ארכיון פוסטים מהקטגוריה 'זיהום אוויר' עמוד 2 מתוך 2

דצמבר
9

ועכשיו לתחזית

הכתובת על הקיר, ומי שרוצה להשאיר את המשקפיים הוורודים ולהמשיך להריץ 4X4 בכבישים מסכן את כולנו. מכל צד מצטברות עדויות חדשות על תוצאות ההתחממות הגלובלית. בראשן מרחפת העננה הגדולה והבלתי נראית של גזי חממה שיצרנו במו ידינו. פרופ' קולין פרייס מציג את הנתונים, התמונות והעובדות

"תארו לעצמכם שאתם נוהגים במכוניתכם, ומדי שלושה קילומטרים אתם משליכים קילוגרם אשפה מבעד לחלון, וכל מי שנוסע לצדכם במכונית או במשאית עושה בדיוק אותו דבר – רק שאלה הנוסעים בהאמרים זורקים שתי שקיות בכל פעם."
(טום פרידמן מצטט את הכימאי נייט לואיס, מתוך "Hot, Flat and Crowded")

כדור הארץ חולה, וכמו בשפעת – האיתות הראשון שאנו מקבלים לכך הוא עליית החום. מאז המצאת המדחום, לפני כמה מאות שנים, מדידות טמפרטורת האוויר על פני כדור הארץ מלמדות על התחממות ממוצעת של קרוב למעלת צלזיוס אחת. העלייה הזאת אולי אינה נראית משמעותית, אבל כדאי להשוות אותה לשינוי בטמפרטורת הגוף כשמתרחשת מחלה. עלייה של מעלה או שתיים בטמפרטורת הגוף הממוצעת גורמת לנו להרגיש חלשים, חולים ועצבניים. עלייה של שלוש-ארבע מעלות בטמפרטורת הגוף עלולה להרוג אותנו.
הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ היא בסביבות 14 מעלות, ועליית הטמפרטורה אף במעלה אחת עלולה לגרום לכדור הארץ להתנהג בצורה מוזרה ולשנות את מזג האוויר ואת דפוסי האקלים. לפי מודלים ממוחשבים הבעיה העומדת לפנינו היא התחממות צפויה של כשלוש מעלות נוספות עד סוף המאה. אין כל ביטחון או סימן שההתחממות תעצור ברמה זו.
האם המדידות האלה מייצגות באמת מגמה היסטורית של התחממות גלובלית? נתוני המדידות של טמפרטורת האוויר על פני כדור הארץ מקיפים רק כמה מאות שנים. המדידות האלה נערכו בעיקר על פני האזורים היבשתיים (30% משטח כדור הארץ), וחלקן נעשה בתוך האזורים המאוכלסים של הגלובוס. מסיבות היסטוריות הרבה תחנות מטאורולוגיות נמצאות בערים שצמחו במרוצת הזמן, והצמיחה חוללה אפקט של "איי חום", שאולי השפיעו על תוצאות המדידות ועל מגמת ההתחממות. איי החום האורבניים מחוללים התחממות מוגברת של ערים במהלך התרחבותן, ולכן קשה יותר לקבוע אם המגמות שנמדדו הן באמת גלובליות בהיקפן, ועד כמה השינוי הוא יוצא דופן. מדעני האקלים שמנתחים את המגמות ההיסטוריות של הטמפרטורות מביאים בחשבון את הסייגים האלה, וכמעט כולם מסכימים שהתרחשה התחממות גלובלית של כמעלה אחת במהלך 150 השנים האחרונות.

להמשך המאמר הקליקו כאן

פרופ' קולין פרייס הוא ראש החוג לגאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב, ומומחה למדעי אטמוספרה ואקלים

המאמר פורסם לראשונה במגזין אודיסאה

4
קטגוריות התחממות גלובלית ו זיהום אוויר
תגיות , ,
דצמבר
2

דרכים לקידום הקיימות



לאשפה תפקיד מרכזי בפגיעה בחזות השטחים הפתוחים. פרויקט "קומפוסט הכרם" מבקש להפוך את יצרן הבעיה, האזרח, לשותף בפתרון. עמיעד לפידות מציג דרכים לקידום הקיימות

