ארכיון פוסטים מהקטגוריה 'אנרגיה' עמוד 3 מתוך 3

נובמבר
29

סירופ מייפל חשמלי


חוקרים באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל מצאו שעצי מייפל יכולים להפיק אנרגיה חשמלית מזערית. מה בדיוק עושים עם המידע הזה? אולי נטען בעזרתם ננו-גאדג'טים?

מגזין Scientific American מדווח שחוקרים באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל מצאו כי עצי מייפל מפיקים חשמל. המדענים חיברו אלקטרודות (מחומר אחד) לעץ ולקרקע והפיקו זרם חשמלי, אמנם בכמות מועטה שמספיקה למכשיר מזערי, אך לגילוי שעץ מייפל מייצר אנרגיה חשמלית בוודאי יהיו השלכות נוספות בעתיד. ואנו אומרים: אם תהיה זאת המוטיווציה האנושית להשאיר את העצים על עומדם – דיינו…

0
קטגוריות אנרגיה ו חי וצומח
תגיות ,
נובמבר
18

פליטת גזי החממה - חלק שני

אנרגיה אלטרנטיווית
בשבוע שעבר סיפרנו לכם על האיום הגדול שבשינוי האקלים על כל היבטי החיים שלנו, ועל טביעת הרגל הפחמנית כמדד להשפעה חברתית. בחלקו השני של המאמר - על אחריות סביבתית ועל פתרונות אפשריים

מדינות, ערים ועסקים בכל רחבי העולם התחילו לאמץ את אופן החשיבה החדש שכולל התייחסות לטביעת הרגל הפחמנית. הצעדים להפחתת הזיהום כוללים התייעלות אנרגטית, ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים, הפחתת פסולת מוצקה וכו'. רבות הן הדרכים להפחתת פליטות בפועל, וכולן דורשות התייחסות רצינית, יצירתיות והתאמה מקומית. נוסף על צמצום הפליטה במקור, אפשר לרכוש אשראי פחמני מפרויקטים מיוחדים המפחיתים את פליטת גזי החממה. נשמע קצת מוזר – לרכוש זכויות על הפחתת פגיעה סביבתית, אבל זה באמת קורה. המדינות המתועשות לקחו על עצמן התחייבויות לצמצום הפליטות עד לשנת 2012 במסגרת פרוטוקול קיוטו, ומכאן התפתח השוק לזכויות פליטה בין מדינות. בה בעת התפתח השוק הוולונטרי שמתבסס על רצונם הטוב של אנשים, ארגונים, עסקים ותאגידים לקבל על עצמם את האחריות על טביעת הרגל הפחמנית שלהם. ארגון שנוטל על עצמו את האחריות על טביעת הרגל הפחמנית שלו ומשקיע בפרויקטים להפחתת פליטות זוכה להכרה מצד ציבור הלקוחות והמשקיעים, שכמו כולם, מודאגים אף הם מהתוצאות הצפויות של התחממות כדור הארץ.

ממשבר להזדמנות: חושבים עולמי – עושים מקומי
המשבר הסביבתי מחולל שינוי בסיסי ומהותי בכל רובדי החיים. את השינויים האלה אנו יכולים לנתב לטובת התייחסות אחראית יותר כלפי הסביבה והחברה. פרויקטים להפחתת פליטות גזי חממה הם דוגמה מצוינת לשינוי בסיסי בהתנהלות של ארגון. לא מדובר בתרומה לקהילה, כמקובל במגזר העסקי, אלא בנטילת אחריות על הנזק הסביבתי שנוצר כתוצאה מפעילות הארגון. זוהי דרך פשוטה, יעילה ונראית לעין להפחית את הזיהום הסביבתי של פרט או ארגון.

אשראי פחמני עברי ומקומי
יוזמת האנרגיה הטובה היא מיזם חברתי לשינוי האקלים המבצע פרויקטים חברתיים להפחתת פליטות גזי חממה בישראל. היוזמה מפעילה את הפרויקט באמצעות מכירת אשראי פחמני (carbon credit) לגופים המקבלים על עצמם את האחריות על פליטת גזי החממה שלהם, וכן מרכיבה פרופיל פחמני ומייעצת בנושא הפחתת פליטת גזי חממה במקור. ארגון המחליט לצמצם את פליטות גזי החממה באמצעות איזון חלקי או מלא מוזמן לעשות זאת ולבחור מבין שלל פרויקטים המתבצעים בדרך כלל בשכונות חלשות, בפריפריה או בשיתוף פעולה עם העיריות.

איל ביגר הוא מייסד ומנהל יוזמת האנרגיה הטובה. לאתר הארגון לחצו כאן

1
קטגוריות אנרגיה, התחממות גלובלית ו זיהום אוויר
תגיות , , , ,
נובמבר
10

פליטת גזי החממה: האיום החמור של ימינו



שינוי האקלים הוא האיום הגדול ביותר על החברה האנושית במאה ה-21. עם זאת, איום זה הוא בלתי נראה, חסר צבע וצורה. לו רק יכולנו לצבוע את  גזי החממה שנפלטים מארובות המפעלים, מתחנות הכוח ומאגזוזי המכוניות, היינו רואים ומבינים את גודל הבעיה. מאמרו של איל ביגר, חלק ראשון

משבר האקלים, או התחממות כדור הארץ, הוא תופעה פיזיקלית שמקורה בהפרת מעגל הפחמן הטבעי הקיים בטבע על ידי פעילות אנושית. מפאת הפופולריות של הנושא בכל תחומי החיים בשנים האחרונות, יעסוק מאמר זה בעיקר בשאלה כיצד בני האדם – פרטים וארגונים – יכולים לקבל על עצמם את האחריות לצמצום הבעיה.
ראשית להסבר המדעי שבבסיס העניין: במעטפת החיצונית של האטמוספרה מתרכזת קבוצה של גזים המעכבים את מעבר החום מכדור הארץ אל החלל החיצון. גזים אלה מכונים גזי חממה – Greenhouse Gases, והם אחראים על אפקט החממה הטבעי המאפשר חיים על פני כוכב הלכת שלנו. ללא גזי החממה היתה טמפרטורת הכוכב שלנו דומה לזו בכוכבי לכת אחרים – 30 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. הגז הראשי בקבוצה הנ"ל הוא פחמן דו-חמצני, אותו גז המשתחרר מכל פעילות מטבולית על פני כדור הארץ, והנקלט ברקמות הצמחים בתהליך הפוטוסינתזה.
עם פרוס העידן התעשייתי החלו בני האדם להפוך את מאגרי הפחמן העצומים שבקליפת כדור הארץ למקור אנרגיה זמין ומתכלה. האנרגיה האגורה במרבצי הנפט, הפחם והגז הטבעי הפכה את חיינו לנוחים וליעילים בהשוואה לחיי האנושות הקדם-תעשייתית, אולם שרפת הדלקים המאובנים (Fossil Fuels) מפרה את האיזון בין הפחמן הגזי הנמצא באוויר בצורת CO2 ובין תרכובות הפחמן המרכיבות את רקמות בעלי החיים והצמחים ומרבצי הפחמן. בירוא יערות וזיהום האוקיינוס, הקולט CO2 באמצעות צמחים ימיים, תורמים גם הם להפרת האיזון. כל אלה מביאים להגדלת כמות גזי החממה באטמוספרה, ומגבירים את עוצמת אפקט החממה עד כדי סכנה ממשית לקיום החיים בצורתם המוכרת לנו. ריכוז ה-CO2 באוויר לפני המהפכה התעשייתית עמד על 280 חלקים למיליון (PPM), וכיום הוא דוהר לקראת ריכוז של 390 חלקים למיליון. כתוצאה מהתגברות אפקט החממה נגרם שינוי במערכת האקלים של כדור הארץ, ותסמיני השינוי כוללים המסת קרחונים, בצורות ממושכות לצד הצפות ושיטפונות, עליית פני הים, התגברות עוצמת הסופות הטרופיות, התפשטות גורמי מחלה צפונה ודרומה מקו המשווה ועוד.
מילים רבות נכתבו ונאמרו על שינויי האקלים ועל התחממות כדור הארץ. הסיבה לעניין התקשורתי ברורה: מדובר באיום הגדול ביותר על החברה האנושית במאה ה-21. עם זאת, איום זה הוא בלתי נראה, חסר צבע וצורה. לו רק יכולנו לצבוע את  גזי החממה שנפלטים מארובות המפעלים, מתחנות הכוח, מצינורות הפליטה של המכוניות ומאתרי ההטמנה, היינו רואים ומבינים את גודל הבעיה שאנו ניצבים מולה. ברכה כאפקט החממה הופכת לקללה כשהיא יוצאת מכלל שליטה, שהרי מאז המציא האדם את מנוע הקיטור וגילה את נפלאות השימוש בדלק מחצבי לפני 200 שנים בלבד – השתנה הרכב האטמוספרה באופן דרסטי, ושינוי אקלים רב-עוצמה מתרחש בה.
בד בבד התפתח לו משבר אנרגיה עולמי כתוצאה מנסיקת הביקושים ומהיעדר יכולת לעמוד בהם. השימוש בדלקים מחצביים הוא הבסיס שעליו נשענת החברה האנושית והמערכת הכלכלית שלה. שינויים במחיר הנפט מחוללים אפקט דומינו המשפיע על הגורמים הבסיסיים ביותר בחיינו: מים, מזון, מגורים, כוח חשמלי ותחבורה. התשתית תומכת החיים של כדור הארץ נמצאת במגמת הידרדרות, ואנחנו אחראים על כך בעצם מעשינו. אך בהיותנו חפצי חיים לא נוכל להמשיך ולהתעלם מהמציאות, ואנו מחויבים להתמודד אתה בכל האמצעים העומדים לרשותנו.

טביעת הרגל הפחמנית כמדד להשפעה סביבתית
רבות מההשפעות האנושיות על הסביבה מתנקזות בסופו של דבר לאטמוספרה. הפסולת המוצקה שלנו מתפרקת ומשחררת פחמן דו-חמצני ומתאן. הדלקים הנשרפים במנועי בעירה פנימית, בתהליכי ייצור בתעשייה, בתחנות הכוח ובדודי החימום פולטים גזי חממה שונים. המים מגיעים לברזים באמצעות השקעת אנרגיה שתורמת את חלקה לשינוי האקלים (השפעת המים גדלה עם המעבר למים המותפלים באמצעות גז). נייר וחומרי גלם אחרים מקורם במשאבי טבע מתכלים, והפיכתם ממקורות שקולטים ומקבעים גזי חממה למוצרים ולפסולת מגבירה את הפגיעה.
מדד עולמי לכימות ולהערכה של ההשפעה על האקלים נקרא "טביעת רגל פחמנית" (carbon footprint). המדד ממיר מגוון של השפעות סביבתיות לכדי נתון מספרי אחד, ומצביע על מגוון מקורות הפליטה. המדד המחושב מרמת האזרח הבודד ועד לרמת המדינה הוא פשוט יחסית ונוח לעבודה, והתהליך של איסוף הנתונים ועיבודם לכדי סך כולל של פליטת גזי חממה נקרא "הרכבת פרופיל פחמני". המדד משמש כבבואה עצמית, ובאמצעותו נדע מה חלקנו בתהליך שינוי האקלים. קביעת יעדים להפחתת הפליטה ובניית תוכנית רב-שנתית להשגת היעדים נסמכים על טביעת הרגל הפחמנית הנמדדת, ומסייעים ללקיחת אחריות סביבתית מעשית.
אזרח ישראלי פולט בממוצע 10.5 טונות של גזי חממה לשנה, ומדינת ישראל אחראית על פליטת כ-75 מיליון טונות מתוך 7 מיליארד הטונות שפולטת כל הפעילות האנושית. כדי לתת למספרים הללו תחושה אמיתית נציין שטונה גזי חממה נפלטת משרפת 350 ליטר דלק, או 1200 קילוואט-שעה חשמל, או 1.5 טונות פסולת עירונית מעורבת המועברת להטמנה.

בחלקו השני של המאמר נציע דרכי פעולה אפשריות בהתמודדות עם משבר האקלים. המאמר יפורסם בשבוע הבא

איל ביגר הוא מייסד ומנהל יוזמת האנרגיה הטובה. לאתר הארגון
לחצו כאן

6
קטגוריות אנרגיה, התחממות גלובלית ו זיהום אוויר
תגיות , , , ,
אוקטובר
21

גלגל החמה

Design: Neville Mars
Solar trees, design: Nevill Mars

עצים סולריים הם אחד הפתרונות הירוקים לחיסכון בחשמל. מה הם עצים סולריים ואיך נשתמש בהם? הפרטים כאן

הם קולטים את אור השמש במהלך היום ומאירים באמצעות נורות לד קטנות את המדרכות.
הם נראים כמו נטע זר אבל עדיין משתלבים בנוף האורבני ומפחיתים מצריכת החשמל.
בעתיד לבוא אולי לכל אחד מאתנו יהיה עציץ סולרי קטן שיטעין לנו את הסלולר, את ה-iPod או את המצלמה, בזמן שאנחנו משתזפים בחוף הים, ואולי את הרכב החשמלי שלנו נחנה בחורשה סולרית (בעיצוב: Neville Mars), אבל עד אז אתם מוזמנים להציץ בחזון החסכוני שדואג שנקבל חשמל מהמקור הכי גדול וזול – מהשמש.
המקור לכתבה: Webcoist


Solar trees, design: Neville Mars

0
קטגוריות אנרגיה
תגיות , ,
יולי
15

ציפור מדבר

האדריכל חיים דותן הוזמן על ידי חברת AORA לעצב מגדלי אנרגיה סולרית בקיבוץ סמר. למגזין "גלובלוב" הוא מספר על הקונספט הלא שגרתי שכולל פרחים, שמש ומדבר

החיבור בין העולם הירוק לבין עולם העיצוב ממשיך לייצר תוצאות מרהיבות ומועילות, ואת אחת המרהיבות שבהן אפשר לראות בקיבוץ סמר שבערבה, היכן שהוקם באחרונה מגדל האנרגיה התרמו-סולרית האייקוני של AORA. מתכנן ומעצב המגדל הוא האדריכל הישראלי חיים דותן, שנבחר (יחד עם פרוספר אמיר) להקים את הביתן הישראלי ב-World Expo 2010 בשנחאי, סין.

החדשנות במגדל האנרגיה הסולרית טמונה בעיקר במה שהוא מקרין כלפי הסביבה. בעוד מגדלים מקבילים בעולם תוכננו ברמה פונקציונלית בלבד ובנויים מפלדה מגלוונת, המגדל החדש מעוצב כפרח צבעוני המשלים את הטופוגרפיה הטבעית של הנוף בסביבתו. ברמה הפרקטית יותר אפשר לספר שמדובר בתחנת האנרגיה התרמו-סולרית המסחרית הראשונה בישראל, המסוגלת לייצר אנרגיה ירוקה ללא הפרעה לאורך כל היום. שטח התחנה הוא שני דונם אדמת מדבר, ועליו ניצבים מגדל שמש בגובה 30 מ' ו-30 מראות עוקבות (הליוסטטים), שכל אחת מהן עוקבת אחר תנועת השמש וממקדת את קרניה כלפי ראש המגדל.
"לפני כשנה וחצי קיבלתי את ההצעה להקים את הפרויקט בדרום", נזכר דותן בשיחה עם גלובלוג, "זה עניין אותי, ולאחר ההסכמה העקרונית למדתי את הנושא לעומק – איך המגדל עובד ואיך הוא מתפקד מבחינה קונסטרוקטיווית. התחלתי לחשוב איזה אלמנט אדריכלי שמשתלב בטבע יכול להופיע גם כאן, והגענו לאור. הרי כל המגדל הזה מבוסס בעצם על אור השמש. בהמשך הסתכלנו על נרות, אפילו על נרות הבדלה, והגענו לנושא הפרח. התפיסה פשוטה מאוד: השמש מפריחה את המדבר והופכת אותו לגן של פרחים. זה אינו פרח אחד – כל מגדל סולרי מייצר 100 קילוואט של חשמל על שטח של כמאה דונם".

למה בעצם הוחלט לתת ממד עיצובי לפרויקט, ולא להשאיר אותו כמתקן פונקציונלי בלבד?
"בדרך כלל אין דגש עיצובי בצד התעשייתי של הפרויקטים האלה. כך לדוגמה אנטנות חשמל או בתי זיקוק הם פונקציונליים גרידא. אין להם צד אדריכלי או אסתטי. אבל מפני שהמיקום והנושאים חשובים כל כך, היה האתגר דווקא ליצור מגדל שידבר גם על הנושא האסתטי והירוק, ושגם ימשוך את תשומת הלב. הפרח הוא שילוב של אמנות, פיסול ואדריכלות, אבל יש לו עוד משהו – נשמה. אנשים נוסעים בכביש, רואים את נקודת האור החזקה של אותן 30 מראות שמחזירות את קרני השמש למכשיר שקולט את האנרגיה, מתקרבים, רואים מגדל בצבע סגול או כתום או ירוק, ואז שואלים ומתעניינים בקיבוץ סמר. אם המגדל היה פשוט ועשוי מקונסטרוקציה של פלדה, הוא לא היה מושך תשומת לב. כאן חברת AORA באמת העלתה את רמת ההתייחסות לסביבה באמצעות מבנה שיוצר אתה דיאלוג, ולא עוד מגדל סתמי שאולי מתפקד, אבל אינו נותן דבר לסביבה. במאה ה-21 אנחנו בונים כל כך הרבה בניינים. העולם נעשה דחוס הרבה יותר, הבניינים נעשים גבוהים יותר, והם מתחילים להסתיר את השמש ואת הנוף. ואז עולה השאלה איך אפשר ליצור סביבות חיים שיהיה להן דיאלוג עם הנוף".

ובפועל, מהם היתרונות הסביבתיים של הפרויקט החדש?
"הפרויקט מייצר אנרגיה סולרית נקייה וזמינה לצרכים של יישוב כמו סמר, במקום להשתמש בתחנות אנרגיה של פחם. המראות באזורים הפתוחים מרוכזות על שטח אדמה כמה שיותר קטן, כך שהפרויקט גם מצמצם את השימוש בקרקע. אפילו הבנייה נעשתה בעזרת כוח אדם, ללא שימוש בכוח עבודה מתוחכם, וכך הוזל התהליך. אנשי הקיבוץ עצמם בנו את המערכת, יצקו יסודות ועזרו בהרכבת המראות. בעצם הקמנו מבנים בטכנולוגיה של היי-טק, בתהליך עבודה של לואו-טק".

7
קטגוריות אנרגיה
תגיות , ,