ארכיון פוסטים מהקטגוריה 'התחממות גלובלית'

ינואר
17

מהשלכות ההתחממות: עכשיו זה מגיע לשוקולד

דודו כהן

הנפגעים הצפויים הבאים מפגעי ההתחממות הגלובלית הם מוצרי השוקולד. אזורי הגידול של הקקאו מצטמצמים, והדבר צפוי להוביל להתייקרות משמעותית בתחום

מחקר חדש שערך המרכז הבינלאומי לחקלאות טרופית עבור קרן התרומות של ביל ומלינדה גייטס מסמן מגמה מדאיגה לכל חובבי השוקולד והקקאו: בקרוב עתידים מוצרי השוקולד להתייקר באופן משמעותי עקב ההתחממות הגלובלית. הסיבה: אזורי גידול הקקאו בגאנה ובחוף השנהב, האחראים על יותר ממחצית משוק הקקאו בעולם, צפויים להצטמצם בכ-50% עד לשנת 2050.

במסגרת המחקר נותחו השפעות השינויים הצפויים באקלים גם על גידולי הקשיו והכותנה במערב אפריקה. נראה כי גם הם יינזקו, אם כי חלקות הקקאו יספגו שינוי דרמטי יותר – עלייה של 2.3 מעלות צלזיוס בממוצע. השינוי משמעותי מכיוון שעצי הקקאו זקוקים לאקלים קר. כיום הגובה האופטימלי לגידול הקקאו הוא 100–250 מ' מעל לפני הים (באקלים הנוכחי), אך באקלים הצפוי ב-2050 יהיה הגובה המבוקש 450–500 מ' מעל לפני הים (כדי "לפצות" על ההתחממות), כך שלמעשה האזורים האופטימליים לגידול קקאו יצטמצמו באופן משמעותי.

מעבר לכך, בחוף השנהב מתגברת האלימות בשנים האחרונות, והדבר מקשה את יצוא המוצרים מהמדינה. הוסיפו לכך תמורות פוליטיות שאירעו במדינות שונות במערב אפריקה, וקיבלתם עלייה במחיר הקקאו בשיעור של 10%, עד 12 אלף ש"ח לטוֹנה.

במילים אחרות, אם תמשיך הדרישה לקקאו לעלות במקביל להצטמצמות האדמה המתאימה לגידולם - התוצאה הבלתי נמנעת היא התייקרות המחירים. העלייה כבר החלה בשוּקי העולם, וכך לדוגמה עלו מחיריהם של מותגי השוקולד הפופולריים קיט קט ודיירי מילק בשיעור של 7%. מהמחקר עולה תמונה עגומה למדי בכל הנוגע לצריכת השוקולד העולמית, אך אם להודות על האמת – יש בכך גם נקודה טובה בכל הנוגע לתזונה ולאכילה נכונה…

1
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , ,
נובמבר
22

האם שינוי האקלים יוביל לפלישת חייזרים?

מערכת

cc Markus Ram

זו לא בדיחה: מדעני נאס"א נערכים למפגש עתידי עם חייזרים עוינים. החשש: הם יראו בשינוי האטמוספרה סימן לתרבות שיוצאת מכלל שליטה

אמנם עד היום לא התגלה על כדור הארץ ולו חייזר אחד לרפואה, אך נראה שבנאס"א מתכוננים לכל תרחיש: מדעני הארגון הכינו דו"ח ובו תרחיש למפגש לא נעים עם חייזרים בעקבות אפקט החממה. המסקנה העולה מכאן, בין השאר, היא שצמצום הפליטות יוכל להציל את האנושות, או לפחות חלקים ממנה, מהתקפת חייזרים שירצו להשמיד את כדור הארץ מתוך חשש שמא נהפוך לתרבות שמסכנת את עצמה ואת האטמוספרה. אמנם בנאס"א מציינים שמדובר בתרחיש לא ממש סביר, אך בכל זאת בעל סיכוי.

כותרת הדו"ח היא "האם מגע עם חייזרים יעיל או יזיק לאנושות? תרחיש אנליטי", והניתוח מתייחס לשלושה סוגי חייזרים אפשריים: מועילים לאנושות, ניטרליים ומזיקים. החייזרים המועילים יוכלו לפתור בעיות נפוצות דוגמת עוני ומחלות, אך החייזרים המזיקים עלולים לעורר כאן אנדרלמוסיה: לשעבד אותנו, להביא אתם מחלות חדשות, לחפש מזון ואף לחסל את האנושות באמצעים שונים. לכן המדענים מציעים להגביל את כמות האותות שאנו שולחים לחלל, ואף לא להסגיר מידע על המבנה הביולוגי שלנו, בני אדם, על מנת שבבוא היום לא תפעל האינפורמציה נגדנו כחרב פיפיות. ראשית כל ולפני הכל, אומרים המדענים, עלינו להבין מי בדיוק עומד מולנו.

בנוסף לכך, הם מזהירים, החייזרים עלולים להתקיף אותנו כמתקפת מנע, שמא בבוא היום בני האדם ישמידו אותם, כפי שהשמידו מינים שונים בכדור הארץ. חייזרים בעלי תודעה ירוקה גבוהה מדי עלולים להשמיד אותנו כדי שלא נפגע במינים אחרים, או אף "לנקום" בנו על הנזק הסביבתי והאקולוגי שגרמנו במעשינו לכדור הארץ, גם על מנת למנוע את המשך ההרס.

למרות הכל, המדענים מציינים שיש כאן אופציה ניטרלית. ייתכן שלא נוכל לתקשר עם החייזרים, מאחר שיהיו שונים מאתנו באופן ניכר. ייתכן שהם ירצו להיות אתנו בקשר מסוים (אולי במין או"ם אינטרגלקטי), אך לבני האדם לא יהיה עניין משמעותי בכך. וייתכן אף שהם יישארו בכדור הארץ ויהפכו לסוג של מטרד.

Image by Markus Ram, cc

3
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , ,
נובמבר
16

2010 – מהשנים החמות ביותר בהיסטוריה

מערכת

סוכנות האטמוספרה והאוקיאנוגרפיה של ארה"ב בדו"ח אקלים חדש: 2010 היא השנה השנייה החמה ביותר בהיסטוריה. תרמו לכך: אל ניניו ותבניות אקלימיות שונות

אם היה לכם חם במיוחד בשנה האזרחית הקודמת, עכשיו התחושה מקבלת אישוש מדעי; דו"ח האקלים לשנת 2010, שפרסמה לאחרונה סוכנות האטמוספרה והאוקיאנוגרפיה של ארה"ב (NOAA), הכתיר את 2010 בתואר הבלתי מחמיא של השנה השנייה החמה ביותר בהיסטוריה. בדו"ח נמדדו 41 מדדים אקלימיים, כולל טמפרטורות באטמוספרה התחתונה והעליונה, גזי החממה, הקרח הימי, קרחונים, מליחות מי הים, משקעים, לחות, כיסוי העננים ועוד. כל מדד שנבדק הכיל אלפי מדידות אשר סייעו למדענים לזהות את המגמות שנבדקו בדו"ח.

בין השאר התגלה במחקר כי הטמפרטורה הגלובלית באזור הארקטי עלתה בקצב כפול לעומת קווי הרוחב הנמוכים; שנת 2010 הייתה השנה החמה השנייה מאז החלו לאסוף נתוני אקלים לפני יותר מ-100 שנים; תכסית הקרח באוקיאנוס הארקטי איבדה מגודלה; הקרח בגרינלנד נמס במהירות הגבוהה ביותר מאז 1958; קרחוני האלפים המשיכו במגמת ההפשרה (מגמה שהחלה לפני כ-20 שנים); טמפרטורת פני הים הייתה חמה (השלישית בחומה מאז החלה הספירה); גובה פני הים עלה גם בשנה זו; ריכוז גזי החממה המשיך לטפס מעלה-מעלה (ב-2.6 חלקים למיליון) מעל לממוצע הגידול המקובל ב-30 השנים האחרונות; עם זאת, אפשר למצוא נחמה בכך שכיסוי הקרח הימי באנטרקטיקה גדל ב-2010 לשיא של כל הזמנים (הידועים לפחות).

חלק מיוחד במחקר הוקדש לתנודות הארקטיות. מסתבר שאותן תנועות השפיעו ב-2010 על חלקים בכדור הארץ הצפוני, כך שאוויר הארקטי המקפיא הגיע דרומה – ואילו האוויר החם יותר הגיע צפונה. הערך השלילי ביותר של התנודות הארקטיות הגיע לשיא בפברואר 2010. באותו חודש נרשמו כמויות שיא של שלגים בכמה אזורים בחוף המזרחי של ארה"ב.

נתוני הדו"ח נאספו ע"י 368 מדענים ב-45 מדינות ברחבי העולם, בשיתוף האגודה המטאורולוגית האמריקאית. את הדו"ח המלא אפשר לקרוא באתר NOAA.

1
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , ,
נובמבר
8

התחממות גלובלית: עובדות מדעיות במבט היסטורי

ד"ר אלון אנגרט

Photo cc Romany WG

על העובדות המדעיות בנושא ההתחממות הגלובלית ועל שאלות מחקר בתחום שנותרו פתוחות

הקדמה
המחקר המדעי על התחממות כדור הארץ כתוצאה מפליטה אנושית של גזי חממה מעורר לא מעט התקפות פוליטיות, בדומה להתקפות על מחקרי האבולוציה. בארה"ב אפשר לציין בין השאר הגשת תביעות נגד מדעני אקלים לבתי משפט, באוסטרליה – את האיסור על מדעני אקלים עובדי ממשלה להתבטא בתקשורת בעניין, ובישראל – את ההתקפות בתקשורת מצד המדען הראשי לשעבר של משרד החינוך, גבי אביטל. התקפות מסוג זה גורמות לבלבול בקרב מדענים רבים. מטרת הסקירה הנוכחית היא להבהיר את ההבדלים בין העובדות המדעיות המבוססות לבין שאלות מחקר שנותרו עדיין פתוחות בתחום האקלים. לשם כך אסקור את התקדמות ההבנה של השפעת גזי חממה על מערכת האקלים, החל מתחילת המחקר בנושא, ואתמקד בעובדות המפתח.

מאזן הקרינה של כדור הארץ וגזי חממה
אחד מהחוקרים הראשונים שעסקו בטמפרטורת כדור הארץ היה המתמטיקאי והפיזיקאי הצרפתי ז'וזף פורייה (Fourier). פורייה חישב בשנת 1824 את מאזן הקרינה של כדור הארץ, בהתבסס על טמפרטורת השמש ועל המרחק שלה מכדור הארץ, ועל בסיס הערכת החלק היחסי של קרינת השמש שמוחזר לחלל (אלבידו) עקב פגיעה במשטחים שונים (לדוגמה עננים, קרח, ובמידה פחותה יותר – קרקע מדברית). להפתעתו, מאזן זה העלה שכדור הארץ אמור להיות כוכב קפוא, בניגוד לתצפיות שמראות מים נוזליים המכסים כשלושה רבעים מפני השטח שלו. כדי ליישב את חישוביו עם העובדות התצפיתיות, הוא שקל, ולאחר מכן גם פסל, הסברים אפשריים שונים, וביניהם האפשרות שאולי קרינה מכוכבים רחוקים היא המחממת את כוכב הלכת שלנו. ההסבר האמיתי ניתן רק 35 שנה מאוחר יותר, בשנת 1859, באמצעות ניסויו הנודע של המדען האנגלי ג'ון טינדל (Tyndall).

בניסוי זה העביר טינדל קרינה אינפרה-אדומה דרך שפופרת שהכילה גזים שונים. הוא גילה של-Co2 (פחמן דו-חמצני) ולאדי מים יש יכולת לבלוע חלק מהקרינה האינפרה-אדומה שעוברת דרכם. טינדל גם הבין את המשמעות האקלימית של תגלית זו: גזים הבולעים קרינה אינפרה-אדומה אך שקופים לאור נראה, גזי חממה כפי שאנחנו קוראים להם כיום, יאפשרו לקרינת השמש לחמם את פני השטח, אך יבלעו חלק מהקרינה האינפרה-אדומה הנפלטת מפני השטח, ויגרמו לכליאת אנרגיית חום בשכבות הנמוכות של האטמוספרה. לניסוי של טינדל יש כמובן חשיבות עצומה, והמערכת הניסויית שלו הייתה בהחלט מרשימה לאותה תקופה. אך למרבה הצער, למערכת זו היה חיסרון בולט אחר, שהועתק בניסויים נוספים שנערכו שנים רבות לאחר מכן.

חיסרון זה הוא קיום כל המדידות כאשר לחץ הגזים בצינור הוא לחץ אטמוספרי. בלחץ כזה, שהוא גבוה יחסית, קיימת השפעה הדדית בין המולקולות השונות באוויר, שמשנָה את תכונות הבליעה. תופעה זו גורמת לכך שקווי הבליעה האופייניים לכל מולקולה במספר תדרים ספציפי, מתרחבים והופכים לפסים המשתרעים על תחום תדרים (pressure broadening). כתוצאה מכך, היו חוקרים שסברו בטעות ש-Co2 אינו גז חממה חשוב, משום שנראָה שפסי הבליעה של אדי מים חופפים לאלה של Co2. אולם בשנת 1952 גילה מחקרו החשוב של לואיס קפלן (Kaplan) כי בשכבות הגבוהות של הטרופוספרה, שהלחץ בהן נמוך וגם כמות אדי המים קטנה, חוזרים פסי הבליעה של Co2 ושל אדי מים להיות קווים צרים שאינם חופפים זה לזה. הקרינה האינפרה-אדומה נפלטת מכדור הארץ לחלל משכבות גבוהות אלה, ולכן לבליעה על ידי Co2 יש חשיבות רבה. ממחקרים אלה מהמאה ה-19 ומשנות ה-50 של המאה ה-20 נובע כי פחמן דו-חמצני הוא גז חממה חשוב.

להמשך קריאת המאמר היכנסו לאתר "אקולוגיה וסביבה"

Photo by Romany G, cc

2
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , , ,
אוקטובר
18

2 מעלות

ד"ר איתן ישראלי

היעד המקסימלי להתחממות בגובה 2 מעלות, כפי שהצהירו מדינות העולם, עלול להישמע תמים, אך הוא עלול לטשטש את הסכנה הגדולה שבהתחממות הגלובלית. בעולם הנמצא בסחרור אקלימי הדבר יהיה בלתי אפשרי

ב"אקולוגיה וסביבה", גיליון 3 2011, כתב אלון אנגרט על "ההתחממות הגלובלית – העובדות המדעיות במבט היסטורי", ותיאר היטב את תהליך התפתחות ההבנה המדעית בנושאי הגורמים המשפיעים על אקלים כדור הארץ, השפעת גזי החממה וכו'. בין השאר הזכיר הכותב כי מדינות העולם הסכימו, הצהרתית לפחות, לקבוע יעד מקסימלי להתחממות בגובה 2 מעלות (ביחס לתקופה של לפני המהפכה התעשייתית), וכלשונו, היעד נקבע "באופן שרירותי משהו".

ברור כי המספר 2 מעלות הוא סמל, טוב כמו 1.9 מעלות, 2.435 או כל מספר קרוב אחר, ועם זאת, לקביעת יעד מקסימלי חשיבות רבה, כפי שבכוונתי לדון בקצרה כאן.

למעשה, היעד של 2 מעלות עלול להישמע תמים, ולעתים הוא מטשטש את הסכנה הגדולה בהתחממות הגלובלית. לציבור שרגיל לפערים גדולים יותר בין טמפרטורות היום והלילה, הקיץ והחורף, מדינות קרות וחמות, נדמה שהפער זניח, בטל ברעש, בר הסתגלות. ברם, בהתעלמות מהיעד יש סכנות רבות, ועיקרן חשש לסחרור אקלימי. יתרה מזאת, גם התחממות קבועה ב-2 מעלות לאורך זמן משמעותה התעמתות גלובלית חסרת תקדים בין עוצמות הטבע והאנושות.

כדור הארץ נמצא בחוסר איזון אנרגטי – הוא קולט יותר אנרגיה משהוא פולט, ולכן הוא מתחמם. כדי לחזור לאיזון אנרגטי, רמת חלקיקי דו-תחמוצת הפחמן צריכה לרדת לטווח ה-350 חלקיקים למיליון, לעומת כ-390 כיום. אולם גם התרחישים האופטימיים צופים עלייה נוספת ברמת החלקיקים, עד לטווח ה-450; העולם לא ייגמל מהתמכרותו לאנרגיה מבוססת דלקים פוסיליים ברגע. היעד של 2 מעלות מתייחס אפוא לעלייה "המותרת" עד שנחזור לרמה של כ-350 חלקיקים למיליון. בשלב הבא נצטרך לרדת ברמת גזי החממה כדי לקרר את כדור הארץ בחזרה.

ומה יקרה אם לא? נתחיל במקרה הקשה – סחרור אקלימי. ההתחממות הגלובלית מוזנת על ידי העלייה חסרת התקדים בגזי החממה; זה לא שכדור הארץ לא חווה רמות כאלה של גזי חממה בעבר, אלא שהפעם תהליך השינוי הוא מהיר ונובע מאילוץ שהוא מעשה ידי אדם. אי-הוודאות בנוגע לתגובת מערכות שונות היא רבה, והחשש הוא ממעבר לנקודת אל-חזור וכניסה לסחרור אקלימי. בפרט, הפשרת ערבות הקרח במדינות הצפון משחררת לאטמוספרה גזי חממה במידה מסוכנת, שמאיצה את ההתחממות, שמאיצה את ההפשרה, וחוזר חלילה. כך למשל, נשמעו הערכות כי התחום העליון בהערכת פאנל המומחים של האו"ם להתחממות במאה ה-21 יעמוד על 10 (!) מעלות.

גם אם לא ניכנס לסחרור אקלימי (בתקווה שאנחנו עדיין לא שם…), עולם חם ב-2 מעלות בממוצע – משמעותו, בין השאר, עולם שבו פני הים גבוהים במטרים רבים, בצורה המסכנת ערי חוף רבות. מתי זה יקרה – אין לדעת, ורוב המודלים צופים שמי הים יעלו במאה ה-21 במטר אחד לכל היותר. ברם, במאה הבאה הסיפור כבר יהיה אחר לגמרי. מכאן החשיבות לעצור את ההתחממות, ואף להחזיר את הגלגל אחורה ולקרר את כדור הארץ בחזרה.

אלפי שנים נדרשו לאוכלוסיית כדור הארץ כדי להגיע למיליארד הראשון. במאה השנים האחרונות גדלנו פי שבעה, והתחזיות הנוכחיות מדברות על התייצבות גודל האוכלוסייה על 9–10 מיליארד תוך עשרות שנים. בהתאם, הלחץ שאנחנו מפעילים על משאבי כדור הארץ והשפעתנו על הסביבה הם חסרי תקדים. האתגר שלנו צריך להיות, לדעתי, לתת לכל בן אנוש סביבה לחיים בריאים ויצירתיים, תוך שמירה על משאבי הסביבה לדורות הבאים. כבר היום אנו כאנושות מתקשים במשימה, ובעולם חם ב-2 מעלות זה יהיה קשה פי כמה. בעולם בסחרור אקלימי זה יהיה בלתי אפשרי.

פורסם לראשונה בבלוג קוד ירוק

0
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , , , , , , ,
ספטמבר
26

מתוצאות ההתחממות: נדידה מהירה יותר

מערכת

כ-2,000 מינים של בעלי חיים וצמחים התרחקו מקו המשווה בעקבות שינויי מזג האוויר לכיוון הקטבים. כך עולה ממחקר חדש שפורסם באחרונה בכתב העת Science

מחקר מעניין במיוחד שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Science ובדק כ-2,000 מיני צמחים ובעלי חיים, מגלה פרט משמעותי חדש באשר להשפעות ההתחממות הגלובלית: ההתחממות גורמת לבעלי חיים להתרחק מקו המשווה בממוצע של 15 מ' ביום (קילומטר וחצי בשנה), בדרכם אל הקטבים הקרירים יותר. במחקר נותחו נתונים על יותר מ-2,000 מיני ציפורים, דגים, פרפרים, חרקים, זוחלים, יונקים וצמחים שונים.

המחקר איגד למעשה 50 מחקרים שונים שנערכו בשנים האחרונות ברחבי העולם. השקלול שלהם מלמד כאמור על מגמה בקרב בעלי חיים וצמחים לנוע למקומות גבוהים מעל פני הקרקע. הדבר היה ידוע גם בעבר, אך כעת מתברר שהתהליך מתרחש במהירות גבוהה פי שניים לעומת ההערכות הקודמות של המדע (בקצב של 11 מ' מדי עשור) ופי שלושה לעומת הערכות ההתרחקות מקו המשווה (קצב של כ-17 ק"מ מדי עשור).

מנהל המחקר כריס תומס, מאוניברסיטת יורק בקנדה, סיפר: "השינויים שנבדקו מראים תנועת צמחים ובעלי החיים הרחק מקו המשווה ב-20 ס"מ לשעה, במשך כל שעה, במשך כל יום בשנה. התהליך התרחש במשך 40 השנים האחרונות, והוא צפוי להימשך במשך שאר המאה ה-21, לכל הפחות. מהירות היא נושא חשוב מאוד, והמהירות הנוכחית התגלתה כגבוהה הרבה יותר מכפי שחשבנו. מהירות תנועת המינים בעקבות השינויים באקלים מעידה על כך שמינים רבים עשויים להיכחד במקומות שבהם תנאי האקלים הולכים ומידרדרים. מצד אחר, מינים אחרים נעים לאזורים שמעניקים להם תנאי אקלים נוחים יותר. לכן אפשר להניח שבסופו של דבר יהיו כמה מנצחים – וגם הרבה מפסידים".

ד"ר אי-צ'ינג צ'ן מהאקדמיה סיניקה בטייוואן, ממובילי הפרויקט, סיפר שניתוח הממצאים השונים לימד על כך שהמינים נעו באופן המשמעותי ביותר (הן לגובה והן לכיוון הקטבים) באזורים שהטמפרטורות עלו בהם באופן הבולט ביותר.

1
קטגוריות התחממות גלובלית ו חי וצומח
תגיות , ,