ארכיון פוסטים המתויגים 'אום'

ינואר
31

האו"ם מכריז: עשור בסימן שמירה על מגוון המינים

cc Vicki Deloach

שנת 2010 הייתה שנת שמירת המגוון הביולוגי, אך מאחר שלא השיגה את יעדה, וכדי להשלים את המלאכה, הכריז האו"ם על עשור שלם. מחקר חדש מחזק את חשיבותו של המגוון הביולוגי

שנת 2010 הייתה שנת השמירה על המגוון הביולוגי, ומטרתה הייתה לעצור את אובדן המינים, אך לדברי האו"ם מטרה זו לא הושגה. על כן עשר השנים הבאות, מדצמבר 2011 ועד לדצמבר 2020, הוכרזו כעשור "מגוון המינים".

"מגוון המינים והמוצרים שאנחנו מפיקים מהם, חיוניים לאנושות ופיתוח בר-קיימא תלוי במגוון המינים", הצהיר מזכ"ל האו"ם באi קי-מון.

מחקר חדש בהיקף עולמי מדגיש את חשיבות שמירת המגוון הביולוגי באזורים צחיחים בעולם. על פי הממצאים, מיני צמחים רבים מגבירים את תפקודן של מערכות האקולוגיות באזורים אלה.

מטרת העשור למגוון הביולוגי שאפתנית יותר משהייתה המטרה של שנת המגוון הביולוגי ב-2010, שלא צלחה. אם בשנת 2010 ניסו לעצור את אובדן המינים, הרי כיום האו"ם מבקש להשיג: "תכנית אסטרטגית" למען מגוון המינים. הכוונה היא לאמץ את נושא מגוון המינים לכל הרמות של פעילות האדם.

"בעשור הבא, אנחנו מתחייבים להגן על יותר משמונה מיליון מינים", אומר קיו אקסקה, סמנכ"ל האו"ם לתקשורת ומידע. אקסקה טוען עוד כי שמירה על מגוון המינים יכולה ליצור מקורות תעסוקה.

צוות בינלאומי של כ-50 חוקרים מ-15 מדינות, הביא לתגליות חשובות בנושא המגוון הביולוגי באזורים צחיחים.

התוצאות שהתקבלו מספקות ראיות אמפיריות על חשיבותו של המגוון הביולוגי לשימור, קיום ושיפור תפקוד המערכות האקולוגיות באזורים צחיחים. עלייה במספר מיני הצמחים יכולה לשפר את מתן השירותים של המערכות האקולוגיות. נמצא גם ששימור המגוון הביולוגי של הצומח הוא קריטי כדי למתן השפעות של שינויי אקלים ומדבור באזורים צחיחים.

עם החוקרים נמנים גם הישראלים ד"ר ברטרנד בוקן מהמכון לחקר המדבר של אוניברסיטת בן גוריון בנגב וד"ר אלי צעדי ממינהל המחקר החקלאי. בראש המחקר עמד ד"ר פרננדו מאסטרה מהאוניברסיטה על שם המלך חואן קרלוס במדריד.

החוקרים מישראל תרמו את תוצאות מחקריהם משתי תחנות המחקר האקולוגי ארוך הטווח המצויות בצפון הנגב – פארק שקד ליד אופקים וגבעות להבים.

פורסם לראשונה באפוק טיימס

תמונה: Vicki DeLoach

0
קטגוריות חי וצומח
תגיות , ,
ספטמבר
6

נותנים דין וחשבון



הדו"ח הלאומי השני של ישראל על שינוי האקלים פורסם לאחרונה, על פי אמנת המסגרת של האו"ם. קראו את הקדמת הדו"ח והתקציר בעברית – כאן בגלובלוג

ב-1992 אומצה אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (UNFCCC) כבסיס למענה העולמי לאתגר הגדול של ההתחממות העולמית. את האמנה השלים פרוטוקול קיוטו ב-1997, והיא כוללת כיום יותר מ-190 מדינות. היעד הסופי של האמנה והפרוטוקול הוא לייצב את הריכוזים של גזי החממה באטמוספרה לרמה שתמנע הפרעה אנושית מסוכנת למערכת האקלימית.

ישראל חתומה על האמנה מאז ספטמבר 1996, והיא צד לפרוטוקול קיוטו מאז פברואר 2004. בהתאם לזאת, ישראל מחויבת לתרום למאמצים העולמיים להפחתת פליטות גזי החממה, ולהיאבק בהשלכות המזיקות של שינוי האקלים.

דו"ח זה הוא הדו"ח הלאומי השני של ישראל בכפוף לאמנת האקלים ולפרוטוקול קיוטו. מאז פרסום הדו"ח הלאומי הראשון של ישראל בשנת 2000, זכה שינוי האקלים לתשומת לב הולכת וגוברת מהממשלה ומהחברה בישראל. בהתאם לכך, ננקטו פעולות רבות בתקופה זו על ידי קובעי המדיניות, גופים תעשייתים, מכוני מחקר והחברה האזרחית. דו"ח זה מנסה למנות את הפעולות הללו ולשקף את המאמצים הגוברים של ישראל להבנה ולהתמודדות עם שינוי האקלים.

ב-2009 החליטה ממשלת ישראל להכין תוכנית לשינוי האקלים עבור ישראל, ולכונן ועדה משרדית להגנת הסביבה ולשינוי האקלים. המשרד להגנת הסביבה אחראי לתיאום הפעולות ולהשלמת המחויבויות של ישראל בתחומים של הפחתת פליטות והסתגלות לשינוי האקלים.

הדו"ח נבנה בהתאם לקווים המנחים של אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (UNFCC) עבור דו"חות לאומיים של צדדים שאינם שייכים לנספח. הדו"ח הלאומי השני של ישראל כולל:

- המצאי הלאומי שחוּשב לשנים 2000 ו-2003–2007, בהתאם לקווים המנחים המתוקנים משנת 2006 למצאים לאומיים של גזי חממה מטעם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים.

- סקירת המדיניות הקשורה לשינוי האקלים והאמצעים הננקטים הן על ידי הממשלה והן על ידי ארגונים לא-ממשלתיים.

- סיכום דו"ח מומחים מקיף המתייחס להשלכות הצפויות של שינוי האקלים על ישראל, ואשר מציג המלצות לאמצעי הסתגלות בתחומים הבאים: משאבי מים, חקלאות, ימים וחופים, בריאות הציבור, מגוון ביולוגי, אנרגיה, תשתיות וכלכלה.

- תחזיות הפליטות של ישראל ואפשרויות הפחתה שזוהו בשני מחקרים בלתי-תלויים שהזמין המשרד להגנת הסביבה. אמצעי הפחתה עיקריים כוללים את המגזרים הבאים: אנרגיה ומבנים, תחבורה ופסולת.

- סקירה תמציתית של התרומה הכספית, העברת טכנולוגיות ושיתוף פעולה בינלאומי של ישראל הנוגעים לשינוי האקלים.

- סקירה קצרה על המחקר העדכני ועל מאמצי התצפיות בישראל, תוך התמקדות בהשלכות של שינוי האקלים ובאנרגיה מתחדשת.

- סיכום של פעולות שננקטו לאחרונה בנוגע לחינוך, להכשרה ולהגברת המודעות הציבורית לסביבה ולשינוי האקלים.

- סקירה קצרה על חלק מהאתגרים העיקריים בנושאי ההפחתה וההסתגלות הנובעים מהפרקים השונים של דו"ח זה.

* מתוך הקדמת החוברת. לקריאת חוברת התקציר בפורמט Pdf

3
קטגוריות התחממות גלובלית ו כללי
תגיות , , , , ,
אוגוסט
16

המהפכה הטכנולוגית והחקלאית הירוקה

כדי להציל את העולם מאסונות טבע הנובעים משינוי האקלים, וכדי להבטיח מזון לכול – העולם צריך לעבור מהפכה טכנולוגית וחקלאית ירוקה, כך לפי דו"ח חדש של האו"ם

אוכלוסיית העולם הכפילה את עצמה ב-60 השנים האחרונות, וצריכת האנרגיה עלתה כמעט פי חמישה. כדי שיוכלו כדור הארץ ויושביו להמשיך להתקיים, נדרש שינוי טכנולוגי מהיר ובהיקף גדול יותר מהשינוי שהוביל למהפכה התעשייתית לפני 150 שנה. כך לפי דו"ח בשם "המהפכה הטכנולוגית הירוקה הגדולה", שפרסמה ביולי מחלקת הכלכלה והחברה של האו"ם.

הדו"ח מתבסס על תחקיר הנוגע למצב משאבי הטבע, בעיקר משאבי האנרגיה. מטרתו להציע שינוי בסיסי שעל האנושות לאמץ אם ברצונה לספק את הצרכים העתידיים שלה מבלי להחמיר את שינוי האקלים. החוקרים הגיעו למסקנה שיש לערוך שינוי מעמיק ביותר בכל הקשור לשימוש במקורות האנרגיה שלנו ולשיטות החקלאיות הנהוגות כיום. הם מסכמים את השינוי הנדרש במשפט: "מעבר לטכנולוגיות ולחקלאות ירוקים וצמצום בצריכה", ומעריכים את תקופת המעבר ב-40-30 שנה.

בשנה הבאה תתקיים ועידת האו"ם לפיתוח בר-קיימא בריו דה ז'נרו, ברזיל, 20 שנה אחרי הוועידה הראשונה של האו"ם בנושא.

מהפכת המעבר ל"חקלאות מקיימת"

דגש מיוחד בדו"ח הושם על המהפכה הירוקה הנדרשת בחקלאות מאתגרת, שיהיה עליה לייצר עד לשנת 2050 כמות מזון הגדולה ב-70%–100% מהכמות הנצרכת כיום, ולהבטיח מזון לכל תושבי העולם. המהפכה חייבת להיות שונה לחלוטין מהמהפכה החקלאית של שנות ה-60 וה-70, שהביאה להגדלה משמעותית ביבול ואפשרה מזון לאוכלוסייה שהוכפל מספרה. לדעת מחברי הדו"ח, אותה מהפכה גבתה מחיר גבוה מכדור הארץ ומהאנושות. שימוש בדשנים ובחומרי הדברה כימיים, לעתים בצורה מופרזת, הביאו להידרדרות במצב הקרקעות ולזיהום של חלק ממקורות המים. מאז שנות ה-60 נעשה שימוש הולך וגדל בהשקיה לעומת הסתמכות על מי גשמים. אף שקיימות טכנולוגיות של טפטוף, רק 10% מהשטחים בעולם מושקים באמצעים אלה.

כדי להגדיל את היבול, מחברי הדו"ח מציעים לעבור לשיטות של שימוש לא בזבזני במים ולצמצם את השימוש בחומרי דישון והדברה הרעילים לקרקע ולמים, ויש האומרים גם לאדם.

להמשך קריאת 'המהפכה הטכנולוגית והחקלאית הירוקה'

0
קטגוריות אנרגיה ו התחממות גלובלית
תגיות , , , , , , , , ,
יוני
5

סגנית מזכ"ל האו"ם במחווה לכרמל


סגנית מזכ"ל האו"ם ד"ר אשה-רוז מיג'ירו נפגשה בכרמל עם היערן הראשי בקק"ל דוד ברנד. בתכנון: קידום פרויקטים משותפים לקק"ל ולאו"ם

במסגרת ביקורה בישראל שארגן באחרונה מש"ב (סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל מטעם משרד החוץ), הגיעה סגנית מזכ"ל האו"ם ד"ר אשה-רוז מיג'ירו לסיור בין האתרים השרופים בכרמל. במהלך הסיור נפגשה עם היערן הראשי בקק"ל דוד ברנד, וזה סייר עמה בקרבת קיבוץ בית אורן, וסיפר לה על פועלה של קק"ל ועל השריפה. סגנית מזכ"ל האו"ם הפגינה מודעות רבה בעניין העזרה הבינלאומית ומפגן הסולידריות שקיבלה ישראל במהלך ימי השריפה.

במהלך הסיור סקר ברנד לפני מיג'ירו את ההיסטוריה ואת מטרותיה של קק"ל מאז ועד היום, שוחח על מומחיות קק"ל בנושא ניהול שטחים פתוחים, שיקום נחלים, ייעור באזורים צחיחים ומאגרי מים, והדגיש את מדיניות קק"ל בעניין חלוקת הידע המקצועי, ללא תמורה, עם מדינות מתפתחות.

סגנית מזכל האום בביקור ביערות הכרמל, מאי 2011

לקראת ביקורה בישראל של סגנית מזכ"ל האו"ם, יזמו ברנד ואילן פלוס, מנהל מחלקת תכנון וקשרי חוץ במש"ב, נטיעת 18 עצים על שמה של מיג'ירו, במטרה לחבר אותה לנושא הייעור ושנת היער הבינלאומית. בעקבות היוזמה, ביקשה מיג'ירו כי העצים יינטעו בשטח שרוף בהרי הכרמל.

לדברי ברנד, הביקור היה משמעותי מאוד. "הצלחנו להמחיש לה את מה שאירע בכרמל, ויחד עם הידע שלה על מידת המעורבות והסולידריות הבינלאומית ואת בקשתה לטעת עצים בכרמל, אני חושב שקירבנו אותה לנושא". עוד הוסיף ברנד, כי מתאם הפעולות ההומניטריות של האו"ם מקסוול גיילארד, שהתלווה לסיורה של סגנית מזכ"ל האו"ם, סיכם עם ברנד כי בעתיד ייפגשו השניים בירושלים במטרה לקדם יחד פרויקטים השותפים לקק"ל ולאו"ם.

0
קטגוריות ייעור
תגיות , ,
דצמבר
21

פסגת כדור הארץ

ב-29 בנובמבר זה התחיל, ונמשך עד 10 בדצמבר: קרן קימת לישראל השתתפה ב-COP 16 – ועידת האו"ם לשינויי אקלים שהתקיימה זו השנה ה-16 בקנקון, מקסיקו

לפני למעלה מעשור הצטרפו רוב מדינות העולם לאמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי האקלים (UNFCCC), במטרה להתחיל לשקול מה אפשר לעשות כדי לצמצם את התחממות כדור הארץ וכדי להתמודד עם עליית הטמפרטורות הבלתי נמנעת. לאחרונה אישרו כמה מדינות תוספת לאמנה: פרוטוקול קיוטו, שלו מדדים חזקים יותר (וגם מחייבים יותר מבחינה משפטית). האמנה הבינלאומית, UNFCC, כוללת כיום 194 מדינות. המדינות המוכרות כצדדים באמנה הן אלה שחתמו ב-1992 על הסכם בוועידת האו"ם על סביבה ופיתוח, המכונה רשמית בשם "פסגת כדור הארץ". רק מדינות אלו רשאיות לנהל משא ומתן ולקבל החלטות הנוגעות לתחומי הפעילות של UNFCC.

המשלחת שייצגה את קק"ל נסעה לכנס במסגרת המשלחת הרשמית של מדינת ישראל, בהנהגת המשרד להגנת הסביבה. קק"ל השתתפה כצופה NGO (ארגון לא ממשלתי), והמשלחת כללה את חברת דירקטוריון קק"ל אור קרסין; את ראש מחלקת היערנות והמחקר הבינלאומי בקק"ל דוד ברנד; ואת מנהל מחלקת הייעור ושימור הקרקע וסגן מנהל מרחב דרום יצחק משה. מנכ"ל קק"ל מקסיקו מר מוטי כהן וגברת אסתר וייצר מקק"ל מקסיקו אירחו את נציגי משלחת קק"ל במהלך הוועידה.

לקראת הכנס דיברה מזכ"ל UNFCCC כריסטיאנה פיגיורס על התרומה של יערות במדינות מתפתחות, שיכולים להוות פתרון לשינוי האקלים הגלובלי ולשימור המגוון הביולוגי. לקק"ל יש חלק חשוב מאוד במאבק בהתחממות כדור הארץ ובתופעת המִדבור הודות למומחיות שלה בייעור באזורים צחיחים. ביום רביעי, 1 בדצמבר, קיימה קק"ל אירוע צד במהלך הכנס בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה והמכון הוולקני, ובו דיבר מר יצחק משה על "ייעור באזורים צחיחים". אירועי הצד הוקמו במקור כפורום ארגונים צופים על מנת להדגיש את בעיות שינויי האקלים המגוונות בסביבה השונה מהמושבים הרשמיים בוועידה.

בין התאריכים 29 בנובמבר ועד 3 בדצמבר השתתפה קק"ל בתערוכה שהתקיימה במהלך הכנס, והציבה דוכן שבו חילקו נציגי המשלחת חומרים מקצועיים על פעילות קק"ל בנושא ייעור באזורים צחיחים, מאבק במדבור, וכיצד קק"ל חולקת את הידע המקצועי שלה עם המדינות המתפתחות.

עמדת קק"ל בנושאים שעל סדר היום לקראת ועידת האו"ם לשינוי אקלים היא "מפחיתים ככל שניתן – נערכים היכן שצריך". אי לכך ובהתאם לזאת יזמה קק"ל נטיעות של 420 עצים ביער יתיר שבנגב, וזאת במטרה לאזן את פליטות הפחמן שגורמת טיסתם לוועידה בקנקון.

0
קטגוריות התחממות גלובלית ו ייעור
תגיות , , , , ,
אפריל
21

הסתיימה ועידת בון הראשונה לשינוי האקלים

ננעלה הוועידה הראשונה של האו"ם אחרי ועידת קופנהגן. המטרה: להחזיר את נושא האקלים לקדמת הבמה. מרלן-אביבה גרינפטר מסכמת ומייחלת

ב-11 באפריל ננעלה בבון, גרמניה, ועידת האו"ם לשינוי האקלים, שארכה שלושה ימים. בוועידה השתתפו נציגים מ-170 מדינות, אך לא הגיעו ראשי מדינות ואף לא שרים לאיכות הסביבה. ארבעה חודשים אחרי כישלון הוועידה לשינוי האקלים בקופנהגן, יועדה ועידת בון לקבוצות עבודה, וננעלה בקביעת מטרות צנועות.
בסוף השנה תתכנס ועידת אקלים נוספת, הפעם בקנקון, מקסיקו. הציפיות נמוכות. המטרה מצד האו"ם היא להגיע להסכם בנוגע לדרכי הפיקוח על הפחתת גזי החממה ובנוגע להגנת המדינות העניות מפני פגיעה אפשרית העלולה להיגרם משינוי האקלים.
דבריו של נציג מקסיקו פרננדו טודלה שיקפו נסיגה מהדרישות המקוריות שנכללו באמנה לשינוי האקלים: "אם אפשר להשיג הסכם מחייב, כולנו בעד. אבל זה לא צריך להיות תנאי מוקדם להתקדם בכיוון הנכון".
טוד שטרן, נציג ארה"ב בוועידת האקלים, הודיע לרויטרס על קיום ועידה של המדינות המתועשות בוושינגטון ב-18–19 באפריל. ועידה זו תעסוק בין היתר בנושא שינוי האקלים ובהפחתת פליטות גזי החממה.
המדינות המתפתחות המשיכו להרגיש מקופחות גם בוועידת בון. ברונו סקולי ממדינת לסוטו (מובלעת בתוך דרום אפריקה) העלה שוב את דרישת המדינות העניות להגביל את עליית הטמפרטורה ל-1.5 מעלות צלזיוס. דרישה זו מחמירה יותר מההחלטה שהתקבלה בוועידת קופנהגן להגביל את עליית הטמפרטורה הממוצעת בשתי מעלות צלזיוס. לדברי מדענים עליית הטמפרטורה ביותר משתי מעלות תגרום למצבים בלתי הפיכים שטומנים בהם אסונות בעיקר למדינות העניות. טוזי מפנו, נציג הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ביטא את אכזבתו: "הדבר שאנחנו לומדים מן ההיסטוריה הוא שלא לומדים דבר מההיסטוריה".

צעדים שננקטו מאז ועידת קופנהגן
למראית עין דברים לא התקדמו לכיוונים חיוביים מאז הסתיימה ועידת האקלים בקופנהגן. נשיא ארה"ב ברק אובמה לא הצליח להעביר עדיין את חוק האקלים בסנאט, חודשים אחרי שהועבר בקונגרס. בפוליטיקה האמריקנית נוצרות קואליציות שונות ומשונות כדי לנסות ולהגיע לרוב בסנאט בעד חוק. סנטורים משתי המפלגות, הדמוקרטית והרפובליקנית, הכינו נוסח חדש בן שמונה עמודים. לפי הצעתם יוטלו מכסות על פליטת גזי חממה על סקטורים כלכליים שונים ולא על כל המשק, ויחולו רק על גורמים הפולטים מעל 25,000 טון גזי חממה בשנה. המטרה נשארת זו שהציג אובמה בקופנהגן: הפחתה של 17% מהפליטה ב-2020 לעומת רמת הפליטה ב-2005, ו-80% ב-2050. על פי ההצעה יחול החוק על תחנות כוח כבר ב-2012, ועל יתר הסקטורים ב-2016. הנשיא נתן את הסכמתו לחיפושי נפט בחופה המזרחי של ארה"ב למרות הפגיעה האפשרית בסביבה, ויש הטוענים כי זו פשרה שנועדה לפייס סנטורים מתלבטים בתקווה שיצטרפו לתומכים בחוק.
ובינתיים בצרפת, הנשיא סרקוזי מוותר על מס הפחמן אחרי כמה ניסיונות להביא לאישורו. הכוונה היתה להטיל מס על הפחמן הדו-חמצני שפולטים המוסדות והמפעלים בצרפת. ראש ממשלת צרפת פרנסואה פילון הודיע: "ההחלטה על הטלת מס על פליטות פחמן דו-חמצני צריכה להתקבל במשותף עם שאר מדינות האיחוד האירופי, אחרת ייתכן שנאבד את היתרון שלנו בתחרות מול שווקים באירופה ובעיקר מול גרמניה".
האיחוד האירופי לא הצליח להסכים על הגדלת המחויבות שלו להפחתת גזי החממה ל-30% עד לשנת 2020, וההצעה האירופית נותרה 20% בלבד, זאת למרות מאמציה של קוני הדגרד, שכיהנה כנשיאת ועידת קופנהגן, שאמרה, מעט מאוכזבת מהכישלון: "זהו האינטרס של אירופה, שצריכה לקחת את ההובלה של נושא האקלים. הדרך לעשות זאת היא לשמש דוגמה בתור האזור הידידותי ביותר לסביבה". להמשך קריאת 'הסתיימה ועידת בון הראשונה לשינוי האקלים'

6
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , , ,