ארכיון פוסטים מהקטגוריה 'ייעור' עמוד 3 מתוך 6

דצמבר
21

פסגת כדור הארץ

ב-29 בנובמבר זה התחיל, ונמשך עד 10 בדצמבר: קרן קימת לישראל השתתפה ב-COP 16 – ועידת האו"ם לשינויי אקלים שהתקיימה זו השנה ה-16 בקנקון, מקסיקו

לפני למעלה מעשור הצטרפו רוב מדינות העולם לאמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי האקלים (UNFCCC), במטרה להתחיל לשקול מה אפשר לעשות כדי לצמצם את התחממות כדור הארץ וכדי להתמודד עם עליית הטמפרטורות הבלתי נמנעת. לאחרונה אישרו כמה מדינות תוספת לאמנה: פרוטוקול קיוטו, שלו מדדים חזקים יותר (וגם מחייבים יותר מבחינה משפטית). האמנה הבינלאומית, UNFCC, כוללת כיום 194 מדינות. המדינות המוכרות כצדדים באמנה הן אלה שחתמו ב-1992 על הסכם בוועידת האו"ם על סביבה ופיתוח, המכונה רשמית בשם "פסגת כדור הארץ". רק מדינות אלו רשאיות לנהל משא ומתן ולקבל החלטות הנוגעות לתחומי הפעילות של UNFCC.

המשלחת שייצגה את קק"ל נסעה לכנס במסגרת המשלחת הרשמית של מדינת ישראל, בהנהגת המשרד להגנת הסביבה. קק"ל השתתפה כצופה NGO (ארגון לא ממשלתי), והמשלחת כללה את חברת דירקטוריון קק"ל אור קרסין; את ראש מחלקת היערנות והמחקר הבינלאומי בקק"ל דוד ברנד; ואת מנהל מחלקת הייעור ושימור הקרקע וסגן מנהל מרחב דרום יצחק משה. מנכ"ל קק"ל מקסיקו מר מוטי כהן וגברת אסתר וייצר מקק"ל מקסיקו אירחו את נציגי משלחת קק"ל במהלך הוועידה.

לקראת הכנס דיברה מזכ"ל UNFCCC כריסטיאנה פיגיורס על התרומה של יערות במדינות מתפתחות, שיכולים להוות פתרון לשינוי האקלים הגלובלי ולשימור המגוון הביולוגי. לקק"ל יש חלק חשוב מאוד במאבק בהתחממות כדור הארץ ובתופעת המִדבור הודות למומחיות שלה בייעור באזורים צחיחים. ביום רביעי, 1 בדצמבר, קיימה קק"ל אירוע צד במהלך הכנס בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה והמכון הוולקני, ובו דיבר מר יצחק משה על "ייעור באזורים צחיחים". אירועי הצד הוקמו במקור כפורום ארגונים צופים על מנת להדגיש את בעיות שינויי האקלים המגוונות בסביבה השונה מהמושבים הרשמיים בוועידה.

בין התאריכים 29 בנובמבר ועד 3 בדצמבר השתתפה קק"ל בתערוכה שהתקיימה במהלך הכנס, והציבה דוכן שבו חילקו נציגי המשלחת חומרים מקצועיים על פעילות קק"ל בנושא ייעור באזורים צחיחים, מאבק במדבור, וכיצד קק"ל חולקת את הידע המקצועי שלה עם המדינות המתפתחות.

עמדת קק"ל בנושאים שעל סדר היום לקראת ועידת האו"ם לשינוי אקלים היא "מפחיתים ככל שניתן – נערכים היכן שצריך". אי לכך ובהתאם לזאת יזמה קק"ל נטיעות של 420 עצים ביער יתיר שבנגב, וזאת במטרה לאזן את פליטות הפחמן שגורמת טיסתם לוועידה בקנקון.

0
קטגוריות התחממות גלובלית ו ייעור
תגיות , , , , ,
דצמבר
7

מפשילים ידיים לקראת השיקום



בקק"ל מתחילים להיערך לקראת פעולות השיקום ביערות הכרמל. בתפריט: שיקום תשתיות, פינוי מפגעים, מניעת סחף, טיפול בחידוש הטבעי של היערות – וכמובן מניעת שריפות עתידיות

זהו, אפשר לנשום לרווחה. השריפה הגדולה בכרמל נמצאת כבר מאחורינו. 35 מטוסי הכיבוי, ובראשם הסופרטאנקר האמריקני, השלימו את מלאכתם בתחילת השבוע.

כבר בימים אלה החלה התגייסות ספונטנית כללית של הציבור בארץ ובעולם לשיקום יערות הכרמל, בין שבתרומות לנטיעת עצים ובין שבתרומות לפעולות השיקום הנרחבות שיידרשו, לפני שיהיה אפשר להתחיל לטעת. יחד עם הרצון העז של כולנו לראות את הכרמל פורח וירוק שוב במהירות, קק"ל ניגשת לפעולות השיקום בזהירות. תידרש מכולנו סבלנות כדי לתת לטבע להתאושש ולקק"ל לסייע לטבע להשתקם.

ישראל טאובר, מנהל מחלקת יער בקק"ל, מבהיר כי מדיניות קק"ל היא להימנע מנטיעות מהירות בשטח השרוף. "בשנה הראשונה, באופן חד-משמעי, לא תהיינה נטיעות בשטחים הנרחבים שנשרפו", הוא מדגיש. "הנטיעות שלנו יתבצעו במקומות שמשמשים בעיקר לנופש ופנאי, סביב אתרים שמשמשים לתיירות או לפיקניקים, כדי להחזיר חלק מהטבע לציבור כבר בעוד שנים ספורות ולא בעוד 50 שנה, כפי שהיה קורה באופן טבעי".

טאובר מציין כי פעולות השיקום מתמקדות בכמה תחומים מרכזיים:

מניעת סחף – כיוון שאין צומח שיעצור את זרימת המים, קק"ל תשתמש באמצעים שונים למנוע סחף ביערות השרופים. למשל, באמצעות הצבת גזעים שרופים וגזם לאורך קווי הגובה.

שיקום תשתיות ופינוי מפגעים – פינוי עצים מסוכנים שנשרפו, פינוי מתקנים מחניונים שנשרפו, פינוי עצים שנפלו בעת שבולדוזרים פרצו דרכים ויצרו קווי חיץ לעצירת התפשטות האש ועוד.

מניעת שריפות עתידיות – יצירת אזורי חיץ נגד שריפות עתידיות, ובעיקר פעילויות של דילול והסרת צומח שנשרף.

טיפול בחידוש הטבעי של היערות – אמנם היער יתחדש באופן טבעי, אבל החידוש ייווצר בכמויות עצומות, ויהיה צורך לדלל ולעצב יער יפה ומועיל לנופש ולשמירת טבע, אחרת ידכאו העצים אחד את האחר ולא יצמחו בריאים. זוהי פעילות שנמשכת לאורך שנים, עד שהעצים מגיעים לגובה מסוים.

היובש המתמשך בישראל היה מהגורמים שהביאו להתפשטות עצומה כל כך של האש, ולנזק הרב שנגרם. כרגע נערכים מומחי קק"ל לבדיקה מקיפה של היערות, לקראת ביצוע השיקום, בתקווה שלא נעמוד שוב באותו מצב.

4
קטגוריות ייעור
תגיות , , ,
דצמבר
3

אסון בכרמל: ההר הירוק כל השנה - הפך שחור


מה שהחל כשריפה הגדולה ביותר בתולדות הכרמל, הפך לאסון לאומי עם היוודע הבשורה הקשה על מותם של כ-40 מחלצים שנלכדו באוטובוס שהיה בדרכו למקום.

עד כה כילתה השריפה למעלה מ-50,000 דונם של יער נטוע וחורש טבעי והיא ממשיכה להתפשט בגלל תנאי מזג האוויר.

השריפה פרצה בכרמל, בין עוספייה לבית אורן. בשל הרוחות המזרחיות הגיעה השריפה לממדי ענק, דבר שהקשה על הכבאים הרבים שהוזעקו למקום להתגבר על האש.

למקום הוזעקו מאות עובדי קק"ל מכל הארץ שמסייעים לאנשי כוחות הכיבוי וההצלה הנמצאים בשטח. לטובת כיבוי השריפות נעזרים אף במטוסי כיבוי, גם כאלו המגיעים ממדינות שכנות.

לצד הנזקים הכבדים בנפש, בקק"ל מעריכים כי הנזק הכלכלי כתוצאה מהשריפה הקשה יהיה עשרות מיליוני שקלים.

באפשרותכם לסייע למאמצים באמצעות תרומת עצים ולשמור על קשר בהצטרפות לקהילת e ירוק בפייסבוק

אפי שטנצלר, יו"ר קקל: "זהו האסון האקולוגי הגדול ביותר שהיה בישראל". בניסיון למזער במעט את הנזקים העצומים של השריפה, ט"ו בשבט יצויין השנה במשך שבוע שבע שלם, במהלכו יתפרסו הנטיעות. את הכתבה המלאה אפשר לקרוא כאן.

2
קטגוריות ייעור ו שטחים פתוחים
תגיות , , ,
אוקטובר
26

ניקיון ברמה עולמית

פעם בשנה מגיע הזמן שבו יש לעבור מדיבורים למעשים, להפשיל שרוולים ולהתגייס יחד למען ניקיון ואיכות הסביבה. ובמילים אחרות, יום הניקיון הבינלאומי יתקיים גם השנה בישראל, בחסות קק"ל, ב-9 בנובמבר 2010. בואו להרגיש את היחד ולתרום את המעט שאנו יכולים לכדור הארץ

זה יקרה בו זמנית בעשרות מדינות ברחבי העולם: כ-35 מיליון אנשים ישתתפו בפעילות סביבתית לטיפוח ולניקיון סביבתם הקרובה. גם בישראל נציין את יום הניקיון הבינלאומי. זה יקרה בפעם העשירית בארץ, ויתקיים ב-9 בנובמבר 2010, בחסות קק"ל.

עם היד על הלב: כמה פעמים בשנים האחרונות התלוננתם על ניקיון הסביבה? כן, נכון שיש מי שאמור לדאוג לכך באופן שוטף. אולם אם אנחנו, האזרחים הפשוטים, לא נדאג בפועל לניקיון, להעלאת המודעות ולחינוך ילדינו לכך, הסביבה לא תישאר נקייה. לכן זה הזמן להפשיל שרוולים ולהוכיח בעיקר לעצמנו שבכל הנוגע לדאגה לסביבה ולניקיונה, אנו טובים לא רק בדיבורים אלא בעיקר במעשים.

קק"ל, הארגון הירוק הגדול בישראל, הפועל זה 109 שנים, אחראית על כמיליון דונם של שטחי יער ועל מיליוני דונם של שטחים פתוחים. עד היום נטעה קק"ל כ-240 מיליוני עצים בישראל, ולמעשה סייעה באופן מובהק בהפרחת השממה. לפני כמה שנים הוחלט בקרן לפתוח את היערות לציבור – מהלך מבורך שהביא לעלייה דרמטית במספר המבקרים ביערות, אם כי גם לעליית כמות האשפה שהמבקרים מותירים אחריהם. יותר מ-200 מיליון שקלים השקיעה קק"ל בעשר השנים האחרונות בניקיון היערות והשטחים הפתוחים, ובהמשך התקבלה מסקנה בלתי נמנעת: על מנת לשמור על ניקיון היערות והשטחים הפתוחים בדרך היעילה ביותר, יש ליצור שינוי בדפוסי ההתנהגות של הציבור ולעודד את תרבות הניקיון.

יום ניקיון בצפון

וכך, לפני עשר שנים חברה קק"ל לארגון הבינלאומי Clean Up The World (הפועל בחסות התוכנית הסביבתית של האו"ם, UNEP), וייבאה את יום הניקיון הבינלאומי שנוסד כבר ב-1993 באוסטרליה. מאז היווסדו אימצו את יום הניקיון קבוצות וארגונים רבים מכ-120 מדינות בעולם, ומדי שנה מנקים למעלה מ-35 מיליון איש את סביבתם הקרובה, בו זמנית. מעבר לתרומה הפיזית לסביבה, יום הניקיון הבינלאומי מחזק את המודעות לנושא שמירת הניקיון וטיפוח הסביבה, ואף תורם לתחושת ה'יחד' של המשתתפים, הנרתמים כולם לניקיון הסביבה, בשותפות עם מאות מיליוני אנשים בעלי מודעות דומה ברחבי העולם.

אם הדברים הללו העירו בכם חשק לסייע בשמירה על הסביבה ולתרום למאמץ הניקיון, כל אחד ואחד מכם יכול להיות שותף. התקשרו למוקד "קו ליער" של קק"ל (1-800-350-550) או למשרדי קק"ל במרחבים השונים (מרחב צפון 04-8470322/7, מרחב מרכז 02-9905641, מרחב דרום 08-9986197), בררו פרטים נוספים והתנדבו למען הסביבה, למען הדורות הבאים, ובעיקר למענכם ולמען כולנו. נתראה!

לאתר יום הניקיון הבינלאומי
למצגת יום הניקיון של קק"ל
סרטון חדש המתאר את יום הניקיון

אנימציה: אירה גינזבורג

0
קטגוריות ייעור ו שטחים פתוחים
תגיות , , , ,
אוקטובר
19

עומד על המשמר



מיליוני עצים בארץ ובעולם חבים את חייהם לדוד ברנד, היערן הראשי של קק"ל, שהציל אותם משלל מזיקים אקזוטיים. ברנד מצדו לא מצפה מהם למילת תודה, לא לפני שיחסל איום נוסף המרחף מעליהם: ט"ו בשבט. ראיון

כמומחה לייעור, דוד ברנד לא רק עומד על משמר היערות בישראל, אלא פעילותו חובקת זרועות עולם. הוא האיש שדואג שיהיה לנו הרבה ירוק מול העיניים ונעים באוויר, ובה בעת מעתיר מניסיונו על מדינות אקזוטיות הרחק מכאן. בימים אלה, עם קידומו מתפקיד מנהל מחלקת יערנות ופיתוח באגף הייעור של קרן קיימת לישראל לתפקיד היערן הראשי בו, הפך לסמכות המקצועית הראשית מעל היערנים שבשטח, "קודקוד הפירמידה מבחינת המידע היערני והשימוש בו", כדבריו.

בראיון ליעקב בר און מעיתון "מקור ראשון" מספר ברנד (55) על היעדרם של יערות טבעיים בארץ, על מכת ההצתות והשריפות ביערות ("השקעה של 40–50 שנה יורדת לטמיון"), על התוכנית להכניס ירגזי ליער ציפורי, על מנת שתהיה אויב טבעי של זחלים שונים, וגם על מועד הנטיעות הלאומי בט"ו בשבט ("אמצע שבט הוא לא המועד האופטימלי לנטוע אילנות").

לראיון המלא

0
קטגוריות ייעור
תגיות , , , , , , ,
אוקטובר
12

עץ האורן – מלך היער



באירופה הוא יפה ומרשים, בכל העולם נוטעים אותו בשל יתרונותיו, אך בארץ הוא מושמץ תדיר. זהו עץ האורן שמואשם בכל החולאים – שריפות, פגיעה בצומח הטבעי ועוד. אך האמת הגלויה בין עצי ומחטי האורן שונה לחלוטין

המושגים "מדבר האורנים" ו"חומציות המחטים" חדרו כה עמוק לתודעה הישראלית, עד כי הפכו לאקסיומה כמעט. ולך תגיד אחרת. גם עובדות מדעיות ודוגמאות מהשטח המפריכות טענות אלו לא עוזרות בהכרח. בשורות למטה אנפץ כמה מהמיתוסים ואחשוף את יתרונותיו של האורן כעץ יערני וכעץ נוי.

האורן כמין חלוץ
תכונותיו של האורן כמין הגדל מהר והמשגשג תחת קרינת שמש חזקה מקנים לו את הבסיס החיוני כל כך למיני חלוץ. מין חלוץ הוא מין המתבסס (או ניטע) ראשון בשטח קשה ומופר, שתנאי הקרקע ומשטר המים בו ירודים. מין זה גם משפר את תנאי הסביבה לבאים אחריו. ואכן, האורן הוא מין עץ שכזה, המטייב את הקרקע (מונע סחף קרקע, מונע נגר עילי, מגביר את החלחול, מעלה את אחוז החומר האורגני בקרקע).

מעט היסטוריה
דור הפלמ"ח וקודמיו בוודאי זוכרים את הרי ארץ ישראל כ"הר טרשים קרח", כמאמר השיר. דורות של רעייה מופרזת, כריתות ושריפות הביאו לבירוא היערות והחורשים בארצנו. כבר בראשית המאה ה-20 עסק אהרון אהרונסון בשאלות יערניות ובניסיונות אקלום למיני עצי יער. ב-1913 הגיש למושל ביירות את החיבור היערני המקיף "חישוף היערות בארץ ישראל והצעה להתקנת חידושם". בדו"ח יצא אהרונסון נגד השלטון הטורקי, שבו ראה את האחראי להשמדת היערות.
לאחר שכבש הצבא הבריטי את הארץ בשלהי מלחמת העולם הראשונה הונח הבסיס למפעל הייעור המודרני. ב-1926 נחקקה "פקודת היערות", האוסרת כריתת עצים ונטילת מוצרי יער ללא אישור ומגדירה שמורות יער. הבריטים הם שהחלו לנטוע אורנים בכמויות. למען הדיוק ההיסטורי, קדמו להם הגרמנים ה"טמפלרים", שנטעו אורנים במושבותיהם בסוף המאה ה-19.

עד לשנת 1920 עסקה קק"ל בנטיעת עצי זית, איקליפטוס, קזוארינה, ברוש ושיטה. התצפיות והניסיון שנרכשו אז בגידול עצי יער וקליטתם הביאו למסקנה שיש לתת עדיפות לאורן ירושלים בגלל שתי סיבות עיקריות: הצלחה גדולה בריבוי השתילים במשתלות וקליטה מהירה בשטח ובאחוזים גבוהים.

מאוחר הרבה יותר התגלו כמה מיתרונותיו הבולטים של האורן הקפריסאי על אורן ירושלים. אף על פי שהחלו לנטוע אותו כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת, נטיעות נרחבות שלו מתבצעות רק ב-25 שנים האחרונות.

מיני וזני אורנים הניטעים היום ביערות קק"ל
אורן קפריסאי (אורן ברוטיה) – המין העיקרי שנשתל כיום (כ-50% מהמחטניים).
אורן ירושלמי – עד אמצע שנות ה-90 של המאה שעברה היה המין המחטני העיקרי שננטע.
אורן הגלעין – בשל רגישותו הרבה לגיר, ניטע רק במקומות מתאימים.
אורן קנרי – משמש יותר ויותר בייעור היום, למרות רגישותו לתהלוכן האורן, בשל יתרונותיו: עמידותו בפני יובש והיותו האורן היחידי שמתחדש מהגזע לאחר כריתה ושריפה.

פריחה והתפתחות
בניגוד לדעה הרווחת כי דבר לא צומח מתחת לאורנים, המציאות מצמיחה, תרתי משמע, הוכחות. קיימות דוגמאות למכביר לאתרי פריחה מרשימים, ואפילו פריחה של סחלבים נדירים מתחת לחופת האורנים (יער ביריה, יער חניתה, יער הרי נפתלי), של חלמוניות (יער ביריה, יער להב, יער יתיר), של רקפות (יער קרן כרמל, רמות מנשה, יער אשתאול, יער הנשיא, יער ישעי, יער אחיהוד), של יקינטון מזרחי (הרי נפתלי, חניתה, חזון) ועוד ועוד.
יער האורנים הנטוע נתון במהלך מחזור גידולו (50–80 שנה) לסדרה של טיפולים יערניים, הכוללים גיזום, דילול ועוד. בשל כך צפיפות העצים קטנה לאורך השנים, ונפתחות קרחות המאפשרות את התפתחות צומח התת-יער והגדלת מגוון הצומח ביער. בניגוד גמור ליער האורן המטופל, שטחי החורש הטבעי, שאינם מטופלים, הופכים לסבך עצי ההולך וסוגר על עצמו. ובעקבות כך, מתמעטים העשבוניים והחד-שנתיים וקטן המגוון.

לא נדרש הרבה לראות כי ביערות האורן (שנקראו "מדבריות האורן" בלשון המלעיזים) מתפתח תת-יער עשיר ומגוון. אותו חורש מפותח של אלות, אלונים, לבנה, חרוב ועוד, שהתפתח נמרצות בינות לאורנים, הצליח לא למרות האורן – אלא בשל האורן. זאת מהטעמים הבאים:

חצי צל – רחבי העלים זקוקים לתנאי חצי צל להתפתחות נאותה ומרשימה. בניגוד גמור לאורנים "אוהבי השמש", המגבירים את רמות הפוטוסינתזה עם עלייה ברמת הקרינה, פעילותם האופטימלית של רחבי העלים היא ברמות קרינה נמוכות יותר. תנאים אלו, הקיימים ביערות האורן הבוגרים, מביאים לידי צימוח נמרץ של החורש.
הגנה משריפות
– שטחי היער מוגנים על ידי מערך תצפיות וצוותי כיבוי של קק"ל.
הגנה מרעייה בלתי מבוקרת
– ביערות קק"ל מתקיימת רעייה, אולם היא מבוקרת ומתוכננת על פי צרכים ויעדים ממשקיים. רעייה חלשה ובינונית אף מועילה בפתיחת היער ובעידוד העשבוניים.
העשרה ואחיזת הקרקע
– בניגוד לקרקע הדלה והחשופה שניטעו בה האורנים, קרקעית היער הבוגר עשירה בחומרים אורגניים וברקבובית. שורשי האורנים אוחזים בקרקע ביעילות ומונעים סחף.
הפצת זרעים
– היער מהווה מקום ריבוי לזרעים רבים שהובאו מבחוץ, בעיקר ע"י ציפורים, חזירים ומכרסמים שהיער מהווה להם מקום מסתור ומחיה.

על ההחמצה ב"חומציות המחטים"
משחר ילדותנו אנו מדקלמים אשמה אחת וטופלים עוולה אחת במחטי האורן – החמצתה של הקרקע: "בגלל המחטים שום דבר לא צומח, המחטים מחמיצות את הקרקע!", היא הטענה המרכזית.
המציאות מוכיחה אחרת: קרקעות ישראל הגיריות ברובן הן בסיסיות במהותן, רמות ה- pH שלהן נעות בין 7 ל-8.5. לעומת זאת, רוב הצמחים – אופטימום גידולם הוא ב-pH נמוך בהרבה, בסביבות 5–6.5. משמע, pH חומצי מעט. לו רק יכלו המחטים לגרום לשינוי כלשהו ברמות ה-pH (בקרקע) כלפי מטה, כל הצמחים ודאי היו מודים על כך.
את העובדות המדעיות בדק ד"ר יורם גולדרינג בעבודת המאסטר שלו. מתברר, כי החדרת רסק מחטים באחוזים שונים לקרקעות אינה מונעת כלל נביטת צמחים. צמחי בר רבים נבטו וגדלו גם במצע שכולו (100%) היה רסק מחטי אורן.
למחטים השפעה עיקרית במניעת נביטה רק במובן הפיזי, בהצטברותם כשמיכה עבה על הקרקע. אין כאן כל עניין כימי. מניעה פיזית זו קיימת גם בעלוותם של אלונים, איקליפטוסים ואחרים. אבל עובדות לחוד ואגדות לחוד. ומדריכים (רבים לצערי) ממשיכים לספר את האגדה הזאת לקהל פתאים צמא.

האורן הדליק והאלון "המדליק"
אורנים נדלקים בשריפה, בדומה לכל עץ אחר הנחרך תחת אש, אך שמם יצא לשמצה בנושא שריפות. אשמת השריפות (גרימתן, עידודן והתפשטותן) נישאת על מחטי האורן הדקות ונישאת לשווא.
שריפות גדולות אכן התרחשו ביערות מחטניים, אך מנגד גם בחורשים הגדולים בארץ. השריפות הגדולות בכרמל, לדוגמה, התפשטו ביערות האורן הטבעי לא בשל האורן, אלא בשל חסרונן של דרכי גישה לטיפול בשריפה.
באורן אכן יש שרפים (טרפנים) התורמים לבעירה, אך מנגד נוף הצמרת נישא גבוה מעל לקרקע (ביערות הנטועים), ושריפות הקרקע (שהן הרוב ביערות) כמעט אינן פוגעות בו.
לעומת יערות האורן, החורשים הים-תיכוניים משתרעים בצפיפות וענפיהם הנושקים לקרקע ניצתים במהירות. חשוב לציין כי ברחבי-עלים קיימים גם שמנים אתריים המעודדים בעירה גם בעלווה ירוקה.
כיערנים המתמודדים עם שריפות יער וחורש רבות מדי קיץ, אנו עדים לכך שאין הבדל משמעותי בעוצמת האש ובמהירות השריפה בין סוגי העצים השונים. הגורמים הקובעים הם לחות באוויר, טופוגרפיה, עוצמת הרוח, הצטברות מאגר החומר הדליק ביער וכו'.
לא האורן ולא האלון גורמים לשריפות בארצנו, לצערנו האדם הוא הגורם העיקרי אם במזיד ואם בשוגג.

לסיכום
יערות האורן הנטועים הם יערות מגוונים המכילים מערכות אקולוגיות שלמות, בוודאי לא פחות מיערות הנטועים סוגים אחרים של עצים בבתי גידול דומים.
ליערות נטע-האדם בישראל ערכים רבים ומגוונים (נופש, נוף, שמירה על קרקעות, תעסוקה, מניעת סחף קרקע, שיקום בתי גידול, שיקום אקולוגי ועוד), ובהם גם המגוון הביולוגי שעולה לאין שיעור על זה של שטחים חשופים או חקלאיים.
הנטיעות רחבות ההיקף במאה שעברה יצרו עובדות וריאות ירוקות בעלות ערך סביבתי ונופי. אך לא זו בלבד, הן גם הגדירו שטחים המוגנים מפיתוח. מתוקף תמ"א 22 (תוכנית המתאר הארצית ליער ולייעור) והתוכניות המפורטות ליערות, ניתן מעמד סטטוטורי לשטחים אלו, והגנתם מובטחת לדורות הבאים.
נטיעתם של עצי חורש טבעי ועצי בוסתן המתקיימת בעשרות שנים האחרונות ע"י קק"ל, אינה באה כתחליף לאורן. הייעור הוא מקצוע, ונטיעת יער אינה תחביב. על כן ימשיכו האורנים להוות את שלד היער הנטוע גם בעתיד.

פורסם במגזין "גן ונוף"

עדכון (ספטמבר 2010)

4
קטגוריות חי וצומח ו ייעור
תגיות , ,