המלצות הוועדה חשובות ביותר, בעיקר בשל ההתחממות הגלובלית והעלייה בתדירות השריפות בישראל ובהיקפן. להלן עיקרי הדברים

השריפה שפרצה בכרמל ב-2 בדצמבר 2010 הייתה חריגה בהיקפה, בעוצמתה, ובמחיר שגבתה בחיי אדם. שטח השריפה מוערך בכ-25,000 דונם של יער וחורש טבעי בלב הכרמל המרכזי, אחד מאזורי הטיולים והנופש הפעילים ביותר בישראל.

ממשלת ישראל הטילה על השר להגנת הסביבה, בתיאום עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, משרד האוצר, רשות הטבע והגנים וקרן קימת לישראל, לגבש תוכנית לשיקום הטבע והנוף שנפגעו בשריפה בכרמל ולהגישה. מובאים בזאת עיקרי הדברים של ועדת ממשק היער ושיקום אקולוגי, שמשימתה הייתה לגבש תוכנית שיקום וממשק מקצועית, רחבה ומוסכמת על כל הצדדים המעורבים. חשיבות רבה יש להמלצות אלה, בעיקר בשל ההתחממות הגלובלית והעלייה בתדירות השריפות בישראל ובהיקפן. הוועדה הורכבה מנציגי הגופים המעורבים בניהול השטח (רשות הטבע והגנים, קק"ל, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר) וכן מנציג החברה להגנת הטבע. את הוועדה שימשו מסמכים של ועדות קודמות (שהוקמו אחרי השריפות בכרמל ב-1989 ובשער הגיא ב-1995) ומחקרים שנעשו לאחר שריפות קודמות בכרמל, ביערות ביריה ובהרי יהודה. החומרים שנבחנו מעידים על כך שהבעיה המרכזית בעניין השריפות אינה נעוצה בהיעדר מידע מקצועי-מדעי אלא ביישום המסקנות ובאופן ניהול שטחי יער וחורש, בעיקר בהיבט של מניעת שריפות. המלצות הוועדה התבססו ברובן על ההמלצות מ-1989. בימים אלה מוקמת ועדת היגוי בראשות מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה למעקב אחר יישום ההמלצות, ונעשים מאמצים ליישומן של חלק מההמלצות בשטח, לפני הקיץ הקרוב. משרד האוצר הקציב 55 מיליון ש"ח לשיקום השריפה בכרמל.

לתוכנית השיקום שלושה צירים מרכזיים: שימור וטיפוח המרקם הכתמי של הכרמל; עיצוב נוף הצומח העתידי, בעיקר על ידי הרחקה מבוקרת של זרעי אורנים, בגיל צעיר ככל האפשר; הקמת אזורי חיץ במטרה למנוע מעבר מהיר של שריפה במרחבי הכרמל, שעלולה לגרום נזק לאדם, לטבע ולרכוש.

ככלל, יש לבסס את תוכנית שיקום היער, הן הטבעי הן הנטוע, על תהליכי התחדשות טבעית. עם זאת, כדי לבצע את התוכנית המוצעת, יש צורך בהתערבות ממשקית כחלק מתוכנית השיקום.

ההמלצות המרכזיות של הוועדה הן:

1. שימור וטיפוח הנוף הכתמי שנוצר לאחר השריפה. כך אפשר להבטיח את קיומם של מגוון בתי הגידול הייחודיים לכרמל. מטרה זו תושג בחלקה על ידי טיפול ברמות שונות (מטיפול מלא ועד אי-טיפול) בחומר השרוף שנשאר בשטח ובצומח המתחדש.

2. עיצוב נוף הצומח העתידי. היות שיכולת ההתחדשות הספונטנית של אורן ירושלים אחרי שריפה היא יוצאת דופן בהיקפה ובעוצמתה, והיא עתידה ליצור יער צפוף מאוד, יש להפעיל תוכנית טיפול (דילול, הרחקה, רעייה) שתמנע את התפתחותו של יער אורנים צפוף בחלקים מהשטח השרוף.

3. הקמת אזורי חיץ. תפקיד אזורי החיץ הוא להגן על יישובים ועל דרכים ראשיות מפני שריפות המתקרבות אליהם, ולבודד גושי טבע ויער כדי להקטין את הממדים המרחביים של השריפות בעתיד. הקמת אזורי החיץ תביא לשינוי נופי-תפקודי משמעותי בכרמל: הכרמל המרכזי יטופל, בעיקר לאורך דרכים ראשיות, בדילול ובהורדת הגובה והביומסה של הצמחייה המעוצה, וזאת כדי למנוע מעבר אש מאגן אחד למשנהו או מהשטח הטבעי ליישוב. כחלק מהשינוי הנופי, ישולבו באזורי החיץ גם בוסתנים שיינטעו על טרסות קדומות שחשפה השריפה. עוד מוצע להרחיב את מתחם החי-בר, ולהשתמש בו כחלק ממערך אזורי החיץ שבא להגן על השכונות הדרומיות של חיפה. מוצע להקים עדרי עזים כחלק ממערך הגנה על יישובים שבגבולם יער וחורש. אלה יקטינו את כמות חומר הבעירה בשטח, ויתחזקו את אזורי החיץ כאזורים דלילים בצמחייה מעוצה.

4. עידוד הרעייה בכרמל. עולם הצומח והחי באגן הים התיכון, לרבות ישראל, התפתח תחת ניצול מתמשך של האדם במשך אלפי שנים. רעייה וכריתה הן שתיים מהפעולות המסורתיות שנעלמו, כמעט לחלוטין, בשנים האחרונות. פעולות אלה, אם הן נעשות במידה סבירה ובדרך נכונה, משמשות כלי ממשק מרכזי בניהול היער והחורש. השימוש המושכל בכלים אלה משיג את מטרות הניהול תוך שמירה על הנוף ועל המגוון הביולוגי הטבעי. מוצע שחלק מתחזוקת אזורי החיץ תיעשה בעזרת עדרי צאן ובקר, חלק מהם מהיישובים הכפריים השכנים.

5. פעולות שיקום נוספות. הוועדה ממליצה על מגוון פעולות, ובהן טיפול בשיקום השירותים לקהל המבקרים, טיפול בכמות הגדולה של עץ שרוף הנמצא בשטח, ממשק הצומח המתחדש (אורנים וצמחים רחבי עלים), נטיעות חדשות, שיקום טרסות עתיקות, מניעת סחף קרקע והתפתחות נגר מוגבר, שימור מינים נדירים, ביעור מינים פולשים, שימור אורן טבעי, טיפול במזיקי יער ותפקוד הכרמל כשמורה ביוספרית. כמו כן, כיוון שרוב השריפות מתחילות מגורם אנושי, יש לפעול להגברת המודעות הציבורית לסכנת השריפות, ולקדם חקיקה האוסרת הדלקת אש ביערות ובסביבתם בתנאים קיצוניים, המגבירים את הסכנה להתפשטות שריפות.

חשוב לציין שגם אם ייושמו ההמלצות המוגשות כאן, יחד עם הנגזרות המפורטות שלהן, ויוקצה לשם כך התקציב הנדרש – הכרמל לא יחזור למצב שקדם לשריפה אלא יזכה לעיצוב נופי ותפקודי חדש, וזאת כדי לצמצם את ההסתברות של שריפה חוזרת בקנה מידה דומה. אנו מקווים שבעקבות השינויים הארגוניים שנעשו בכרמל ולאור שיתוף הפעולה בין הארגונים המנהלים את השטח, יזכו ההמלצות הסופיות שתגיש הוועדה שמונתה בעקבות השריפה ב-2010 להתייחסות רצינית, ימומנו בהתאם, יגובו בסמכויות, וימומשו רובן ככולן.