פברואר
21

חיים חדשים לים המוות?

ים המלח, צילום: David Shankbone, cc

הממשלה אישרה להשקיע 830 מיליון שקלים בפיתוח ים המלח. האם זה מה שיציל את הים משנים של הזנחה מתמשכת?

בשורות טובה לכל אוהבי הסביבה וים המלח בפרט: הממשלה אישרה תקציב של 830 מיליון שקלים לפיתוח ושיקום ים המלח. במסגרת הפעילות המתוכננת יזכו אזורי התיירות חמי זוהר ועין בוקק (כולל האזור שביניהם) לפיתוח משמעותי, ויבוצעו שיקום וטיפול באזורים קיימים שנפגעו ומצויים כעת בסכנה.

זהו המשך להחלטת הממשלה מתחילת 2012, שבמסגרתה עוגנו הסכמות משרד האוצר ומפעלי ים המלח בנוגע למימון קציר המלח. במסגרת אותן הסכמות ופשרה הוסכם על הקמת ועדה מיוחדת שתפקידה לדון במציאת פתרונות לנושאי אגן ים המלח, לרבות טיפול בבעיות איכות הסביבה ופיתוח מוקדי תיירות ותעסוקה. הוועדה המליצה להקצות 830 מיליון שקלים לשיקום הפוטנציאל התיירותי באזור, כולל שיקום אזור עין בוקק, מענקים למלונות בהיקף של 374 מיליון שקלים (מה שיוביל בין השאר לגידול בהיצע חדרי המלון בים המלח מ-4,000 לכ-6,500), סקר סביבתי, סבסוד אטרקציות ופיתוח תשתיות תיירות, והממשלה אישרה כאמור את ההמלצה. הפרויקט יחל השנה ויימשך עד 2016. התקציב אגב יגיע בעיקר ממשרד התיירות (700 מיליון שקל), והיתר מהמשרד להגנת הסביבה (121 מיליון שקל) ומהמכון הגאולוגי.

ראש המועצה האזורית תמר דב ליטבינוף בירך על ההחלטה בכל פה, ואף הגדיר אותה כאחת ההחלטות ההיסטוריות והגורליות ביותר שקיבלה הממשלה הנוכחית: "אחרי שנים של התייחסות לים המלח כאל החצר האחורית של מדינת ישראל והעברת שיקום ים המלח מקדנציה לקדנציה, מגיעה הממשלה הנוכחית ומחליטה שלא להעביר את תפוח האדמה הלוהט הזה, אלא ליצור הזדמנות היסטורית להפיכת ים המלח לאחד מאזורי התיירות המובילים בעולם". השר לאיכות הסביבה גלעד ארדן סיפר שמדובר בתיקון עוולה של שנים רבות בכל הנוגע לים המלח. רק כעת יש מי שמבין כי מדובר במשאב טבע ייחודי שנגרמו לו נזקים מסוגים שונים, אך כרגע המגמה היא דווקא לשפר ולהציל את מה שאפשר.

2
קטגוריות איכות הסביבה
תגיות , , , , ,
פברואר
14

רוסיה וההתחממות הגלובלית

ככל שיתחמם העולם, יתקצר החורף הרוסי הקשה ויתמתן, וקרקעות שהיו בלתי ניתנות לעיבוד או יישוב יהפכו לנוחות יותר. בכך תתחזק הכלכלה הרוסית. הרי לכם עוד מנגנון היזון חוזר ובלתי צפוי היכול להאיץ או להאט את ההתחממות – הגורם האנושי

אחד מהמאפיינים המעניינים של ההתחממות הגלובלית, שהופך אותה לקשה כל כך לחיזוי, הוא חוסר הלינאריות שלה. התחזיות על ההתחממות הצפויה נעות בין שתי מעלות לשש מעלות עד סוף המאה ה-21. הסיבה המרכזית לחוסר ודאות זו היא מנגנוני היזון חוזר חיוביים ושליליים, המגבירים ומחלישים במידה בלתי צפויה את ההשפעות הישירות של פליטת גזי חממה. לצערנו, העדויות המצטברות עד כה מראות כי מנגנוני ההיזון החוזר החיובי, אשר מאיצים את ההתחממות, משפיעים יותר ממנגנוני ההיזון החוזר השלילי, המאטים אותה. תמונות של הטונדרה הקפואה בסיביר, אשר צולמו על ידי לוויין ריגול לפני יותר מ-40 שנה ולאחרונה שוחררו לציבור, נותנות לנו המחשה ויזואלית לאחד מהתהליכים ההרסניים הללו, אשר עלול לדחוף את ההתחממות הגלובלית בשעטה קדימה.

