מה שהחל כשריפה הגדולה ביותר בתולדות הכרמל, הפך לאסון לאומי עם היוודע הבשורה הקשה על מותם של כ-40 מחלצים שנלכדו באוטובוס שהיה בדרכו למקום.
עד כה כילתה השריפה למעלה מ-50,000 דונם של יער נטוע וחורש טבעי והיא ממשיכה להתפשט בגלל תנאי מזג האוויר.
השריפה פרצה בכרמל, בין עוספייה לבית אורן. בשל הרוחות המזרחיות הגיעה השריפה לממדי ענק, דבר שהקשה על הכבאים הרבים שהוזעקו למקום להתגבר על האש.
למקום הוזעקו מאות עובדי קק"ל מכל הארץ שמסייעים לאנשי כוחות הכיבוי וההצלה הנמצאים בשטח. לטובת כיבוי השריפות נעזרים אף במטוסי כיבוי, גם כאלו המגיעים ממדינות שכנות.
לצד הנזקים הכבדים בנפש, בקק"ל מעריכים כי הנזק הכלכלי כתוצאה מהשריפה הקשה יהיה עשרות מיליוני שקלים.
אפי שטנצלר, יו"ר קקל: "זהו האסון האקולוגי הגדול ביותר שהיה בישראל". בניסיון למזער במעט את הנזקים העצומים של השריפה, ט"ו בשבט יצויין השנה במשך שבוע שבע שלם, במהלכו יתפרסו הנטיעות. את הכתבה המלאה אפשר לקרוא כאן.
פעם בשנה מגיע הזמן שבו יש לעבור מדיבורים למעשים, להפשיל שרוולים ולהתגייס יחד למען ניקיון ואיכות הסביבה. ובמילים אחרות, יום הניקיון הבינלאומי יתקיים גם השנה בישראל, בחסות קק"ל, ב-9 בנובמבר 2010. בואו להרגיש את היחד ולתרום את המעט שאנו יכולים לכדור הארץ
זה יקרה בו זמנית בעשרות מדינות ברחבי העולם: כ-35 מיליון אנשים ישתתפו בפעילות סביבתית לטיפוח ולניקיון סביבתם הקרובה. גם בישראל נציין את יום הניקיון הבינלאומי. זה יקרה בפעם העשירית בארץ, ויתקיים ב-9 בנובמבר 2010, בחסות קק"ל.
עם היד על הלב: כמה פעמים בשנים האחרונות התלוננתם על ניקיון הסביבה? כן, נכון שיש מי שאמור לדאוג לכך באופן שוטף. אולם אם אנחנו, האזרחים הפשוטים, לא נדאג בפועל לניקיון, להעלאת המודעות ולחינוך ילדינו לכך, הסביבה לא תישאר נקייה. לכן זה הזמן להפשיל שרוולים ולהוכיח בעיקר לעצמנו שבכל הנוגע לדאגה לסביבה ולניקיונה, אנו טובים לא רק בדיבורים אלא בעיקר במעשים.
קק"ל, הארגון הירוק הגדול בישראל, הפועל זה 109 שנים, אחראית על כמיליון דונם של שטחי יער ועל מיליוני דונם של שטחים פתוחים. עד היום נטעה קק"ל כ-240 מיליוני עצים בישראל, ולמעשה סייעה באופן מובהק בהפרחת השממה. לפני כמה שנים הוחלט בקרן לפתוח את היערות לציבור – מהלך מבורך שהביא לעלייה דרמטית במספר המבקרים ביערות, אם כי גם לעליית כמות האשפה שהמבקרים מותירים אחריהם. יותר מ-200 מיליון שקלים השקיעה קק"ל בעשר השנים האחרונות בניקיון היערות והשטחים הפתוחים, ובהמשך התקבלה מסקנה בלתי נמנעת: על מנת לשמור על ניקיון היערות והשטחים הפתוחים בדרך היעילה ביותר, יש ליצור שינוי בדפוסי ההתנהגות של הציבור ולעודד את תרבות הניקיון.
וכך, לפני עשר שנים חברה קק"ל לארגון הבינלאומי Clean Up The World (הפועל בחסות התוכנית הסביבתית של האו"ם, UNEP), וייבאה את יום הניקיון הבינלאומי שנוסד כבר ב-1993 באוסטרליה. מאז היווסדו אימצו את יום הניקיון קבוצות וארגונים רבים מכ-120 מדינות בעולם, ומדי שנה מנקים למעלה מ-35 מיליון איש את סביבתם הקרובה, בו זמנית. מעבר לתרומה הפיזית לסביבה, יום הניקיון הבינלאומי מחזק את המודעות לנושא שמירת הניקיון וטיפוח הסביבה, ואף תורם לתחושת ה'יחד' של המשתתפים, הנרתמים כולם לניקיון הסביבה, בשותפות עם מאות מיליוני אנשים בעלי מודעות דומה ברחבי העולם.
אם הדברים הללו העירו בכם חשק לסייע בשמירה על הסביבה ולתרום למאמץ הניקיון, כל אחד ואחד מכם יכול להיות שותף. התקשרו למוקד "קו ליער" של קק"ל (1-800-350-550) או למשרדי קק"ל במרחבים השונים (מרחב צפון 04-8470322/7, מרחב מרכז 02-9905641, מרחב דרום 08-9986197), בררו פרטים נוספים והתנדבו למען הסביבה, למען הדורות הבאים, ובעיקר למענכם ולמען כולנו. נתראה!
החיים האורבניים לוחצים? הדירות קטנות והפיח רב? מה אם היינו אומרים לכם שאתם יכולים לשכור חלקת גן עדן קטנה, לזרוע, להשקות, לטפל ולקצור בה ירקות אורגניים?
מסתבר שיש אנשים שחקלאות-עירונית היא התרפיה שלהם. בשקט-בשקט חומקים זוגות ומשפחות בסופי שבוע מהעיר אל הכפר, ולא לשם פיקניק בטבע כי אם לעבוד את הטבע. אמנם השכרת ערוגות היא לא דבר חדש, אבל התחום תופס תאוצה בשנים האחרונות ואנשים שמחים לצאת מהשגרה העירונית ומחיי היומיום הלוחצים ולהתחכך בעבודת אדמה מספקת.
ישנן ערוגות לאדם או לזוג וישנם שטחים לקבוצות המעוניינות בקשר עם האדמה לצד אינטראקציה חברתית. מלבד הערך הנפשי, האיכרים החדשים זוכים בתוצרת שהם מגדלים ללא כימיקלים, כשבמהלך הגינון הם מקבלים הדרכה כל הדרך לסלט…
בניגוד ל"פארמוויל", ערוגות וירטואליות בפייסבוק שאפשר לגדל בהן פירות וירקות בן לילה – כאן, בין רגבי האדמה, התהליך מפרך יותר, איטי יותר, אבל כמו שכבר ניחשתם – גם מספק יותר…
אחד האתרים הוותיקים והראשונים בארץ הוא ה"בוסתנוף" בסטף בירושלים, שאותו מפעילה קק"ל למעלה מ-26 שנה! מדובר בפרויקט השכרת ערוגות שמאפשר לאנשים ללמוד על חקלאות קדומה דרך הפרקטיקה. על המקום והטרנד – הקליקו כאן
שרפות ענק השתוללו ברחבי הארץ במהלך השבוע שעבר. אלפי דונם יער וחורש טבעי, כולל מאות אלפי עצים, עלו באש. סכום ההשקעה של קק"ל במלחמה בשרפות: יותר מ-20 מיליון שקל בשנה
בשבוע שעבר חזרה מכת השרפות והכתה ביערות ישראל. עשרות עובדי קק"ל נאבקו בעשרות מוקדי שרפות בכל רחבי הארץ, שלא היו כמותן מאז מלחמת לבנון השנייה. השרפה הגדולה ביותר התחוללה באזור בית שמש, שם גם צה"ל השתתף בפעולות הכיבוי וסגר את האזור. השרפות כילו למעלה מ-3,000 דונם, ובהם כ-300,000 עצים.
שתי שרפות ענק שהחלו במושב תירוש ליד בית שמש ובחבל לכיש "התאחדו" לשרפה אחת גדולה. לאזור הגיעו כמאה עובדי קק"ל, שבע כבאיות קק"ל ומטוסי כיבוי, וניסו להשתלט על השרפה. יערני קק"ל וכוחות הכיבוי נלחמו להשתלט על האש ונשארו במקום במשך כל הלילה. השרפות הובילו לפינוי תושבים שהאש הגיעה עד לחצרות בתיהם, ולסגירת כבישים לכמה שעות. שלושה כבאים אף נפגעו משאיפת עשן ופונו לקבלת טיפול רפואי.
במשטרה ובשירות הכבאות חושדים כי שרפת הענק שפרצה באזור בית שמש, הגדולה מבין השרפות, נגרמה בשל הצתה. זאת מאחר שהשרפה פרצה בו בזמן בכמה מוקדים שונים. תנאי השרב ששררו ברחבי הארץ הגבירו את התפשטות השרפות.
כדי להילחם בשרפות, קק"ל מחזיקה מערך כיבוי הכולל מגדלי תצפית, כבאיות, מערכות קשר וקבוצות כוננות. בין הכבאיות גם רכבי כיבוי חדישים בעלי יכולת עבירות בתנאי שטח קשים ובדרכי יער, שנרכשו בסיוע תרומות מידידי קק"ל ברחבי העולם.
קק"ל משקיעה מדי שנה במלחמה בשרפות היער והשטחים הפתוחים יותר מ-20 מיליון שקל. ההשקעה כוללת הפעלה והחזקה של מערך כיבוי שרפות המכיל 22 כבאיות המותאמות לכיבוי שרפות יער, עשרות כבאים בתורנות סביב השעון, כ-30 מגדלי תצפית ייחודיים רק לקק"ל, שממוקמים בכל היערות בארץ ומאוישים בתצפיתנים 24 שעות ביממה, מערך חיזוי והפצת תחזית סכנת שרפות יער, שותפות בקרן לכיבוי אש מהאוויר, ניהול תחקירי שרפה ויישום לקחים.
על ההשלכות של השרפות קראו במאמרו של יעקב שקולניק
לתמיכה בקק"ל במאבקה על שמירת נופי ארצנו ולנטיעת עצים הקליקו כאן
יערן קק"ל לשעבר יוסף קרני מציע להוביל מהלך של נטיעת עצים והפיכת השטחים הנטושים ליער משקי מועיל
במפעל הייעור של קק"ל ניסו בעבר כמה פעמים לטעת יער משקי לצורכי תפוקת עץ. אני זוכר שטחים שניטעו ברמת הגולן, בעמק יזרעאל ובעמק חרוד, מקומות בעלי מי תהום מלוחים שלא התאימו לגידולי חקלאות אינטנסיוויים. ניטעו גם חורשות של עצים צופניים לייצור דבש, אך בהיקף נמוך.
כיום במשבצות הקרקע של קיבוצים ומושבים רבים ישנם עשרות אלפי דונמים לא מעובדים. מצב כלכלי קשה, מחירי תשומות גבוהים, חוסר רווחיות ומחסור חריף במים – כל אלה גרמו להפסקת עיבוד של שטחי משבצת. השטחים הלא מעובדים או הננטשים מתכסים תוך זמן לא ארוך בעשבייה לא רצויה, שגורמת לשרפות ולעתים מעבירה אותן הלאה. אבל חמור יותר, מניסיוננו אנו יודעים שאין ואקום: שטח לא מעובד משמש בתחילה לרעייה מזדמנת, ואחר כך לשימוש לא חוקי של הקרקע. בקיצור, השטח עובר לידיהם של גורמים זרים.
התשובה הטובה ביותר לכך, לעניות דעתי, היא נטיעת עצים ביער משקי. קק"ל צריכה להוביל מהלך כזה יחד עם משרד החקלאות והמינהל. הרי לשטח נטוע יש בעל בית.
אמנם ההכנסה מתפוקת עץ היא נמוכה, אבל עדיפה מאי-שימוש בקרקע ומסכנת השתלטות של גורמים זרים. על קק"ל לעזור לחקלאים ולעודד אותם על ידי אספקת שתילים ועזרה ראשונית בעיבוד. צריך לבחור מיני עצים שאינם צורכים הרבה מים, ושקצב הגידול שלהם מהיר – כלומר תוספת גידול שנתית גבוהה.
בתוכנית המתאר הארצית ליער, תמא 22, לא נשארו הרבה שטחים לנטיעה. נטיעות של יער משקי יתנו תנופה רצינית להמשך הנטיעות ולהוספה של חורשות עצים ברחבי הארץ.
קיים גם הגורם החשוב של איכות סביבה, שמירה על טבע, אקלום של ציפורים ובעלי חיים אחרים באותם שטחים, תרומה לאיכות המים והאוויר, תוספת שטחים לטיולים בחיק הטבע והוספת כתמים ירוקים. נטיעה של יער משקי תעזור לשמור ולטפח את הקרקעות ואף תיתן תוספת הכנסה צנועה לחקלאים.
לאשפה תפקיד מרכזי בפגיעה בחזות השטחים הפתוחים. פרויקט "קומפוסט הכרם" מבקש להפוך את יצרן הבעיה, האזרח, לשותף בפתרון. עמיעד לפידות מציג דרכים לקידום הקיימות
קיימות היא היכולת שלנו להתקיים כיום מבלי לפגוע באפשרות הדורות הבאים להתקיים. בתור סיסמה קיימות היא ברורה מאוד, אבל איך הופכים אותה מחזון למעשה?
כותב שורות אלו סימן לעצמו את ייעודו בחיים בבניית מודל של חיים מקיימים (מלשון קיימות). אני עושה זאת באמצעות פיתוח מודל של חקלאות אקולוגית בת-קיימא ופיתוח מודל "קומפוסט הכרם": מודל של מיחזור החומר האורגני של יישוב, תוך הפרדת האשפה במקור על ידי התושבים והפיכתה לקומפוסט בתחומי היישוב. את ביתי בניתי כמודל לבית אקולוגי המיישם את כל עקרונות השמירה על הסביבה. כמו כן, יחד עם שותפים נוספים אני מפתח מודלים לחינוך וליצירת שינוי במודעות הסביבתית, זאת באמצעות "כרם שפ"ע – המרכז לתובנה אקולוגית".
חקלאות אקולוגית ובת-קיימא
שטחי החקלאות מהווים כ-20% משטחה של מדינת ישראל. מכאן שפוטנציאל שטחים אלו כמשאב של שטחים פתוחים, וכן כאזורים שישפרו את איכות החיים והסביבה, הוא עצום. עם זאת, כיום השטחים החקלאיים מהווים גורם מזהם ראשון במעלה למי התהום, וכן גורמים לזיהומים נכבדים באוויר, כמו גם לפיזור של כמויות גדולות של כימיקלים שונים ואשפה. בעיה נוספת היא נטישת החקלאות: יותר ויותר חקלאים עוזבים את התחום, כי מהחקלאות כבר אי אפשר להתפרנס. כך הגענו למצב שבו כמיליון דונם של שטחים חקלאיים עומדים ריקים ונטושים.שטחים אלו מהווים מקור מזמין למשליכי אשפה, להשתלטות על קרקעות ולהקמת מבנים לא חוקיים הפוגעים בחזות הנופית ובסביבה.
מה אם כן אפשר לעשות? כיצד אפשר ליצור חקלאות שתשמור על צביון השטחים הפתוחים? כיצד אפשר ליצור חקלאות שתחזק את שירותי החינם של הטבע? איך אפשר ליצור חקלאות שתפרנס יפה את החקלאי, ותאפשר לציבור הרחב ליהנות ממרחבים פתוחים נוספים? להמשך קריאת 'דרכים לקידום הקיימות'
זכרו: מטענים של מוצרים חשמליים קטנים (סלולרי, מכונת גילוח, מקדחה וכו') המחוברים לחשמל, צורכים מעט חשמל גם כשאינם עובדים, ובאופן מצטבר מדובר בלא מעט חשמל. אם אין בהם צורך, נתקו אותם (היום יש תקעים עם מתג מיוחד לשם כך) או הוציאו אותם מהתקע. לא חבל על הכסף ובזבוז האנרגיה?
* קבלת החשבונות בדואר משמעותה כריתת עצים לנייר ודלק לשינוע הנייר והמכתבים. למה לא לקבל את החשבונות ישירות למייל? חברות רבות היום מאפשרות קבלת חשבונות במייל. את החשבונות אפשר להדפיס במידת הצורך, והם אף קבילים מבחינת מס הכנסה. קליק אחד ותרמתם את שלכם לסביבה.
