ארכיון פוסטים המתויגים 'גזי-חממה'

נובמבר
8

התחממות גלובלית: עובדות מדעיות במבט היסטורי

Photo cc Romany WG

על העובדות המדעיות בנושא ההתחממות הגלובלית ועל שאלות מחקר בתחום שנותרו פתוחות

הקדמה
המחקר המדעי על התחממות כדור הארץ כתוצאה מפליטה אנושית של גזי חממה מעורר לא מעט התקפות פוליטיות, בדומה להתקפות על מחקרי האבולוציה. בארה"ב אפשר לציין בין השאר הגשת תביעות נגד מדעני אקלים לבתי משפט, באוסטרליה – את האיסור על מדעני אקלים עובדי ממשלה להתבטא בתקשורת בעניין, ובישראל – את ההתקפות בתקשורת מצד המדען הראשי לשעבר של משרד החינוך, גבי אביטל. התקפות מסוג זה גורמות לבלבול בקרב מדענים רבים. מטרת הסקירה הנוכחית היא להבהיר את ההבדלים בין העובדות המדעיות המבוססות לבין שאלות מחקר שנותרו עדיין פתוחות בתחום האקלים. לשם כך אסקור את התקדמות ההבנה של השפעת גזי חממה על מערכת האקלים, החל מתחילת המחקר בנושא, ואתמקד בעובדות המפתח.

מאזן הקרינה של כדור הארץ וגזי חממה
אחד מהחוקרים הראשונים שעסקו בטמפרטורת כדור הארץ היה המתמטיקאי והפיזיקאי הצרפתי ז'וזף פורייה (Fourier). פורייה חישב בשנת 1824 את מאזן הקרינה של כדור הארץ, בהתבסס על טמפרטורת השמש ועל המרחק שלה מכדור הארץ, ועל בסיס הערכת החלק היחסי של קרינת השמש שמוחזר לחלל (אלבידו) עקב פגיעה במשטחים שונים (לדוגמה עננים, קרח, ובמידה פחותה יותר – קרקע מדברית). להפתעתו, מאזן זה העלה שכדור הארץ אמור להיות כוכב קפוא, בניגוד לתצפיות שמראות מים נוזליים המכסים כשלושה רבעים מפני השטח שלו. כדי ליישב את חישוביו עם העובדות התצפיתיות, הוא שקל, ולאחר מכן גם פסל, הסברים אפשריים שונים, וביניהם האפשרות שאולי קרינה מכוכבים רחוקים היא המחממת את כוכב הלכת שלנו. ההסבר האמיתי ניתן רק 35 שנה מאוחר יותר, בשנת 1859, באמצעות ניסויו הנודע של המדען האנגלי ג'ון טינדל (Tyndall).

בניסוי זה העביר טינדל קרינה אינפרה-אדומה דרך שפופרת שהכילה גזים שונים. הוא גילה של-Co2 (פחמן דו-חמצני) ולאדי מים יש יכולת לבלוע חלק מהקרינה האינפרה-אדומה שעוברת דרכם. טינדל גם הבין את המשמעות האקלימית של תגלית זו: גזים הבולעים קרינה אינפרה-אדומה אך שקופים לאור נראה, גזי חממה כפי שאנחנו קוראים להם כיום, יאפשרו לקרינת השמש לחמם את פני השטח, אך יבלעו חלק מהקרינה האינפרה-אדומה הנפלטת מפני השטח, ויגרמו לכליאת אנרגיית חום בשכבות הנמוכות של האטמוספרה. לניסוי של טינדל יש כמובן חשיבות עצומה, והמערכת הניסויית שלו הייתה בהחלט מרשימה לאותה תקופה. אך למרבה הצער, למערכת זו היה חיסרון בולט אחר, שהועתק בניסויים נוספים שנערכו שנים רבות לאחר מכן.

חיסרון זה הוא קיום כל המדידות כאשר לחץ הגזים בצינור הוא לחץ אטמוספרי. בלחץ כזה, שהוא גבוה יחסית, קיימת השפעה הדדית בין המולקולות השונות באוויר, שמשנָה את תכונות הבליעה. תופעה זו גורמת לכך שקווי הבליעה האופייניים לכל מולקולה במספר תדרים ספציפי, מתרחבים והופכים לפסים המשתרעים על תחום תדרים (pressure broadening). כתוצאה מכך, היו חוקרים שסברו בטעות ש-Co2 אינו גז חממה חשוב, משום שנראָה שפסי הבליעה של אדי מים חופפים לאלה של Co2. אולם בשנת 1952 גילה מחקרו החשוב של לואיס קפלן (Kaplan) כי בשכבות הגבוהות של הטרופוספרה, שהלחץ בהן נמוך וגם כמות אדי המים קטנה, חוזרים פסי הבליעה של Co2 ושל אדי מים להיות קווים צרים שאינם חופפים זה לזה. הקרינה האינפרה-אדומה נפלטת מכדור הארץ לחלל משכבות גבוהות אלה, ולכן לבליעה על ידי Co2 יש חשיבות רבה. ממחקרים אלה מהמאה ה-19 ומשנות ה-50 של המאה ה-20 נובע כי פחמן דו-חמצני הוא גז חממה חשוב.

להמשך קריאת המאמר היכנסו לאתר "אקולוגיה וסביבה"

Photo by Romany G, cc

2
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , , ,
אוקטובר
18

2 מעלות

היעד המקסימלי להתחממות בגובה 2 מעלות, כפי שהצהירו מדינות העולם, עלול להישמע תמים, אך הוא עלול לטשטש את הסכנה הגדולה שבהתחממות הגלובלית. בעולם הנמצא בסחרור אקלימי הדבר יהיה בלתי אפשרי

ב"אקולוגיה וסביבה", גיליון 3 2011, כתב אלון אנגרט על "ההתחממות הגלובלית – העובדות המדעיות במבט היסטורי", ותיאר היטב את תהליך התפתחות ההבנה המדעית בנושאי הגורמים המשפיעים על אקלים כדור הארץ, השפעת גזי החממה וכו'. בין השאר הזכיר הכותב כי מדינות העולם הסכימו, הצהרתית לפחות, לקבוע יעד מקסימלי להתחממות בגובה 2 מעלות (ביחס לתקופה של לפני המהפכה התעשייתית), וכלשונו, היעד נקבע "באופן שרירותי משהו".

ברור כי המספר 2 מעלות הוא סמל, טוב כמו 1.9 מעלות, 2.435 או כל מספר קרוב אחר, ועם זאת, לקביעת יעד מקסימלי חשיבות רבה, כפי שבכוונתי לדון בקצרה כאן.

למעשה, היעד של 2 מעלות עלול להישמע תמים, ולעתים הוא מטשטש את הסכנה הגדולה בהתחממות הגלובלית. לציבור שרגיל לפערים גדולים יותר בין טמפרטורות היום והלילה, הקיץ והחורף, מדינות קרות וחמות, נדמה שהפער זניח, בטל ברעש, בר הסתגלות. ברם, בהתעלמות מהיעד יש סכנות רבות, ועיקרן חשש לסחרור אקלימי. יתרה מזאת, גם התחממות קבועה ב-2 מעלות לאורך זמן משמעותה התעמתות גלובלית חסרת תקדים בין עוצמות הטבע והאנושות.

כדור הארץ נמצא בחוסר איזון אנרגטי – הוא קולט יותר אנרגיה משהוא פולט, ולכן הוא מתחמם. כדי לחזור לאיזון אנרגטי, רמת חלקיקי דו-תחמוצת הפחמן צריכה לרדת לטווח ה-350 חלקיקים למיליון, לעומת כ-390 כיום. אולם גם התרחישים האופטימיים צופים עלייה נוספת ברמת החלקיקים, עד לטווח ה-450; העולם לא ייגמל מהתמכרותו לאנרגיה מבוססת דלקים פוסיליים ברגע. היעד של 2 מעלות מתייחס אפוא לעלייה "המותרת" עד שנחזור לרמה של כ-350 חלקיקים למיליון. בשלב הבא נצטרך לרדת ברמת גזי החממה כדי לקרר את כדור הארץ בחזרה.

ומה יקרה אם לא? נתחיל במקרה הקשה – סחרור אקלימי. ההתחממות הגלובלית מוזנת על ידי העלייה חסרת התקדים בגזי החממה; זה לא שכדור הארץ לא חווה רמות כאלה של גזי חממה בעבר, אלא שהפעם תהליך השינוי הוא מהיר ונובע מאילוץ שהוא מעשה ידי אדם. אי-הוודאות בנוגע לתגובת מערכות שונות היא רבה, והחשש הוא ממעבר לנקודת אל-חזור וכניסה לסחרור אקלימי. בפרט, הפשרת ערבות הקרח במדינות הצפון משחררת לאטמוספרה גזי חממה במידה מסוכנת, שמאיצה את ההתחממות, שמאיצה את ההפשרה, וחוזר חלילה. כך למשל, נשמעו הערכות כי התחום העליון בהערכת פאנל המומחים של האו"ם להתחממות במאה ה-21 יעמוד על 10 (!) מעלות.

גם אם לא ניכנס לסחרור אקלימי (בתקווה שאנחנו עדיין לא שם…), עולם חם ב-2 מעלות בממוצע – משמעותו, בין השאר, עולם שבו פני הים גבוהים במטרים רבים, בצורה המסכנת ערי חוף רבות. מתי זה יקרה – אין לדעת, ורוב המודלים צופים שמי הים יעלו במאה ה-21 במטר אחד לכל היותר. ברם, במאה הבאה הסיפור כבר יהיה אחר לגמרי. מכאן החשיבות לעצור את ההתחממות, ואף להחזיר את הגלגל אחורה ולקרר את כדור הארץ בחזרה.

אלפי שנים נדרשו לאוכלוסיית כדור הארץ כדי להגיע למיליארד הראשון. במאה השנים האחרונות גדלנו פי שבעה, והתחזיות הנוכחיות מדברות על התייצבות גודל האוכלוסייה על 9–10 מיליארד תוך עשרות שנים. בהתאם, הלחץ שאנחנו מפעילים על משאבי כדור הארץ והשפעתנו על הסביבה הם חסרי תקדים. האתגר שלנו צריך להיות, לדעתי, לתת לכל בן אנוש סביבה לחיים בריאים ויצירתיים, תוך שמירה על משאבי הסביבה לדורות הבאים. כבר היום אנו כאנושות מתקשים במשימה, ובעולם חם ב-2 מעלות זה יהיה קשה פי כמה. בעולם בסחרור אקלימי זה יהיה בלתי אפשרי.

פורסם לראשונה בבלוג קוד ירוק

0
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , , , , , , ,
פברואר
8

חדש: מערך לרישום פליטות גזי חממה בישראל


מדינת ישראל, אף שבינתיים אינה נדרשת לכך, קיבלה על עצמה באחרונה מחויבויות להפחתת פליטות גזי החממה, תוך עיצוב מערך הרישום ושיטות הדיווח

הקונצנזוס המדעי, שסוכם על ידי אלפי החוקרים שהשתתפו בפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC – Intergovernmental Panel on Climate Change), קובע כי פליטות גזי חממה גורמות לשינויי האקלים שאנו חווים. הדעה הרווחת היא שאפילו אם הפעילות האנושית גורמת רק לחלק מהתופעות האקלימיות המאובחנות, הרי בידי האדם היכולת למזער את הבעיה על ידי פעולה נמרצת בהיבטים שבשליטתו. לפיכך, ממשלות רבות בעולם כולו נרתמות, תוך שימוש באמצעי מדיניות שונים, לצמצם את פליטות גזי החממה שלהן.

אפשר להתייחס לנושא פליטות גזי החממה בכמה מישורים ובכמה אמצעי מדיניות. אחד מהם הוא סוגיית הדיווח: המדינות המפותחות וגם המתפתחות נדרשו להכין את מצאי הפליטות שלהן, כלומר לעבד נתונים מקרו-כלכליים (top-down) המאפשרים לבנות תמונת מצב של המשק. בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבצעת את איגום הנתונים ואת ניתוחם על פי הנחיות הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים. מעבר לכך, בחתימתן על הסכם קיוטו התחייבו המדינות המפותחות (המפורטות בנספח 1 להסכם), להציג הפחתות בפועל.

מדינת ישראל, למרות היותה בינתיים מדינה שלא נדרשת להפחתות, מקבלת על עצמה בימים אלה מחויבויות להפחתה. המחויבויות נובעות מנאומו של נשיא המדינה שמעון פרס מעל הבמה בוועידת קופנהגן ב-2009, מצירופה של ישראל לארגון ה-OECD, וכן מההסכמים הצפויים כחלק מאמנת המסגרת בדבר שינויי האקלים. הסכמים אלה אמורים להיכנס לתוקף ב-2013 עם תפוגת הסכם קיוטו (תקופה המכונה "פוסט קיוטו"). לאור זאת, ישראל נדרשת להתייחס לנושא פליטות גזי החממה באופן כללי, ולאפשרות שהיא תחויב לאפיין בצורה מפורטת יותר את הפחתת הפליטות שתידרש במגזרי המשק השונים.

כדי לגבש מדיניות יעילה להפחתת גזי חממה, המדינה זקוקה למידע נרחב מכל המגזרים במשק בדבר מצאי פליטות גזי החממה המאפיינים את פעילותם. מידע זה ישמש כנקודת מוצא לתוכנית פעולה עתידית. מערך הדיווח והרישום, שנרחיב עליו בהמשך, אמור לאפשר למדינה לאסוף נתונים אלה באופן וולונטרי (מרצון), ולגבש תובנות בעניין אפשרויות ההפחתה בחתך שהוא bottom-up (קרי, סכמת הפעולות היחידות שמתבצעות ברמת המפעל או הארגון והמצטרפות לכדי פעולה לאומית כוללת).

להמשך קריאת 'חדש: מערך לרישום פליטות גזי חממה בישראל'

0
קטגוריות אנרגיה ו התחממות גלובלית
תגיות , , , , ,
ינואר
12

ראש עיריית ניו יורק נגד גזי החממה


בפורום בנושא ההתחממות הגלובלית בהונג קונג אמר ראש עיריית ניו יורק כי ערים פולטות יותר מ-70% מגזי החממה, וקרא לעמיתיו להיות נועזים ונחושים יותר במלחמה על כדור הארץ. אל גור, מאחוריך?

קבוצת המנהיגות של ערים בנושאי אקלים C40, שבה ערים חולקות רעיונות וחוויות בנוגע להתמודדות עם שינויי האקלים, מתברכת ביו"ר חדש, שנשמע אקטיווי במיוחד: ראש עיריית ניו יורק מייקל בלומברג. בפורום שעסק בנושא ההתחממות הגלובלית ונערך בנובמבר בהונג קונג, קרא בלומברג לעמיתיו להציב יעדים ברורים בהתמודדות עם שינויי האקלים, ולמלא את "ואקום המנהיגות" האופף את הסוגיה.

"עלינו להיות נועזים יותר, עלינו לשתף יותר פעולה ועלינו להיות נחושים יותר", אמר בלומברג בפורום על ההתחממות הגלובלית בהונג קונג. בהמשך נערכו שיחות מאורגנות של האו"ם בקנקון שבמקסיקו, כדי לנסות ולהגיע להסכם על בלימת גזי החממה, לאחר שהפסגה בקופנהגן בשנה שעברה כשלה.

"הערים שלנו ממחישות שאנו מוכנים להתמודד בנחישות עם שינויי האקלים", אמר בלומברג. "כראשי ערים אנו יודעים שאין לנו המותרות של דיון פשוט על שינוי מבלי לממש אותו. ערים פולטות יותר מ-70% מגזי החממה, עלינו לשתף פעולה בהתמודדות עם שינויי האקלים, ולהגביר את אמינות הפעולות על ידי בדיקה של רמת עמידתן ביעדים ברורים".

Photo by Sputnik Mania, cc

0
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , , ,
דצמבר
22

השאלות הבוערות



ד"ר אלון אנגרט עונה על השאלות הנפוצות ביותר בתחום ההתחממות הגלובלית, ומתייחס גם לנקודה הישראלית ולאסטרטגיה הירוקה של ברק אובמה

איך יודעים שההתחממות הגלובלית בתקופתנו היא יוצאת דופן?
כיום ידוע שההתחממות הגלובלית בעשורים האחרונים חזקה ומהירה הרבה יותר מהתנודות הטבעיות הקטנות שאירעו במאות השנים האחרונות. עדויות להתחממות המהירה מופיעות גם בתוצאות מדידות טמפרטורה מתחנות מטאורולוגיות באזורים המרוחקים מערים, מדידות טמפרטורה מלוויינים ומדידות טמפרטורה באוקיינוסים.
להבדיל בניגוד להתחממות המהירה כיום, שינויי האקלים המחזוריים שהתרחשו בעבר הגאולוגי פעלו לאט מאוד, ואירעו כתוצאה משינויים איטיים במסלול כדור הארץ. השינויים באקלים בעבר אינם דומים כלל לשינויים המהירים שאנחנו רואים היום, והעלייה הדרמטית בריכוז ה-CO2 באטמוספרה היא חסרת תקדים. כמו כן, העובדה שהיו שינויי אקלים טבעיים בעבר מסיבות טבעיות (שאינן קיימות כיום) אינה קשורה להתחממות הנוכחית. בדיוק כמו שהטענה "כבר עשרים שנה נרצחים אנשים בעיר הזאת, ואני גר כאן רק שנה" לא תועיל לרוצח שנתפס כשהאקדח מעלה העשן בידו.

מה עתיד לקרות לכדור הארץ אם נמשיך בפליטה לא מרוסנת של גזי חממה? האם האזהרות שאנחנו שומעים מוצדקות?
הסכנות אינן צפויות לכדור הארץ, אלא לנו בני האדם. התסריטים ההוליוודיים שבהם העולם נחרב תוך דקות אחדות כמובן אינם רציניים, אבל כאלה הם גם התסריטים שלפיהם נמשיך לפלוט גזי חממה בקצב מואץ ולא נחזה בשום שינוי לרעה.
ההערכות הרציניות הן שאם לא ננקוט פעולה, תוך עשרות שנים בלבד תהפוך ההתחממות הגלובלית לבעיה סביבתית וחברתית עצומה שתגרום הרבה נזקים וסכנות. לדוגמה: שינויים במשטר המשקעים, שיכולים להביא בין השאר לירידה דרסטית בכמות הגשם באזור הים התיכון, התפשטות של מחלות טרופיות אל אזורים של קווי הרוחב הממוזגים, עלייה בשכיחותם של גלי חום כמו זה שפקד את אירופה ב-2003 והשאיר מאחוריו 30 אלף הרוגים ועלייה בעצמתן של סופות טרופיות כמו סופת ההוריקן "קתרינה", שפגיעתה בניו אורלינס גרמה ליותר מ-2,000 הרוגים ולנזק של יותר מ-100 מיליארד דולר. מומחים רבים גם מזהירים כי ככל שילך ויגדל ריכוז ה-CO2 באטמוספרה, תגדל גם הסכנה של תגובות אקלימיות פתאומיות. תגובה אפשרית אחת היא קריסה של חלק מהקרחונים באנטארקטיקה ובגרינלנד - קריסה שתביא לעליית מפלס מי הים בכחמישה מטרים ושתציף אזורים חופיים מאוכלסים רבים (ואכן נצפתה המסה הולכת ומואצת של קרחונים בשנים האחרונות). סוג אחר של תגובות במערכת האקלים יכול להוביל לתנודות מהירות בטמפרטורות ובמשקעים בטווחי זמן קצרים יחסית (שנים בודדות), שיקשו מאוד על ההסתגלות של המערכות הכלכליות והחברתיות למצב החדש.
הערכות אלה מתייחסות לתסריט הפסימי, שמניח כי סוג המחשבה הישן וחסר האחריות ימשיך לשלוט, ועמו הפליטה המואצת של גזי חממה. החלטה על גישה חדשה ונקיטת פעולה נחושה יובילו לתסריט אופטימי יותר, כלומר להתחממות מתונה בהרבה, שאתה יהיה קל הרבה יותר להתמודד בהצלחה. להמשך קריאת 'השאלות הבוערות'

7
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , ,
נובמבר
11

פליטות הפחמן רק גדלות

למרות אזהרות ה-IPCC גדלו בשנה שעברה פליטות הפחמן לאטמוספרה ב-3%, עלייה מפחידה שתגביר את התחממות כדור הארץ

תחזיות שנסמכו על המיתון הכלכלי בעולם המערבי צפו ירידה בפליטת מזהמים. עליית מחירי הדלק היו אמורים להפחית את השימוש בו, וכתוצאה ישירה לגרום לירידה בכמות גזי החממה, אלא שהתחזיות התבדו.
לפני כשנה פורסם "נייר עמדה" ע"י Intergovernmental Panel on Climate Change (IPCC) - גוף בין ממשלתי לשינוי האקלים. על פי המסמך, "אי עמידה בהפחתה משמעותית בפליטת מזהמים תביא לתוצאות הרסניות ברחבי העולם". בעקבות פרסום המסמך זכה הגוף בפרס נובל. אלא שמסתבר כי פרסים אינם מעודדים פעילות חיובית, שכן למרות התחזיות עלתה פליטת גזי החממה הרבה מעל למצופה.
מ-2006 ל-2007 עלתה כמות פליטת דו-תחמוצת-הפחמן ב-3% - עלייה המוגדרת כ"מפחידה". על פי מחקרים, במקביל לעלייה בפליטות מזהמים, יערות ואוקיאנוסים שסופגים פחמן נכרתים ומזוהמים, וכתוצאה מכך יורדת יכולתם למלא את "תפקיד הספוג"; האוקיאנוסים והיערות סופגים פחות פחמן ממה שספגו במאה העשרים.
להמשך קריאת 'פליטות הפחמן רק גדלות'

7
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , ,