ארכיון פוסטים מהקטגוריה 'מים' עמוד 2 מתוך 4

ינואר
24

ההשפעות על משאבי המים של ישראל


עולם חדש ומסקרן נגלה לעיניהם של משתתפי הסימפוזיון הדו-לאומי בנושא המים, רובם מדענים קנדים שהגיעו לישראל לחלוק עם עמיתיהם הישראלים בקק"ל ידע וניסיון מקצועי מצטבר. רק בהמשך הם שמעו את התחזיות העגומות

משתתפי הסימפוזיון הדו-לאומי בנושא המים, רובם אזרחי קנדה שזה להם הביקור הראשון בישראל, צפו אל מדבר יהודה מחלונות האוטובוס שהסיע אותם לעבר ים המלח לביקור מיוחד בשמורת עינות-צוקים (עין פשחה). הבעת הפליאה על פניהם לנוכח נווה המדבר המוקף סביב באדמת מלחה לא הותירה מקום לספק: שמורת עינות צוקים היא עבורם הדבר הקרוב ביותר לפלא טבע.
אלא שהביקור הזה, שכל משתתפיו מדענים שעיסוקם בהיבטים השונים של שימוש במים, שימור מים ושיקום אגני מים שניזוקו, אינו ביקור תיירותי מובהק. קבוצת המדענים הקנדים ממחוז אלברטה עשתה את הדרך הארוכה לישראל כדי לפגוש כאן עמיתים ישראלים ולחלוק אתם מניסיונם המקצועי, במסגרת שיתוף הפעולה בין ממשלת אלברטה לקרן קימת לישראל. וכאן, על קו סבך הקנה המסתיים לפתע במישור בוצי, ואשר משתרע כיום במקום שהיה עד אמצע שנות ה-80 חופו של ים המלח, הם ראו בעיניהם את תוצאות הקדמה והפיתוח במזרח התיכון, ובמיוחד את תוצאות השימוש המוגבר במים מחד, והירידה בכמות הגשמים השנתית בשנים האחרונות מאידך.
תחילה היה זה זמן ההתפעלות מסבך הצמחייה הייחודית, מפלגי המים והברכות השורצות דגי אמנון, מהציפורים, ובעיקר מהסבריו של הגאולוג והביולוג אלי רז, המקונן על העתיד העגום הצפוי לשמורה: "אם לא תהיה התגייסות של המדינה לעצירת התדרדרות מצב השמורה, בשל הנסיגה העצומה של ים המלח ותופעת 'בריחת' המים המתוקים דרך שכבות הקרקע שלחץ מי ים המלח הוסר מהן, צפויה רוב הצמחייה כאן להתייבש. התוצאה תהיה הכחדה של מינים נדירים של בעלי חיים שהתפתחו כאן במנותק מן הסביבה הימית הקדמונית, שאתה הגיעו לכאן אבותיהם".

לידיעה המלאה ולצילומים מהביקור הקליקו כאן

1
קטגוריות חי וצומח ו מים
תגיות , , ,
ינואר
20

קנדה-ישראל: כנס בנושא איכות המים‬


כנס המים שנערך בחודש האחרון עשה צעד נוסף בהידוק הקשר בין גופים ירוקים בישראל ובעולם ובין מדינות החולקות בעיות סביבתיות משותפות. מה היה שם בדיוק ומהי מטרת הכנס? כל הפרטים

בראשית ינואר התקיים כנס המשותף למומחי מים ממניטובה שבקנדה ומומחי מים מישראל, סביב נושאי הטיפול והניהול של מקווי מים, כאשר הדגש הושם באגן ההיקוות של הכנרת. הכנס היה המשכו של מפגש קודם שנערך במהלך 2008 במניטובה שבקנדה, ביוזמתה ובחסותה של שרת המים של מדינת מניטובה, כריסטין מלניק.
תכליתו של הכנס היתה קידום נושאים משותפים לישראל ולמניטובה בניהול משאבי מים ושמירה על איכותם. אף על פי שבישראל רק אגם אחד – הכנרת, ואילו במניטובה אגמים רבים, ובהם ימת ויניפג – שגודלה עולה על זה של מדינת ישראל, השמירה על איכות מימיהם ומניעת כניסת נוטריינטים לתוכם, בעיקר תרכובות חנקן וזרחן, הם נושאים הזהים במהותם לבעיות שגם אנו מתמודדים אתן בשמירה על איכות מי הכנרת. מהדיון בנושאים עולה שהבעיות דומות, אף שקיים הבדל מהותי באקלים של שתי המדינות.
בכנס השתתפו מצד מניטובה עשרה מומחים לניהול משאבי המים, ובהם חוקרים ואנשי אקדמיה. בצד הישראלי השתתפו עשרה חוקרים, ובהם אנשי אקדמיה מאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, מכללת תל חי ואנשי מחקר מהמעבדה לחקר הכנרת ורשות המים. הנושאים שדנו בהם היו רבים ומגוונים, והתמקדו בשיטות לטיפול במקווי מים, דרכים למניעה של התפתחות סוגים של אצות רעילות במים, תהליכים לניהול בר-קיימא של מקווי מים, מודלים ממוחשבים המכילים כלים שתכליתם ניהול מיטבי ונושאים נוספים ומגוונים.
פרט להצגות הנושאים על ידי החוקרים כלל הכנס גם מושב פתיחה רב-משתתפים בירושלים בהשתתפותם של שר התשתיות הלאומיות, מנהל רשות המים, יו"ר קרן קימת לישראל, אנשי אקדמיה וקובעי מדיניות מהשורה הראשונה בתחום המים בישראל, ומולם נציגות קנדית משגרירות קנדה בישראל ושרת המים של מניטובה. בהמשך עברו משתתפי הכנס לעמק החולה, והדיונים המקצועיים לוו בסיורים לאתר ספיר, ביקור במערכת המשאבות של המוביל הארצי, ביקור במעבדה לחקר הכנרת ומפגש עם חוקרים ומומחים העובדים בה, תוך הצגת סוגיות נבחרות הקשורות בניהול הכנרת. כן נערך ביקור בשמורת דן ובחוות לגידול פורלים, סיור בפארק האגמון ולימוד הבעיות הקשורות בשמירה על אדמות כבוליות ומניעת זרימת נוטריינטים מתוכן אל הכנרת ועוד. הדיונים המקצועיים כללו הרצאות של כל אחד מהחוקרים ומומחי המים שהשתתפו בכנס, תוך הצגות תוצאות מחקריות ומעשיות של עבודתם.
מהותו האמיתית של הכנס, פרט לצד המקצועי שבו, היא יצירת מפגש בלתי אמצעי בין חוקרים, המאפשר יצירת קשרים אישיים ומקצועיים שיניבו מחקרים משותפים, תוך העשרת הידע והכלים לטיפול נכון יותר במקווי מים, בעידן של הגדלת הביקוש האנושי למים – יחד עם דלדול מקורותיהם.
מפגש כזה תורם תדמיתית הן לקק"ל, כגוף הירוק הגדול במדינה, שחרת על דגלו את השמירה והטיפול באיכות הסביבה, והן למדינת ישראל כולה, הממצבת את עצמה כמובילה בתחומים של שמירה על מקורות המים, חיסכון בניצולם, ניצול יעיל של מי קולחין להשקיה חקלאית ובניית חקלאות מתקדמת בתנאי יובש ומחסור במים. כנס זה הוא צעד נוסף בהידוק הקשר בין גופים ירוקים בישראל ובעולם ובין מדינות החולקות בעיות סביבתיות משותפות, והוא תורם לתדמיתן החיובית של קק"ל וישראל בעולם כולו.

אברי קדמון הוא מנהל מחלקת מידע באגף מפעלי פיתוח, קרן קימת לישראל

2
קטגוריות מים
תגיות , ,
ינואר
10

החיים במצולות


מסתבר שגם המערכות האקולוגיות במעמקי הים אינן חסינות בפני ההתחממות הגלובלית, וגם הן מגיבות לשינויים המתרחשים קילומטרים רבים מעליהן