לפני (1966) ואחרי (2009) - צמחייה משתלטת על הטונדרה הסיבירית המפשירה

לפני (1966) ואחרי (2009) - צמחייה משתלטת על הטונדרה הסיבירית המפשירה

אי שם בצפון-מערב רוסיה, באדמת הטונדרה של מערב סיביר, קבורים מיליארדי טונות של חומר אורגני רקבובי קפוא. ב-40 השנים האחרונות עלתה הטמפרטורה הממוצעת באזור זה, המכסה שטח הכפול בגודלו מגרמניה, בלמעלה משלוש מעלות, פי ארבעה משיעור ההתחממות הממוצע בשאר העולם. כתוצאה מכך, מדי קיץ מפשירים בקצב הולך וגובר חלקים נוספים של הפרמפרוסט, שכבת הקרקע העליונה שהייתה קפואה בעשרת אלפים השנים האחרונות. החומר האורגני המתחמם, הכלוא בקרקע זו, מתחיל לשחרר לאטמוספרה גז מתאן – גז חממה בעל השפעה גדולה פי 20 מזו של פחמן דו-חמצני. ככל שתגבר ההתחממות הגלובלית, ישתחרר עוד גז מתאן מן הרקבובית הסיבירית, וככל שייפלט עוד מתאן, תואץ ההתחממות הגלובלית – בלולאה אכזרית וכמעט בלתי ניתנת לעצירה.

עד כאן החלק הפסימי, ועכשיו לחלק העצוב. על פי הערכות מומחים, רוסיה, שמלבד הטונדרה המפשירה שוכנות בשטחה גם כמה מרזרבות הנפט והפחם הגדולות של העולם, דווקא תצא מרווחת מן ההתחממות הגלובלית. ככל שיתחמם העולם, יתקצר החורף הרוסי הקשה ויתמתן, וקרקעות שהיו בלתי ניתנות לעיבוד או יישוב יהפכו לנוחות יותר, ובכך תתחזק הכלכלה הרוסית. באופן דומה גם קנדה תיהנה מהמשבר האקלימי. לאור זאת, יאמרו הציניקנים, אין להתפלא על הגוש החוסם שהובילו רוסיה וקנדה נגד הארכת פרוטוקול קיוטו לצמצום ההתחממות הגלובלית בוועידת דרבן האחרונה. מדוע שמדינות אשר ייהנו מההתחממות יעשו מאמץ כדי לבלום אותה? ככל שמתבססת ההכרה שיש להן מה להרוויח מן המשבר האקלימי, מדוע לא לשים מקלות בגלגלים של אלה המנסים לעוצרו? והרי לכם עוד מנגנון היזון חוזר ובלתי צפוי היכול להאיץ או להאט את ההתחממות – הגורם האנושי.

פורסם לראשונה בבלוג "ירוק ונוצץ"

1
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , ,
פברואר
8

חם או סתם


בימים אלה כולנו מחממים את הבית במכשירי חימום שונים, שצורכים לא מעט אנרגיה וחשמל. מהם ההיבטים הסביבתיים והכלכליים של המזגן, הרדיאטור, התנור ומפזר החום?

החורף כבר כאן, ואם הגשמים והטמפרטורה הנמוכה עדיין לא הסבו את תשומת לבכם לכך, בוודאי יעשה זאת חשבון החשמל הקרוב שתקבלו. ככה זה בחורף: משתמשים יותר במייבש הכביסה, מדליקים יותר את דוד החשמל, וכמובן, משתמשים יותר באמצעי החימום בחדרי בבית. כל אלה מתורגמים מן הסתם לכסף, אך יש לכך השלכות ישירות גם על איכות הסביבה.

אז מהו למעשה מכשיר החימום החסכוני ביותר, שגם נחשב לידידותי לסביבה? ערכנו עבורכם סקירה של מכשירי החימום הבולטים ביותר, לרבות היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם – לא רק ברמת החיסכון אלא גם בהיבטים הבריאותיים, הסביבתיים וכן הלאה.

מזגן
הוא אמנם יקר, אבל צריכת החשמל שלו נמוכה יותר ומציבה אותו כאמצעי החימום הזול ביותר. צריכת החשמל שלו עומדת לעתים על שליש מצריכת החשמל של מכשירים אחרים. נוסף על כך, יש לו יתרונות בטיחותיים, שכן הסיכון שהוא יגרום לשריפה לפרוץ נמוך מאוד. הבעיה היא שלעתים המזגן מייבש את החדר ויוצר תחושת מחנק. לשם כך יש להפעיל מכשיר אדים קרים בחדר שהמזגן מופעל בו, והלחות תאזן את היובש.
עלות ממוצעת: שקל לשעת הפעלת מזגן רגיל, 1.5 ש"ח למזגן מפוצל.

רדיאטור
בניגוד למזגן, הרדיאטור אינו מייבש את החדר. גם הוא בטיחותי כמו המזגן, ובהיבט החסכוני אפשר לווסת באמצעותו את צריכת החשמל ותפוקת החום בימים קרים פחות. עם זאת, נדרש לו זמן רב יחסית כדי לחמם את החדר. מומלץ להפעיל אותו עוד לפני הכניסה לחדר. בכל אופן, השימוש בו חסכוני במיוחד כאשר הוא פועל באופן רצוף, והרבה פחות במצבים תכופים של On ו-Off.
עלות ממוצעת: 1.20 עד 1.50 ש"ח לשעה.

מפזר חום
מפזר החום הוא מכשיר קטן, נייד ומהיר. חסרונותיו: אוויר יבש (בדומה למזגנים), תרמוסטט שגורם לעתים לזרימת אוויר קר, וכמובן – קושי משמעותי לחמם חדרים גדולים יחסית. כמו כן, יש להיזהר לא להיצמד אליו יותר מדי ובשום פנים ואופן לא להניח עליו משהו בזמן שהוא עובד ולא לכסות אותו.
עלות ממוצעת: שקל עד 1.20 ש"ח לשעה.

תנור הלוגן (מקרן)
תנור ההלוגן פועל מקרין את חום גופי ההלוגן באמצעות מקרן הממוקם בגבו. הוא נראה כמו מאוורר עמוד (או קיר), מחמם במהירות ויכול להסתובב ולפזר חום באופן שווה יחסית. אומרים עליו שהוא מפיץ יותר אור מחום, ומלבד זאת הוא לא חסכוני במיוחד בחשמל.
עלות ממוצעת: 70 אגורות עד 1.50 ש"ח לשעה – תלוי בגודל ובהספק.

תנור נפט
הוא זול מאוד, אבל זו המעלה היחידה שלו, פחות או יותר. חסרונותיו הם הצורך באספקת קבועה של נפט, וכמובן ריח הבעירה הדומיננטי.
עלות ממוצעת: תלוי במחיר הנפט – כיום הוא יקר למדי, ועומד לעתים על יותר מ-100 דולר לחבית.

1
קטגוריות אנרגיה
תגיות , , ,
ינואר
31

האו"ם מכריז: עשור בסימן שמירה על מגוון המינים

cc Vicki Deloach

שנת 2010 הייתה שנת שמירת המגוון הביולוגי, אך מאחר שלא השיגה את יעדה, וכדי להשלים את המלאכה, הכריז האו"ם על עשור שלם. מחקר חדש מחזק את חשיבותו של המגוון הביולוגי

שנת 2010 הייתה שנת השמירה על המגוון הביולוגי, ומטרתה הייתה לעצור את אובדן המינים, אך לדברי האו"ם מטרה זו לא הושגה. על כן עשר השנים הבאות, מדצמבר 2011 ועד לדצמבר 2020, הוכרזו כעשור "מגוון המינים".

"מגוון המינים והמוצרים שאנחנו מפיקים מהם, חיוניים לאנושות ופיתוח בר-קיימא תלוי במגוון המינים", הצהיר מזכ"ל האו"ם באi קי-מון.

מחקר חדש בהיקף עולמי מדגיש את חשיבות שמירת המגוון הביולוגי באזורים צחיחים בעולם. על פי הממצאים, מיני צמחים רבים מגבירים את תפקודן של מערכות האקולוגיות באזורים אלה.

מטרת העשור למגוון הביולוגי שאפתנית יותר משהייתה המטרה של שנת המגוון הביולוגי ב-2010, שלא צלחה. אם בשנת 2010 ניסו לעצור את אובדן המינים, הרי כיום האו"ם מבקש להשיג: "תכנית אסטרטגית" למען מגוון המינים. הכוונה היא לאמץ את נושא מגוון המינים לכל הרמות של פעילות האדם.

"בעשור הבא, אנחנו מתחייבים להגן על יותר משמונה מיליון מינים", אומר קיו אקסקה, סמנכ"ל האו"ם לתקשורת ומידע. אקסקה טוען עוד כי שמירה על מגוון המינים יכולה ליצור מקורות תעסוקה.

צוות בינלאומי של כ-50 חוקרים מ-15 מדינות, הביא לתגליות חשובות בנושא המגוון הביולוגי באזורים צחיחים.

התוצאות שהתקבלו מספקות ראיות אמפיריות על חשיבותו של המגוון הביולוגי לשימור, קיום ושיפור תפקוד המערכות האקולוגיות באזורים צחיחים. עלייה במספר מיני הצמחים יכולה לשפר את מתן השירותים של המערכות האקולוגיות. נמצא גם ששימור המגוון הביולוגי של הצומח הוא קריטי כדי למתן השפעות של שינויי אקלים ומדבור באזורים צחיחים.

עם החוקרים נמנים גם הישראלים ד"ר ברטרנד בוקן מהמכון לחקר המדבר של אוניברסיטת בן גוריון בנגב וד"ר אלי צעדי ממינהל המחקר החקלאי. בראש המחקר עמד ד"ר פרננדו מאסטרה מהאוניברסיטה על שם המלך חואן קרלוס במדריד.

החוקרים מישראל תרמו את תוצאות מחקריהם משתי תחנות המחקר האקולוגי ארוך הטווח המצויות בצפון הנגב – פארק שקד ליד אופקים וגבעות להבים.

פורסם לראשונה באפוק טיימס

תמונה: Vicki DeLoach

0
קטגוריות חי וצומח
תגיות , ,
ינואר
25

אם יש לך שמש

Photo: R. Walker, cc

עשרה מיליון שקלים, 20 אלף דונם, 50 מגה-ואט בכל אתר, ושוק סולארי אחד שהולך ומתפתח בעקבות הקצאת קרקעות לפרויקטים שונים באזור הדרום. שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: "כך נרוויח כולנו חשמל נקי תוך שמירה על ערכי קרקע, נוף וטבע"

השוק הסולארי הולך ומתפתח, ועכשיו הוא מקבל דחיפה נוספת ממשרד האנרגיה והמים, אשר הקצה סכום של עשרה מיליון שקלים להקמת תחנות כוח לייצור אנרגיה סולארית בהספק של 50 מגה-ואט ומעלה לכל אתר. תחנות הכוח יוקמו בשטח של יותר מ-20 אלף דונם בדרום, והמהלך כולו יסייע ליזמים בשוק הסולארי בכל הנוגע להקצאת הקרקעות – אחד החסמים הגדולים בתחום.

כך יתחלקו הקרקעות: 6,000 דונם יוקצו במסגרת התוכנית לפרויקט סולארי שיוקם בדימונה, 6,000 דונם – מדרום-מערב לפארק רותם, 2,500 דונם – באזור התעשייה תמנע, 5,000 דונם – ממזרח לאתר חברת החשמל בדימונה, 2,000 דונם – ממערב לאזור התעשייה הדרומי של דימונה, והשאר באזור שבטה. חברה לייעוץ גאולוגי תבחן שטחים בנגב לצורך הקמתן של תחנות כוח להפקת חשמל מאנרגיית השמש. למימון הבדיקות יוקצו עשרה מיליון שקלים.

בד בבד הסתיים המכרז להקמת מתקני ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית: תחנה בהספק ארבעה מגה-ואט באזור עין עברונה באילת ושני מתקנים דומים באזור מצפה רמון, בהספק 11 מגה-ואט.

במהלך 2012 עתידים להתפרסם מכרזים נוספים מטעם מינהל מקרקעי ישראל בשיתוף משרד האנרגיה והמים, ומטרתם הקמת מתקנים סולאריים באזורי תעשייה נוספים בארץ, בהיקף כולל של עד 60 מגה-ואט.

שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו הסביר את המהלך באומרו כי סוגיית הקרקעות מקשה על יזמי האנרגיה הסולארית להתקדם בתחום. "גבולותיה הצרים של ישראל מחייבים אותנו לוודא שהמתקנים ימוקמו כך שיתפסו רק את השטח הנדרש תוך ניצול מרבי של יכולות המערכות. כך נרוויח כולנו חשמל נקי תוך שמירה על ערכי קרקע, נוף וטבע", אמר השר לנדאו.

תמונה: R. Walker, cc

2
קטגוריות אנרגיה
תגיות , , , ,
ינואר
17

מהשלכות ההתחממות: עכשיו זה מגיע לשוקולד

הנפגעים הצפויים הבאים מפגעי ההתחממות הגלובלית הם מוצרי השוקולד. אזורי הגידול של הקקאו מצטמצמים, והדבר צפוי להוביל להתייקרות משמעותית בתחום

מחקר חדש שערך המרכז הבינלאומי לחקלאות טרופית עבור קרן התרומות של ביל ומלינדה גייטס מסמן מגמה מדאיגה לכל חובבי השוקולד והקקאו: בקרוב עתידים מוצרי השוקולד להתייקר באופן משמעותי עקב ההתחממות הגלובלית. הסיבה: אזורי גידול הקקאו בגאנה ובחוף השנהב, האחראים על יותר ממחצית משוק הקקאו בעולם, צפויים להצטמצם בכ-50% עד לשנת 2050.

במסגרת המחקר נותחו השפעות השינויים הצפויים באקלים גם על גידולי הקשיו והכותנה במערב אפריקה. נראה כי גם הם יינזקו, אם כי חלקות הקקאו יספגו שינוי דרמטי יותר – עלייה של 2.3 מעלות צלזיוס בממוצע. השינוי משמעותי מכיוון שעצי הקקאו זקוקים לאקלים קר. כיום הגובה האופטימלי לגידול הקקאו הוא 100–250 מ' מעל לפני הים (באקלים הנוכחי), אך באקלים הצפוי ב-2050 יהיה הגובה המבוקש 450–500 מ' מעל לפני הים (כדי "לפצות" על ההתחממות), כך שלמעשה האזורים האופטימליים לגידול קקאו יצטמצמו באופן משמעותי.

מעבר לכך, בחוף השנהב מתגברת האלימות בשנים האחרונות, והדבר מקשה את יצוא המוצרים מהמדינה. הוסיפו לכך תמורות פוליטיות שאירעו במדינות שונות במערב אפריקה, וקיבלתם עלייה במחיר הקקאו בשיעור של 10%, עד 12 אלף ש"ח לטוֹנה.

במילים אחרות, אם תמשיך הדרישה לקקאו לעלות במקביל להצטמצמות האדמה המתאימה לגידולם - התוצאה הבלתי נמנעת היא התייקרות המחירים. העלייה כבר החלה בשוּקי העולם, וכך לדוגמה עלו מחיריהם של מותגי השוקולד הפופולריים קיט קט ודיירי מילק בשיעור של 7%. מהמחקר עולה תמונה עגומה למדי בכל הנוגע לצריכת השוקולד העולמית, אך אם להודות על האמת – יש בכך גם נקודה טובה בכל הנוגע לתזונה ולאכילה נכונה…

1
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , ,