ארכיון פוסטים המתויגים 'בצורת'

אוגוסט
16

המהפכה הטכנולוגית והחקלאית הירוקה

כדי להציל את העולם מאסונות טבע הנובעים משינוי האקלים, וכדי להבטיח מזון לכול – העולם צריך לעבור מהפכה טכנולוגית וחקלאית ירוקה, כך לפי דו"ח חדש של האו"ם

אוכלוסיית העולם הכפילה את עצמה ב-60 השנים האחרונות, וצריכת האנרגיה עלתה כמעט פי חמישה. כדי שיוכלו כדור הארץ ויושביו להמשיך להתקיים, נדרש שינוי טכנולוגי מהיר ובהיקף גדול יותר מהשינוי שהוביל למהפכה התעשייתית לפני 150 שנה. כך לפי דו"ח בשם "המהפכה הטכנולוגית הירוקה הגדולה", שפרסמה ביולי מחלקת הכלכלה והחברה של האו"ם.

הדו"ח מתבסס על תחקיר הנוגע למצב משאבי הטבע, בעיקר משאבי האנרגיה. מטרתו להציע שינוי בסיסי שעל האנושות לאמץ אם ברצונה לספק את הצרכים העתידיים שלה מבלי להחמיר את שינוי האקלים. החוקרים הגיעו למסקנה שיש לערוך שינוי מעמיק ביותר בכל הקשור לשימוש במקורות האנרגיה שלנו ולשיטות החקלאיות הנהוגות כיום. הם מסכמים את השינוי הנדרש במשפט: "מעבר לטכנולוגיות ולחקלאות ירוקים וצמצום בצריכה", ומעריכים את תקופת המעבר ב-40-30 שנה.

בשנה הבאה תתקיים ועידת האו"ם לפיתוח בר-קיימא בריו דה ז'נרו, ברזיל, 20 שנה אחרי הוועידה הראשונה של האו"ם בנושא.

מהפכת המעבר ל"חקלאות מקיימת"

דגש מיוחד בדו"ח הושם על המהפכה הירוקה הנדרשת בחקלאות מאתגרת, שיהיה עליה לייצר עד לשנת 2050 כמות מזון הגדולה ב-70%–100% מהכמות הנצרכת כיום, ולהבטיח מזון לכל תושבי העולם. המהפכה חייבת להיות שונה לחלוטין מהמהפכה החקלאית של שנות ה-60 וה-70, שהביאה להגדלה משמעותית ביבול ואפשרה מזון לאוכלוסייה שהוכפל מספרה. לדעת מחברי הדו"ח, אותה מהפכה גבתה מחיר גבוה מכדור הארץ ומהאנושות. שימוש בדשנים ובחומרי הדברה כימיים, לעתים בצורה מופרזת, הביאו להידרדרות במצב הקרקעות ולזיהום של חלק ממקורות המים. מאז שנות ה-60 נעשה שימוש הולך וגדל בהשקיה לעומת הסתמכות על מי גשמים. אף שקיימות טכנולוגיות של טפטוף, רק 10% מהשטחים בעולם מושקים באמצעים אלה.

כדי להגדיל את היבול, מחברי הדו"ח מציעים לעבור לשיטות של שימוש לא בזבזני במים ולצמצם את השימוש בחומרי דישון והדברה הרעילים לקרקע ולמים, ויש האומרים גם לאדם.

להמשך קריאת 'המהפכה הטכנולוגית והחקלאית הירוקה'

0
קטגוריות אנרגיה ו התחממות גלובלית
תגיות , , , , , , , , ,
אוקטובר
5

מה גורם לגל פגעי מזג האוויר הקיצוניים?



גשמים מסיוויים בפקיסטן, בסין ובאייווה שבארה"ב, בצורת, חום ושריפות בלתי נשלטות ברוסיה ובמערב קנדה. 2010 הופכת להיות שנה של מזג אוויר משוגע. האם זו סתם שנה יוצאת דופן או מגמה שמראה לנו את העתיד לבוא?

מטאורולוגים אומרים כי תבניות עצירה יוצאות דופן בזרם הסילון בחצי הכדור הצפוני אשמות במזג האוויר הקיצוני בפקיסטן וברוסיה, ואולם הארגון המטאורולוגי הבינלאומי ומדענים נוספים אומרים כי סוג כזה של מזג אוויר תואם את התבניות שחזו מדעני אקלים והם עשויים להיות תוצאה של שינויי האקלים.
"כל האירועים הללו הם דברים שיכולנו לצפות שיתרחשו ככל שכדור הארץ מתחמם" אמר טום וגנר, מדען בנאס"א החוקר את הקריוספֶרה, בריאיון ל-CNN ב-11 באוגוסט. "אנו רואים כי כדור הארץ מתחמם בקצב של כ-0.2 מעלות צלזיוס (0.35 מעלות פרנהייט) בעשור. מקומות כמו גרינלנד מתחממים אפילו מהר יותר – 2 מעלות בעשור. כל האירועים הללו, מגלי חום דרך מונסונים חזקים ועד המסת קרחונים, מתיישבים עם התאוריה. ואולם, כדי להוכיח שאכן אירוע ספציפי קשור להתחממות כדור הארץ אנו נזקקים לקצה הידע המדעי והטכנולוגי".
"אירועי מזג אוויר אלה הם בלתי רגילים לחלוטין, אך בכל שנה יש אירועי מזג אוויר קיצוני", אמר אנדרו ווטסון מהמחלקה למחקרים אקלימיים של אוניברסיטת מזרח אנגליה. "לעולם לא נוכל לומר בוודאות שאירוע מזג אוויר בשנה מסוימת משמש כעדות חד-משמעית לשינויי האקלים, אך אם יש כמה שנים שמתרחשים בהן אירועי מזג אוויר קיצוניים, הדבר יכול להצביע על שינויי האקלים".
הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC) חזה זה מכבר כי העלייה במידות החום הגלובליות תביא לגלי חום תדירים וחזקים יותר ולמקרים של גשם קיצוני. בדו"ח שלהם לשנת 2007 קבע הפאנל כי מגמות אלה כבר נצפו, לרבות גלי החום החזקים ביותר מאז 1950.
מדידות NOAA, הסוכנות לאוקיאנוגרפיה ואקלים של ממשלת ארה"ב, הראו כי טמפרטורות פני הקרקע שנמדדו ברחבי העולם ביוני 2010 היו החמות ביותר שתועדו, ולדברי וגנר יש לגזור מסקנות גדולות יותר מהמגמה החד-משמעית של ההתחממות. "אנו רואים דברים שלא התרחשו מעולם על כדור הארץ, כדוגמת ההתחממות בקצב הזה. אנו סבורים כי יש קשר חזק בין התופעות הללו לגידול ברמת דו-תחמוצת הפחמן באטמוספרה מאז סוף המאה ה-19, שנגרם בידי האדם".
גרפים באתר האקלים של נאס"א הראו עלייה שאי אפשר להתכחש לה במידות החום הגלובליות, בגובה פני הים וברמות דו-תחמוצת הפחמן.
"הנתונים שלנו מתייחסים לא רק לעשר שנים. יש לנו תמונות לוויין מעשרות השנים האחרונות וכן נתוני תחנות מטאורולוגיות ונתונים אחרים מסוף המאה ה-19 המספרים לנו כיצד כדור הארץ מתחמם" אומר וגנר. "לא רק זאת, אלא יש לנו כעת נתונים של רשומות גאולוגיות, גלעיני קרח וליבות משקעים מקרקעית האוקיאנוסים. כל אלו משתלבים יחד ומראים לנו כיצד כוכב הלכת שלנו משתנה".
בתשובה לשאלה אם ייתכן שמדובר במחזור רגיל של הטבע, וגנר עונה: "זו שאלת מיליון הדולר. דבר אחד שעלינו לחשוב עליו הוא שכדור הארץ מתחמם ואנו צריכים לטפל בכך. הקרח סביב אנטארקטיקה וגרינלנד נמס, כבר כעת פני הים עולים ב-3 מ"מ בשנה, כלומר כ-30 ס"מ במאה שנה, אבל סביר להניח שהם יעלו אף יותר. יש דברים רבים שאנו יכולים לעשות כדי למתן את הנזק. אנו עורכים מחקרים כדי לנסות ולבדוק עד כמה יעלו פני הים, עד כמה ימשיכו מידות החום לעלות וכיצד ישתנו תבניות מזג האוויר".
הפחתת הפליטות היא משהו שכל אחד יכול לעשות כדי להגן על כוכב הלכת ועל האקלים, ומומחי האקלים אמרו במשך שנים שיש צורך בקיצוץ חד בפליטות הפחמן ובגזי החממה לוכדי החום האחרים ממכוניות, מתחנות כוח וממקורות תעשייתיים וביתיים אחרים השורפים דלק.
לאחרונה פורסם כי גוש קרח גדול השתחרר מקרחון בגרינלנד. לא רק שזו עדות להתחממות מי הים אלא גם להתפתחות בעיות נוספות, כגון גושי קרח שייתקעו בנתיבי ספינות או ייסחפו לאסדות קידוח נפט. מידות החום הגבוהות והשריפות ברוסיה משפיעות על אזור המייצר שיעור גבוה מגידולי החיטה העולמיים, דבר שבתורו ישפיע על כל שרשרת המזון שלנו בשנים הקרובות.
יתרה מזו, השריפות יוצרות 'מרק' רעיל של זיהום אוויר המשפיע על החיים באזורים רחוקים בהרבה ממקום השריפה, כך עולה מדיווח של JPL. בין המזהמים שנוצרו בשריפות גם גז חד-תחמוצת הפחמן, העשוי לגרום לשלל מיני תחלואה. חד-תחמוצת הפחמן הוא גם מרכיב בייצור אוזון שעל פני הקרקע, גז רעיל הגורם למחלות ריאה. כשחד-תחמוצת החנקן מהשריפות עולה לאטמוספרה, הוא נלכד בשכבות התחתונות ובזרם הסילון בגובה בינוני, ומועבר בקלות לכל רחבי העולם.

תרגום הידיעה ביוניוורס טודיי מפורסמת באדיבות אתר הידען

1
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , ,
פברואר
25

9 סיבות לקחת ברצינות את ההתחממות הגלובלית

רגע לפני שאנו שוקעים עמוק בבוץ (היבש) כדאי לחשוב על ההשלכות של ההתחממות הגלובלית ולנסות לרתום את כל הכוחות כדי להקדים תרופה למכה

ההתחממות הגלובלית מביאה עמה השלכות חמורות למין האנושי ולטבע כולו, הנה מקצתן:
1. בצורת: ייבוש מקורות מים, וכתוצאה – מוות של מיני בעלי חיים.
2. רעב: בצורת מובילה לקריסת החקלאות ולרעב כבד במדינות מתפתחות.
3. התעצמות הוריקנים, סופות ושיטפונות – פגיעה ברכוש רב ובחיי אדם.
4. כסף: סכומים דמיוניים לשיקום הנזקים, ובהתאם – עליית מיסים.
5. היכחדות דובי הקוטב בשל צמצום שטחי המחייה שלהם.
6. מחלות: התפרצויות מלריה וקדחת.
7. רעילות: צמחים רעילים משגשגים בתנאי חום ופוגעים במי שמגיע עמם במגע.
8. אסתמה ואלרגיות: בתנאי חום צמחים מפיקים יותר אבקנים אלרגנים.
9. ביטחון לאומי: כשמדינה מתמודדת עם בצורת, מחלות, נזקי אקלים וכו', היא חשופה לפגיעה מבית (מרידות) ומבחוץ (פלישות).

מתוך Big Green Purse

1
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , ,
אוגוסט
18

הכנרת: עבר, הווה ועתיד

פרופ' משה גופן מגיש סקירה מעמיקה על מצב הכנרת, מנתח את ירידת המפלס לאורך השנים, ומצביע על הפתרון שישמור על אספקת מים מושלמת לבתים, אם הממשלה תעשה רק דבר אחד

מיד לאחר מלחמת השחרור והקמתה של מדינת ישראל החליטה הממשלה לייבש את החולה ואת שטחי הביצות שמצפון לה. בסמוך להחלטה זו החליטה ממשלת ישראל, לאחר התלבטויות רבות ולאחר פעילות צבאית בצפון, על הקמת מפעל המוביל הארצי, שמשמעותו – שימוש בכנרת כמאגר רב-שנתי לאספקת מי שתייה לתושבי המדינה.
שאיבת מים אינטנסיווית מהכנרת החלה רק בשנת 1972. לפני הקמת המדינה, בשנת 1933, הוקם סכר דגניה והועמק אפיק הירדן ביציאה מהכנרת – פעולות שאפשרו לאחר מכן שליטה בגובה המפלס באגם. חברת החשמל, שהקימה ביזמתו של פנחס רוטנברג את המפעל ההידרואלקטרי בנהריים, ובהקשר אליו את סכר דגניה, ערכה מדידות מדויקות של קרקעית הירדן ביציאה מהכנרת. רום הקרקעית שנמדד שם היה 212.35 מ' מתחת לפני הים. מאז נחנך המוביל הארצי (1964) נמצא מפלס האגם בתהליך רב-שנתי של ירידה: בשנים שיטפוניות הוא עולה זמנית, אבל המגמה השלטת היא ירידה. במחזור שנתי הוא עולה כל שנה בחורף, וחוזר ויורד בקיץ. ככל שכמות המשקעים נמוכה יותר – ירידת המפלס חריפה יותר, מכיוון שכמות המים הנצרכת עולה משנה לשנה ללא כל קשר למצאי במקורות. יש ירידה מתמשכת בכמות המשקעים באגן היקוות הכנרת, והספיקות בירדן יורדות כך שתרומה טבעית ממקורות המים לכנרת נמצאת בירידה.
אולם יש לזכור שבצורת היא תופעה שכיחה מאוד באזורנו מאז ומתמיד. מאז סוף המאה ה-19 היו באזורנו ארבעה מקרים של ארבע שנות בצורת רצופות, תקופה אחת של 14 שנות בצורת רציפות, תקופה אחרת של חמש שנות בצורת רציפות, ועוד ארבע תקופות של שלוש שנים רציפות של בצורת. שיאי בצורת שנתיים במשך 150 השנים האחרונות היו בטווח של 35%–79% מתחת לממוצע הגשמים הרב-שנתי. להמשך קריאת 'הכנרת: עבר, הווה ועתיד'

9
קטגוריות מים
תגיות , ,
פברואר
11

על נטיעות בתקופת בצורת

גורמים שונים טענו השבוע שנטיעות קק"ל מחריפות את מצבו המעורער של משק המים בשנת הבצורת הנוכחית. אולם העובדות מוכיחות בדיוק את ההפך

דאגת משרד התשתיות למצב המים והדרישה מקק"ל שלא לנטוע השנה אינן במקומן. אדרבה, הן לטובת משק המים והן לטובת הסביבה יש לעודד נטיעות יער מהסוג שקק"ל מבצעת. לשם המחשת הטענה להלן כמה עובדות:
1. יערות קק"ל ניטעים כולם כגידול בעל שאינו מושקה. מאז ומתמיד היו מיני העצים הניטעים ביערות עמידים בתנאי היובש של הקיץ הממושך בישראל, ואינם מקבלים כל השקיה. עצים רגישים או נטיעות באזורי ספר המדבר מקבלים השקיית עזר אחת או שתיים בשנה הראשונה בלבד, וזאת על מנת לאפשר התפתחות נאותה של מערכת השורשים. מדובר בכמות זניחה ומינימלית של מים, כאמור רק בשנה הראשונה לנטיעה. העצים הניטעים – אורן, ברוש, אלון, אלה, שיטה, איקליפטוס ואחרים – גדלים כל תקופת חייהם ביער ללא השקיה. עצי פרי כדוגמת זית, תאנה, שקד ואחרים ניטעים באזורים בעלי קרקע עמוקה ומשטר מים נוח, וגם הם אינם מושקים.
2. יתרה על כך: מחקרים מוכיחים כי תחת כיסוי יער חידור מי הגשם לקרקע גבוה הרבה יותר. צמרות העצים ממתנות את מכות טיפות הגשם בקרקע (הגורמות להידוק חלקיקי האדמה), והדבר מביא לחידור מים רב יותר למי התהום. אחת הסיבות המרכזיות לאסונות, לשיטפונות ולסחף קרקע באזורים רבים בעולם היא בירוא היערות. ההערכה היא כי בארץ ישראל, עד תחילת פעילות הייעור של קק"ל, נסחפו אל הים יחד עם מי שיטפונות גם כמה מטרים של קרקע פורייה עקב כריתת יערות ורעייה לא מבוקרות במשך אלפי שנים. דווקא קיומו של יער מגביר את חידור מי הגשם אל האקוויפר, מעשיר את מי התהום ומונע היווצרות זרימות שיטפוניות כאלה אל הים.
3. נטיעות קק"ל בנגב (פרויקט הסוואניזציה) נועדו בעיקר לסייע במניעת שיטפונות ונזקי סחף קרקע. סוג הקרקע ואופי הגשמים בנגב מונעים כמעט לחלוטין חידור מים לקרקע וגורמים לסחף ולשיטפונות המוליכים מים אל הים ומביאים לבזבוזם. הנטיעות בנגב מתבצעות בשיטת "אגר-נגר": מי הגשם נעצרים באמצעות סִכרונים, החידור לקרקע מוגבר והמים מעודדים את צמיחת העצים (בכמות קטנה מאוד ליחידת שטח). כך נמנע אובדן מים לים, נמנעים נזקי סחף ושיטפונות, וגדלים עצים המשרתים את הציבור, מספקים צל ומקום להתרגע תחתיו, ותורמים להעלאת הערך האקולוגי והחברתי של שטחי הנגב.

ישראל טאובר הוא מנהל מחלקת ניהול יער, מידע וממ"ג, אגף הייעור בקק"ל

13
קטגוריות ייעור
תגיות , , ,
ספטמבר
8

שינויי אקלים על פני כדור הארץ

קרחונים

קהילת המדענים בעולם אולי חלוקה בשאלת הגורמים שמובילים להתחממות כדור הארץ, אולם בדבר אחד אין עוררין: על פני כל כדור הארץ נמדדה (באלפי תחנות מדידה לאורכו ולרוחבו של כדור הארץ) עלייה של כ-0.6 מעלות צלזיוס במאה השנים האחרונות.
שינויי האקלים מחייבים אותנו להתמודד עם מציאות חדשה (גם אם אחריותנו לתופעה היא מינורית וגם אם אין אנו אחראים ישירים לתופעה, כפי שחלק מהחוקרים סוברים). ההשפעה של שינויי האקלים על חיינו היא רב-תחומית, חוצה גבולות, עמים, תרבויות ויבשות. מגמת העלייה בטמפרטורה על פני כדור הארץ התגברה במהלך 30 השנים האחרונות ובאלפי תחנות מדידה הגיע קצב עליית הטמפרטורה לכ-1.8 מעלות צלזיוס.

עליית מפלס מי הים גורמת לשיטפונות ולנזקים חמורים לאדם, לרכוש ולטבע
תופעת המסת הקרחונים היא עובדה קיימת שאין להתעלם ממנה. רק בשנת 2006 נמסו קרחונים השווים בגודלם לשש פעמים שטח מדינת קליפורניה (כמיליון מייל מרובע), וגרמו לעליית מפלס מי הים. 9% מאוכלוסיית אירופה חיה באזורים חופיים וצפויה להינזק. גם באפריקה כ-25% מהאוכלוסייה עלולים להיפגע. בהודו לבדה תגרום עליית מפלס פני הים לכ-7 מיליון פליטים. עוד צפויים נזקים לשטחי חקלאות רבים (לדוגמה הנילוס והדלתא סביבו, האזורים היחידים במצרים המתאימים לעיבוד חקלאי), המלחת מי תהום, פגיעה בדגה, הצפת מתקנים ותשתיות ופגיעה בתיירות המושתתת על אזורי חופים.

סימפטום ההתחממות: גשמים רבים, בצורות קשות
אחת התופעות הנובעות מהתחממות כדור הארץ היא קיצוניות בהופעת הגשמים. המחקרים מראים שאזורים גשומים יזכו לכמויות גשם מסיביות (סופת ההוריקן קתרינה, גוסטב), בעוד אזורים שכמות המשקעים בהם נמוכה יחסית (כמו ישראל והאזור) יסבלו מבצורת. כתוצאה מאסונות טבע בעשור שבין 1990–1999 ספג המשק האמריקאי נזקים בלמעלה מ-250 מיליארד דולר. בעשור של שנות השישים, לדוגמה, נאמד הנזק בסכום של פחות מ-30 מיליון דולר.

שינוי האקלים פוגע במיני צומח ובעלי חיים ובעקיפין בבריאות האדם
גם "בית המרקחת" הטבעי של המין האנושי, הלא הן המערכות האקולוגית המקיפות אותנו, ייפגעו. מערכות אלו מספקות לנו מגוון תרופות ומזון שמתבססים על יצורים חיים. שינוי האקלים יגרום להכחדתם של מינים אלה ובעקיפין להכחדתן של תרופות עתידיות. אם נוסיף לכך התפרצותן של מחלות חדשות והתפשטותן של מחלות קיימות בעקבות עליית הטמפרטורות, הרי תהיה הפגיעה באדם קרדינלית. טמפרטורות גבוהות לאורך זמן מאפשרות למחלות כקדחת הנילוס להתפשט באזורים חדשים. המלריה, לדוגמה, הידועה כמחלה של אזורים טרופיים, חמים ונמוכים, מצויה כיום גם באזורים בגובה של 2,000 מטר מעל פני הים.

אז מה אפשר לעשות?
ראשית, אפשר להירגע: לא צריך להצטמצם, לא צריך לחזור לימי העלייה השנייה, לא צריך להפסיק את המזגן, אפשר להמשיך לחיות ולהתפתח, אפשר לשמור על רמת חיים, אבל כן אפשר להתייעל (נורות חסכניות, צמצום הפסולת, צמצום השימוש בשקיות פלסטיק ועוד), ואפשר ורצוי לפתח טכנולוגיות ירוקות ולחפש דרכים להקטנת השינויים הסביבתיים מעשה ידי האדם. ב-15.12.2007 נערכה ועידת באלי והתקבלה בה החלטה המחייבת את רוב מדינות העולם לצמצם את הפליטות מעשה ידי האדם שגורמות לשינוי האקלים, בסדר גודל הנע בין 25% ל-40% בהשוואה לפליטות של 1990. למה דווקא צמצום הפליטות מעשה ידי אדם? כי באפשרותנו להשפיע רק על מעשה ידינו. אין אנו יכולים לצמצם את הפליטות של הגורמים הטבעיים השונים, אין ביכולתנו להשפיע על כמות הקרינה המגיעה מהשמש. לכן, זו הדרך היחידה לפעול בסביבה המשתנה לנגד עינינו, וזו חובה של כולנו למען הדורות הבאים.

ד"ר אדיב גל הוא אקולוג, זואולוג, יועץ סביבתי-חינוכי, יזם ומנהל פרויקטים

4
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , , ,