ארכיון פוסטים המתויגים 'הדברה-ביולוגית'

אוקטובר
19

עומד על המשמר



מיליוני עצים בארץ ובעולם חבים את חייהם לדוד ברנד, היערן הראשי של קק"ל, שהציל אותם משלל מזיקים אקזוטיים. ברנד מצדו לא מצפה מהם למילת תודה, לא לפני שיחסל איום נוסף המרחף מעליהם: ט"ו בשבט. ראיון

כמומחה לייעור, דוד ברנד לא רק עומד על משמר היערות בישראל, אלא פעילותו חובקת זרועות עולם. הוא האיש שדואג שיהיה לנו הרבה ירוק מול העיניים ונעים באוויר, ובה בעת מעתיר מניסיונו על מדינות אקזוטיות הרחק מכאן. בימים אלה, עם קידומו מתפקיד מנהל מחלקת יערנות ופיתוח באגף הייעור של קרן קיימת לישראל לתפקיד היערן הראשי בו, הפך לסמכות המקצועית הראשית מעל היערנים שבשטח, "קודקוד הפירמידה מבחינת המידע היערני והשימוש בו", כדבריו.

בראיון ליעקב בר און מעיתון "מקור ראשון" מספר ברנד (55) על היעדרם של יערות טבעיים בארץ, על מכת ההצתות והשריפות ביערות ("השקעה של 40–50 שנה יורדת לטמיון"), על התוכנית להכניס ירגזי ליער ציפורי, על מנת שתהיה אויב טבעי של זחלים שונים, וגם על מועד הנטיעות הלאומי בט"ו בשבט ("אמצע שבט הוא לא המועד האופטימלי לנטוע אילנות").

לראיון המלא

0
קטגוריות ייעור
תגיות , , , , , , ,
יולי
20

הציפור שתדביר את העש

התהלוכן הוא מזיק קשה ליערות האורן ומהווה מפגע רפואי. אפשר להדביר אותו באמצעות רעלים, ואפשר גם לטפל בו באמצעות הירגזי, ציפור ישראלית יפהפייה. מה תעדיפו?

שמו של תהלוכן האורן (שנקרא בעבר גם תוואי התהלוכה וטוואי התהלוכה) מוכר בקרב יודעי דבר. מדובר בעש השייך לתת-משפחת התהלוכנים (Thaumetopoinae). הוא נפוץ ביערות האורן ומאכלס עצי אורן סביב אגן הים התיכון ובדרום אירופה, שם אוכלוסיותיו הולכות ומצפינות בשל ההתחממות הגלובלית. התהלוכן מאכלס את כל מיני האורן, אך רגישותם לעש משתנה בהתאם לאזור. בישראל מיני האורן הרגישים הם אורן ירושלים, אורן ברוטיה ואורן קנרי. התהלוכן הוא מזיק קשה ליערות האורן, ומהווה מפגע רפואי. שמו של העש נגזר מתנועת הזחלים, שנעשית בתהלוכה משלב הבקיעה ועד ההתגלמות. בישראל מצויים מיני תהלוכנים נוספים, והשכיח בהם הוא תהלוכן האלה.

הירגזי, ציפור ישראלית יפהפייה, היא האויב הטבעי לתהלוכן האורן – עש המזיק כאמור לעצי אורן, ואף פוגע בריאותית בבני אדם. כדי לצמצם את כמות הריסוסים והרעלים המשמשים את האדם במלחמתו בתהלוכן, אפשר להשתמש בהדברה ביולוגית, וכך לחסוך בכספים ובסיכונים המלווים את השימוש ברעלים. וזה פשוט וקל: את תיבת הקינון של הירגזי יש לתלות על עץ או קיר בגובה 2–2.5 מ' (לא יותר).

ענבר רובין, מנהלת תוכן והדרכה באגמון החולה, מספרת על היוזמה החדשה המשותפת לקק"ל, לאגמון החולה ולפרויקט "תגלית". באגמון החולה מוכרים ערכות בניית תיבות קינון לפרויקט "תגלית", ולאחר שחניכי הפרויקט בונים את התיבות, הן נתרמות לקק"ל. "התהלוכנים רעילים ופוגעים לא רק בעצים אלא גם בבני אדם", מספרת רובין. "רק לפני כמה שבועות אושפזו 12 ילדים בגן בתל אביב בגלל תהלוכן שהגיע לארגז החול שלהם. יש להם עץ אורן בגן, וכנראה אחד התהלוכנים נפל לארגז החול. הוא גם עלול לגרום לעיוורון".

במלחמה בתהלוכן משתמשים בדרך כלל ברעלים, מספרת רובין. נוסף על העלות הגבוהה שלהם, יש לזכור שמדובר בחומר מסוכן. "הרעיון של ההדברה הביולוגית הוא לצמצם שימוש ברעלים ובחומרים כימיים שמזיקים לבני האדם ובכלל, ולהשתמש בבעלי חיים טבעיים למקום, שהם האויבים הטבעיים של אותם מזיקים. במקרה הזה מדובר בירגזי, שהוא האויב הטבעי של התהלוכנים. יש לו מנגנון שמאפשר לרעל של התהלוכן לא לפגוע בו".

ומדוע דווקא חניכי "תגלית" משתתפים בפרויקט תיבות הקינון?
"כל חמישה צעירים ב'תגלית' בונים תיבה, רושמים עליה את השם שלהם, ויכולים לעקוב אחר מיקומה ביער. מדובר כאן גם בציונות וגם בגישה אקולוגית. הצעד הבא שלנו יהיה להרחיב את הפרויקט גם לבתי ספר ולכל מקום שיש בו עצי אורן".

10
קטגוריות חי וצומח ו כללי
תגיות , , ,
יוני
23

שומר עצי האורן בישראל: הזבוב הטורף

מהלכי קק"ל להדברה ביולוגית של צמרית האורן בישראל צוברים תאוצה. הכלי המרכזי: אקלום זבוב טורף. שליחי קק"ל להוואי מסכמים את ההתפתחויות

אוכלוסיות צמרית האורן (Macquart), כנימה ממשפחת הכנימות הצמריות (Adelgidae), מופיעות באופן טבעי באירופה ובמערב אסיה. מאזור תפוצתה הטבעי הועברה הכנימה לאזורים רבים בעולם, תוך שהיא מתבססת בהצלחה גם באזורים טרופיים וסוב-טרופיים, בעיקר בעקבות מיזמי ייעור גדולים של מיני אורן. לכנימה גמישות אקולוגית מדהימה: היא משגשגת בחגורות אקלים שונות ומאכלסת מספר רב של מיני אורן. כיום הכנימה מצויה בכל היבשות.
ב-2006 התגלתה הכנימה בחורשות אורנים בירושלים, ואוכלוסיות גבוהות נצפו על אורן ברוטיה. צמרית האורן מתפתחת בהצלחה על כל מיני האורן הים-תיכוניים, ואורן הצנובר רגיש באופן מיוחד לכנימה.
בשלבי הנגיעות המוקדמים מצויה הכנימה תחת קשקשי הקליפה וקשה לגלותה. הזחלים ישובים עמוק בבסיס המחטים. בשלבים מאוחרים יותר, עם התעצמות אוכלוסיית הכנימה על העץ, היא מתפשטת גם לענפונים ולענפים, ואז מתגלה משטח קורי השעווה שמפרישות הכנימות, בעיקר המטילות. הצהבת העלווה, התייבשות של הענפונים ועיוותים בצימוח הם מהסימנים הבולטים של פגיעת צמרית האורן. שיעור תמותת העצים כתוצאה מפגיעת הכנימה נע בין 10%–25%. התקפות הכנימה במדינות אפריקה היו הרסניות, וגרמו לנזק קשה לעומדי האורן במרכז היבשת ובדרומה. הנזקים בצפון אפריקה, באזור הים התיכון ובמרכז אירופה היו מתונים יותר, אם כי בעייתיים אף הם.
בהוואי הודברה צמרית האורן בהצלחה על ידי אקלום של זבוב טורף ממשפחת Chamaemyiidae ,Neolucopis tapiae, שהובא בשם Leucopis obscura מדרום צרפת. המין Leucopis nigraluna, שהובא להוואי מפקיסטן, כנראה לא התאקלם שם.
בקק"ל בחרו ליזום פרויקט משותף עם מינהל המחקר החקלאי ועם שירות הייעור של ארה"ב לאיתור של הזבוב הטורף (Neolucopis tapiae) ביערות בהוואי ולהבאתו לישראל. אנו החתומים מעלה סיירנו בשלושה מקומות בהוואי יחד עם ד"ר טום קולוני משירות הייעור של ארה"ב לצורך איתור, זיהוי ואיסוף של הזבוב הטורף.
פעולות האקלום של הזבוב הטורף התבצעו בהוואי לפני למעלה מ-30 שנה. יעילות ההדברה הביולוגית של הכנימה הצמרית היתה גבוהה, וכיום קשה מאוד למצוא אוכלוסיות של הכנימה הצמרית ושל הזבוב הטורף בעצי האורן בהוואי.
הסיורים לאיתור מושבות של הצמרית בהוואי נערכו בשלושה מקומות בהוואי: האיים אואהו ומאווי והעיר הילו. באי הראשון העלו החיפושים בעומדים צעירים של אורן הים (Pinus pinaster) חרס. במאווי מצאנו בשני אתרים עצי אורן ירושלים ותיקים (עץ נדיר בהוואי) מאוכלסים במושבות של הצמרית, בעיקר בקצות הצימוח. המושבות היו מאוכלסות כולן ברימות של הזבוב הטורף. בהילו התגלתה הצמרית על זרעים של אורן הים בחלקות יער קטנות שהתחדשו לאחר שרפה. בסיורים באתרים השונים השתתפו אנטומולוגים ואקולוגים מקומיים שתיאמו את הביקור, וכן ערכו ביקורים מוקדמים בחלק ממקומות החיפוש.
החומר הצמחי שנאסף מוין ונארז במעבדות של משרד החקלאות של הוואי בהונולולו על מנת לשולחו לישראל. החומר הצמחי והחרקים שעליו הגיעו ארצה במצב טוב, והוכנסו להסגר ולביקורת בתחנה של השירותים להגנת הצומח. כיום נערך מעקב אחר התפתחות הזבובים על גבי שתילים של אורן הצנובר הנגועים בכנימה הצמרית. אנו מקווים שתוך כמה חודשים, עם סיום המבחנים הדרושים לפני שחרור אוכלוסיית הזבוב מההסגר, נוכל לפזר את האויב הטבעי בחלקות עצי אורן הצנובר בגליל. אנו מקווים שפעילות זו תביא להדברה יעילה של צמרית האורן ולהגבלת התפשטותה ביערות האורן של ישראל.

פרופ' צבי מנדל, מינהל המחקר החקלאי
דוד ברנד, קק"ל

המאמר התפרסם בגיליון 2 (מאי 2010) של כתב העת אקולוגיה וסביבה


2
קטגוריות חי וצומח ו כללי
תגיות , , ,