ארכיון פוסטים המתויגים 'אמנת-קיוטו'

ספטמבר
6

נותנים דין וחשבון



הדו"ח הלאומי השני של ישראל על שינוי האקלים פורסם לאחרונה, על פי אמנת המסגרת של האו"ם. קראו את הקדמת הדו"ח והתקציר בעברית – כאן בגלובלוג

ב-1992 אומצה אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (UNFCCC) כבסיס למענה העולמי לאתגר הגדול של ההתחממות העולמית. את האמנה השלים פרוטוקול קיוטו ב-1997, והיא כוללת כיום יותר מ-190 מדינות. היעד הסופי של האמנה והפרוטוקול הוא לייצב את הריכוזים של גזי החממה באטמוספרה לרמה שתמנע הפרעה אנושית מסוכנת למערכת האקלימית.

ישראל חתומה על האמנה מאז ספטמבר 1996, והיא צד לפרוטוקול קיוטו מאז פברואר 2004. בהתאם לזאת, ישראל מחויבת לתרום למאמצים העולמיים להפחתת פליטות גזי החממה, ולהיאבק בהשלכות המזיקות של שינוי האקלים.

דו"ח זה הוא הדו"ח הלאומי השני של ישראל בכפוף לאמנת האקלים ולפרוטוקול קיוטו. מאז פרסום הדו"ח הלאומי הראשון של ישראל בשנת 2000, זכה שינוי האקלים לתשומת לב הולכת וגוברת מהממשלה ומהחברה בישראל. בהתאם לכך, ננקטו פעולות רבות בתקופה זו על ידי קובעי המדיניות, גופים תעשייתים, מכוני מחקר והחברה האזרחית. דו"ח זה מנסה למנות את הפעולות הללו ולשקף את המאמצים הגוברים של ישראל להבנה ולהתמודדות עם שינוי האקלים.

ב-2009 החליטה ממשלת ישראל להכין תוכנית לשינוי האקלים עבור ישראל, ולכונן ועדה משרדית להגנת הסביבה ולשינוי האקלים. המשרד להגנת הסביבה אחראי לתיאום הפעולות ולהשלמת המחויבויות של ישראל בתחומים של הפחתת פליטות והסתגלות לשינוי האקלים.

הדו"ח נבנה בהתאם לקווים המנחים של אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (UNFCC) עבור דו"חות לאומיים של צדדים שאינם שייכים לנספח. הדו"ח הלאומי השני של ישראל כולל:

- המצאי הלאומי שחוּשב לשנים 2000 ו-2003–2007, בהתאם לקווים המנחים המתוקנים משנת 2006 למצאים לאומיים של גזי חממה מטעם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים.

- סקירת המדיניות הקשורה לשינוי האקלים והאמצעים הננקטים הן על ידי הממשלה והן על ידי ארגונים לא-ממשלתיים.

- סיכום דו"ח מומחים מקיף המתייחס להשלכות הצפויות של שינוי האקלים על ישראל, ואשר מציג המלצות לאמצעי הסתגלות בתחומים הבאים: משאבי מים, חקלאות, ימים וחופים, בריאות הציבור, מגוון ביולוגי, אנרגיה, תשתיות וכלכלה.

- תחזיות הפליטות של ישראל ואפשרויות הפחתה שזוהו בשני מחקרים בלתי-תלויים שהזמין המשרד להגנת הסביבה. אמצעי הפחתה עיקריים כוללים את המגזרים הבאים: אנרגיה ומבנים, תחבורה ופסולת.

- סקירה תמציתית של התרומה הכספית, העברת טכנולוגיות ושיתוף פעולה בינלאומי של ישראל הנוגעים לשינוי האקלים.

- סקירה קצרה על המחקר העדכני ועל מאמצי התצפיות בישראל, תוך התמקדות בהשלכות של שינוי האקלים ובאנרגיה מתחדשת.

- סיכום של פעולות שננקטו לאחרונה בנוגע לחינוך, להכשרה ולהגברת המודעות הציבורית לסביבה ולשינוי האקלים.

- סקירה קצרה על חלק מהאתגרים העיקריים בנושאי ההפחתה וההסתגלות הנובעים מהפרקים השונים של דו"ח זה.

* מתוך הקדמת החוברת. לקריאת חוברת התקציר בפורמט Pdf

3
קטגוריות התחממות גלובלית ו כללי
תגיות , , , , ,
פברואר
8

חדש: מערך לרישום פליטות גזי חממה בישראל


מדינת ישראל, אף שבינתיים אינה נדרשת לכך, קיבלה על עצמה באחרונה מחויבויות להפחתת פליטות גזי החממה, תוך עיצוב מערך הרישום ושיטות הדיווח

הקונצנזוס המדעי, שסוכם על ידי אלפי החוקרים שהשתתפו בפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC – Intergovernmental Panel on Climate Change), קובע כי פליטות גזי חממה גורמות לשינויי האקלים שאנו חווים. הדעה הרווחת היא שאפילו אם הפעילות האנושית גורמת רק לחלק מהתופעות האקלימיות המאובחנות, הרי בידי האדם היכולת למזער את הבעיה על ידי פעולה נמרצת בהיבטים שבשליטתו. לפיכך, ממשלות רבות בעולם כולו נרתמות, תוך שימוש באמצעי מדיניות שונים, לצמצם את פליטות גזי החממה שלהן.

אפשר להתייחס לנושא פליטות גזי החממה בכמה מישורים ובכמה אמצעי מדיניות. אחד מהם הוא סוגיית הדיווח: המדינות המפותחות וגם המתפתחות נדרשו להכין את מצאי הפליטות שלהן, כלומר לעבד נתונים מקרו-כלכליים (top-down) המאפשרים לבנות תמונת מצב של המשק. בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבצעת את איגום הנתונים ואת ניתוחם על פי הנחיות הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים. מעבר לכך, בחתימתן על הסכם קיוטו התחייבו המדינות המפותחות (המפורטות בנספח 1 להסכם), להציג הפחתות בפועל.

מדינת ישראל, למרות היותה בינתיים מדינה שלא נדרשת להפחתות, מקבלת על עצמה בימים אלה מחויבויות להפחתה. המחויבויות נובעות מנאומו של נשיא המדינה שמעון פרס מעל הבמה בוועידת קופנהגן ב-2009, מצירופה של ישראל לארגון ה-OECD, וכן מההסכמים הצפויים כחלק מאמנת המסגרת בדבר שינויי האקלים. הסכמים אלה אמורים להיכנס לתוקף ב-2013 עם תפוגת הסכם קיוטו (תקופה המכונה "פוסט קיוטו"). לאור זאת, ישראל נדרשת להתייחס לנושא פליטות גזי החממה באופן כללי, ולאפשרות שהיא תחויב לאפיין בצורה מפורטת יותר את הפחתת הפליטות שתידרש במגזרי המשק השונים.

כדי לגבש מדיניות יעילה להפחתת גזי חממה, המדינה זקוקה למידע נרחב מכל המגזרים במשק בדבר מצאי פליטות גזי החממה המאפיינים את פעילותם. מידע זה ישמש כנקודת מוצא לתוכנית פעולה עתידית. מערך הדיווח והרישום, שנרחיב עליו בהמשך, אמור לאפשר למדינה לאסוף נתונים אלה באופן וולונטרי (מרצון), ולגבש תובנות בעניין אפשרויות ההפחתה בחתך שהוא bottom-up (קרי, סכמת הפעולות היחידות שמתבצעות ברמת המפעל או הארגון והמצטרפות לכדי פעולה לאומית כוללת).

להמשך קריאת 'חדש: מערך לרישום פליטות גזי חממה בישראל'

0
קטגוריות אנרגיה ו התחממות גלובלית
תגיות , , , , ,
דצמבר
21

פסגת כדור הארץ

ב-29 בנובמבר זה התחיל, ונמשך עד 10 בדצמבר: קרן קימת לישראל השתתפה ב-COP 16 – ועידת האו"ם לשינויי אקלים שהתקיימה זו השנה ה-16 בקנקון, מקסיקו

לפני למעלה מעשור הצטרפו רוב מדינות העולם לאמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי האקלים (UNFCCC), במטרה להתחיל לשקול מה אפשר לעשות כדי לצמצם את התחממות כדור הארץ וכדי להתמודד עם עליית הטמפרטורות הבלתי נמנעת. לאחרונה אישרו כמה מדינות תוספת לאמנה: פרוטוקול קיוטו, שלו מדדים חזקים יותר (וגם מחייבים יותר מבחינה משפטית). האמנה הבינלאומית, UNFCC, כוללת כיום 194 מדינות. המדינות המוכרות כצדדים באמנה הן אלה שחתמו ב-1992 על הסכם בוועידת האו"ם על סביבה ופיתוח, המכונה רשמית בשם "פסגת כדור הארץ". רק מדינות אלו רשאיות לנהל משא ומתן ולקבל החלטות הנוגעות לתחומי הפעילות של UNFCC.

המשלחת שייצגה את קק"ל נסעה לכנס במסגרת המשלחת הרשמית של מדינת ישראל, בהנהגת המשרד להגנת הסביבה. קק"ל השתתפה כצופה NGO (ארגון לא ממשלתי), והמשלחת כללה את חברת דירקטוריון קק"ל אור קרסין; את ראש מחלקת היערנות והמחקר הבינלאומי בקק"ל דוד ברנד; ואת מנהל מחלקת הייעור ושימור הקרקע וסגן מנהל מרחב דרום יצחק משה. מנכ"ל קק"ל מקסיקו מר מוטי כהן וגברת אסתר וייצר מקק"ל מקסיקו אירחו את נציגי משלחת קק"ל במהלך הוועידה.

לקראת הכנס דיברה מזכ"ל UNFCCC כריסטיאנה פיגיורס על התרומה של יערות במדינות מתפתחות, שיכולים להוות פתרון לשינוי האקלים הגלובלי ולשימור המגוון הביולוגי. לקק"ל יש חלק חשוב מאוד במאבק בהתחממות כדור הארץ ובתופעת המִדבור הודות למומחיות שלה בייעור באזורים צחיחים. ביום רביעי, 1 בדצמבר, קיימה קק"ל אירוע צד במהלך הכנס בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה והמכון הוולקני, ובו דיבר מר יצחק משה על "ייעור באזורים צחיחים". אירועי הצד הוקמו במקור כפורום ארגונים צופים על מנת להדגיש את בעיות שינויי האקלים המגוונות בסביבה השונה מהמושבים הרשמיים בוועידה.

בין התאריכים 29 בנובמבר ועד 3 בדצמבר השתתפה קק"ל בתערוכה שהתקיימה במהלך הכנס, והציבה דוכן שבו חילקו נציגי המשלחת חומרים מקצועיים על פעילות קק"ל בנושא ייעור באזורים צחיחים, מאבק במדבור, וכיצד קק"ל חולקת את הידע המקצועי שלה עם המדינות המתפתחות.

עמדת קק"ל בנושאים שעל סדר היום לקראת ועידת האו"ם לשינוי אקלים היא "מפחיתים ככל שניתן – נערכים היכן שצריך". אי לכך ובהתאם לזאת יזמה קק"ל נטיעות של 420 עצים ביער יתיר שבנגב, וזאת במטרה לאזן את פליטות הפחמן שגורמת טיסתם לוועידה בקנקון.

0
קטגוריות התחממות גלובלית ו ייעור
תגיות , , , , ,
נובמבר
11

פליטות הפחמן רק גדלות

למרות אזהרות ה-IPCC גדלו בשנה שעברה פליטות הפחמן לאטמוספרה ב-3%, עלייה מפחידה שתגביר את התחממות כדור הארץ

תחזיות שנסמכו על המיתון הכלכלי בעולם המערבי צפו ירידה בפליטת מזהמים. עליית מחירי הדלק היו אמורים להפחית את השימוש בו, וכתוצאה ישירה לגרום לירידה בכמות גזי החממה, אלא שהתחזיות התבדו.
לפני כשנה פורסם "נייר עמדה" ע"י Intergovernmental Panel on Climate Change (IPCC) - גוף בין ממשלתי לשינוי האקלים. על פי המסמך, "אי עמידה בהפחתה משמעותית בפליטת מזהמים תביא לתוצאות הרסניות ברחבי העולם". בעקבות פרסום המסמך זכה הגוף בפרס נובל. אלא שמסתבר כי פרסים אינם מעודדים פעילות חיובית, שכן למרות התחזיות עלתה פליטת גזי החממה הרבה מעל למצופה.
מ-2006 ל-2007 עלתה כמות פליטת דו-תחמוצת-הפחמן ב-3% - עלייה המוגדרת כ"מפחידה". על פי מחקרים, במקביל לעלייה בפליטות מזהמים, יערות ואוקיאנוסים שסופגים פחמן נכרתים ומזוהמים, וכתוצאה מכך יורדת יכולתם למלא את "תפקיד הספוג"; האוקיאנוסים והיערות סופגים פחות פחמן ממה שספגו במאה העשרים.
להמשך קריאת 'פליטות הפחמן רק גדלות'

7
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , ,