ארכיון פוסטים המתויגים 'דוח'

ספטמבר
19

דו"ח המלצות ועדת ממשק היער ושיקום הכרמל



המלצות הוועדה חשובות ביותר, בעיקר בשל ההתחממות הגלובלית והעלייה בתדירות השריפות בישראל ובהיקפן. להלן עיקרי הדברים

השריפה שפרצה בכרמל ב-2 בדצמבר 2010 הייתה חריגה בהיקפה, בעוצמתה, ובמחיר שגבתה בחיי אדם. שטח השריפה מוערך בכ-25,000 דונם של יער וחורש טבעי בלב הכרמל המרכזי, אחד מאזורי הטיולים והנופש הפעילים ביותר בישראל.

ממשלת ישראל הטילה על השר להגנת הסביבה, בתיאום עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, משרד האוצר, רשות הטבע והגנים וקרן קימת לישראל, לגבש תוכנית לשיקום הטבע והנוף שנפגעו בשריפה בכרמל ולהגישה. מובאים בזאת עיקרי הדברים של ועדת ממשק היער ושיקום אקולוגי, שמשימתה הייתה לגבש תוכנית שיקום וממשק מקצועית, רחבה ומוסכמת על כל הצדדים המעורבים. חשיבות רבה יש להמלצות אלה, בעיקר בשל ההתחממות הגלובלית והעלייה בתדירות השריפות בישראל ובהיקפן. הוועדה הורכבה מנציגי הגופים המעורבים בניהול השטח (רשות הטבע והגנים, קק"ל, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר) וכן מנציג החברה להגנת הטבע. את הוועדה שימשו מסמכים של ועדות קודמות (שהוקמו אחרי השריפות בכרמל ב-1989 ובשער הגיא ב-1995) ומחקרים שנעשו לאחר שריפות קודמות בכרמל, ביערות ביריה ובהרי יהודה. החומרים שנבחנו מעידים על כך שהבעיה המרכזית בעניין השריפות אינה נעוצה בהיעדר מידע מקצועי-מדעי אלא ביישום המסקנות ובאופן ניהול שטחי יער וחורש, בעיקר בהיבט של מניעת שריפות. המלצות הוועדה התבססו ברובן על ההמלצות מ-1989. בימים אלה מוקמת ועדת היגוי בראשות מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה למעקב אחר יישום ההמלצות, ונעשים מאמצים ליישומן של חלק מההמלצות בשטח, לפני הקיץ הקרוב. משרד האוצר הקציב 55 מיליון ש"ח לשיקום השריפה בכרמל.

לתוכנית השיקום שלושה צירים מרכזיים: שימור וטיפוח המרקם הכתמי של הכרמל; עיצוב נוף הצומח העתידי, בעיקר על ידי הרחקה מבוקרת של זרעי אורנים, בגיל צעיר ככל האפשר; הקמת אזורי חיץ במטרה למנוע מעבר מהיר של שריפה במרחבי הכרמל, שעלולה לגרום נזק לאדם, לטבע ולרכוש.

ככלל, יש לבסס את תוכנית שיקום היער, הן הטבעי הן הנטוע, על תהליכי התחדשות טבעית. עם זאת, כדי לבצע את התוכנית המוצעת, יש צורך בהתערבות ממשקית כחלק מתוכנית השיקום.

ההמלצות המרכזיות של הוועדה הן:

1. שימור וטיפוח הנוף הכתמי שנוצר לאחר השריפה. כך אפשר להבטיח את קיומם של מגוון בתי הגידול הייחודיים לכרמל. מטרה זו תושג בחלקה על ידי טיפול ברמות שונות (מטיפול מלא ועד אי-טיפול) בחומר השרוף שנשאר בשטח ובצומח המתחדש.

2. עיצוב נוף הצומח העתידי. היות שיכולת ההתחדשות הספונטנית של אורן ירושלים אחרי שריפה היא יוצאת דופן בהיקפה ובעוצמתה, והיא עתידה ליצור יער צפוף מאוד, יש להפעיל תוכנית טיפול (דילול, הרחקה, רעייה) שתמנע את התפתחותו של יער אורנים צפוף בחלקים מהשטח השרוף.

3. הקמת אזורי חיץ. תפקיד אזורי החיץ הוא להגן על יישובים ועל דרכים ראשיות מפני שריפות המתקרבות אליהם, ולבודד גושי טבע ויער כדי להקטין את הממדים המרחביים של השריפות בעתיד. הקמת אזורי החיץ תביא לשינוי נופי-תפקודי משמעותי בכרמל: הכרמל המרכזי יטופל, בעיקר לאורך דרכים ראשיות, בדילול ובהורדת הגובה והביומסה של הצמחייה המעוצה, וזאת כדי למנוע מעבר אש מאגן אחד למשנהו או מהשטח הטבעי ליישוב. כחלק מהשינוי הנופי, ישולבו באזורי החיץ גם בוסתנים שיינטעו על טרסות קדומות שחשפה השריפה. עוד מוצע להרחיב את מתחם החי-בר, ולהשתמש בו כחלק ממערך אזורי החיץ שבא להגן על השכונות הדרומיות של חיפה. מוצע להקים עדרי עזים כחלק ממערך הגנה על יישובים שבגבולם יער וחורש. אלה יקטינו את כמות חומר הבעירה בשטח, ויתחזקו את אזורי החיץ כאזורים דלילים בצמחייה מעוצה.

4. עידוד הרעייה בכרמל. עולם הצומח והחי באגן הים התיכון, לרבות ישראל, התפתח תחת ניצול מתמשך של האדם במשך אלפי שנים. רעייה וכריתה הן שתיים מהפעולות המסורתיות שנעלמו, כמעט לחלוטין, בשנים האחרונות. פעולות אלה, אם הן נעשות במידה סבירה ובדרך נכונה, משמשות כלי ממשק מרכזי בניהול היער והחורש. השימוש המושכל בכלים אלה משיג את מטרות הניהול תוך שמירה על הנוף ועל המגוון הביולוגי הטבעי. מוצע שחלק מתחזוקת אזורי החיץ תיעשה בעזרת עדרי צאן ובקר, חלק מהם מהיישובים הכפריים השכנים.

5. פעולות שיקום נוספות. הוועדה ממליצה על מגוון פעולות, ובהן טיפול בשיקום השירותים לקהל המבקרים, טיפול בכמות הגדולה של עץ שרוף הנמצא בשטח, ממשק הצומח המתחדש (אורנים וצמחים רחבי עלים), נטיעות חדשות, שיקום טרסות עתיקות, מניעת סחף קרקע והתפתחות נגר מוגבר, שימור מינים נדירים, ביעור מינים פולשים, שימור אורן טבעי, טיפול במזיקי יער ותפקוד הכרמל כשמורה ביוספרית. כמו כן, כיוון שרוב השריפות מתחילות מגורם אנושי, יש לפעול להגברת המודעות הציבורית לסכנת השריפות, ולקדם חקיקה האוסרת הדלקת אש ביערות ובסביבתם בתנאים קיצוניים, המגבירים את הסכנה להתפשטות שריפות.

חשוב לציין שגם אם ייושמו ההמלצות המוגשות כאן, יחד עם הנגזרות המפורטות שלהן, ויוקצה לשם כך התקציב הנדרש – הכרמל לא יחזור למצב שקדם לשריפה אלא יזכה לעיצוב נופי ותפקודי חדש, וזאת כדי לצמצם את ההסתברות של שריפה חוזרת בקנה מידה דומה. אנו מקווים שבעקבות השינויים הארגוניים שנעשו בכרמל ולאור שיתוף הפעולה בין הארגונים המנהלים את השטח, יזכו ההמלצות הסופיות שתגיש הוועדה שמונתה בעקבות השריפה ב-2010 להתייחסות רצינית, ימומנו בהתאם, יגובו בסמכויות, וימומשו רובן ככולן.

1
קטגוריות ייעור
תגיות , , , , , ,
אוגוסט
20

משק כנפי הפרפר

עירית גולן-אנגלקו וישעיהו בר אור, המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה, פרסמו דו"ח המתאר את השלכות שינויי האקלים הגלובליים על ישראל.

במהלך המאה ה-21 אנו צפויים לשינויים ניכרים באקלים ברחבי העולם, כך נטען בדו"ח, מה שיפגע ברווחת האדם ובמערכות הטבעיות. עד שנת 2020 צפויה הטמפרטורה לעלות ב-1.5 מעלות צלזיוס וכמויות הגשם צפויות לרדת בכ-10%, לצד אירועי בצורת ושיטפונות. מגמת השינוי נכרת בארץ בשנים האחרונות עם עלייה של 2 מעלות צלזיוס לעומת שנות ה-70, עלייה במספר אירועי חום וקור, ונטייה לימים קרים מהרגיל בחורף, וחמים יותר בעונת הקיץ.

ההשלכות של שינויי האקלים עלינו:

ירידה בזמינות המים ופגיעה בהעשרת מי תהום, עלייה של מפלס ים התיכון תוביל לנסיגת קו החוף, פגיעה בתשתיות וברכוש, פגיעה במושבות אלמוגים, מבנים חופיים (מזחים, מעגנות, תחנות כוח), פגיעה במינים ובמערכות אקולוגיות. גם ענף החקלאות יפגע עם נזקים ליבול, הופעת מזיקים ופתוגנים, סחף קרקעות ופגיעה בערך התזונתי של התוצרת החקלאית, צריכת החשמל תעלה ועמה עליית מחירים, וכמובן, בתחום בריאות הציבור, אוכלוסיות חלשות יפגעו מעומסי חום, קור, מפגעי יתושים וקדחת הנילוס.

ראשית, ממליצים בדו"ח, יש לכלול את ההשלכות לשינויי האקלים בתכניות משק המים, החקלאות, האנרגיה ובריאות הציבור, מה שיוביל לנקיטת הפעולות הבאות:

+ עלייה בצורך לחסכון במים ומניעת זיהומם

+ שיפור יכולת ההיערכות והתמודדות של תשתיות המים עם שיטפונות והגנה על תשתיות חופיות

+ פיתוח מודלים לחיזוי התפתחות היבול, התוצרת, הופעת מזיקים ופתוגנים וצריכה של מים ודישון

+ השבחה גנטית ובחירה של צומח וחי עמידים לחום/קור/עליה בריכוזי CO2

+ הגברת חסכון במים בחקלאות

+ ממשק שמורות טבע, הכולל את השלכות שינויי האקלים ומאפשר הגירת מינים

+ הפעלת תכנית לניטור המגוון הביולוגי, אשר תבחן גם שינויים אקלימיים

+ נטיעת מיני עצים העמידים לתנאי יובש, דילול יערות

+ הגברת פעולות המניעה והטיפול בשריפות יער

הדו"ח המלא מצוי באתר המשרד להגנת הסביבה

לדו"ח המלא לחצו כאן

0
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , ,