ארכיון פוסטים מהקטגוריה 'כללי' עמוד 2 מתוך 8

מרץ
22

יותר מאלף מילים

צילום: YA
תחרות הצילומים "התחדשות לאחר השריפה בכרמל" של כתב העת "אקולוגיה וסביבה" בשיתוף קפה דה מרקר, הגיעה לסיומה. קבלו את התמונות שזכו במקומות הראשונים

בשיתוף קהילת איכות הסביבה בקפה דה מרקר, קיים כתב העת "אקולוגיה וסביבה" תחרות צילומים שנושאה "התחדשות לאחר השריפה בכרמל" (התחדשות צומח, התחדשות בעלי חיים, התחדשות חברתית וכדומה). בתחרות השתתפו תמונות שצולמו בכרמל בין התאריכים 26.12.2010–16.1.2011.

בזמנו פרסמנו כאן ב-Globeblog קול קורא לקראת תחרות הצילומים של "אקולוגיה וסביבה" בשיתוף קפה דה מרקר. התחרות הסתיימה, וכעת אנו מעדכנים אתכם בתוצאותיה.

במקום הראשון: תמר טנצר.

צילום: תמר טנצר

הצילום הזוכה בתחרות התפרסם על שער גיליון ינואר 2011. בתמונה: נרקיס מצוי על רקע עצי האורן השרופים, יערות הכרמל, 2 בינואר 2011.

במקום השני: אודי גורן.
צילום: אודי גורן

ובמקום השלישי - שני זוכים: שי ארגמן ו-YA (כינוי בקפה דה מרקר).

צילום: שי ארגמן

עשרות תמונות מצוינות, הממחישות את עוצמת השריפה מחד גיסא ואת הסימנים הראשונים של ההתחדשות מאידך גיסא, השתתפו בתחרות. יותר מ-10,000 איש נכנסו לדף התחרות עד לסיומה.

לצפייה בכל התמונות שהשתתפו בתחרות היכנסו לדף התחרות.
לצפייה ולכתיבת תגובות על התמונות הזוכות היכנסו לדף ההכרזה על הזוכים.

0
קטגוריות כללי
תגיות , , ,
מרץ
16

לצאת מן הקופסה – דרושה חקיקת כימיקלים בישראל


מניעה מראש של שימוש בחומר במקור עדיפה על פני הטיפול בו לאחר הייצור. כדי להגיע לכך, הגישה המשפטית הנכונה היא חקיקת כימיקלים

אנו רגילים לחשוב שהפתרון לזיהום האוויר הוא טיפול במזהמי האוויר בקצה הארובה, למשל התקנת מסננים על ארובות, ביצוע בדיקות קפדניות ותכופות של הרכב המזהמים הנפלטים, השוואת התוצאות לתקנים ולערכי סף ומניעת פליטות עשן מהארובות. ברוח התקופה והמודעות הסביבתית הקיימת, המשכו של תהליך זה הוא העברת דיווחים על הפליטות לציבור הרחב. גישה זו נכונה ותקפה בכל המקרים שבהם אי אפשר להקטין את השימוש בחומרים מזהמים בחומר הנשרף. כך לדוגמה, בין שבנפט, בפחם או בגז טבעי, תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית הן חלק בלתי נפרד מחומרי הגלם שיש לשרוף לשם ייצור חשמל, ואי אפשר בטכנולוגיות הידועות כיום למנוע לחלוטין את הימצאן בדלקים.

תארו לכם מצב דמיוני שבו, במקום לנסות ולעצור את הזיהום בנקודה האחרונה לפני שהוא נפלט, בקצה הארובה, היה אפשר להפריד מראש את המזהמים מחומר הגלם, כך שחומר הגלם יהיה נקי ללא חשש שיפלוט מזהמים לאוויר. אילו היה הדבר אפשרי, הרי החקיקה האופיינית לזיהום אוויר היתה שונה לחלוטין, ובמקום להתמקד במדידה ובמניעה של פליטות מזהמים, היתה מתמקדת באיסור ובמניעת שימוש בהם.

ובכן, המצב שתואר אינו כה דמיוני. החקיקה הסביבתית הבינלאומית מתמקדת כיום בצורה אינטנסיווית ביותר בקביעת איסורים ומגבלות על שימוש בכימיקלים שעלולים להיפלט לאוויר ולגרום לזיהום ולפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור. החקיקה שאוסרת את השימוש בחומרים אינה שייכת למקבץ המוכר של חקיקה למניעת זיהום אוויר, אלא לחקיקה מתחום אחר – חקיקת כימיקלים. חקיקה זו יוצרת מסגרת כללית לרגולציה של כימיקלים ומספקת התייחסות משפטית לכימיקלים במזון, בתרופות, בצבעים, במוצרי קוסמטיקה, בחומרי הדברה, במכשירים חשמליים ואלקטרוניים, בפסולת רכבים ועוד.

להמשך קריאת 'לצאת מן הקופסה – דרושה חקיקת כימיקלים בישראל'

2
קטגוריות זיהום אוויר ו כללי
תגיות , , , ,
פברואר
23

איך לחסוך בדלק

מחירי הדלק גבוהים במיוחד, וזה הזמן לחשוב כיצד לחסוך ולתעל את הכסף למקומות מועילים הרבה יותר. קבלו 10 טיפים שיקלו על הכיס שלכם, ישמרו יותר על הרכב – ומובן שגם על הסביבה

1. בניגוד לדעה ההיסטורית הרווחת, אין צורך לחמם את הרכב בבוקר. כך גם תחסכו וגם תחממו את המנוע בתנועה, מה שעדיף גם לרכב עצמו.

2. אתם רואים רמזור אדום מרחוק? הרפו מדוושת הגז כמה שיותר מרחוק ו"גלשו" לאט עד לעצירה. כך הדלק לא יתבזבז על עצירה מוחלטת ופתאומית, והאוטו יאט. מיד כשיתחלף הרמזור לירוק תוכלו להאיץ. נהיגה כזו תסייע לכם גם בבלאי של הבלמים.

3. המזגן אינו הכרחי בנסיעה? ותרו עליו. מצד אחר, הביאו בחשבון שפתיחת החלון מגדילה את צריכת הדלק. בכל מקרה, בנסיעה בין-עירונית עדיף לנסוע עם מזגן פועל מאשר עם חלונות פתוחים, שכן בנסיעה במהירות גבוהה מבזבזים לא מעט דלק בשל ההתנגדות האווירודינמית שהם יוצרים.

4. המהירות האופטימלית לנסיעה בין-עירונית היא 80–90 קמ"ש. נסיעה איטית או מהירה יותר צורכת יותר דלק לקילומטר. השתדלו גם להימנע מפקקים. המתנה בפקק היא בזבוז טהור של דלק.

5. אל תתעצלו ללכת ברגל. אם יש לכם סידורים בכמה מקומות סמוכים, החנו במקום אחד ולכו ברגל. כמו כן, כדאי לחנות במקום החניה הראשון שאתם מאתרים, מבלי לבזבז זמן ודלק על חיפוש אחר החניה המושלמת. דקה או שתיים של הליכה רגלית יעשו לכם רק טוב.

6. אולי מיותר לציין, אבל תדלוק עצמי זול הרבה יותר. גם למי שלא התנסה, שווה לבדוק. זה פשוט וקל.

7. לחץ אוויר נמוך בצמיגים גורם לבזבוז דלק, שלא לדבר על הפן הבטיחותי החשוב. לכן יש לבדוק את לחץ האוויר מדי שבועיים, וכך גם להאריך את חיי הצמיג.

8. יש לכם מחסן קטן בתא המטען? פנו אותו. משקל כבד על הרכב מוביל, באופן טבעי, גם להוצאות דלק מיותרות. אם יש לכם גגון, מתקן תלייה לאופניים וכו' שאין לכם עוד צורך בהם – מוטב להסירם.

9. חשוב מאוד לשמור על מהירות אחידה בזמן הנהיגה. האצות או לחלופין עצירות פתאומיות גורמות לבזבוז דלק.

10. לסיכום, נהיגה זהירה וסבלנית, הכוללת שמירת מרחק, תורמת אף היא לחיסכון בדלק. נהיגה נינוחה ולא אגרסיווית מונעת עצירות פתע, נמנעת מהאצות פתאומיות, ובעיקר שומרת על כלל המפתח "ונשמרתם לנפשותיכם".

Photo by Indy Charlie, cc

5
קטגוריות כללי
תגיות , ,
פברואר
1

מה הקשר בין בדלי סיגריות לשריפות?



אולי תתפלאו לשמוע, אבל מדי שנה פורצות בארה"ב עשרות אלפי שריפות בשל בדלי סיגריות. וזה עוד כלום לעומת שלל הנזקים שגורמים הבְּדלים עצמם

בעקבות השריפה האחרונה שקרתה ביערות הכרמל בדצמבר 2010, חשבתי לנכון לעמוד על הקשר שבין לכלוך בדלי סיגריות לשריפות.

מהם נזקי השריפות הנגרמות מהשלכת בדלי סיגריות בוערים?
בדלי סיגריות גורמים לתמותה משריפות יותר מכל גורם שריפה אחר – כך פורסם בדו"ח מיוחד (2007) של רשות הכבאות הלאומית האמריקאית, שכותרתו "בעיית השריפות הקשורות לחומרי עישון". עוד צוין בדו"ח כי בשנת 2001 פרצו בארה"ב 31,200 שריפות שנגרמו מבדלי סיגריות. אלו גרמו למוות של 830 אזרחים ולפציעתם של 1,770 וכן לנזק ישיר לרכוש בסך 386 מיליון דולר. רוב השריפות בדו"ח זה התחוללו במבנים, אך בדלי סיגריות עלולים לגרום גם לשריפה בטבע. בניסוי שנערך באוסטרליה נמצא כי השלכת בדל סיגריה בוער בצד הדרך גרמה לדלקה בכ-4% מהמקרים. בתנאי מעבדה מבוקרים נמצא כי בתנאים מסוימים הסיכוי לדלקה גדל עד כדי 30%.
להמחשת הסכנה הברורה אספר כי בשנת 1997 הופיע הכבאי רוברט בדיה בסרטון הסברה בנושא הסכנה בגרימת שריפות הטמונה בהשלכת בדלי סיגריות. ב-2007 הוא נהרג בשריפה טרגית שנגרמה אף היא מבדלי סיגריות.

מה קורה בארץ?
שריפה בשמורת עין גדי. על פי החשד, השריפה פרצה מבדל סיגריה שהשליכו מטיילים. דליקה גדולה פרצה גם בפארק השרון שמצפון למכמורת. דובר רשות הטבע והגנים מסר כי השריפה נגרמה כנראה עקב הצתה או בדל סיגריה שנזרק מכביש החוף.

כיצד אפשר למנוע שריפות הנגרמות מבדלי סיגריות?

עמותת "ארץ ללא בדל" פועלת זה שלוש שנים בצמצום תופעת לכלוך בדלי הסיגריות בכמה מישורים:
הסברה והעלאת המודעות. לדוגמה, כתוצאה ממחקר שנעשה באוסטרליה, החלו בקמפיין למניעת השלכת בדלים. לדעת עמותת "ארץ ללא בדל" יש מקום בעריכת קמפיינים דומים גם בישראל. עד כה לא נמצאו המשאבים או השותפים להפקת קמפיין זה.
אכיפה וחקיקה עשויים לעזור והוכחו כיעילים אף הם. לדוגמה, בגלל סכנת השריפות החליטה בשנת 2004 מדינת וושינגטון בארה"ב להעלות את מחיר הקנס על השלכת בדל סיגריה ל-1,025$. עמותת ארץ ללא בדל פועלת במישור החקיקתי על מנת להגדיל את ההרתעה בנושא השלכת בדלי סיגריות.
מאפרות. נמצא בסקרים כי הסיבה העיקרית שבגינה השליכו המעשנים את בדל הסיגריה היתה אי-הימצאותה של מאפרה בסביבה. לפיכך, עמותת ארץ ללא בדל פועלת לעידוד השימוש במאפרות אישיות, ציבוריות ומאפרות חוף ולהפצתן.

אילו נזקים גורם לכלוך בדלי הסיגריות?
בדלי הסיגריות עשויים מצלולוזה אצטטית, ולפי ההערכה הם מתכלים רק כעבור 10–15 שנה. הם גורמים לנזקים סביבתיים וחברתיים רבים, לרבות סיכון לתינוקות, העלולים לבלוע אותם (כ-150 מקרים בשנה בארה"ב), הרעלת בעלי חיים (נמצאו בדלים במעיים של ציפורים ודגים), זיהום קרקע ומקורות מים (בדל אחד מזהם 8 ליטרים של מים), נזקים אסתטיים ותיירותיים והעלאת עלות ניקיון הרחובות. מלבד כל אלה בדלי הסיגריות מהווים גורם סכנה לשריפות, וזהו הנושא העיקרי של מאמר זה.

מהם ממדי הבעיה?
לא רבים יודעים זאת, אך בדלי סיגריות הם הלכלוך הנפוץ ביותר. עובדה זו התגלתה בסקרים רבים שנעשו בארה"ב, באוסטרליה, באירלנד ובאנגליה. מעל כ-50% מפריטי הלכלוך ברחוב (וכ-40% בחופי הים) הם בדלי סיגריות. מחקר נוסף הראה כי 80% מבדלי הסיגריות נזרקים שלא בתוך הפח. כמו כן, מחקר אוסטרלי הראה כי 10% מבדלי הסיגריות הנזרקים ברחוב מגיעים בסופו של דבר למקורות המים דרך צינורות הניקוז. בסקר שנערך באנגליה התגלה כי 54% מהציבור רואה בבדלי הסיגריות כבעיית לכלוך משמעותי שיש לפתור, יותר מכל לכלוך אחר.
פול סקוט, קצין כבאות בתחנת הכיבוי השותפה לקמפיין מניעת זריקת הבדלים באוסטרליה, מסכם את הנושא במילותיו הוא: "נוסף על המחיר הסביבתי של לכלוך בדלי סיגריות, יש לזכור את הפוטנציאל שלהם לחולל שריפות. מעשה לא זהיר של אדם אחד עלול לגרום לתוצאות חמורות לאחרים, כולל לכוחות הכיבוי שמסכנים את חייהם".

עמותת ארץ ללא בדל משתתפת בצערם של משפחות הקורבנות בשריפת הכרמל.

למידע נוסף, התנדבות או תרומות, אפשר לבקר באתר עמותת ארץ ללא בדל או לפנות ישירות לכותב המאמר באמצעות המייל.

הכותב הוא סטודנט לתואר שלישי במדעי המוח, יוזם עמותת "ארץ ללא בדל" וחבר ועד העמותה

1
קטגוריות כללי
תגיות , , , , ,
ינואר
25

פרויקט דבוריה: שגרירים לעולם טוב יותר

זה שמונה שנים מתקיים בדבוריה פרויקט סביבתי מצליח בהשתתפות קק"ל, חטיבת ביניים דבוריה ורשות הטבע והגנים. "המטרה היא ליצור שגרירים לעולם טוב יותר", אומר דני פדידה, מנהל מדור חינוך במרחב צפון

ב-2003 זה קרה בפעם הראשונה: הפקח האזורי מוטי דולב ומנהל חטיבת הביניים דבוריה החלו לשתף פעולה בפריצת שביל חלמוניות בהר תבור. שנתיים לאחר מכן החל להתהוות קשר הדוק יותר בין קק"ל לבין תלמידי חטיבת הביניים דבוריה, שכבה ח', לרבות משפחות התלמידים, תושבי הכפר, הנהלת בית הספר וצוות של"ח בחטיבה, רשות הטבע והגנים ואף המשרד להגנת הסביבה.

המטרות שעמדו בפני כולם במסגרת הפרויקט היו ברורות: חיזוק הקשר והזיקה בין התלמידים והמורים לערכי הטבע, המורשת והנוף בהר; עבודות פיתוח וטיפוח לשימור ערכי הטבע והמורשת וחשיפתם לקהל הרחב – ניקיון, טיפוח שבילים, גיזום; יצירת מודעות ולקיחת אחריות, וכן סיוע בטיפוח מנהיגות מקומית בפרויקט מש"צים.

מטרת משנה היתה בניית מרקם יחסים מחודש בין התלמידים לגופים הירוקים ובין יהודים וערבים. כך פעל הפרויקט בהצלחה בשנים האחרונות, וגם בתחילת נובמבר, ב-2.11.2010, יצאו תלמידי שכבת ח' ומוריהם (כ-100 במספר) לנקות ולשקם את שביל החלמוניות לקראת פריחתן, יחד עם עובדי קק"ל ורשות הטבע והגנים. מובן שהתלמידים ישובו אל ההר בהמשך החורף.

"הפרויקט החל ב'שיגעון' חיובי של מנהל בית הספר, שסחף יחד אתו את צוות המורים, ומשם זה ירד לתלמידים", מספר איש קק"ל דני פדידה, מנהל מדור חינוך במרחב צפון. "להתמיד בפרויקט כזה במשך שנים שנים זה לא פשוט. מעבר לכך התלמידים מאמצים את ההר עצמו, שנחשב לשמורת טבע, וחלקו ניטע על ידי קק"ל. המדריך שמעביר את הפעילות לאורך שמונה מפגשים בשנה עבר הכשרה מטעם קק"ל, והוא בא מהמגזר הערבי".

הפרויקט, מספר פדידה, מבוצע בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, המעוניין אף הוא לשנות עמדות ולהגביר מודעות סביבתית בתוך דבוריה. "מסביב לדבוריה אפשר למצוא מזבלות פיראטיות בלי סוף, של התושבים עצמם. אנו מעוניינים לשנות זאת, ולכן הפרויקט הזה קהילתי במהותו. אנו עורכים הסברה גם בקרב המבוגרים ביישוב. די בכך שכל ילד לוקח את החומרים הביתה, ומביא המידע לתושבים בדבוריה עצמה. אנחנו כמובן מדגישים את הצד האקולוגי של קק"ל, ובהחלט רוצים לגייס את התושבים לשמור על ההר. הפרויקט נועד ליצור שגרירים לעולם טוב יותר".

ומה הלאה? מהצד השני של ההר נמצא בית ספר כדורי, מספר פדידה, וקק"ל מציעה תוכנית חווייתית משותפת של דו-קיום ושיתוף פעולה סביבתי בין תלמידי שני בתי הספר, שהר תבור מפריד ביניהם. בעתיד הקרוב, הוא מקווה, תוכנית כזו תצא לדרך.

1
קטגוריות כללי
תגיות , ,
ינואר
5

תחרות צילומים: "התחדשות לאחר השריפה בכרמל"


בקרוב תסתיים תחרות הצילומים שעורך כתב העת "אקולוגיה וסביבה". אם ביקרתם בכרמל השרוף, צילמתם ותיעדתם, אתם מוזמנים להשתתף. אולי הצילום יככב בשער הגיליון הבא…

אקולוגיה וסביבה – כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה, בשיתוף קהילת איכות הסביבה בקפה דה מרקר, מכריזים על תחרות צילומים שנושאה "התחדשות לאחר השריפה בכרמל" (התחדשות צומח, התחדשות בעלי חיים, התחדשות חברתית וכדומה).
הצילום הזוכה בתחרות יתפרסם על שער הגיליון הבא של "אקולוגיה וסביבה", שיצא לאור בתחילת פברואר. שלושת הזוכים במקומות הראשונים יקבלו מנוי שנתי לכתב העת. בגיליון יתפרסמו כמה ידיעות העוסקות בשריפה בכרמל.
אתם מוזמנים לצפות בתמונות המועלות לדף התחרות ואף לחלק "כוכבים" לתמונות האהובות עליכם או להעיר בקשר לתופעות המוצגות בתמונות.
כללי התחרות: לתחרות יוגשו צילומים שצולמו בכרמל מתאריך 10 בדצמבר 2010. את הצילומים יש להעלות לדף התחרות באתר קפה דה מרקר. הבחירה בזוכים תיעשה על ידי צוות השופטים, הכולל את נציגי כתב העת ונציגי קפה דה מרקר. הזוכים יתבקשו לשלוח את הצילומים הנבחרים בקובץ JPEG ברזולוציה הגבוהה ביותר שברשותם למערכת כתב העת. התחרות תסתיים ב-11 בינואר 2011. כל משתתף יכול לשלוח עד שלושה צילומים שונים.

על כתב העת
"אקולוגיה וסביבה" הוא כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה היוצא לאור בעברית שלוש-ארבע פעמים בשנה. בכתב העת מתפרסמים מחקרים וסקירות העוסקים בסוגיות סביבתיות עכשוויות בישראל, פאנל לדיון, מאמרי דעה, ידיעות מעניינות ומכתבי קוראים. הקליקו לצפייה באתר כתב העת

הקהל ש"אקולוגיה וסביבה" פונה אליו מגוון. הוא כולל מדעני סביבה ואקולוגיה, מתווי מדיניות, אנשי חינוך, סטודנטים ותלמידים, מנהלי איכות סביבה במגזר הפרטי, פעילי סביבה ובעלי עניין. מטרותיו העיקריות הן לשמש במה ומפגש לדיון ציבורי בין הקהילה המדעית וקובעי מדיניות ואנשי ממשל, וכן לחזק את מעמד הקהילה המדעית בשיח הציבורי ובקביעת במדיניות ציבורית.

שלא כמו כתבי עת מדעיים אחרים, ב"אקולוגיה וסביבה" מייחסים חשיבות רבה לעיצוב, כדי להנגיש את המאמרים והידיעות לקהל קוראים רחב. בגיליון מתפרסמות תמונות צבעוניות, והאיורים ברורים ונוחים לקריאה. על הכריכה הקדמית של כתב העת מתפרסם צילום, ואילו על הכריכה האחורית יצירה (כמו שיר או כרזה) העוסקת בנושאים סביבתיים.

לדף התחרות

כתב העת הוא מיזם משותף של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, החברה להגנת הטבע, המשרד להגנת הסביבה, קרן קימת לישראל ורשות הטבע והגנים.

4
קטגוריות ייעור ו כללי
תגיות , , , ,