ארכיון פוסטים מהקטגוריה 'מים'

נובמבר
3

מים שקטים מתכנתים עמוק

WaterHackathon, תל אביב, עדן כהן מציג את הפתרון הזוכה

אירוע WaterHackathon שנערך לאחרונה באוניברסיטת תל אביב במקביל לתשע מדינות נוספות, הוליד רעיונות מעניינים להתמודדות טכנולוגית עם המחסור במים. מנהל הפרויקט דן נשר מספר על הפתרונות היצירתיים ש(אולי) יקלו את ההתמודדות

אם בעוד אי אילו שנים נוכל להיעזר במדיה החברתית ובכלי ה-Web 2.0 על מנת לעקוב אחרי התפתחות של אסונות טבע כמו שיטפונות, תזכרו היכן זה החל; אם בעוד חמש שנים יהיה אפשר להציל בני אדם מצונאמי מבהיל אי שם בעולם בזכות ניטור מיקום של ציוצים, סטטוסים או כל דבר אחר שיצוץ עד אז, על פי מילות מפתח מוגדרות מראש, דעו שזה החל כאן בישראל.

הרעיון שנחשפתם אליו זה עתה שייך לקבוצה שזכתה במקום הראשון במסגרת אירוע ה-WaterHackathon שנערך באוניברסיטת תל אביב בתאריכים 23–25 באוקטובר, ושהתארחו בו היזם ואיש העסקים יוסי ורדי, בכירים מהבנק העולמי, נציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים ובכירים בתעשיית המים הישראלית. הכנס נערך בשיתוף עם הבנק העולמי, StarTau – מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב, והמינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת.

מדובר היה באירוע ייחודי וראשון מסוגו שהתקיים בתשעה מוקדים נוספים ברחבי העולם כמעט בו-זמנית, כולל בריטניה וארה"ב. במסגרת האירוע עמלו אנשי תוכנה, מהנדסים ומומחי GIS על פתרונות תוכנה לבעיות שונות בתחום המים. הצוותים שהשתתפו בפרויקט הונחו להתמקד בבעיות מים הנוגעות ישירות לישראל.

סיעור מוחות בעשר מדינות

בעיית המים בעולם ובישראל בפרט ידועה לכול. אמנם כדור הארץ מכוסה מים בכ-70% משטחו, אך רק 3% מתוכם הם מים מתוקים. על פי הנתונים, אוכלוסיית העולם מזהמת כ-70% ממקורות המים המתוקים, מה שאומר שבפועל נותר כאחוז אחד בלבד של מקורות מים הראויים לשתייה מכלל כמות המים שבכדור הארץ.

בישראל עצמה ישנה בעיה נוספת. הירידה בכמות המשקעים בעשורים האחרונים החריפה את המצב לנוכח הגידול המשמעותי בהיקפי צריכת המים בארץ. נוסף על כך, כ-70% ממי הגשמים בישראל מתאדים, ורק 5% ממי הגשמים זורמים בנחלים. ה-25% הנותרים מחלחלים אל מי התהום.

בעיות, אם כך, יש לא מעט, אך הפתרונות מופיעים בהיקף מצומצם הרבה יותר. בשנים האחרונות התחדדה ההבנה שרבות מהבעיות הללו עשויות לבוא על פתרונן באמצעות שימוש בכלים טכנולוגיים חדישים. כאן נכנס לתמונה כנס WaterHackathon, שנועד למעשה לבצע מעין סיעור מוחות המוני בעשר מדינות, כמעט בו-זמנית, בדרך למציאת פתרונות טכנולוגיים שיסייעו להתמודדות עם מחסור המים העולמי.

להמשך קריאת 'מים שקטים מתכנתים עמוק'

1
קטגוריות מים
תגיות ,
אוגוסט
2

ממציאים את המים מחדש

פעילות קק"ל בתחום המים מעשירה את המשק הישראלי ב-260 מיליון מ"ק מים בשנה באמצעות כמות מים הנאספת טיפה לטיפה. סקירה מקיפה ומבט אל העתיד

קק"ל שמה לה למטרה לייצר מים ממקורות מים שוליים, שאלמלא פעילותה היו הולכים בערוצים לאיבוד. מאגרים רבים משמשים פתרון לסילוק השפכים מנחלי ישראל, ובכך הם תורמים לסביבה ולאיכות מי התהום. בפעילותה למיחזור המים קק"ל הופכת מקור של סכנה סביבתית למשאב הניתן לניצול. תשומת לב מיוחדת ניתנת לשיפור איכות המים בכנרת באמצעות אגמון החולה. המים שנוצרים בפעילות קק"ל מועברים לחקלאות בישראל וחלקם מוקדשים לשיקום נחלים וגדותיהם, ובכך תורמים רבות לאיכות הסביבה בישראל.

