רצוף, והרבה פחות במצבים תכופים של On ו-Off.
עלות ממוצעת: 1.20 עד 1.50 ש"ח לשעה.

מפזר חום
מפזר החום הוא מכשיר קטן, נייד ומהיר. חסרונותיו: אוויר יבש (בדומה למזגנים), תרמוסטט שגורם לעתים לזרימת אוויר קר, וכמובן – קושי משמעותי לחמם חדרים גדולים יחסית. כמו כן, יש להיזהר לא להיצמד אליו יותר מדי ובשום פנים ואופן לא להניח עליו משהו בזמן שהוא עובד ולא לכסות אותו.
עלות ממוצעת: שקל עד 1.20 ש"ח לשעה.

תנור הלוגן (מקרן)
תנור ההלוגן פועל מקרין את חום גופי ההלוגן באמצעות מקרן הממוקם בגבו. הוא נראה כמו מאוורר עמוד (או קיר), מחמם במהירות ויכול להסתובב ולפזר חום באופן שווה יחסית. אומרים עליו שהוא מפיץ יותר אור מחום, ומלבד זאת הוא לא חסכוני במיוחד בחשמל.
עלות ממוצעת: 70 אגורות עד 1.50 ש"ח לשעה – תלוי בגודל ובהספק.

תנור נפט
הוא זול מאוד, אבל זו המעלה היחידה שלו, פחות או יותר. חסרונותיו הם הצורך באספקת קבועה של נפט, וכמובן ריח הבעירה הדומיננטי.
עלות ממוצעת: תלוי במחיר הנפט – כיום הוא יקר למדי, ועומד לעתים על יותר מ-100 דולר לחבית.

1
קטגוריות אנרגיה
תגיות , , ,
ינואר
25

אם יש לך שמש

Photo: R. Walker, cc

עשרה מיליון שקלים, 20 אלף דונם, 50 מגה-ואט בכל אתר, ושוק סולארי אחד שהולך ומתפתח בעקבות הקצאת קרקעות לפרויקטים שונים באזור הדרום. שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: "כך נרוויח כולנו חשמל נקי תוך שמירה על ערכי קרקע, נוף וטבע"

השוק הסולארי הולך ומתפתח, ועכשיו הוא מקבל דחיפה נוספת ממשרד האנרגיה והמים, אשר הקצה סכום של עשרה מיליון שקלים להקמת תחנות כוח לייצור אנרגיה סולארית בהספק של 50 מגה-ואט ומעלה לכל אתר. תחנות הכוח יוקמו בשטח של יותר מ-20 אלף דונם בדרום, והמהלך כולו יסייע ליזמים בשוק הסולארי בכל הנוגע להקצאת הקרקעות – אחד החסמים הגדולים בתחום.

כך יתחלקו הקרקעות: 6,000 דונם יוקצו במסגרת התוכנית לפרויקט סולארי שיוקם בדימונה, 6,000 דונם – מדרום-מערב לפארק רותם, 2,500 דונם – באזור התעשייה תמנע, 5,000 דונם – ממזרח לאתר חברת החשמל בדימונה, 2,000 דונם – ממערב לאזור התעשייה הדרומי של דימונה, והשאר באזור שבטה. חברה לייעוץ גאולוגי תבחן שטחים בנגב לצורך הקמתן של תחנות כוח להפקת חשמל מאנרגיית השמש. למימון הבדיקות יוקצו עשרה מיליון שקלים.

בד בבד הסתיים המכרז להקמת מתקני ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית: תחנה בהספק ארבעה מגה-ואט באזור עין עברונה באילת ושני מתקנים דומים באזור מצפה רמון, בהספק 11 מגה-ואט.

במהלך 2012 עתידים להתפרסם מכרזים נוספים מטעם מינהל מקרקעי ישראל בשיתוף משרד האנרגיה והמים, ומטרתם הקמת מתקנים סולאריים באזורי תעשייה נוספים בארץ, בהיקף כולל של עד 60 מגה-ואט.

שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו הסביר את המהלך באומרו כי סוגיית הקרקעות מקשה על יזמי האנרגיה הסולארית להתקדם בתחום. "גבולותיה הצרים של ישראל מחייבים אותנו לוודא שהמתקנים ימוקמו כך שיתפסו רק את השטח הנדרש תוך ניצול מרבי של יכולות המערכות. כך נרוויח כולנו חשמל נקי תוך שמירה על ערכי קרקע, נוף וטבע", אמר השר לנדאו.

תמונה: R. Walker, cc

2
קטגוריות אנרגיה
תגיות , , , ,
אוגוסט
16

המהפכה הטכנולוגית והחקלאית הירוקה

כדי להציל את העולם מאסונות טבע הנובעים משינוי האקלים, וכדי להבטיח מזון לכול – העולם צריך לעבור מהפכה טכנולוגית וחקלאית ירוקה, כך לפי דו"ח חדש של האו"ם

אוכלוסיית העולם הכפילה את עצמה ב-60 השנים האחרונות, וצריכת האנרגיה עלתה כמעט פי חמישה. כדי שיוכלו כדור הארץ ויושביו להמשיך להתקיים, נדרש שינוי טכנולוגי מהיר ובהיקף גדול יותר מהשינוי שהוביל למהפכה התעשייתית לפני 150 שנה. כך לפי דו"ח בשם "המהפכה הטכנולוגית הירוקה הגדולה", שפרסמה ביולי מחלקת הכלכלה והחברה של האו"ם.

הדו"ח מתבסס על תחקיר הנוגע למצב משאבי הטבע, בעיקר משאבי האנרגיה. מטרתו להציע שינוי בסיסי שעל האנושות לאמץ אם ברצונה לספק את הצרכים העתידיים שלה מבלי להחמיר את שינוי האקלים. החוקרים הגיעו למסקנה שיש לערוך שינוי מעמיק ביותר בכל הקשור לשימוש במקורות האנרגיה שלנו ולשיטות החקלאיות הנהוגות כיום. הם מסכמים את השינוי הנדרש במשפט: "מעבר לטכנולוגיות ולחקלאות ירוקים וצמצום בצריכה", ומעריכים את תקופת המעבר ב-40-30 שנה.

בשנה הבאה תתקיים ועידת האו"ם לפיתוח בר-קיימא בריו דה ז'נרו, ברזיל, 20 שנה אחרי הוועידה הראשונה של האו"ם בנושא.

מהפכת המעבר ל"חקלאות מקיימת"

דגש מיוחד בדו"ח הושם על המהפכה הירוקה הנדרשת בחקלאות מאתגרת, שיהיה עליה לייצר עד לשנת 2050 כמות מזון הגדולה ב-70%–100% מהכמות הנצרכת כיום, ולהבטיח מזון לכל תושבי העולם. המהפכה חייבת להיות שונה לחלוטין מהמהפכה החקלאית של שנות ה-60 וה-70, שהביאה להגדלה משמעותית ביבול ואפשרה מזון לאוכלוסייה שהוכפל מספרה. לדעת מחברי הדו"ח, אותה מהפכה גבתה מחיר גבוה מכדור הארץ ומהאנושות. שימוש בדשנים ובחומרי הדברה כימיים, לעתים בצורה מופרזת, הביאו להידרדרות במצב הקרקעות ולזיהום של חלק ממקורות המים. מאז שנות ה-60 נעשה שימוש הולך וגדל בהשקיה לעומת הסתמכות על מי גשמים. אף שקיימות טכנולוגיות של טפטוף, רק 10% מהשטחים בעולם מושקים באמצעים אלה.

כדי להגדיל את היבול, מחברי הדו"ח מציעים לעבור לשיטות של שימוש לא בזבזני במים ולצמצם את השימוש בחומרי דישון והדברה הרעילים לקרקע ולמים, ויש האומרים גם לאדם.

להמשך קריאת 'המהפכה הטכנולוגית והחקלאית הירוקה'

0
קטגוריות אנרגיה ו התחממות גלובלית
תגיות , , , , , , , , ,
יוני
14

חיקוי יצירת נפט באמצעות גידול אצות זעירות



הנפט הולך ואוזל, והשימוש בו מייצר פחמן דו-חמצני הגורם לשינוי האקלים. האם הפתרון לשתי הבעיות מצוי באצות זעירות?

במשך חמש שנים עמלו מדענים צרפתים וספרדים כדי לחקות את התהליך של יצירת הנפט בטבע, ונראה שעבודתם נשאה פרי. במפעל של חברת BFS – Bio Fuel Systems ליד העיר אליקנטה שבספרד מתקיים תהליך הלוכד את הפחמן הדו-חמצני שנפלט מארובת מפעל מלט המצוי בקרבת מקום, ואצות זעירות משתמשות בו ובאנרגיית השמש כדי להתפתח ולגדול. מהביומסה של האצות מייצרים ביו-דיזל להנעת כלי רכב. האם נמצא הפתרון הכפול של לכידת הפחמן הדו-חמצני, תוך ביטול התלות בארצות מפיקות הנפט?

על פי נתונים שפרסם הבנק העולמי, העולם צורך 87 מיליון חביות נפט מדי יום, ובשנת 2020 הביקוש לנפט צפוי להגיע ל-114 מיליון חביות ליום.

גם בארץ נבנה ליד תחנת הכוח באשקלון מפעל ניסיוני ללכידת פחמן דו-חמצני. מהאצות מכינים בינתיים בעיקר אומגה 3, עד שתימצא הנוסחה המתאימה שתצליח לייצר מהן דלק.

דלק ידידותי לסביבה

ברנרד סטרואיזו-מוג'ין, מייסד ונשיא חברת BFS, מזכיר את דברי המדען הצרפתי מהמאה ה-16 אנטואן לבואזיה, שאמר: "אין חומר ההולך לאיבוד, ואין חומר שנוצר יש מאין", כדי להסביר את התהליך החדש של יצירת הדלק. עם זאת הוא מזהיר שיהיה צורך להמתין לפחות חמש, ואולי אפילו עשר שנים, כדי להפוך את הפיילוט שנבנה בספרד לתהליך תעשייתי של ייצור נפט בקנה מידה גדול.
הנפט בטבע נוצר מפירוק של מרכיבים של צמחים כגון חומצות שומן וחומרים אורגניים מכילי פחמן. סטרואיזו-מוג'ין מסביר שגם בפיילוט של חברת BFS הנפט נוצר מאותם המרכיבים כשהם מופקים מגידול האצות.

התהליך של הפיילוט הספרדי לוכד קודם כול את הגזים המזהמים הנפלטים מארובה של מפעל מלט של חברת סמקס, ומוליך אותם אל מערכת של צינורות זכוכית הנישאים לגובה של שמונה מטרים. בתוך הצינורות נמצאות האצות, ואלה מנצלות את הפחמן מגז ה-CO2, ובאמצעות תהליך הפוטוסינתזה מתרבות ומתפתחות. אלו אצות זעירות ביותר המשתייכות לפיטו-פלנקטון הימי, ואי אפשר להבחין בהן ללא מיקרוסקופ. צוותי החוקרים בחרו, מתוך 30,000 יצורים, אצות בעלות תכולת ליפידים גבוהה.

להמשך קריאת 'חיקוי יצירת נפט באמצעות גידול אצות זעירות'

2
קטגוריות איכות הסביבה ו אנרגיה
תגיות , , , , , , ,
מאי
9

מקום טוב יותר

האם תצליח חברת Better Place הישראלית, מפתחת המכונית החשמלית, לשחרר את העולם מהתלות בנפט, שגורם לנזק סביבתי, כלכלי ופוליטי?

סביר להניח שתחום האנרגיה יעבור שינוי מרחיק לכת אם תצליח תוכניתה של חברת Better Place הישראלית, המפתחת מכונית חשמלית המונעת בסוללה בלבד. המעבר לשימוש בחשמל אמור להבטיח עולם נקי, בריא ובר-קיימא. כך חשו גם משתתפי כנס נשיאי קק"ל, שערכו באחרונה ביקור במרכז לתחבורה חשמלית.

ישראל היתה המדינה הראשונה שהכריזה על התחלת מהלך להתנתקות מהתלות בנפט. בעקבותיה הצטרפו גם יפן, דנמרק, הולנד, צרפת, אוסטרליה, קנדה, קליפורניה והוואי. המכונית החשמלית הראשונה – רנו ZE Fluence, תעלה על כבישי ישראל במהלך השנה הקרובה ותתניע את מהפכת האנרגיה והתחבורה של המאה ה-21.

הרעיון נולד בכינוס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס בשנת 2005. נשיא הפורום הפנה שאלה מאתגרת לקבוצת מנהיגים צעירים: "כיצד תהפכו את העולם למקום טוב יותר?" היזם הישראלי שי אגסי נענה לאתגר, והחל לדמיין עולם שאינו תלוי בנפט ובמדינות שמפיקות אותו.

מאז נפתח בהרצליה המרכז לתחבורה חשמלית, אלפי מבקרים מישראל ומהעולם מגיעים להתרשם ולהתנסות בחוויית המכונית החשמלית, וביניהם גם משתתפי כנס נשיאי קק"ל, שחשו גאים בהישגים הישראליים לטובת העולם כולו, שמעו הסברים על המיזם החדש ואף התנסו בעצמם בנהיגה ברכב חשמלי.

איך זה עובד? לכל בעל רכב חשמלי יהיו שתי נקודות הטענה פרטיות משלו: בביתו ובמקום העבודה, או במקום אחר שיבחר. הטענת הסוללה נמשכת כ-6 שעות, וסוללה מלאה מאפשרת נסיעה של 160 ק"מ. החלפת סוללה תידרש רק בנסיעות ארוכות. מערכת ממוחשבת מתקדמת תהפוך את הנסיעה לחוויה.

