דצמבר
13

יער קהילתי בנוסח ארכאולוגי

פרויקט היער הקהילתי של קק"ל ממשיך לכבוש יערות במדינת ישראל, והפעם הוא מתרחב גם ליער ביריה שבחצור הגלילית. הטוויסט: פיתוח אתר ארכאולוגי הכולל מערות מסתור ובורות מים עתיקים, ואשר צפוי להוות נקודת משיכה תיירותית באזור הגליל

לפני שנים אחדות, כשהחלה קק"ל לטפח יערות קהילתיים בסמוך לערים ויישובים בישראל, רבים צפו שהיוזמה תצליח, אך נראה שממדי הצלחת הפרויקט הפתיעו גם את יוזמיו. מאז תחילת הפרויקט מוצפים משרדי קרן קימת לישראל בפניות מרשויות שונות המעוניינות להיות שותפות בתהליך, ולסייע בטיפוח יערות קהילתיים בתחומי שיפוטן. אכן הפרויקט מתרחב עוד ועוד, כשבשבוע שעבר נחנך יער קהילתי-ארכאולוגי מעניין במיוחד בחצור הגלילית, בדרך הנוף העולה ליער ביריה. באירוע נכחו ראש מועצת חצור שמעון סויסה, מנהל אזור גליל עליון ורמת הגולן בקק"ל אבירם צוק, אנשי רשות העתיקות, פעילי היער הקהילתי בחצור, אנשי אגף החינוך והתקשורת בקק"ל וגורמים נוספים. יחד יצאו כולם לשטח, סימנו את שבילי היער ואף סייעו מעט בגיזום העצים.

"היער הקהילתי הוא פרויקט שנועד לחבר את הקהילה שגרה בסמוך ליער עם היער שבשכנותם", מספר אבירם צוק מקק"ל, מיוזמי וממקימי היער הקהילתי החדש. "בכל מקום הפרויקט לובש פנים אחרות, וכולל פיתוח, פעילויות, שבילים להולכי הרגל או לרוכבי האופניים, וכן הלאה. המגמה היא לרתום את הקהילה והציבור שגר בסמוך, כך שייקח אחריות על היער, גם מבחינת הפעילות והאחזקה השוטפת. הרעיון, בין השאר, הוא להגביר את מודעות הציבור לנכס שנמצא ליד מקום מגוריהם, ולאפשר להם להשתמש בו ולהרגיש הזדהות גדולה יותר עם היער הסמוך לביתם".

בדרך כלל כשיוזמים יער קהילתי מדובר ביוזמה של גורם מהרשות המקומית או של קבוצת תושבים. במקרה של חצור הגלילית היה מעורב אלמנט נוסף, והוא הגורם הארכאולוגי. ביער ביריה ישנם לא מעט שרידי מבנים עתיקים, בורות מים, מערות מסתור, מערות קבורה, שרידי גתות ואף שרידי בית כנסת עתיק. חלק מהמערות הן מבנים מדהימים הכוללים כמה מפלסים עם מחילות וחיבור לבורות מים. הארכאולוגים מעריכים את שרידי המקום כבני 2,000 שנה.

"במקרה של חצור הוחלט לכוון את הפרויקט של הייעור הקהילתי לפיתוח של אתר ארכאולוגי רציני, ממש על שפת יער ביריה הגובל עם העיר", מספר צוק. "הרעיון היה להתחבר לרשות העתיקות, מכיוון שמדובר באתר ארכאולוגי. במקביל פעלנו לכך שהקהילה תהיה שותפה גם בתכנון ופיתוח האתר שנמצא ממש קרוב ליישוב עצמו. היער הקהילתי אמור לשרת את תושבי חצור, ובד בבד להגדיל את מספר המבקרים שיגיעו לאזור".

