אפריל
3

חפש באנטרקטיקה

 Lemaire Channel, photo by SF Brit

צמחים שונים הנישאים על גופם של מבקרים ביבשת מאיימים על המערכת האקולוגית של אנטרקטיקה. בתפקיד הזרז: התחממות כדור הארץ

בשנים האחרונות פלשו מינים של צמחים וחיות שונות ליבשת אנטרקטיקה. הדעה הרווחת בזמנו הייתה שלא סביר שצמחים חדשים יצליחו להתפתח בתנאי היבשה מכוסת הקרח, אך לאחרונה גילו מדענים כי הדבר אכן קורה לנגד עינינו, ובאופן מעניין: על פי אותם מדענים, בגדיהם ונעליהם של תיירים המבקרים ביבשת נושאים עליהם זרעי צמחים שונים.

מה שמזרז את קליטת הצמחים היא התחממות כדור הארץ, שהולכת וצוברת תאוצה בעשורים האחרונים, כולל בחצי האי האנטרקטי, שהתחמם בשיעור של כשלוש מעלות בחצי המאה האחרונה, באופן מהיר אף יותר מהממוצע העולמי. בעקבות עליית הטמפרטורות הצטמצמה שכבת הקרח בגודלה, ובמקום אירעו כמה שינויים אקולוגיים עקב הגעתם של מינים פולשים שונים – צמחים וחיות.

צוות המחקר אסף לאורך השנים 2007–2008 דגימות מתיירים שהגיעו למקום, על מנת לאשש או להפריך את ההנחה שכך מגיעים המינים הפולשים. נתוני האיסוף הראו כי כל מבקר נשא בנעליו או בבגדיו כ-9.5 זרעים, והביא אותם אל היבשת הלבנה. בסופו של דבר העריכו החוקרים כי כ-700,000 זרעים מוצאים את דרכם ליבשת הייחודית מדי שנה. במקומות ביבשת שבהם האקלים קר יותר הזרעים מתקשים מאוד להתפתח ולשרוד, אבל ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר (כלומר נמוכה פחות), כך הם מצליחים להתפתח ואף להתרבות.

הבעיה המרכזית, על פי החוקרים, היא שליבשת הלבנה יש מערכת אקולוגית ייחודית ומבוססת מאוד. אותה מערכת עלולה להשתנות באופן משמעותי, וכך לדוגמה עקרבי ענק שבעבר התקשו לבסס את אחיזתם בימים קרים מדי עבורם, הולכים ומתרבים.

בינתיים הארגון הבינלאומי לתיירות באנטרקטיקה, המפעיל חברות תיירות ביבשת, ממהר לנקוט צעדים על מנת לוודא שהתיירים יגיעו נקיים מזרעים שישנו את המערכת האקולוגית באזור. גם אם הניסיון יצליח, בנוגע להתחממות הגלובלית, המהווה אף היא בעיה בפני עצמה ביבשת האנטרקטית, נראה שאין פתרון בטווח הנראה לעין.

תמונה: SF Brit, cc

2
קטגוריות התחממות גלובלית ו חי וצומח
תגיות ,
מרץ
27

הולנד וגרמניה, מאחוריכן

Photo via greenprophet.com

לא תאמינו: ישראל עקפה חלקים נרחבים באירופה במיחזור בקבוקים. חצי מבקבוקי הפלסטיק בארץ הושלכו ב-2011 למתקני מיחזור. עכשיו נותר לנו לעקוף רק את הולנד, גרמניה ומדינות שונות בארה"ב

לעתים יש לנו תדמית, בעיקר בעיני עצמנו, כמדינה לא ירוקה במיוחד, אבל נתוני סיכום השנה של תאגיד המיחזור אל"ה מוכיחים אחרת: ב-2011 מוחזרו, מסתבר, 50% מבקבוקי הפלסטיק בישראל. רק בשבועות האחרונים ציינו בתאגיד את איסוף הבקבוק ה-4 מיליארד החייב בפיקדון. באופן כללי הנתונים מורים על אחוזי מיחזור כלליים של 20% בישראל, לעומת 15% לפני שנתיים.

בתאגיד המיחזור מרוצים מאוד מהנתונים, ואף מגדירים אותם כ"הישג מדהים" שמעיד על שינוי התנהגותי וערכי בקרב הציבור. ישראל עדיין משתרכת אחרי הולנד, גרמניה ומדינות שונות בארה"ב, אשר מגיעות לשיעור מיחזור מעורר הערכה של 90%. על פי נתוני אל"ה, ב-2011 נאספו 77% מסך מכלי המשקה החייבים בפיקדון, כלומר כ-600 מיליון בקבוקים.

בשנת 2011 נוספו כ-4,400 מיחזוריות (מתקני מיחזור) ברשויות המקומיות השונות, כך שכיום ישנן כ-15 אלף מיחזוריות ברחבי הארץ. המועצות האזוריות החזקות ביותר בכל הנוגע למיחזור הן הערבה התיכונה, יואב (3.4 מכלים משפחתיים לנפש), כפר שמריהו וגדרות (3.2), עמק חפר (3), תמר (2.9), בני עייש (2.7), כפר ורדים, רמת הגולן והר אדר (2.6). הערים שמובילות את מהפכת המיחזור הישראלית, ובדרך כלל עושות זאת פחות טוב מהמועצות האזוריות, הן קריית אונו וגבעת שמואל, שחולקות את הבכורה עם 2.2 ק"ג מכלים משפחתיים לנפש. אחריהן מופיעות ברשימה תל אביב (2.1 ק"ג לנפש), גבעתיים, רעננה והרצליה (1.9), קיסריה, אשקלון, אזור וכפר סבא (1.8).

תמונה: Green Prophet

2
קטגוריות איכות הסביבה ו מיחזור
תגיות , , ,
מרץ
20

ההשפעות הסביבתיות של פריסת צה"ל בנגב

נחל צין בנגב, צילום: Roybb95, ויקיפדיה

התשתית הפיזית הבנויה של צה"ל בנגב כוללת כאלף מחנות ומתקנים בגדלים ובצורות שונים. ישנו היבט גאוגרפי משמעותי לכך, כמו גם השלכות סביבתיות הנובעות מהנוכחות המסיווית של צה"ל באזור

כיום צה"ל נמצא כמעט בכל מקום בנגב. נוכחות זו החלה כבר בימי מלחמת העצמאות בשנת 1948 באזור באר שבע ומול קווי המגע עם הצבא המצרי, ובהמשך השנים הלכה והתרחבה לממדיה הנוכחיים. במאמר זה, המבוסס על ידע שנצבר במשך השנים בשדה התכנון והמחקר, מוצגים ההיבט הגאוגרפי של השטחים שצה"ל משתמש בהם לתשתית פיזית או לשטחי אש בנגב, וההשלכות הסביבתיות הנובעות משימוש זה. הפריסה הגאוגרפית של הנוף הצבאי על צורותיו השונות אינה אחידה, ואפשר לזהות בה כמה אזורי משנה. המאמר מציג את התפתחות הנוף הצבאי בזמן ובמרחב מאז הקמת המדינה ועד ימינו, את המאפיינים הנוכחיים של הפריסה והתשתית, את ההיבטים של שמירה על ערכי טבע ונוף, את המהלך הנוכחי להעברת מחנות למטרופולין באר שבע ואת ההשלכות הסביבתיות הנובעות ממנו. בסיכום המאמר מוצעים כיוונים להעמקת המחקר והדיון בדומיננטיות צבאית במרחב בכלל ובנגב בפרט, גם תוך השוואה בין אזורי הנגב השונים, בין הנגב לבין חבלי הארץ האחרים ובין הנגב לבין מקומות אחרים בעולם.

מבוא
צה"ל הוא אחד הגורמים שנמצאים בנגב, פועלים בו ומשפיעים בצורה ניכרת על דמותו. חותם הנוף הצבאי ניכר בכל מרחבי הנגב. בצפון הנגב מצויים "איים" של תשתית צבאית, אך במרבית שטחו המצב הוא הפוך: המרחב הוא צבאי ומצויים בו מובלעות או פרוזדורים אזרחיים. במאמר מוצגים ההיבט הגאוגרפי של השטחים שצה"ל משתמש בהם לתשתית הפיזית שלו בנגב וההשלכות הסביבתיות הנובעות משימוש זה. מאמר זה מבוסס על ידע שנצבר במהלך שנות עבודתי בענף תשתית ופריסה באגף התכנון בצה"ל וכן על עיבוד נתונים ומידע הכלולים במחקר מפורט שנושאו הממד הטריטוריאלי של הביטחון בישראל.

יעל נובי על רקע מכתש רמון. צילום: אסתר ענבר

שטחי אש ותשתית פיזית
מבחינת הממד הטריטוריאלי של הביטחון, המרכיב עתיר השטח הוא שטחי האש. גודלם בישראל כ-8,900 קמ"ר, מתוכם כ-7,500 קמ"ר מצויים בשליש שטח המדינה (ללא שטחי הגדה המערבית). כ-6,650 קמ"ר מהם מצויים ברחבי הנגב, על 90% משטחו. בנגב מצויים 50 שטחי אש והם מתפרסים בשני רצפים שמכתש רמון מפריד ביניהם, כ-4,000 קמ"ר בצפון הנגב ו-2,650 קמ"ר במרחב מדרום לו. מרבית שטחי האש בנגב הם עתירי גודל, עשרות אלפי דונם כל אחד. הם משמשים לאימון בסיסי ולהכשרת הלוחמים, לתמרון כוחות ממוכנים, לירי ולניסוי תחמושת (טנקים, תותחים, טילים) ולירי ממטוסים. לעתים, לצורך תרגיל על-עוצבתי גדול ולאימון תנועה רציפה, מחוברים שטחים סמוכים לזמן מוגבל. חלק אחר הם שטחים גדולים שכל אחד מהם משתרע על פני אלפי דונם, והם צמודים בדרך כלל לבסיסי ההדרכה ולבסיסי האימונים של יחידות רגלים, שריון, הנדסה, תותחנים ונ"מ. בנגב מצויים גם שטחים בגודל בינוני, כמה מאות דונמים כל אחד, והם משמשים לצורכי מטווחים או לאימוני כשירות מינימליים.
התשתית הפיזית הבנויה של צה"ל בנגב כוללת כאלף מחנות ומתקנים בגדלים ובצורות שונים, ונכללים בה מחנות, עוצבות, מפקדות, בסיסי הדרכה ואימונים, מתקני המערך הלוגיסטי, שדות התעופה של חיל האוויר, מתקני קשר ומודיעין ועוד. בניגוד לשאר חלקי הארץ, התשתית הפיזית של צה"ל בנגב אינה מבוססת על המחנות שהותיר הצבא הבריטי ששהה בארץ בשנות ה-40 של המאה ה-20. המחנות והמתקנים נבנו לאחר קום המדינה, חלקם בשנים הראשונות ואחרים בהמשך. התשתית הבנויה כוללת גם את תשתיות הסְפר והגבול, ובכללן גדרות מערכת, דרכי גבול, עמדות, תצפיות ומוצבים, מתקני מפקדות ויחידות, שכולם משמשים לפעילות ביטחון שוטף.

להמשך המאמר היכנסו לאתר אקולוגיה וסביבה

0
קטגוריות שטחים פתוחים
תגיות , , ,
מרץ
13

שקית הפתעה

לא חייבים להשתמש בשקיות עבור כל דבר ובעקבות כל קנייה בסופר. לא מאמינים? תלמדו להתנהג כמו חיות

1
קטגוריות מצגת
תגיות , , , ,
מרץ
6

גוגל – חברת המחשבים הכי ירוקה

ענקית האינטרנט הוכתרה לאחרונה בדו"ח מיוחד של גרינפיס כחברת המחשבים הירוקה ביותר בכל הנוגע להתחממות כדור הארץ. והיכן נמצאות ברשימה פייסבוק ואפל?

דו"ח מיוחד של גרינפיס, שפורסם לאחרונה זו השנה החמישית, הכתיר את גוגל כחברת המחשבים הירוקה בעולם, בשל דרך ההתמודדות שלה עם התחממות כדור הארץ.  אחרי גוגל מדורגות חברות Cisco ואריקסון.

הדו"ח דירג 21 חברות בהתאם למדיניות השימוש שהן מבצעות באנרגיה ירוקה, וגם בהתאם למדיניות המעבר שלהן לאנרגיה כזו. רבים ציפו לראות היכן בדיוק ידורגו ענקיות המחשבים והאינטרנט אפל ופייסבוק, אבל מסתבר שהן מצאו את עצמן מחוץ לרשימה. "הן לא פעלו בתחום באופן נמרץ כפי שעשו חברות אחרות", הסבירו אנשי גרינפיס את היעדרן מהרשימה, והדגישו כי לענקיות הטכנולוגיה יש הזדמנות ממשית להשתמש בכוחן ובהשפעתן על מנת לשנות את האופן שבו העולם מייצר ומשתמש באנרגיה. גוגל הוצבה במקום הראשון מאחר שהנהלת החברה מקדמת בסדרתיות אנרגיות חדשות, ולא נרתעת מכך.

בגרף שפרסמה גרינפיס אפשר לראות כי גוגל קיבלה את הניקוד הגבוה ביותר מבין כל החברות שנסקרו (53), ואחריה סיסקו, שבשנה שעברה אכלסה את המקום הראשון עם 70 נקודות, והשנה מסתפקת ב-49 בלבד. "סיסקו ירדה בדירוג כי פעלה פחות בתחום הסביבתי", הסבירו בגרינפיס. בהמשך אפשר למצוא את אריקסון ו-Fujitsu עם 48 נקודות לכל אחת,  Vodafone עם 45, Alcatel Lucent עם 40, Sharp ו-Softbank עם 38, Microsoft עם 35, HP עם 34, Wipro עם 33 ועוד. חברת IBM, אגב, זכתה ל-23 נקודות בלבד. אבל זה עוד כלום ליד פייסבוק ואפל, שכאמור, כלל לא נכנסו לרשימה.

0
קטגוריות איכות הסביבה
תגיות , ,
פברואר
29

דבר אליי בצמחים



במחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן גוריון, התגלה כי צמחים יכולים להבין זה את זה, ואף לחוש ולהגיב באמצעות השורשים, בעקבות תשדורות מצוקה של צמחים שכנים

כבר שנים ארוכות שמדענים שונים טוענים שהצמחים מרגישים, מבינים ומשדרים, ועכשיו תפיסה זו זוכה לביסוס גם במחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן גוריון. במסגרת המחקר גילו חוקרי האוניברסיטה את יכולות הצמחים לחוש ואף להגיב על תשדורות מצוקה של הצמחים הגדלים בסביבתם. המחקר נערך בקבוצתו של פרופ' אריאל נובופלנסקי מהמחלקה לאקולוגיה מדברית ע"ש מטרני, במכונים לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין באוניברסיטת בן גוריון, בשיתוף ד"ר עומר פליק וחוקרים נוספים. ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי PLoS ONE.

במסגרת המחקר גילו החוקרים כי חשיפת הצמחים לעקות שונות (תנאים המקשים על תפקוד האורגניזמים), דוגמת מלח, יובש או חום, גרמה לצמחים שכנים – ולא רק לצמחים שנחשפים לעקה – לתגובה כאילו הם עצמם חוו את אותה עקה. החוקרים יצרו מערכת ניסויים שהגבילה את אפשרות המגע בין הצמחים ובודדה אותם זה מזה, וגילו כי אותות מצוקה מועברים בין שורשים של צמחים שכנים. כלומר, אם צמח מסוים נחשף לעקה – הוא "מתריע" על כך לשכנו, על מנת שיתכונן למצב הלא שגרתי ויכין את עצמו להתמודדות מוצלחת.

החוקרים הגדירו את דפוס ההתנהגות של הצמחים באמצעות משחק הילדים "טלפון שבור". על פי ממצאי המחקר, כאשר צמחים קולטים אותות מצוקה משכניהם, הם לא רק מגיבים לכך בעצמם, תוך התכוננות למצב החדש, אלא גם מעבירים אותות מצוקה נוספים לצמחים נוספים הנמצאים בקרבתם, וגם אלה ממשיכים ומעבירים אותות מצוקה הלאה. "התוצאות מדגימות התאמות המבוססות על יכולות של הצמחים לתקשר ולהעביר מידע סביבתי באופנים שהיו מוכרים עד כה רק ביצורים בעלי מערכת עצבים מרכזית", כתבו עורכי המחקר.

Photo: cc *MarS

3
קטגוריות כללי
תגיות , , ,