קיימות היא היכולת שלנו להתקיים כיום מבלי לפגוע באפשרות הדורות הבאים להתקיים. בתור סיסמה קיימות היא ברורה מאוד, אבל איך הופכים אותה מחזון למעשה?
כותב שורות אלו סימן לעצמו את ייעודו בחיים בבניית מודל של חיים מקיימים (מלשון קיימות). אני עושה זאת באמצעות פיתוח מודל של חקלאות אקולוגית בת-קיימא ופיתוח מודל "קומפוסט הכרם": מודל של מיחזור החומר האורגני של יישוב, תוך הפרדת האשפה במקור על ידי התושבים והפיכתה לקומפוסט בתחומי היישוב. את ביתי בניתי כמודל לבית אקולוגי המיישם את כל עקרונות השמירה על הסביבה. כמו כן, יחד עם שותפים נוספים אני מפתח מודלים לחינוך וליצירת שינוי במודעות הסביבתית, זאת באמצעות "כרם שפ"ע – המרכז לתובנה אקולוגית".

חקלאות אקולוגית ובת-קיימא
שטחי החקלאות מהווים כ-20% משטחה של מדינת ישראל. מכאן שפוטנציאל שטחים אלו כמשאב של שטחים פתוחים, וכן כאזורים שישפרו את איכות החיים והסביבה, הוא עצום. עם זאת, כיום השטחים החקלאיים מהווים גורם מזהם ראשון במעלה למי התהום, וכן גורמים לזיהומים נכבדים באוויר, כמו גם לפיזור של כמויות גדולות של כימיקלים שונים ואשפה. בעיה נוספת היא נטישת החקלאות: יותר ויותר חקלאים עוזבים את התחום, כי מהחקלאות כבר אי אפשר להתפרנס. כך הגענו למצב שבו כמיליון דונם של שטחים חקלאיים עומדים ריקים ונטושים. שטחים אלו מהווים מקור מזמין למשליכי אשפה, להשתלטות על קרקעות ולהקמת מבנים לא חוקיים הפוגעים בחזות הנופית ובסביבה.
מה אם כן אפשר לעשות? כיצד אפשר ליצור חקלאות שתשמור על צביון השטחים הפתוחים? כיצד אפשר ליצור חקלאות שתחזק את שירותי החינם של הטבע? איך אפשר ליצור חקלאות שתפרנס יפה את החקלאי, ותאפשר לציבור הרחב ליהנות ממרחבים פתוחים נוספים? להמשך קריאת 'דרכים לקידום הקיימות'

5
קטגוריות זיהום אוויר, מיחזור ו שטחים פתוחים
תגיות , , , ,
נובמבר
18

פליטת גזי החממה - חלק שני

אנרגיה אלטרנטיווית
בשבוע שעבר סיפרנו לכם על האיום הגדול שבשינוי האקלים על כל היבטי החיים שלנו, ועל טביעת הרגל הפחמנית כמדד להשפעה חברתית. בחלקו השני של המאמר - על אחריות סביבתית ועל פתרונות אפשריים

מדינות, ערים ועסקים בכל רחבי העולם התחילו לאמץ את אופן החשיבה החדש שכולל התייחסות לטביעת הרגל הפחמנית. הצעדים להפחתת הזיהום כוללים התייעלות אנרגטית, ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים, הפחתת פסולת מוצקה וכו'. רבות הן הדרכים להפחתת פליטות בפועל, וכולן דורשות התייחסות רצינית, יצירתיות והתאמה מקומית. נוסף על צמצום הפליטה במקור, אפשר לרכוש אשראי פחמני מפרויקטים מיוחדים המפחיתים את פליטת גזי החממה. נשמע קצת מוזר – לרכוש זכויות על הפחתת פגיעה סביבתית, אבל זה באמת קורה. המדינות המתועשות לקחו על עצמן התחייבויות לצמצום הפליטות עד לשנת 2012 במסגרת פרוטוקול קיוטו, ומכאן התפתח השוק לזכויות פליטה בין מדינות. בה בעת התפתח השוק הוולונטרי שמתבסס על רצונם הטוב של אנשים, ארגונים, עסקים ותאגידים לקבל על עצמם את האחריות על טביעת הרגל הפחמנית שלהם. ארגון שנוטל על עצמו את האחריות על טביעת הרגל הפחמנית שלו ומשקיע בפרויקטים להפחתת פליטות זוכה להכרה מצד ציבור הלקוחות והמשקיעים, שכמו כולם, מודאגים אף הם מהתוצאות הצפויות של התחממות כדור הארץ.

ממשבר להזדמנות: חושבים עולמי – עושים מקומי
המשבר הסביבתי מחולל שינוי בסיסי ומהותי בכל רובדי החיים. את השינויים האלה אנו יכולים לנתב לטובת התייחסות אחראית יותר כלפי הסביבה והחברה. פרויקטים להפחתת פליטות גזי חממה הם דוגמה מצוינת לשינוי בסיסי בהתנהלות של ארגון. לא מדובר בתרומה לקהילה, כמקובל במגזר העסקי, אלא בנטילת אחריות על הנזק הסביבתי שנוצר כתוצאה מפעילות הארגון. זוהי דרך פשוטה, יעילה ונראית לעין להפחית את הזיהום הסביבתי של פרט או ארגון.

אשראי פחמני עברי ומקומי
יוזמת האנרגיה הטובה היא מיזם חברתי לשינוי האקלים המבצע פרויקטים חברתיים להפחתת פליטות גזי חממה בישראל. היוזמה מפעילה את הפרויקט באמצעות מכירת אשראי פחמני (carbon credit) לגופים המקבלים על עצמם את האחריות על פליטת גזי החממה שלהם, וכן מרכיבה פרופיל פחמני ומייעצת בנושא הפחתת פליטת גזי חממה במקור. ארגון המחליט לצמצם את פליטות גזי החממה באמצעות איזון חלקי או מלא מוזמן לעשות זאת ולבחור מבין שלל פרויקטים המתבצעים בדרך כלל בשכונות חלשות, בפריפריה או בשיתוף פעולה עם העיריות.

איל ביגר הוא מייסד ומנהל יוזמת האנרגיה הטובה. לאתר הארגון לחצו כאן

1
קטגוריות אנרגיה, התחממות גלובלית ו זיהום אוויר
תגיות , , , ,
נובמבר
10

פליטת גזי החממה: האיום החמור של ימינו



שינוי האקלים הוא האיום הגדול ביותר על החברה האנושית במאה ה-21. עם זאת, איום זה הוא בלתי נראה, חסר צבע וצורה. לו רק יכולנו לצבוע את  גזי החממה שנפלטים מארובות המפעלים, מתחנות הכוח ומאגזוזי המכוניות, היינו רואים ומבינים את גודל הבעיה. מאמרו של איל ביגר, חלק ראשון

משבר האקלים, או התחממות כדור הארץ, הוא תופעה פיזיקלית שמקורה בהפרת מעגל הפחמן הטבעי הקיים בטבע על ידי פעילות אנושית. מפאת הפופולריות של הנושא בכל תחומי החיים בשנים האחרונות, יעסוק מאמר זה בעיקר בשאלה כיצד בני האדם – פרטים וארגונים – יכולים לקבל על עצמם את האחריות לצמצום הבעיה.
ראשית להסבר המדעי שבבסיס העניין: במעטפת החיצונית של האטמוספרה מתרכזת קבוצה של גזים המעכבים את מעבר החום מכדור הארץ אל החלל החיצון. גזים אלה מכונים גזי חממה – Greenhouse Gases, והם אחראים על אפקט החממה הטבעי המאפשר חיים על פני כוכב הלכת שלנו. ללא גזי החממה היתה טמפרטורת הכוכב שלנו דומה לזו בכוכבי לכת אחרים – 30 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. הגז הראשי בקבוצה הנ"ל הוא פחמן דו-חמצני, אותו גז המשתחרר מכל פעילות מטבולית על פני כדור הארץ, והנקלט ברקמות הצמחים בתהליך הפוטוסינתזה.
עם פרוס העידן התעשייתי החלו בני האדם להפוך את מאגרי הפחמן העצומים שבקליפת כדור הארץ למקור אנרגיה זמין ומתכלה. האנרגיה האגורה במרבצי הנפט, הפחם והגז הטבעי הפכה את חיינו לנוחים וליעילים בהשוואה לחיי האנושות הקדם-תעשייתית, אולם שרפת הדלקים המאובנים (Fossil Fuels) מפרה את האיזון בין הפחמן הגזי הנמצא באוויר בצורת CO2 ובין תרכובות הפחמן המרכיבות את רקמות בעלי החיים והצמחים ומרבצי הפחמן. בירוא יערות וזיהום האוקיינוס, הקולט CO2 באמצעות צמחים ימיים, תורמים גם הם להפרת האיזון. כל אלה מביאים להגדלת כמות גזי החממה באטמוספרה, ומגבירים את עוצמת אפקט החממה עד כדי סכנה ממשית לקיום החיים בצורתם המוכרת לנו. ריכוז ה-CO2 באוויר לפני המהפכה התעשייתית עמד על 280 חלקים למיליון (PPM), וכיום הוא דוהר לקראת ריכוז של 390 חלקים למיליון. כתוצאה מהתגברות אפקט החממה נגרם שינוי במערכת האקלים של כדור הארץ, ותסמיני השינוי כוללים המסת קרחונים, בצורות ממושכות לצד הצפות ושיטפונות, עליית פני הים, התגברות עוצמת הסופות הטרופיות, התפשטות גורמי מחלה צפונה ודרומה מקו המשווה ועוד.
מילים רבות נכתבו ונאמרו על שינויי האקלים ועל התחממות כדור הארץ. הסיבה לעניין התקשורתי ברורה: מדובר באיום הגדול ביותר על החברה האנושית במאה ה-21. עם זאת, איום זה הוא בלתי נראה, חסר צבע וצורה. לו רק יכולנו לצבוע את  גזי החממה שנפלטים מארובות המפעלים, מתחנות הכוח, מצינורות הפליטה של המכוניות ומאתרי ההטמנה, היינו רואים ומבינים את גודל הבעיה שאנו ניצבים מולה. ברכה כאפקט החממה הופכת לקללה כשהיא יוצאת מכלל שליטה, שהרי מאז המציא האדם את מנוע הקיטור וגילה את נפלאות השימוש בדלק מחצבי לפני 200 שנים בלבד – השתנה הרכב האטמוספרה באופן דרסטי, ושינוי אקלים רב-עוצמה מתרחש בה.
בד בבד התפתח לו משבר אנרגיה עולמי כתוצאה מנסיקת הביקושים ומהיעדר יכולת לעמוד בהם. השימוש בדלקים מחצביים הוא הבסיס שעליו נשענת החברה האנושית והמערכת הכלכלית שלה. שינויים במחיר הנפט מחוללים אפקט דומינו המשפיע על הגורמים הבסיסיים ביותר בחיינו: מים, מזון, מגורים, כוח חשמלי ותחבורה. התשתית תומכת החיים של כדור הארץ נמצאת במגמת הידרדרות, ואנחנו אחראים על כך בעצם מעשינו. אך בהיותנו חפצי חיים לא נוכל להמשיך ולהתעלם מהמציאות, ואנו מחויבים להתמודד אתה בכל האמצעים העומדים לרשותנו.

טביעת הרגל הפחמנית כמדד להשפעה סביבתית
רבות מההשפעות האנושיות על הסביבה מתנקזות בסופו של דבר לאטמוספרה. הפסולת המוצקה שלנו מתפרקת ומשחררת פחמן דו-חמצני ומתאן. הדלקים הנשרפים במנועי בעירה פנימית, בתהליכי ייצור בתעשייה, בתחנות הכוח ובדודי החימום פולטים גזי חממה שונים. המים מגיעים לברזים באמצעות השקעת אנרגיה שתורמת את חלקה לשינוי האקלים (השפעת המים גדלה עם המעבר למים המותפלים באמצעות גז). נייר וחומרי גלם אחרים מקורם במשאבי טבע מתכלים, והפיכתם ממקורות שקולטים ומקבעים גזי חממה למוצרים ולפסולת מגבירה את הפגיעה.
מדד עולמי לכימות ולהערכה של ההשפעה על האקלים נקרא "טביעת רגל פחמנית" (carbon footprint). המדד ממיר מגוון של השפעות סביבתיות לכדי נתון מספרי אחד, ומצביע על מגוון מקורות הפליטה. המדד המחושב מרמת האזרח הבודד ועד לרמת המדינה הוא פשוט יחסית ונוח לעבודה, והתהליך של איסוף הנתונים ועיבודם לכדי סך כולל של פליטת גזי חממה נקרא "הרכבת פרופיל פחמני". המדד משמש כבבואה עצמית, ובאמצעותו נדע מה חלקנו בתהליך שינוי האקלים. קביעת יעדים להפחתת הפליטה ובניית תוכנית רב-שנתית להשגת היעדים נסמכים על טביעת הרגל הפחמנית הנמדדת, ומסייעים ללקיחת אחריות סביבתית מעשית.
אזרח ישראלי פולט בממוצע 10.5 טונות של גזי חממה לשנה, ומדינת ישראל אחראית על פליטת כ-75 מיליון טונות מתוך 7 מיליארד הטונות שפולטת כל הפעילות האנושית. כדי לתת למספרים הללו תחושה אמיתית נציין שטונה גזי חממה נפלטת משרפת 350 ליטר דלק, או 1200 קילוואט-שעה חשמל, או 1.5 טונות פסולת עירונית מעורבת המועברת להטמנה.

בחלקו השני של המאמר נציע דרכי פעולה אפשריות בהתמודדות עם משבר האקלים. המאמר יפורסם בשבוע הבא

איל ביגר הוא מייסד ומנהל יוזמת האנרגיה הטובה. לאתר הארגון
לחצו כאן

6
קטגוריות אנרגיה, התחממות גלובלית ו זיהום אוויר
תגיות , , , ,
אוקטובר
19

השומר הצעיר

כמה פעמים יצא לכם להסתובב ברחוב (נניח, בהרצל בתל אביב) ולתהות כמה זיהום אוויר אתם נושמים עכשיו? בפריז – לשאלה הזאת כבר יש תשובה, והיא מונחת על פרק ידך…

איכות האוויר שאנו נושמים הוא עניין מדאיג בעיקר בערים גדולות ומתועשות. יוזמה חדשה שואפת לצייד את תושבי פריז במכשיר מיוחד שימדוד וידווח נתוני איכות אוויר באופן קבוע. מדובר בשעון לפרק היד, שמלבד הצגת תאריך ושעה הוא גם מצויד בשבבי GPS ו-Bluetooth ובחיישני רעש ורמת האוזון.
בזמנים קצובים או לבקשת העונד ימדוד השעון את הנתונים ויציג הערכת מצב איכות האוויר. במקביל יישלחו הנתונים דרך הסלולר ל-Citypulse – פלטפורמה זמינה לציבור.
השעון הירוק פותח כחלק ממגמת Cities 2.0 על ידי חברת Fing, במטרה לעודד את התושבים למודעות ולחיים ירוקים.
עוד פרטים: www.lamontreverte.org
מתוך מגזין Springwise

0
קטגוריות זיהום אוויר
תגיות , , ,
דצמבר
9

גזרת DNA או הרעלה סביבתית מצטברת?

היום כבר ברור שלגורם הסביבתי השפעה מכרעת על בריאותנו. לכן, בתוך שנים ספורות לא תהיה זכות קיום לארגונים שלא יפנימו את זכויות הציבור לסביבה נקייה ולשקיפות מלאה

בשנת 1775 הציע הכירורג הבריטי סר פרסיבל פוט כי סרטן האשכים, שהופיע בשכיחות גבוהה בקרב מנקי ארובות באנגליה, נובע מחשיפה מתמשכת לפיח. זו הייתה הפעם הראשונה שסרטן כלשהו קושר למקצוע ספציפי, וכן הפעם הראשונה שבה תועד כי סרטן עלול להיות תוצאה של גורם חיצוני ולא רק של גורם פנימי.
פוט הציב אבן דרך רפואית, שלאחריה החלו לקשר בין מחלות לעיסוק מקצועי, לסביבת מגורים ולגורמים חיצוניים שונים נוספים. מאז ועד היום הצטברו מחקרים רבים המוכיחים באופן מדעי את הקשר בין מחלות לבין הסביבה שאנו חיים בה.
עד לפני שנים לא רבות רווחה הדעה כי מחלות נגרמות בעיקר מכשלים פנימיים בגופנו. ואמנם, לתורשה חלק בנטייה לחלות במחלה מסוימת, ואף ביכולת להתגבר על המחלות השונות. אך מה חלקה של התורשה לעומת חלקה של הסביבה שאנו חיים בה? ככל שהמידע מצטבר, הולך ומתברר כי לגורם הסביבתי השפעה מכרעת על בריאותנו. אדם עשוי להיוולד עם מערכת חיסונית חלשה יותר מאחרים, או עם מועדות גבוהה יותר למחלה מסוימת כמו סרטן, אך ההשפעות הסביבתיות שאליהן ייחשף מרגע הולדתו, כמו גם התנהגותו וסגנון חייו, יהוו גורם מכריע בתוצאה הסופית - אם יחלה או לא. להמשך קריאת 'גזרת DNA או הרעלה סביבתית מצטברת?'

5
קטגוריות זיהום אוויר
תגיות , , ,