המדריכה במרכז סיפרה למבקרים שבטוקיו נערך פיילוט עם מוניות חשמליות. בבדיקת נציגי החברה, הם הופתעו לגלות שמוניות רבות מחליפות סוללה עשר פעמים ביום ויותר. כשביררו את העניין, התברר שתושבי העיר מזמינים מונית במיוחד כדי לנסוע להחליף סוללה, כדי להתפעל מהתהליך האוטומטי לגמרי, שבו מוחלפת סוללה במשקל 250 ק"ג בתוך פחות מדקה.

דייוויד אליאס מטורונטו מספר שעירו אמורה להיות אחת הראשונות להצטרף למיזם, והוא בהחלט שוקל לרכוש רכב חשמלי. לאחר שסיים את נהיגת המבחן ברכב במסלול מיוחד במרכז המבקרים, סיכם ואמר: "זה מרגיש ממש כמו מכונית רגילה, רק שקט יותר וללא ידית הילוכים. אני גאה מאוד שישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בפיתוח טכנולוגיות חדשניות".

11
קטגוריות איכות הסביבה ו אנרגיה
תגיות , ,
פברואר
8

חדש: מערך לרישום פליטות גזי חממה בישראל


מדינת ישראל, אף שבינתיים אינה נדרשת לכך, קיבלה על עצמה באחרונה מחויבויות להפחתת פליטות גזי החממה, תוך עיצוב מערך הרישום ושיטות הדיווח

הקונצנזוס המדעי, שסוכם על ידי אלפי החוקרים שהשתתפו בפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC – Intergovernmental Panel on Climate Change), קובע כי פליטות גזי חממה גורמות לשינויי האקלים שאנו חווים. הדעה הרווחת היא שאפילו אם הפעילות האנושית גורמת רק לחלק מהתופעות האקלימיות המאובחנות, הרי בידי האדם היכולת למזער את הבעיה על ידי פעולה נמרצת בהיבטים שבשליטתו. לפיכך, ממשלות רבות בעולם כולו נרתמות, תוך שימוש באמצעי מדיניות שונים, לצמצם את פליטות גזי החממה שלהן.

אפשר להתייחס לנושא פליטות גזי החממה בכמה מישורים ובכמה אמצעי מדיניות. אחד מהם הוא סוגיית הדיווח: המדינות המפותחות וגם המתפתחות נדרשו להכין את מצאי הפליטות שלהן, כלומר לעבד נתונים מקרו-כלכליים (top-down) המאפשרים לבנות תמונת מצב של המשק. בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבצעת את איגום הנתונים ואת ניתוחם על פי הנחיות הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים. מעבר לכך, בחתימתן על הסכם קיוטו התחייבו המדינות המפותחות (המפורטות בנספח 1 להסכם), להציג הפחתות בפועל.

מדינת ישראל, למרות היותה בינתיים מדינה שלא נדרשת להפחתות, מקבלת על עצמה בימים אלה מחויבויות להפחתה. המחויבויות נובעות מנאומו של נשיא המדינה שמעון פרס מעל הבמה בוועידת קופנהגן ב-2009, מצירופה של ישראל לארגון ה-OECD, וכן מההסכמים הצפויים כחלק מאמנת המסגרת בדבר שינויי האקלים. הסכמים אלה אמורים להיכנס לתוקף ב-2013 עם תפוגת הסכם קיוטו (תקופה המכונה "פוסט קיוטו"). לאור זאת, ישראל נדרשת להתייחס לנושא פליטות גזי החממה באופן כללי, ולאפשרות שהיא תחויב לאפיין בצורה מפורטת יותר את הפחתת הפליטות שתידרש במגזרי המשק השונים.

כדי לגבש מדיניות יעילה להפחתת גזי חממה, המדינה זקוקה למידע נרחב מכל המגזרים במשק בדבר מצאי פליטות גזי החממה המאפיינים את פעילותם. מידע זה ישמש כנקודת מוצא לתוכנית פעולה עתידית. מערך הדיווח והרישום, שנרחיב עליו בהמשך, אמור לאפשר למדינה לאסוף נתונים אלה באופן וולונטרי (מרצון), ולגבש תובנות בעניין אפשרויות ההפחתה בחתך שהוא bottom-up (קרי, סכמת הפעולות היחידות שמתבצעות ברמת המפעל או הארגון והמצטרפות לכדי פעולה לאומית כוללת).

להמשך קריאת 'חדש: מערך לרישום פליטות גזי חממה בישראל'

0
קטגוריות אנרגיה ו התחממות גלובלית
תגיות , , , , ,