בדרך כלל כשחושבים על התחממות גלובלית חושבים על הפגיעה החמורה שתהיה על היבשה. עם זאת, מדענים רבים מזהים את הסכנות הטמונות גם לשוכני המעמקים. בשני מחקרים שהתמקדו באזורים מרוחקים זה מזה: מול חופי קליפורניה ובאירלנד (כ-4,000–5,000 מ' מתחת לפני הים), גילו החוקרים כי למזג האוויר תפקיד מכריע בקיום דיירי הים העמוק,  מההשפעה על תנאי זרימת המים וערבובם ועד לחוסר באספקת מזון המגיע על פי רוב מאבקנים, מאצות ומשיירי בעלי חיים ימיים – מזון שמעבירים זרמי האוקיינוס, וששוקע לקרקעית כדי לקיים קהילות ימיות. כל אלו הם שינויים דרסטיים שיוחרפו עם הזמן.
בשנים 1997–1998, לדוגמה, נעלמו מקרקעית הים שטחי מרעה של מלפפוני ים בשל סופת אל-ניניו שפקדה את האזור, מה שהוביל לצמצום אוכלוסיות ימיות שניזונו מהם, ובעקבות זה, לצמצום אוכלוסיות גדולות יותר שניזונו מאותם יצורים שהתקיימו ממלפפוני הים, וכך הלאה, כתגובת שרשרת.
בהתבסס על התצפיות הגיעו החוקרים למסקנה ששינוי ארוך טווח באקלים יוביל לפגיעה חמורה בקהילה הימית ובסביבת המחיה שלה.
כדי ללמוד יותר על ההשלכות וכדי להציע פתרונות יש לכלול גם את מעמקי הים כסביבה מחקרית, ולנטר אזורים נרחבים שנתוניהם יובאו בחשבון בבניית מודלים של האקלים.

3
קטגוריות התחממות גלובלית, חי וצומח ו מים
תגיות , , ,
ינואר
6

ישראל עוברת משחור לירוק


צמחים חסכניים במים, שימוש בקומפוסט, השקיה ממוחשבת והעלאת כמות השטחים המוצלים: כל הדרכים לחיסכון במים בגינות הנוי שלנו. מאמר ראשון בסדרה

הו כנרת שלי, ההיית או חלמתי חלום?
הכנרת, סמל מוחשי למצב המים בארץ, נעלמת ודועכת. מילות שירה של רחל המשוררת מקבלות משמעויות נוספות ונוראות. במצב שכזה מוטלות גזרות – תקנות והגבלות מים הן בחקלאות והן בגן הנוי. האם כשמצב המים מוגדר בצבעים אדומים ושחורים וכמות המים מוגבלת אפשר לקיים גנים ירוקים, נאים ופורחים? לדעתי התשובה חיובית. אפשר להגיע לכך על ידי תכנון נכון של הגן ומרכיביו, בשתילת צמחים מעוטי השקיה או "חסכניים במים" ובשימוש באמצעים אגרו-טכניים, דוגמת: הכנת קרקע נכונה וטיובה, הקפדה על מניעת צמיחת עשבים, שימוש בחיפויים והשקיה יעילה המותאמת לאזור ולצמחים בגינה.
במאמר זה אנסה לפרוש את הדרכים השונות לחיסכון במים בגן הנוי. אני מקווה שהוא יעזור ולו במעט לקיים גנים מרהיבים בכמות מים מוגבלת.

ורדים ושוקולד
לפני שנים אחדות פניתי לדיאטנית בניסיון נואש לרדת במשקלי. הדיאטנית התאימה עבורי תפריט, שכלל ברובו מרכיבי מזון דלי קלוריות. עם זאת, היא הקפידה לאפשר לי ליהנות מ"הפרי האסור" – קקאו, והתירה לי להתענג על שלוש קוביות שוקולד ביום. כלומר, מעבר לתפריט המאפשר חיים בריאים ומשקל רצוי, ידעתי שיש לי גם "בשביל מה לחיות". התאפשר לי לשמוח בדבר מתיקה מדי יום ביומו.
ובהקבלה, מטרתו של גן הנוי לענג ולשמח את הבאים בשעריו. אם נסיר ממנו לחלוטין צמחים שאנו אוהבים (דוגמת ורדים או פרחי עונה), הצורכים יותר מים יחסית לאחרים, ייתכן שהנאתנו מהגן תיפגם. לדעתי אין לגזור גזרות ולאסור שתילת צמחים צרכני מים אלא לאפשר את שתילתם במינון מועט – מינון שיאפשר חיסכון בהשקיה אך גם הנאה ממגוון צמחים. צמחים הנשתלים במינון מועט ניתן לשתול במיקום מרכזי: בכיכרות העיר, סמוך למשרדי הקהילה בקיבוץ ובמושב, בכניסה לבית או סמוך לאזור הישיבה בגני החובבים.
המדשאה תתוכנן בהתאם לצרכים, כ-20%–30% משטח הגן, ובמקום שתוכל לשמש בו לדריכה, לישיבה ולמשחק. אם אנו מעוניינים במבט נרחב ופתוח, אפשר להשתמש בצמחי כיסוי נמוכים "חסכניים במים" כתחליף לדשא – צמחים דוגמת בכריס X סטארן ('Baccharis x 'Starn) או מלפורה כתומה (Malephora crocea). בגינון הציבורי מומלץ להרחיב גם את שטחי החורשות ולשלב בהן פינות ישיבה, מתקני משחקים, שבילי הליכה ושבילי אופניים.
העלאת כמות השטחים המוצלים בגן יכולה להפחית את כמות ההשקיה. בקיבוץ ניר-עוז נמצא בתצפית שדה כי מדשאה בתנאי הצללה מאדה כ-20% פחות מים ממדשאה שאינה מוצלת. גם העלאת כמות השטחים המרוצפים בגן יכולה להפחית את כמות המים הנדרשת להשקיה. עם זאת, מניסיוני, בגני חובבים שטחים אלו נשטפים לעתים במידה רבה, ואיני בטוחה שאכן מושג בהם חיסכון במים.
להמשך קריאת 'ישראל עוברת משחור לירוק'

7
קטגוריות מים
תגיות , , , , ,
ספטמבר
8

"החקלאות הישראלית היא מופת בחיסכון במים"



כך טוען יוגב שריד מתנועת המושבים בתגובה להאשמות בדבר בזבוז המים על ידי החקלאים, ומספר על ירידה של 73% בשימוש במים לאורך שני העשורים האחרונים. אם כך, מה מקור ההאשמות? גם לזה יש לו תשובות מעניינות

יוגב שריד, מנהל אגף כלכלה ופיתוח עסקי בתנועת המושבים, לא אוהב לשמוע מדי תקופה את ההאשמות הקבועות המוטחות בחקלאים, כאילו הם-הם האחראים על מצוקת המים במדינה. הוא סבור שאין עוול גדול מהניסיון להטיל את האשם במצב שהגענו אליו על כתפי החקלאים, ומזכיר שבעשורים האחרונים רשם המגזר החקלאי בישראל שיעור התייעלות שאין לו אח ורע בשום מגזר אחר בארץ.
"החקלאות הישראלית היא דוגמה ומופת בתחום החיסכון במים", אומר שריד בראיון ל-Globeblog. "לפני 20 שנה היו כל מי החקלאות במדינת ישראל מים שפירים. לאורך השנים השכילו החקלאים והארגונים החקלאיים לפתח מקורות מים נוספים משתי סיבות עיקריות: שמירה על איכות הסביבה וירידה הולכת ומתמדת בהקצאות המים שנתנה המדינה לחקלאים, הן בגלל העלייה בצריכה הפרטית והן בגלל הירידה בכמות המשקעים בשנים האחרונות. לפני 20 שנה צרכה החקלאות מיליארד ו-300 מיליון קוב מים שפירים, ואילו ב-2009 תצרוך החקלאות הישראלית רק 350 מיליון קוב. משמעות המספרים האלה היא חיסכון של 73% בצריכת המים השפירים לחקלאות. במקביל השכילו החקלאים לפתח מקורות מים חלופיים גם ממים מליחים, אבל בעיקר ממי קולחים מטוהרים. כיום במדינת ישראל יש כמות של 400 מיליון קוב מי קולחים מטוהרים המשמשים להשקיית שדות, מטעים ופרדסים. הפוטנציאל במי הקולחים גדול יותר".
יש מי שדווקא מאשים את החקלאים בבזבוז עתודות המים של ישראל
.
"לולא החקלאות וניצול מי הקולחים היו כל מי הביוב של גוש דן מוזרמים לים התיכון, ומדינת ישראל היתה מואשמת בזיהום אדיר של מי הים, ונוסף על כך היתה החקלאות נאלצת לצרוך עוד מים. לפיכך מפעל שפד"ן, המנקז את כל מי הקולחים בגוש דן, מהווה פתרון יעיל, זול וסביבתי לשתי הבעיות הנ"ל: מחסור במים לחקלאות וזיהום מי הים. לכן הטענה שהחקלאים הם מבזבזי המים היא מגוחכת מיסודה. הרי בפועל מצב הדברים הפוך. אנחנו היעילים, החסכניים והירוקים ביותר בצריכת המים. המרחב הכפרי במדינת ישראל, באמצעות העיבוד החקלאי, משרת מטרות לאומיות כמו שמירה על קרקעות המדינה, אספקת מזון מגוון, הגנה על גבולות המדינה ומטרות ירוקות כמו הגנה על שטחים פתוחים ושכיות חמדה מפני השממה או מפני הפיתוח הנדל"ני, שמשתלט על כל חלקה פנויה".
אז מהיכן מגיעות ההאשמות?

"ההאשמות הן חלק ממדיניות של כמה גורמים שאינם רוצים את החקלאות במדינת ישראל. אותם גורמים מנסים למצוא צידוקים לאינטרסים שלהם, אם זה בגלל המים, הקרקע או העובדים הזרים. מעבר לכך, אותם גורמים גם אינם מבינים כנראה מהי מטרת ההתיישבות במדינת ישראל. המטרה היא בראש ובראשונה לשמור על גבולות המדינה. החקלאות היא רק אמצעי לכך. במקום שאין בו חקלאות – אדמות המדינה נתפסות על ידי גורמים אחרים".

6
קטגוריות מים
תגיות , , , , ,
ספטמבר
2

עד כמה מי הקולחים מטוהרים באמת?



תהליך טיהור מי שפכים והפיכתם למי קולחים מספק לנו מים להשקיה חקלאית ולמי תהום. אבל האם אכן זוהו והוסרו כל המזהמים המצויים בקולחים, ובמיוחד אלו המסכנים את בריאות הציבור?

מים שפירים הם משאב טבעי הנמצא במחסור בישראל, מחסור שילך ויחמיר כתוצאה מגידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים בארץ. האוכלוסייה הגדלה במהירות רבה מייצרת כמויות עצומות של מי שפכים (כ-3\2 מצריכת המים השנתית לאדם), המגיעות, במקרה הטוב, למכוני טיהור השפכים (מט"שים) כביוב גולמי. מט"שים הם לא הפתרון היחיד למיחזור מים, אך הם מהווים את הטכנולוגיה ההנדסית הקונוונציונלית הנפוצה ביותר בעולם המתועש, ומתפקדים כיחידות עצמאיות לטיהור ולמיחזור מים.
בתהליך טיהור השפכים מושם דגש רב באיכות המים, המאופיינת בעזרת המרכיבים (להלן מזהמים) הכימיים, הפיזיקליים והמיקרוביולוגיים המצויים בהם. מזהמים אלו מוסָרים ברובם במהלך שלבי הטיהור השונים במט"ש, כך שאיכות הקולחים המיוצרים היא ברמה מספקת לשימוש חוזר בסביבה, כגון: השקיית שדות חקלאיים ופארקים ציבוריים, החדרה מלאכותית למי תהום ושיקום נחלים. השאלה העיקרית הנשאלת בנוגע לאיכות הקולחים המיועדים להשקיה חקלאית (מזון) ולהחדרה למי תהום (מי שתייה), היא אם זוהו והוסרו כל המזהמים המצויים בקולחים, ובמיוחד אלו המסכנים את בריאות הציבור.
מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, בעיקר באירופה ובצפון אמריקה (Halling-Sørensen et al. 1998; Heberer 2002; Kolpin et al. 2002), הצליחו להוכיח את הימצאותם של מיקרו-מזהמים מ"דור חדש". מזהמים אלה הם שאריות של תרכובות תרופתיות ותוצרי פירוקן, שמקורן בשפכים ביתיים, חקלאיים ותעשייתיים (מקורותיהם העיקריים ודרך השתחררותם לסביבה מוצגים באיור 1 במאמר המצורף למטה). בהגיעם למט"ש, המזהמים מוסעים דרך המערך הרב-שלבי של המכון, ובסופו של תהליך הטיהור משתחררים לסביבה כמעט ללא שינוי כימי-פיזיקלי.

ד"ר דרור אבישר, ראש המעבדה להידרוכימיה, אוניברסיטת תל אביב

לקריאת המאמר המלא

2
קטגוריות מים
תגיות , , ,