בחזרה אל הטבע: מאגרי מים וסכרים

קק"ל הקימה עד כה ברחבי ישראל כ-220 מאגרי מים שפירים ומאגרים של מי קולחים מטוהרים. חלק ממאגרי המים המטוהרים מתמלאים כמה פעמים בשנה. כך, יכולת קיבול של 160 מיליון מ"ק מייצרת 260 מיליון מ"ק מים בשנה. בשנת 2010 סיפקו המים שנאספו במאגרים שבנתה קק"ל כמחצית מהמים לחקלאות בישראל. המאגרים מביאים תועלת כפולה ומכופלת: הם מוסיפים מים למשק, פותרים את בעיית סילוק מי השפכים המטוהרים, ומשאירים יותר מים שפירים לצריכה ביתית. מי המאגרים גם מעניקים מקור מים יציב, בטוח וזול לחקלאים.

קק"ל קיבלה על עצמה לפעול לשיקום נחלים מזוהמים וגדותיהם. הפעילות כוללת סילוק מזהמים, שיקום נופי כולל, שימור קרקע, עיצוב נופי ופיתוח פארקים, שבילי טיולים ותשתית לבילויים, פנאי ונופש לציבור הרחב. פעילות קק"ל ניכרת בנחלים רבים כגון נחל אלכסנדר, נחל קישון, נחל חרוד ונחל בשור.

בעקבות ייבוש אגם החולה והביצות שמסביבו, נחשפו כ-60,000 דונם קרקע חקלאית. אמנם שטחי העיבוד שנוספו הביאו ברכה, אבל גם בעיה סביבתית: דשנים וחומרי הדברה, שבהם משתמשים החקלאים, עשו את דרכם ללא הפרעה לכנרת, ואיימו לפגוע באיכות המים באגם. קק"ל יצרה בעמק החולה אגם בשטח כאלף דונם, המסנן את המים שזורמים מהעמק לכנרת. תוך כדי כך השיבה קק"ל את הזרימה בערוץ המקורי של הירדן. כך הפך האגמון מקום מקלט לעופות ולאתר טבע מספר אחת בישראל.

אופק חדש: טיהור מים ביולוגי

מרחבים רבים בעיר אינם חדירים למים. מי גשמים זורמים ברחובות הערים כנגר עילי דרך מערכות הניקוז ומערכות הביוב, תוך זיהום מאגרי המים הטבעיים והים. התשטיפים העירוניים מזוהמים במתכות כבדות, במזהמים אורגניים ואי-אורגניים, בדלק ובסחף שמקורו בגגות, ברחובות ובאטמוספרה. קק"ל מובילה טיפול חדשני בתשטיפים עירוניים באמצעות טכנולוגיה המכונה "ביופילטר".

ביופילטר הוא מצע נקבובי הנתון בתוך מתקנים ייעודיים המשתלבים בנוף העירוני. התשטיפים עוברים באיטיות דרך הביופילטר, ואמצעים ביולוגיים מסלקים מתוכם את המזהמים. אחרי הטיפול אפשר לנצל את המים להשקיית גנים ואף להחדרה למי תהום.

מתקן אחד כבר פועל בכפר סבא ושני מתקנים נוספים עומדים לקום בימים אלה. הפרויקט מתבצע בשיתוף פעולה של קק"ל, קק"ל אוסטרליה ואוניברסיטת Monash אוסטרליה.

להמשך קריאת 'ממציאים את המים מחדש'

2
קטגוריות מים
תגיות , , , , ,
יולי
19

מפלס הים ממשיך לעלות

Photo by Wolfgang Staudt, cc. via flickr

על פי מחקר חדש, ישנו מִתאם בין ההתחממות הגלובלית לבין העלייה בגובה פני הים, שהקצב שלה נמדד כגבוה ביותר ב-2,100 השנים האחרונות

מחקר נוסף מציג את תוצאות והשפעות ההתחממות הגלובלית. כתב העת המדעי "ידיעות האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב" פרסם באחרונה מחקר המעיד על הקצב המהיר של עליית מפלס פני הים. על פי המחקר, כיום הקצב מהיר יותר מבכל נקודת זמן ב-2,100 השנים האחרונות. הסיבה לכך ברורה: מדובר בנזק נוסף כתוצאה מההתחממות הגלובלית והעלייה בטמפרטורות.

במסגרת המחקר נערכה השוואה בין הטמפרטורות שעל פני שטח כדור הארץ לבין השינויים במפלס פני הים. התוצאות מוכיחות על מִתאָם (קורלציה) מתמשך וברור בין גאות וטמפרטורות גבוהות. על פי המחקר, בין שנת 200 לפני הספירה עד שנת 1,000 לספירה נשאר מפלס הים יציב. בימי הביניים עלה המפלס בחצי מילימטר בשנה, ועד לסוף המאה ה-19 (בתקופה המכונה "עידן הקרח הקטן") נשאר המפלס יציב, וחלו בו שינויים קטנים בלבד.

השינוי המשמעותי חל, על פי החוקרים, מסוף המאה ה-19. מאז ועד היום ממוצע השינוי השנתי עומד על יותר מ-2 מ"מ בשנה. פרופ' בנג'מין הורטון, מנהל מעבדת מחקר פני הים באוניברסיטת פנסילווניה, הזהיר כי העלייה בגובה פני הים היא תוצאה בעלת פוטנציאל הרסני, והסביר כי הטמפרטורות הגבוהות ממיסות בפועל קרחונים ומחממות את מי האוקיינוס.

אחד ממחברי המאמר שסיכם את תוצאות המחקר, פרופ' סטפן רהאמסטורף, הסביר כי הממצאים מגבים את ההערכות המוקדמות שלפיהן המפלס צפוי לעלות ב-75 עד 190 ס"מ בין השנים 1990–2100. כעת, הסביר, אפשר לאמת את העיקרון שלפיו ככל שהטמפרטורות עולות – כך מואצת עליית מפלס הים.

Photo by Wolfgang Staudt, cc

0
קטגוריות התחממות גלובלית ו מים
תגיות , , ,
יוני
28

משבר הדיג בכנרת

צילום: אבי הירשפילד, ארכיון צילומי קק\'\'ל

דיג יתר שמוביל לקריסת הדגה הוא תופעה מוכרת בימים ובאגמים בעולם כולו. הפתרון המקובל הוא השבתת הדיג לכמה שנים

מאז התקבלה באפריל 2010 החלטת ממשלה על הפסקת הדיג בכנרת לשנתיים, נדון העניין רבות בתקשורת: לא רק בישראל אלא אף בעולם כולו. ההחלטה על השבתת הדיג מקורה בצורך להגן על הכנרת כמערכת אקולוגית ולאפשר התאוששות של הדגה שבה. בידיעה זו יפורטו הרקע להחלטה והשתלשלות הדברים שהביאה לאי-קיומה.

בשנים האחרונות חלה ירידה תלולה בשלל הדיג בכנרת, והוא הגיע למינימום של כל הזמנים בשנת 2008. בשנה זו היה שלל הדיג רק כ-10% מהשלל הרב-שנתי הממוצע. בלט במיוחד השלל הנמוך של אמנון הגליל: 8 טונות בלבד לעומת ממוצע רב-שנתי של כ-300 טונות (נתוני אגף הדיג). בשנים 2009 ו-2010 חלה התאוששות מסוימת, אך גם ב-2010 היה שלל הדיג של אמנון הגליל רק כחמישית מהשלל הרב-שנתי הממוצע. אמנון הגליל, המוכר גם בכינוי "מושט", הוא מין טבעי לאגם, בעל תפקיד מרכזי במארג המזון וערך מסחרי גבוה.

בדיון מקצועי של כ-30 מומחים מכל הארץ שהתקיים במרץ 2008 הייתה תמימות דעים שהסיבה העיקרית לקריסת דיג אמנון הגליל היא דיג יתר. דיג יתר פירושו סילוק דגים מהאגם בקצב גבוה מזה שמאפשר גידול מחדש שלהם, והוא תוצאה של השתכללות שיטות הדיג ושל הגברת מאמץ הדיג. הבעיה מחמירה מאחר שהדייגים משתמשים ברשתות שגודל העין בהן קטן מהמותר על פי חוק. גם הפרות אחרות של תקנות הדיג, כמו הרעלות דגים ודיג בבטיחה (בקעת בית צידה), מחריפות את המצב. בדיון הועלו גם נושא אכלוס הכנרת בדגיגי אמנון הגליל (פעולה המתבצעת מדי שנה ושמטרתה להגדיל את השלל), וכן השאלה אם קורמורנים הניזונים מדגים תורמים להפחתת שלל הדיג.

להמשך קריאת 'משבר הדיג בכנרת'

0
קטגוריות זיהום אוויר, חי וצומח, מים ו שטחים פתוחים
תגיות , , ,
אפריל
28

הביופילטר – מיזם חדשני למיחזור מי גשמים

ביופילטר

200 מיליוני מ"ק של מי גשם מתבזבזים מדי שנה בישראל ונשטפים לים. מיזם חדשני יאפשר לאגור את מי הגשמים ולטהר אותם בעזרת מיני צמחים שונים, בטכנולוגיית הביופילטר

הכירו את הביופילטר, פרויקט ניסיוני שהוקם בכפר סבא בתמיכת ידידי קק"ל באוסטרליה, ביניהם משפחת פינקל ממלבורן, ובשיתוף עם עיריית כפר סבא. אם יצליח הפיילוט וייושם בערים נוספות בארץ, תהיה בכך תרומה משמעותית למשק המים בישראל, המצוי במשבר מתמשך.

בעבר נעשו ניסיונות לאסוף את מי הגשמים, אך מכיוון שבעת זרימת מי הגשמים ברחובות העיר המים סוחפים עמם חומרים רעילים שונים ומזדהמים, לא היה אפשר להחדיר אותם לאקוויפר. למרבה השמחה, עתה נמצא הפתרון. הטכנולוגיה פותחה באוסטרליה על ידי הדוקטורנט הישראלי ירון זינגר, בהנחיית מהנדסי המים פרופסור אנה גלטיק ופרופסור טים פלטשר מאוניברסיטת מונש. קידום הפרויקט התאפשר בתמיכת ה-Gold Patrons מקק"ל אוסטרליה והנהלת קק"ל ויקטוריה, אוסטרליה, בהנהגת שרה גולד, שהסכימו לתמוך בקידום פרויקט הביופילטר בישראל.

זינגר פגש את משתתפי קדם-כנס נשיאי קק"ל בביקורם באתר, והסביר שהטיפול הקונוונציונלי הנהוג כיום הוא לנקז את מי הגשמים ולשפוך אותם לים, ואילו הטכנולוגיה החדשה תאפשר לנו לנצל את המים האלה. לדברי זינגר, הפסקת ההזרמה של מי גשם מזוהמים לים תתרום גם למצבם של חופי ישראל. זיהום מי הים גורם לפגיעה קשה בדגה, עד כדי כך ש-10% מהדגים שנלכדים כיום לאורך חופי הארץ אינם ראויים למאכל אדם.

מתקן הביופילטר כולל שכבות אחדות. השכבה העליונה מכוסה צמחייה, המסייעת בטיהור המים. השכבות התחתונות אינן מאווררות, ומתפתחת בהן אוכלוסיית חיידקים החיים בסביבה דלת-חמצן. חיידקים אלה מעודדים תהליכים שמטהרים את המים. המערכת המשולבת יעילה לטיהור מחומרים מזהמים שונים, ובהם חלקיקי מתכות כבדות, חומרים אורגניים ושמנים.

המים שנאספים מוחדרים לשני מאגרים: באר הממוקמת בקרבת מקום ומערכת שעומקה כ-90 מ' המשמשת להחדרת מים ישירות לאקוויפר. סך הכול אפשר לטפל במתקן זה ב-5,000 קוב מים בשנה.

בדיקות ראשוניות העלו שהמים הגיעו כמעט לאיכות שתייה. במהלך הכנס הציג זינגר לנוכחים שני מכלים: אחד מהם הכיל נוזל צהבהב עכור – מים שנכנסים למערכת, והמכל השני הכיל מים צלולים ונקיים. אלה המים שיצאו מהמערכת בסיום התהליך. הסטודנט הצעיר שפיתח את הטכנולוגיה המהפכנית הביע תקווה שהדבר יהפוך לתקן בישראל, כך שערים רבות נוספות ייהנו ממערכות דומות.

פרנק וילסון, נשיא קק"ל קנדה, סיפר כי בארצו נערך שיתוף פעולה נרחב עם קק"ל במחקר ופיתוח בתחום המים, במיוחד במחוז מניטובה. "ההתמודדות עם הבעיות האקולוגיות היא מאמץ עולמי, ובקנדה יש מודעות רבה לחשיבות הנושא. טוב שישראל וקק"ל נמצאות בחזית העשייה בתחום זה", אמר.

0
קטגוריות מים
תגיות , , , ,
אפריל
17

טיהור ושיקום נחל הירקון – זה אפשרי


ולא סתם אפשרי אלא באמצעות מי שפכים מטוהרים העוברים תהליך ייחודי בביצות מלאכותיות, שמחקות את תהליכי הטיהור המתרחשים בביצות טבעיות

אתר "אגנים ירוקים" בהוד השרון הוא אחד הפרויקטים האקולוגיים החשובים המבוצעים כיום בישראל. מי שפכים מטוהרים ממכוני טיפול השפכים של הוד השרון וכפר סבא עוברים טיפול מיוחד במסגרת האגנים, ומוזרמים לנחל הירקון, לצורך שיפור איכות המים בנחל. בקרוב מתוכננת להתחיל גם שאיבת מים מהאגנים להשקיית מדשאות וגידולים חקלאיים.

משלחת נציגים מכנס נשיאי קק"ל העולמי שהתקיים במרץ, החלה את יום הסיורים הראשון באירועי קדם הכנס, ושמעה מדוד פרגמנט, מנהל רשות נחל הירקון, הסבר על הטכנולוגיה הידידותית לסביבה. "לא רק האדם ייהנה מהפרויקט, כי אם הסביבה הטבעית כולה, הכוללת מיני בעלי חיים וצמחייה שהישרדותם תלויה בשיקום הנחל", אמר, והסביר כי המים המזוהמים מוזרמים לבריכות רדודות עם צמחי מים וחצץ מסוגים שונים. המעבר דרך האגנים גורם לתהליכים כימיים, פיזיקליים וביולוגיים, המביאים להרחקה של חלקיקים מזהמים, וכתוצאה מכך לשיפור איכות המים. למעשה, מדובר במערכת של ביצות מלאכותיות, שמחקות את תהליכי הטיהור המתרחשים בביצות טבעיות.



המים המטופלים מגיעים עד לרמת איכות קרובה למי שתייה.
הם מוזרמים לנחל קנה העובר בסמוך, וממנו זורמים לירקון. כך מסייעים בטיהור הנחל משפכים ומחומרים מזהמים שהוזרמו אליו במשך שנים ופגעו בו קשות.

הצלחת הפרויקט תתרום לאיכות החיים של תושבי האזור ולציבור המטיילים. מעבר ליתרונות האקולוגיים, האתר אמור להשתלב בפארק עירוני שעיריית הוד השרון מתכננת להקים בסמוך, לרווחת תושבי הסביבה ומטיילים מרחבי הארץ. פארק הנופש והפנאי יתפרש על פני 80 דונם ויכלול שבילי הליכה, מסלולי רכיבה ומגוון פעילויות נופש, פנאי וחינוך סביבתי.

הפרויקט כולל  שלוש בריכות סינון, כשהגדולה שביניהן מכילה כ-6,000 קוב מים. כל בריכה מלאה ב-1.2 מטרים מים וב-1.1 מטרים חצץ. מערכת צינורות תלת-שכבתית כוללת צינורות שמזרימים אוויר, צנרת קולטנים וצנרת עם שלוחות של מתזי מים. צינורות רחבים בקוטר 90 ס"מ מזרימים את המים אל הנחל.

אתר "אגנים ירוקים" מהווה מרכיב חשוב בתוכנית הלאומית לשיקום נחל הירקון וסביבתו האקולוגית. הפרויקט מבוצע באחריות קק"ל ובתמיכת ידידי קק"ל באוסטרליה, אשר תרמו רבות לשיקום הירקון בכלל ולפרויקט "אגנים ירוקים" בפרט. בין תומכי הפרויקט, כמה מקרובי המשפחה של חללי אסון גשר המכבייה, שיקיריהם נספו בעת קריסת הגשר ונפילתם לנחל הירקון המזוהם.

0
קטגוריות איכות הסביבה ו מים
תגיות , , ,