על מנת להניע את הפרויקט יצרו בקק"ל קשר עם רשות העתיקות, וכן הקימו קבוצת פעילים מתוך חצור, המונה כ-20 אנשים. בהמשך נערכו בשנתיים האחרונות פעילויות רבות, סדנאות בנושאי יער וארכאולוגיה, יציאה לשטח, דיונים כיצד לפתח את היער ואת האתר ועוד. במקביל לכך החלה רשות העתיקות בתהליך תכנון פיזי של פיתוח האתר. העמותה החברתית-חינוכית לבני נוער אחריי נכנסה אף היא לתמונה, וכך גם בתי ספר ומדרשה מקומית אשר משתתפים כיום בפעילות.

"החלטנו לקחת חלק קטן מתוך האתר הענק הזה, ולהתחיל לעבוד בשלבים על פיתוחו", מסכם צוק. "קבוצת הפעילים התכנסה יחד עם אנשי קק"ל, רשות העתיקות, אגפי התקשורת והחינוך בקק"ל, ראש המועצה, נציגי המתנ"ס ועוד, והתחלנו בסימון של קטע שביל באזור שאנו מעוניינים לפתח. זה יהיה הבסיס לשביל הליכה שיעבור בכמה אתרים ביער. בסופו של דבר, אני מצפה שהיער הקהילתי יהיה אתר ארכאולוגי מפותח ונגיש לציבור, ושהוא ימשוך אליו מבקרים רבים מכל רחבי הארץ. מבחינתי בעוד כמה שנים יהיה זה אחד האתרים מושכי הקהל המשמעותיים ביותר בגליל העליון".

צילומים: אתי אזולאי

1
קטגוריות איכות הסביבה ו ייעור
תגיות , , ,
דצמבר
7

שנה לאסון בכרמל: מתגייסים למען הטבע

שנה עברה מאז השריפה בכרמל. מה קרה מאז ומה עתיד להשתנות בקרוב? לפניכם סקירה מקפת עם הרבה יותר מקורטוב של אופטימיות ותקווה

השריפה בכרמל, שפרצה בדצמבר 2010, כילתה כ-35 אלף דונם של יער וחורש טבעי, גבתה את חייהם של 44 אנשים ופגעה ביישובים ובבתי מגורים. בשל הנזק הרב, הוכרזה השריפה כאסון לאומי. מאז פרוץ השריפה הגדולה ולאורך כל השנה שחלפה מאז האסון, קק"ל, בסיוע ידידיה ברחבי העולם, מסייעת לטבע לשקם את עצמו, יוצרת הגנות מפני שריפות חדשות, וממשיכה לטפח את היער.

בזמן השריפה, בעוד השתוללה סופת אש בין עצי היער, נאבקו יערני קק"ל בלהבות, לצד שירותי הכיבוי הישראליים וכוחות הסיוע שהגיעו מכל העולם. יערני קק"ל נלחמו על כל עץ, לעתים ממש תוך סיכון חייהם. אותם יערנים עובדים היום ברחבי היער לשיקום העצים ששרדו, למניעת שריפות עתידיות וליצירת אתרי בילוי ותיירות לרווחת תושבי האזור, המטיילים והתיירים הרבים שפוקדים את היער היפה.

משקמים ויוצרים אזורי חיץ

ועדת מומחים, ובהם פקידי ממשלה, ארגוני טבע, אנשי אקדמיה ונציגי קק"ל, הוקמה במטרה להפעיל בכרמל תוכנית שיקום לאומית. במקביל לפעילות האדם, הטבע כבר החל לשקם את עצמו במלוא המרץ.

מיכאל ויינברגר, מנהל אזור גליל מערבי וכרמל בקק"ל, מסביר שפעילות השיקום היערני מתמקדת בכריתת עצים שרופים ופינוים מהיער, שיפוץ טרסות, נטיעות חדשות באזור הטרסות ויצירת אזורי חיץ למניעת התפשטות השריפה הבאה.

כריתה נרחבת תתבצע בכל האזורים שעלו באש. "חלק מהעצים התגברו והחלימו, אבל אלה מהם שאחרי שנה עדיין לא מראים סימני חיים, צריך לכרות אותם ולפנותם מהיער", אומר ויינברגר. היות שמדובר בשטח עצום, בלתי נגיש בחלקו, עבודות הכריתה והפינוי צפויות להימשך כמה שנים.

במקביל, החלה קק"ל ביצירת אזורי חיץ סביב יישובי האזור ובתוך היערות – תהליך ממושך ויקר, שכרוך בעבודה רבה ומורכבת. הנוהל כיום הוא שלא כורתים את כל העצים באזורי החיץ, אלא יוצרים מה שמכונה Shaded Fuel Breaks. הטכניקה היערנית הזאת מבוססת על הסרת הצמחייה הסבוכה והעצים הנפולים, שעלולים לתפוס להבות בקלות, והשארת העצים הבוגרים, העמידים יותר בפני האש.

גורם מרכזי בשיקום היער הוא הטבע עצמו. פרחי החורף כבר החלו לפרוח ביער השרוף, והצמחייה העשבונית מתחילה לצבוע אותו בירוק. הפגיעה בשכבת האדמה ובמאגר הזרעים כתוצאה מהחום הגבוה של השריפה אמנם מקשה על העשבים והפרחים, אבל לחיים יש את הכוח שלהם, והטבע מתעורר לחיים גם באזורים השרופים.

מובן שתהליך התחדשות העצים ממושך הרבה יותר. העצים רחבי העלים, כגון אלון, אלה וכליל החורש, צומחים מחדש מהשורש, שבדרך כלל לא נפגע מהאש. מכל שורש עשויים לצמוח כמה גזעים, ועולה צורך לגזום ולטפל בעצים האלה. העצים המחטניים, כגון אורנים, מתחדשים מתוך זרעי העצים השרופים, שנפלטו מתוך האצטרובלים. תהליך זה, שכבר החל להתרחש, מניב יער צפוף ובלתי מבוקר. גם כאן נדרשת התערבות של היערנים לדילול העצים ולהבטחת התפתחות יער בריא ומגוון.

"השאיפה היא להתערב כמה שפחות בתוכנית השיקום של הטבע, אבל להגיש לטבע עזרה איפה שצריך", אמר יערן קק"ל בכרמל מיכה סילקו. "עכשיו, כשאני כבר רואה את השינויים בשטח, אין לי ספק שנצליח לשקם את הכרמל".

מתנדבים ומשפצים

תרומה מרכזית לפעילות השיקום ביערות הכרמל ולמניעת שריפות עתידיות הייתה לאלפים רבים של מתנדבים מכל שכבות האוכלוסייה, שהגיעו לכרמל מאז האסון כדי לסייע ליערני קק"ל. כ-18 אלף איש השתתפו בפעילות ההתנדבותית בכרמל בשנה האחרונה – תלמידים, משפחות, חיילים, נציגי ארגונים ציבוריים ופרטיים, משלחות מחו"ל ואף יערנים ואנשי מקצוע שבאו להתנדב ולתרום מניסיונם. חישוב שנערך העלה שהמתנדבים הרבים השקיעו בשנה החולפת בשיקום הכרמל יותר מ-13 אלף ימי עבודה.

פעילות המתנדבים מתמקדת בדילול וגיזום העצים והצמחייה. השאיפה היא להוריד שליש מכמות החומר האורגני ביער, כדי להקטין את הסיכון לשריפה ועל מנת לעכב את התפשטות הלהבות, במקרה שבכל זאת פורצת דליקה – כפי שמסביר יערן קק"ל בכרמל יעקב ארק. גיזום השליש התחתון של העץ מקטין את האפשרות של הלהבות להגיע לצמרת, וכך להתפשט במהירות.

מיד כששמעו על האסון, התגייסו ידידי קק"ל בכל העולם לטובת המאמץ לשקם את הכרמל. עד כה נרכשו שבע כבאיות חדשות, בתרומת ידידי קק"ל בארה"ב, הולנד, גרמניה, שווייץ וצרפת. אזורי חיץ בשטח כולל של 200 דונם נפתחים בימים אלה במקומות שונים ביער בסיוע התרומות הללו.

נוסף על כך, קק"ל עוסקת בשיפוץ דרכי גישה ליישובים. בעת שריפה, הנגישות ממלאת תפקיד מרכזי – מתן אפשרות לרכבי הכיבוי להגיע במהירות, ובמקרה הצורך אף לפנות את התושבים מפני הסכנה. בעת השריפה בכרמל, למשל, כ-17 אלף איש פונו מבתיהם.

3
קטגוריות ייעור
תגיות ,
נובמבר
29

שילוב תכנים סביבתיים במחאה החברתית


"אילו הייתי צריך לחשוב על הדבר שיחבר את המאבק לצדק חברתי עם המאבק לצדק סביבתי, הייתי מנסח זאת במילה אחת: אופניים". ראיון עם רגב קונטס, מיוזמי המחאה החברתית

קיץ סוער עבר על החברה הישראלית ב-2011. מחאה כלכלית וחברתית נרחבת הוציאה את הציבור "האדיש" לדרוש צדק חברתי: מאהלים בכל הארץ, הפגנות רבות משתתפים, מעגלי שיח, ועדת טרכטנברג וועדת מומחים חלופית. כל אלה הביאו, כבר בשלב זה, לעיצוב מחדש של התכנים והאופי של השיח הציבורי. מבין שלל הסוגיות שהמחאה עסקה בהן, בלטו בנפקדותם נושאים סביבתיים. פגשנו את רגב קונטס, מיוזמי המחאה החברתית וממוביליה (וגם במאי, תסריטאי ומרצה לעיצוב ולקולנוע, לשעבר קריאייטיב באחד ממשרדי הפרסום הגדולים), כדי להבין את עמדתו בנושא הסוגיות הסביבתיות בארץ, לשמוע מדוע נעדר מהמחאה – לפחות למראית עין – השיח הסביבתי, וללמוד על הכיוונים שהמחאה עוד עשויה לצעוד לעברם.

באופן אישי, עד כמה סוגיות סביבתיות קרובות ללִבך ורלוונטיות לחיים שלך?
"בחיי האישיים אני מתייחס לנושאי הסביבה השונים כאל מִקשה אחת. מבחינתי, אין הבדל בין זיהום אוויר לזיהום המרחב הציבורי. בזיהום המרחב הציבורי אני מתכוון למשל לאחד הדברים המדכאים אותי עד עמקי נשמתי – שכונות מגורים בדמות מפלצות שַיִש כעורות וחסרות נשמה. אני פועל עכשיו במסגרת המחאה למען דיור לכולם, אך אני חרד מהאופן שבו תיראה התוצאה. אני מודע לכך שבריאות ואדריכלות לא נמצאות על אותו מישור, אבל בחוויה שלי הן כן. מבחינתי, באותו מישור נמצאות שכונות כעורות ברחבי הארץ וזיהום האוויר בשכונת מולדתי – נשר שבמפרץ חיפה.

"אני צמחוני מסיבות אידאולוגיות (כבר מגיל 12). אני מאמין במה שכתב מילן קונדרה, שעבורי הוא מקור השראה ספרותית בנושאי סביבה: החברה נמדדת ביחס שלה לחלש, שהוא זה שלא יכול לדרוש צדק חברתי. רובנו מתייחסים לטבע כמו שמתייחסים למצרכים בסופרמרקט: אנחנו לא מקדישים מחשבה למקורם של דברים, פועלים ללא ריסון עצמי וללא דיאלוג עם הסביבה באשר היא. גישה זו מובילה להתעלמות מכך שבכל שנה מומתים 9 מיליארד בעלי חיים לצורכי תעשיית הבשר בארה"ב לבדה, וש-18% מגזי החממה מקורם בתעשיות הבשר והחלב.

"דבר נוסף שמשגע אותי הוא כלי רכב. אין לי מכונית כבר שנים. החיים שלי יותר אנושיים כי אני מתנייד באופניים. אני עובד לא יותר מ-2 ק"מ מהמקום שאני גר בו. מצב שבו אנשים גרים בתל אביב ועובדים בירושלים גורם, יחד עם דברים נוספים כמובן, לחיים מנוכרים. אנשים מאבדים את החיבור האמִתי לאנשים אחרים שאינם ממשפחתם הקרובה, וכך אי אפשר לבנות קהילה. הניכור מוביל לצורת מחשבה שבה אתה והעולם הם שני דברים מנותקים, וזאת במקום ההתייחסות הרצויה, שלפיה אנחנו חלק ממערכת אקולוגית-מוסרית אחת. לדעתי, התנהלות על פי עקרונות של צדק חברתי וצדק סביבתי, משמעותה לפעול בניגוד לאינסטינקט, מכיוון שאדם נדרש לעשות את הדבר הלא-נכון, הפחות נוח, הפחות מקובל".

מדוע סוגיות סביבתיות לא היו בחזית המאבק? האם לדעתך הן נתפסות בציבור כמוֹתרות או שיש להן יכולת להביא המונים לרחובות?

להמשך קריאת 'שילוב תכנים סביבתיים במחאה החברתית'

0
קטגוריות איכות הסביבה ו שטחים פתוחים
תגיות , , , , ,
נובמבר
22

האם שינוי האקלים יוביל לפלישת חייזרים?

cc Markus Ram

זו לא בדיחה: מדעני נאס"א נערכים למפגש עתידי עם חייזרים עוינים. החשש: הם יראו בשינוי האטמוספרה סימן לתרבות שיוצאת מכלל שליטה

אמנם עד היום לא התגלה על כדור הארץ ולו חייזר אחד לרפואה, אך נראה שבנאס"א מתכוננים לכל תרחיש: מדעני הארגון הכינו דו"ח ובו תרחיש למפגש לא נעים עם חייזרים בעקבות אפקט החממה. המסקנה העולה מכאן, בין השאר, היא שצמצום הפליטות יוכל להציל את האנושות, או לפחות חלקים ממנה, מהתקפת חייזרים שירצו להשמיד את כדור הארץ מתוך חשש שמא נהפוך לתרבות שמסכנת את עצמה ואת האטמוספרה. אמנם בנאס"א מציינים שמדובר בתרחיש לא ממש סביר, אך בכל זאת בעל סיכוי.

כותרת הדו"ח היא "האם מגע עם חייזרים יעיל או יזיק לאנושות? תרחיש אנליטי", והניתוח מתייחס לשלושה סוגי חייזרים אפשריים: מועילים לאנושות, ניטרליים ומזיקים. החייזרים המועילים יוכלו לפתור בעיות נפוצות דוגמת עוני ומחלות, אך החייזרים המזיקים עלולים לעורר כאן אנדרלמוסיה: לשעבד אותנו, להביא אתם מחלות חדשות, לחפש מזון ואף לחסל את האנושות באמצעים שונים. לכן המדענים מציעים להגביל את כמות האותות שאנו שולחים לחלל, ואף לא להסגיר מידע על המבנה הביולוגי שלנו, בני אדם, על מנת שבבוא היום לא תפעל האינפורמציה נגדנו כחרב פיפיות. ראשית כל ולפני הכל, אומרים המדענים, עלינו להבין מי בדיוק עומד מולנו.

בנוסף לכך, הם מזהירים, החייזרים עלולים להתקיף אותנו כמתקפת מנע, שמא בבוא היום בני האדם ישמידו אותם, כפי שהשמידו מינים שונים בכדור הארץ. חייזרים בעלי תודעה ירוקה גבוהה מדי עלולים להשמיד אותנו כדי שלא נפגע במינים אחרים, או אף "לנקום" בנו על הנזק הסביבתי והאקולוגי שגרמנו במעשינו לכדור הארץ, גם על מנת למנוע את המשך ההרס.

למרות הכל, המדענים מציינים שיש כאן אופציה ניטרלית. ייתכן שלא נוכל לתקשר עם החייזרים, מאחר שיהיו שונים מאתנו באופן ניכר. ייתכן שהם ירצו להיות אתנו בקשר מסוים (אולי במין או"ם אינטרגלקטי), אך לבני האדם לא יהיה עניין משמעותי בכך. וייתכן אף שהם יישארו בכדור הארץ ויהפכו לסוג של מטרד.

Image by Markus Ram, cc

3
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , ,
נובמבר
16

2010 – מהשנים החמות ביותר בהיסטוריה

סוכנות האטמוספרה והאוקיאנוגרפיה של ארה"ב בדו"ח אקלים חדש: 2010 היא השנה השנייה החמה ביותר בהיסטוריה. תרמו לכך: אל ניניו ותבניות אקלימיות שונות

אם היה לכם חם במיוחד בשנה האזרחית הקודמת, עכשיו התחושה מקבלת אישוש מדעי; דו"ח האקלים לשנת 2010, שפרסמה לאחרונה סוכנות האטמוספרה והאוקיאנוגרפיה של ארה"ב (NOAA), הכתיר את 2010 בתואר הבלתי מחמיא של השנה השנייה החמה ביותר בהיסטוריה. בדו"ח נמדדו 41 מדדים אקלימיים, כולל טמפרטורות באטמוספרה התחתונה והעליונה, גזי החממה, הקרח הימי, קרחונים, מליחות מי הים, משקעים, לחות, כיסוי העננים ועוד. כל מדד שנבדק הכיל אלפי מדידות אשר סייעו למדענים לזהות את המגמות שנבדקו בדו"ח.

בין השאר התגלה במחקר כי הטמפרטורה הגלובלית באזור הארקטי עלתה בקצב כפול לעומת קווי הרוחב הנמוכים; שנת 2010 הייתה השנה החמה השנייה מאז החלו לאסוף נתוני אקלים לפני יותר מ-100 שנים; תכסית הקרח באוקיאנוס הארקטי איבדה מגודלה; הקרח בגרינלנד נמס במהירות הגבוהה ביותר מאז 1958; קרחוני האלפים המשיכו במגמת ההפשרה (מגמה שהחלה לפני כ-20 שנים); טמפרטורת פני הים הייתה חמה (השלישית בחומה מאז החלה הספירה); גובה פני הים עלה גם בשנה זו; ריכוז גזי החממה המשיך לטפס מעלה-מעלה (ב-2.6 חלקים למיליון) מעל לממוצע הגידול המקובל ב-30 השנים האחרונות; עם זאת, אפשר למצוא נחמה בכך שכיסוי הקרח הימי באנטרקטיקה גדל ב-2010 לשיא של כל הזמנים (הידועים לפחות).

חלק מיוחד במחקר הוקדש לתנודות הארקטיות. מסתבר שאותן תנועות השפיעו ב-2010 על חלקים בכדור הארץ הצפוני, כך שאוויר הארקטי המקפיא הגיע דרומה – ואילו האוויר החם יותר הגיע צפונה. הערך השלילי ביותר של התנודות הארקטיות הגיע לשיא בפברואר 2010. באותו חודש נרשמו כמויות שיא של שלגים בכמה אזורים בחוף המזרחי של ארה"ב.

נתוני הדו"ח נאספו ע"י 368 מדענים ב-45 מדינות ברחבי העולם, בשיתוף האגודה המטאורולוגית האמריקאית. את הדו"ח המלא אפשר לקרוא באתר NOAA.

1
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , ,
נובמבר
8

התחממות גלובלית: עובדות מדעיות במבט היסטורי

Photo cc Romany WG

על העובדות המדעיות בנושא ההתחממות הגלובלית ועל שאלות מחקר בתחום שנותרו פתוחות

הקדמה
המחקר המדעי על התחממות כדור הארץ כתוצאה מפליטה אנושית של גזי חממה מעורר לא מעט התקפות פוליטיות, בדומה להתקפות על מחקרי האבולוציה. בארה"ב אפשר לציין בין השאר הגשת תביעות נגד מדעני אקלים לבתי משפט, באוסטרליה – את האיסור על מדעני אקלים עובדי ממשלה להתבטא בתקשורת בעניין, ובישראל – את ההתקפות בתקשורת מצד המדען הראשי לשעבר של משרד החינוך, גבי אביטל. התקפות מסוג זה גורמות לבלבול בקרב מדענים רבים. מטרת הסקירה הנוכחית היא להבהיר את ההבדלים בין העובדות המדעיות המבוססות לבין שאלות מחקר שנותרו עדיין פתוחות בתחום האקלים. לשם כך אסקור את התקדמות ההבנה של השפעת גזי חממה על מערכת האקלים, החל מתחילת המחקר בנושא, ואתמקד בעובדות המפתח.

מאזן הקרינה של כדור הארץ וגזי חממה
אחד מהחוקרים הראשונים שעסקו בטמפרטורת כדור הארץ היה המתמטיקאי והפיזיקאי הצרפתי ז'וזף פורייה (Fourier). פורייה חישב בשנת 1824 את מאזן הקרינה של כדור הארץ, בהתבסס על טמפרטורת השמש ועל המרחק שלה מכדור הארץ, ועל בסיס הערכת החלק היחסי של קרינת השמש שמוחזר לחלל (אלבידו) עקב פגיעה במשטחים שונים (לדוגמה עננים, קרח, ובמידה פחותה יותר – קרקע מדברית). להפתעתו, מאזן זה העלה שכדור הארץ אמור להיות כוכב קפוא, בניגוד לתצפיות שמראות מים נוזליים המכסים כשלושה רבעים מפני השטח שלו. כדי ליישב את חישוביו עם העובדות התצפיתיות, הוא שקל, ולאחר מכן גם פסל, הסברים אפשריים שונים, וביניהם האפשרות שאולי קרינה מכוכבים רחוקים היא המחממת את כוכב הלכת שלנו. ההסבר האמיתי ניתן רק 35 שנה מאוחר יותר, בשנת 1859, באמצעות ניסויו הנודע של המדען האנגלי ג'ון טינדל (Tyndall).

בניסוי זה העביר טינדל קרינה אינפרה-אדומה דרך שפופרת שהכילה גזים שונים. הוא גילה של-Co2 (פחמן דו-חמצני) ולאדי מים יש יכולת לבלוע חלק מהקרינה האינפרה-אדומה שעוברת דרכם. טינדל גם הבין את המשמעות האקלימית של תגלית זו: גזים הבולעים קרינה אינפרה-אדומה אך שקופים לאור נראה, גזי חממה כפי שאנחנו קוראים להם כיום, יאפשרו לקרינת השמש לחמם את פני השטח, אך יבלעו חלק מהקרינה האינפרה-אדומה הנפלטת מפני השטח, ויגרמו לכליאת אנרגיית חום בשכבות הנמוכות של האטמוספרה. לניסוי של טינדל יש כמובן חשיבות עצומה, והמערכת הניסויית שלו הייתה בהחלט מרשימה לאותה תקופה. אך למרבה הצער, למערכת זו היה חיסרון בולט אחר, שהועתק בניסויים נוספים שנערכו שנים רבות לאחר מכן.

חיסרון זה הוא קיום כל המדידות כאשר לחץ הגזים בצינור הוא לחץ אטמוספרי. בלחץ כזה, שהוא גבוה יחסית, קיימת השפעה הדדית בין המולקולות השונות באוויר, שמשנָה את תכונות הבליעה. תופעה זו גורמת לכך שקווי הבליעה האופייניים לכל מולקולה במספר תדרים ספציפי, מתרחבים והופכים לפסים המשתרעים על תחום תדרים (pressure broadening). כתוצאה מכך, היו חוקרים שסברו בטעות ש-Co2 אינו גז חממה חשוב, משום שנראָה שפסי הבליעה של אדי מים חופפים לאלה של Co2. אולם בשנת 1952 גילה מחקרו החשוב של לואיס קפלן (Kaplan) כי בשכבות הגבוהות של הטרופוספרה, שהלחץ בהן נמוך וגם כמות אדי המים קטנה, חוזרים פסי הבליעה של Co2 ושל אדי מים להיות קווים צרים שאינם חופפים זה לזה. הקרינה האינפרה-אדומה נפלטת מכדור הארץ לחלל משכבות גבוהות אלה, ולכן לבליעה על ידי Co2 יש חשיבות רבה. ממחקרים אלה מהמאה ה-19 ומשנות ה-50 של המאה ה-20 נובע כי פחמן דו-חמצני הוא גז חממה חשוב.

להמשך קריאת המאמר היכנסו לאתר "אקולוגיה וסביבה"

Photo by Romany G, cc

2
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , , ,