ארכיון פוסטים מהקטגוריה 'מים' עמוד 3 מתוך 6

יוני
6

שרשרת סיבתית

מערכת

עד כה נבדקה השפעת תרופות, סמים, וחומרים כימיים וסינתטיים על בני אדם. עם הגישה הירוקה והתפיסה ההוליסטית שלפיה הכול קשור בכול, אנו מגלים את ההשפעות ההרסניות של מעשה ידינו על הסביבה ועל בעלי חיים. והפעם: מה הקשר בין גלולות למניעת הריון ודגים?

בכתב העת Environmental Science and Technology פורסם כי גלולות למניעת הריון, הזמינות לשימוש מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת, פוגעות בחיי הרבייה של הדגים. מסתבר שהשימוש בגלולות על ידי יותר מ-80 מיליון נשים ברחבי העולם פועל כתגובת שרשרת על חיי הדגה בעולם. מחקר בשוודיה מצא עקבות של הורמון levonorgestrel במי הקולחין בערים גדולות. רמות גבוהות של אותו הורמון, המצוי בגלולות למניעת הריון ובגלולות "הבוקר שאחרי", נמצא בדמם של הדגים באופן גבוה יותר מאשר בנשים שנטלו את הגלולה. ההורמון, המדכא ביוץ, פוגע בפוריות הדגים, וגורם לסיכון סביבתי.
עד כה היו מחקרים שמצאו עקבות תרופות והורמונים במי הברז והתמקדו בהשפעתם על בני אדם. כיום מגלים שההשפעה היא נרחבת יותר ומכילה גם בעלי חיים, אדמה, צמחים ואף דגה – שבסופו של דבר, מחזירים אותם אל גוף האדם בדרך זו או אחרת…

לכתבה המלאה: Blue Living Ideas

0
קטגוריות חי וצומח ו מים
תגיות , , ,
אפריל
7

טכנולוגיה חדשנית בישראל לשימור ולטיהור מים

גדי חגאי, קק"ל

כעשרות מיליוני ממ"ק של מי גשם אובדים בכל שנה בישראל כנגר עירוני בלתי מנוצל הזורם לים. מעתה ניתן לטהר מי גשם המכילים מזהמים, ולהחדיר אותם למי התהום. הגידו שלום לביופילטר

מתקן חלוץ ייחודי העושה שימוש בטכנולוגיית הביופילטר הותקן באחרונה בכפר סבא. באמצעות הטכנולוגיה החדשה ניתן לטהר מי גשם (מי נגר עירוני), המכילים מזהמים ולהחדיר אותם למי התהום. את הטכנולוגיה פיתח ירון זינגר, חוקר ישראלי מהפקולטה להנדסה אזרחית באוניברסיטת מונש באוסטרליה, והיא עוברת כיום התאמה לשימוש בתנאי הארץ בשיתוף ובמימון קק"ל.
הביופילטר היא טכנולוגיה ירוקה המתבססת על תהליכים ביולוגיים ופיזיקליים טבעיים. מי הנגר עוברים במדיום שמורכב מקרקע, חול ושכבות נוספות. במדיום הפילטר מתפתחים חיידקים אשר באים במגע עם המים ומסלקים מתוכם מזהמים כנוטרייניטים, מתכות כבדות ופתוגנים. המים שייאספו, יטוהרו ויוחדרו לאקוויפר אינם חשופים לאידוי, ובשל החדרתם לקרקע וזרימתם בה הם יועשרו במינרלים.
כעשרות מיליוני ממ"ק של מי גשם אובדים בכל שנה בישראל כנגר עירוני בלתי מנוצל הזורם לים. בד בבד הרחבת ערי החוף יוצרת רצועת שטח בלתי חדיר המונע חלחול למי התהום ולאקוויפר החוף. בשל היעדר שטחים שלתוכם יכולים המים לחלחל הנגר העירוני סוחף עמו חומרים רעילים ומזהמים הנשטפים לחופים, גורם נזקים עצומים לדגה ולים, ועלול להביא להפרת המאזן האקולוגי בים.
בישראל מהווים מי התהום משאב עיקרי למשק המים הלאומי. באזור מישור החוף נמצאים מי התהום בנסיגה מתמדת עקב גידול בצריכת מים, הנובע מגידול האוכלוסייה, ועקב מיעוט משקעים מתמשך. בשל ירידת המפלס המאזן ההידרולוגי מופר, ומי ים מצליחים לחדור לתוך אקוויפר החוף ולהמליחו באופן בלתי הפיך. אם פרויקט הביופילטר יצליח וייושם בקנה מידה גדול יהיה אפשר לצמצם נזקים אלו.
מערכת דומה לזו שהוקמה בכפר סבא נוסתה בהצלחה על ידי חברת המים של מלבורן, שאישרה יישומן של אלפי מערכות נוספות במדינת ויקטוריה.

המאמר התפרסם בגיליון 1 (ינואר 2010) של כתב העת אקולוגיה וסביבה

4
קטגוריות מים
תגיות , , , ,
מרץ
24

שינוי האקלים כבר הטביע את חותמו

גיל רילוב וחיים טרבס

כיצד משפיע שינוי האקלים הגלובלי על המערכות האקולוגיות הימיות? גיל רילוב וחיים טרבס מהמכון הלאומי לאוקיינוגרפיה, חקר ימים ואגמים לישראל, מציגים תמונת מצב עולמית והשלכות על הסביבה הימית בישראל

כיום מרב המדענים תמימי דעים כי שינוי האקלים הגלובלי הוא עובדה שאינה ניתנת לערעור. שינוי האקלים מתבטא גם בשינויים אוקיינוגרפיים, שלהם השלכות אקולוגיות מרחיקות לכת. מאמר זה סוקר את השינויים שנצפו בשנים האחרונות בחברות אקולוגיות ימיות עקב שינוי האקלים הגלובלי, ובוחן את התחזיות השונות על העתיד האקולוגי של הים. בסקירה מודגשים העלייה בטמפרטורה, בחומציות ובמפלס פני הים, ונידונות גם ההשלכות האפשריות של שינוי האקלים על האקולוגיה בימים הגובלים בישראל.
מחקרים ארוכי טווח מראים הסטה של גבולות התפוצה של מינים ימיים רבים לכיוון הקטבים עקב עלייה בטמפרטורות מי הים. במערב הים התיכון הביא אירוע של עלייה קיצונית בטמפרטורה לתמותה רחבת היקף של מינים רבים הקשורים לקרקעית. מבנה חברות החיות על חופים סלעיים ליד אזורי פליטת מים חמים של תחנות כוח שונה לגמרי ממבנה החברות באזורי ביקורת – עדות לשינויים הצפויים בהרכב החברות האקולוגיות עם העלייה בטמפרטורה. עלייה בחומציות הים, עקב עלייה בריכוזי הפחמן הדו-חמצני במים, גורמת לפגיעה ביצורים בוני שלד כדוגמת חלזונות וצדפות ולפגיעה בקצב השקעת השלד של אלמוגים.
מודלים חוזים התמוססות של שוניות אלמוגים שלמות אם יתממשו התחזיות השחורות בנוגע לריכוזי פחמן דו-חמצני בסוף המאה הנוכחית. עליית מי הים צפויה לפגוע בחברות האקולוגיות בעיקר באזור החוף. נתונים ראשוניים על הבדלים במגוון המינים בעומקים שונים באזור הכרית והתת-כרית הרדוד מצביעים על האפשרות שמגוון המינים ירד בצורה משמעותית על טבלאות הגידוד הסלעיות בחופי הים התיכון בישראל, עקב העלייה במפלס פני הים בעשורים הקרובים. יש צורך בניטור ארוך טווח כדי להיערך לשינויים אלו.

למאמר המלא

המאמר התפרסם בגיליון 1 (ינואר 2010) של כתב העת אקולוגיה וסביבה, כתב עת חדש למדע ולמדיניות הסביבה

2
קטגוריות התחממות גלובלית ו מים
תגיות , ,
מרץ
10

ישראל עוברת משחור לירוק – חלק שני

אביגיל הלר


טפטוף עילי, התנתקות מהצינור, הדברת עשבים, שימוש במתזים ובדיקת מערכת ההשקיה. דרכים נוספות לחיסכון במים בגינות הנוי שלנו, מאמר שני בסדרה

בחלק הקודם של המאמר הועלו דרכים שונות לחיסכון במים, ובהן תכנון מחודש של קבוצות הצומח בגן, שימוש בצמחים "חסכניים במים", עיבודי קרקע ושימוש בקומפוסט. כמו כן נדונה הסוגיה מהי תוספת ההשקיה המומלצת שתאפשר גן נאה ללא בזבוז במים, הוצגו דרכים שמאפשרות את חישוב מנת ההשקיה, ונדונו שיטות להתאמת כמות המים למשך זמן ההשקיה הדרוש במחשבים המשקים על פי זמן ובקוצבי מים.
להלן דרכים נוספות לחיסכון (או לבזבוז) המים.

צינור
כן, עדיין יש כאלה המשקים את צמחי הגן בצינור (בעיקר בגני חובבים). השקיה בדרך זו טובה להנאה ולהרפיה אך בזבזנית מאוד, מכיוון שהיא מקשה את השליטה בכמות המים. השקיה באמצעות צינור אינה מומלצת.

טפטוף עילי
בשיטה זו ההשקיה ממוקדת ומאפשרת מתן מנת מים בהתאם לגידול. יעילותה גבוהה (93%–95%) ואין בה פיזור מים על שטח נרחב כפי שקורה בהמטרה. כמו כן נדרשים בה לחצים נמוכים מאשר בהמטרה. השיטה אינה מושפעת מרוחות (כך שנמנע בזבוז מיותר) והיא מביאה לצמצום בכמות העשבייה, מכיוון שהשטח המושקה מוגבל.
עם זאת עלינו להיות מודעים לכך כי בשיטה זו ייתכנו סתימות, היא חשופה לוונדליזם (בגנים ציבוריים) ולפגיעה מבעלי חיים דוגמת נקרים או מכרסמים, וכן יש קושי באחזקה הצנרת מתחת לשיחיות.

טפטוף טמון
בשיטה זו מתן המים מתבצע מתחת לפני הקרקע אל בית השורשים, וכך מצטמצמת ההתאדות מפני הקרקע. שיטה זו מומלצת כשמשתמשים במי קולחים, שכן הקרקע משמשת כחסם נוסף בין המשתמשים בגן למים. היא מאפשרת הגנה מפני ונדליזם ובעלי חיים, ואינה מאפשרת הרטבה של אזורים בלתי רצויים (כגון שטחי מדרך). גם נביטת צמחי הבר מצומצמת מאוד. עם זאת, אחזקת המערכת בשיטה זו בעייתית יחסית, שכן יש קושי לפקח עליה ולבקר אותה. המערכת רגישה לסתימות ולחדירת שורשים. קשה לאתר את מיקום מערכת ההשקיה בעת תקלה או כשחופרים בגן, ויש סכנה גדולה יותר להמלחה, שכן יש קושי בשטיפה והדחת מלחים לעומק ביחס לטפטוף המונח על פני הקרקע. בהשקיה בטפטוף טמון במדשאות חייבים להחדיר פעם בשנה לצנרת חומר הנקרא טרפלן כדי למנוע את סתימת הצנרת. לדעת רוב המומחים השקיה כזו היא מורכבת ומחייבת מקצועיות רבה.

המטרה
יעילות ההשקיה בהמטרה פחותה מזו שבטפטוף (80%), וגם זאת רק בתנאי שאין רוח בזמן ההשקיה. ההמטרה מאפשרת שטיפת אבק מהצמחים ומלחים מפני הקרקע, וכן נותנת מענה באזורים מועדים לקרה. כמו כן, תקלות במערכת מובחנות ללא קושי. עם זאת, ייתכנו גלישה של השקיה גם לאזורים שאנו לא מעוניינים להשקות (אזורים מרוצפים) ויצירת נגר באזורים משופעים, וייתכן גם גידול בכמות העשבים. כשעובדים עם ממטירים בהצבות גדולות נדרשים לחצי עבודה גבוהים יחסית, ותיתכן פגיעה בשכבת הקרקע העליונה החשופה על ידי הטיפות (על ידי כך עשוי להיווצר קרום שימנע חלחול מים אל תוך הקרקע). לאור זאת המטרה מומלצת בעיקר בהשקיית מדשאות, אם כי אפשר לשלבה גם בשיחיות כדי לפתור בעיות מקומיות (דוגמת מערכת טפטוף שכוסתה בצמחייה צפופה ויש קושי לתחזק אותה). להמשך קריאת 'ישראל עוברת משחור לירוק – חלק שני'

3
קטגוריות מים
תגיות , ,
מרץ
3

עליית פני הים – השפעה אפשרית על מצרים

ד"ר איתן ישראלי

עלייה של מטר בודד בפני הים באזור מצרים כתוצאה מהתחממות כדור הארץ תאלץ כ-6 מיליון אזרחים מצרים להעתיק את מקום מגוריהם, ועוד לא דיברנו על הפגיעה הישירה בחקלאות ובתל"ג. האם יש פתרון לכך?

כתוצאה מהתחממות כדור הארץ (התחממות האוקיינוסים והתפשטותם, הפשרת הקרחונים) מפלס פני הים עולה, ובשנים האחרונות טיפסו התחזיות מעלה מעלה. הערכות מוקדמות לעליית פני הים בכמטר עד 2010 עודכנו להערכות של כמטר עד שלושה מ', עם אפשרות קיצונית יותר של עליית גובה פני הים בחמישה מ' במהלך המאה ה-21. נתונים אלו הביאו את הבנק העולמי לפרסם ב-2007 מחקר מקיף על ההשלכות הצפויות לכך ב-84 מדינות מתפתחות ובשישה מדדים, הנוגעים לאוכלוסייה שתיאלץ להעתיק את מגוריה, לפגיעה בתל"ג בכלל ובחקלאות בפרט ולהיבטים נוספים.
עניין מיוחד ראוי שנמצא בשכנתנו מצרים, שהולכת להיות אחת הסובלות העיקריות. כבר בעלייה של מטר בודד יצטרכו כשישה מיליוני אזרחים מצרים להעתיק את מגוריהם, והמדינה תסבול מפגיעה ישירה בחקלאות ובתל"ג בהיקף של 13% ו-6% בהתאמה. יש חשש כבד לפגיעה במי התהום ובתוצרת החקלאית, וצפי לפגיעה בשליש מהדגה עקב שחיקת רצועת החול המגנה על לגונות המים המתוקים (תהליך שהואץ גם עקב הקמת סכר אסואן).
אז מה עושה מצרים בעניין? פרויקט של 300 מיליון דולר להקמת חומת בטון להגנה על עיר הנמל אלכסנדריה (עליית מפלס מי הים במטר בודד ואף פחות מכך תאיים על שטחים רבים בעיר עד כדי הפיכתה לאי), ומחקרים שונים שיש לקוות שיובילו לתקציבים ולמעשים.
בפועל, לצד עוד ועוד מחקרים בינלאומיים המתריעים על האיום, נראה כי הוויכוח הפנימי במצרים על עוצמת הבעיה טרם הוכרע, ולפי הדו"ח השנתי של המשרד המצרי להגנת הסביבה לשנת 2008 ניכר שהם מכירים בבעיית ההתחממות ובסכנות השונות (מעבר לעלייה בפני הים יש לצפות לירידה ניכרת בזרימת הנילוס, לפגיעה ביבולים ולצרות נוספות), אך לא הושם הדגש הראוי בעוצמת המענה הנדרשת. ולראיה, הפרק על שינויי האקלים נמצא בין הפרק על מטרד הרעש לבין הפרק על החור באוזון. מצרים פועלת גם להקטנת פליטות הפחמן, והציבה יעד של מעבר לצריכת 20% מהאנרגיה ממקורות אנרגיות מתחדשות (בעיקר מבוססות רוח) עד 2020, אבל לנוכח הבעיות זהו עיסוק בטפל, ועליהם להתמקד בהסתגלות.
האם יש פתרון? מהנדס מצרי מציע סכמה בת שלושה מרכיבים – הגבהת חופים, חומה תת-קרקעית למניעת המלחת מי תהום, וסכרים להגנה על ערים מפני הצפות. להערכתו מדובר בסכום צנוע של 7.5 מיליארד דולר לפרויקט של עד עשר שנים שיגן על המרחבים המרכזיים. מובן שנותרת השאלה מי יממן – זה שסובל או זה שגרם לבעיה…
ההשלכות האפשריות רבות. מעבר למשמעויות הפנים-ארציות, יש החוששים ממאבק צבאי על מי הנילוס. נכון להיום, על פי הסכם בין מצרים לבריטניה מ-1929, מצרים זכאית ל-55 מיליארד קוב לשנה ממי הנילוס, אבל ההסכם אינו מקובל על מדינות רבות באגן הנילוס. כבר היום מצרים סובלת ממצוקת מים, והגידול באוכלוסייה, יחד עם צמצום המקורות, יחמיר את המצב מאוד.

איתן ישראלי הוא ד"ר לחקר ביצועים ובעל הבלוג "קוד ירוק – E's Blog"

7
קטגוריות התחממות גלובלית ו מים
תגיות , , ,
ינואר
24

ההשפעות על משאבי המים של ישראל

אהובה בר לב


עולם חדש ומסקרן נגלה לעיניהם של משתתפי הסימפוזיון הדו-לאומי בנושא המים, רובם מדענים קנדים שהגיעו לישראל לחלוק עם עמיתיהם הישראלים בקק"ל ידע וניסיון מקצועי מצטבר. רק בהמשך הם שמעו את התחזיות העגומות

משתתפי הסימפוזיון הדו-לאומי בנושא המים, רובם אזרחי קנדה שזה להם הביקור הראשון בישראל, צפו אל מדבר יהודה מחלונות האוטובוס שהסיע אותם לעבר ים המלח לביקור מיוחד בשמורת עינות-צוקים (עין פשחה). הבעת הפליאה על פניהם לנוכח נווה המדבר המוקף סביב באדמת מלחה לא הותירה מקום לספק: שמורת עינות צוקים היא עבורם הדבר הקרוב ביותר לפלא טבע.
אלא שהביקור הזה, שכל משתתפיו מדענים שעיסוקם בהיבטים השונים של שימוש במים, שימור מים ושיקום אגני מים שניזוקו, אינו ביקור תיירותי מובהק. קבוצת המדענים הקנדים ממחוז אלברטה עשתה את הדרך הארוכה לישראל כדי לפגוש כאן עמיתים ישראלים ולחלוק אתם מניסיונם המקצועי, במסגרת שיתוף הפעולה בין ממשלת אלברטה לקרן קימת לישראל. וכאן, על קו סבך הקנה המסתיים לפתע במישור בוצי, ואשר משתרע כיום במקום שהיה עד אמצע שנות ה-80 חופו של ים המלח, הם ראו בעיניהם את תוצאות הקדמה והפיתוח במזרח התיכון, ובמיוחד את תוצאות השימוש המוגבר במים מחד, והירידה בכמות הגשמים השנתית בשנים האחרונות מאידך.
תחילה היה זה זמן ההתפעלות מסבך הצמחייה הייחודית, מפלגי המים והברכות השורצות דגי אמנון, מהציפורים, ובעיקר מהסבריו של הגאולוג והביולוג אלי רז, המקונן על העתיד העגום הצפוי לשמורה: "אם לא תהיה התגייסות של המדינה לעצירת התדרדרות מצב השמורה, בשל הנסיגה העצומה של ים המלח ותופעת 'בריחת' המים המתוקים דרך שכבות הקרקע שלחץ מי ים המלח הוסר מהן, צפויה רוב הצמחייה כאן להתייבש. התוצאה תהיה הכחדה של מינים נדירים של בעלי חיים שהתפתחו כאן במנותק מן הסביבה הימית הקדמונית, שאתה הגיעו לכאן אבותיהם".

לידיעה המלאה ולצילומים מהביקור הקליקו כאן

1
קטגוריות חי וצומח ו מים
תגיות , , ,