ארכיון פוסטים המתויגים 'התחממות-גלובלית'

אפריל
3

חפש באנטרקטיקה

 Lemaire Channel, photo by SF Brit

צמחים שונים הנישאים על גופם של מבקרים ביבשת מאיימים על המערכת האקולוגית של אנטרקטיקה. בתפקיד הזרז: התחממות כדור הארץ

בשנים האחרונות פלשו מינים של צמחים וחיות שונות ליבשת אנטרקטיקה. הדעה הרווחת בזמנו הייתה שלא סביר שצמחים חדשים יצליחו להתפתח בתנאי היבשה מכוסת הקרח, אך לאחרונה גילו מדענים כי הדבר אכן קורה לנגד עינינו, ובאופן מעניין: על פי אותם מדענים, בגדיהם ונעליהם של תיירים המבקרים ביבשת נושאים עליהם זרעי צמחים שונים.

מה שמזרז את קליטת הצמחים היא התחממות כדור הארץ, שהולכת וצוברת תאוצה בעשורים האחרונים, כולל בחצי האי האנטרקטי, שהתחמם בשיעור של כשלוש מעלות בחצי המאה האחרונה, באופן מהיר אף יותר מהממוצע העולמי. בעקבות עליית הטמפרטורות הצטמצמה שכבת הקרח בגודלה, ובמקום אירעו כמה שינויים אקולוגיים עקב הגעתם של מינים פולשים שונים – צמחים וחיות.

צוות המחקר אסף לאורך השנים 2007–2008 דגימות מתיירים שהגיעו למקום, על מנת לאשש או להפריך את ההנחה שכך מגיעים המינים הפולשים. נתוני האיסוף הראו כי כל מבקר נשא בנעליו או בבגדיו כ-9.5 זרעים, והביא אותם אל היבשת הלבנה. בסופו של דבר העריכו החוקרים כי כ-700,000 זרעים מוצאים את דרכם ליבשת הייחודית מדי שנה. במקומות ביבשת שבהם האקלים קר יותר הזרעים מתקשים מאוד להתפתח ולשרוד, אבל ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר (כלומר נמוכה פחות), כך הם מצליחים להתפתח ואף להתרבות.

הבעיה המרכזית, על פי החוקרים, היא שליבשת הלבנה יש מערכת אקולוגית ייחודית ומבוססת מאוד. אותה מערכת עלולה להשתנות באופן משמעותי, וכך לדוגמה עקרבי ענק שבעבר התקשו לבסס את אחיזתם בימים קרים מדי עבורם, הולכים ומתרבים.

בינתיים הארגון הבינלאומי לתיירות באנטרקטיקה, המפעיל חברות תיירות ביבשת, ממהר לנקוט צעדים על מנת לוודא שהתיירים יגיעו נקיים מזרעים שישנו את המערכת האקולוגית באזור. גם אם הניסיון יצליח, בנוגע להתחממות הגלובלית, המהווה אף היא בעיה בפני עצמה ביבשת האנטרקטית, נראה שאין פתרון בטווח הנראה לעין.

תמונה: SF Brit, cc

2
קטגוריות התחממות גלובלית ו חי וצומח
תגיות ,
פברואר
14

רוסיה וההתחממות הגלובלית

ככל שיתחמם העולם, יתקצר החורף הרוסי הקשה ויתמתן, וקרקעות שהיו בלתי ניתנות לעיבוד או יישוב יהפכו לנוחות יותר. בכך תתחזק הכלכלה הרוסית. הרי לכם עוד מנגנון היזון חוזר ובלתי צפוי היכול להאיץ או להאט את ההתחממות – הגורם האנושי

אחד מהמאפיינים המעניינים של ההתחממות הגלובלית, שהופך אותה לקשה כל כך לחיזוי, הוא חוסר הלינאריות שלה. התחזיות על ההתחממות הצפויה נעות בין שתי מעלות לשש מעלות עד סוף המאה ה-21. הסיבה המרכזית לחוסר ודאות זו היא מנגנוני היזון חוזר חיוביים ושליליים, המגבירים ומחלישים במידה בלתי צפויה את ההשפעות הישירות של פליטת גזי חממה. לצערנו, העדויות המצטברות עד כה מראות כי מנגנוני ההיזון החוזר החיובי, אשר מאיצים את ההתחממות, משפיעים יותר ממנגנוני ההיזון החוזר השלילי, המאטים אותה. תמונות של הטונדרה הקפואה בסיביר, אשר צולמו על ידי לוויין ריגול לפני יותר מ-40 שנה ולאחרונה שוחררו לציבור, נותנות לנו המחשה ויזואלית לאחד מהתהליכים ההרסניים הללו, אשר עלול לדחוף את ההתחממות הגלובלית בשעטה קדימה.

לפני (1966) ואחרי (2009) - צמחייה משתלטת על הטונדרה הסיבירית המפשירה

לפני (1966) ואחרי (2009) - צמחייה משתלטת על הטונדרה הסיבירית המפשירה

אי שם בצפון-מערב רוסיה, באדמת הטונדרה של מערב סיביר, קבורים מיליארדי טונות של חומר אורגני רקבובי קפוא. ב-40 השנים האחרונות עלתה הטמפרטורה הממוצעת באזור זה, המכסה שטח הכפול בגודלו מגרמניה, בלמעלה משלוש מעלות, פי ארבעה משיעור ההתחממות הממוצע בשאר העולם. כתוצאה מכך, מדי קיץ מפשירים בקצב הולך וגובר חלקים נוספים של הפרמפרוסט, שכבת הקרקע העליונה שהייתה קפואה בעשרת אלפים השנים האחרונות. החומר האורגני המתחמם, הכלוא בקרקע זו, מתחיל לשחרר לאטמוספרה גז מתאן – גז חממה בעל השפעה גדולה פי 20 מזו של פחמן דו-חמצני. ככל שתגבר ההתחממות הגלובלית, ישתחרר עוד גז מתאן מן הרקבובית הסיבירית, וככל שייפלט עוד מתאן, תואץ ההתחממות הגלובלית – בלולאה אכזרית וכמעט בלתי ניתנת לעצירה.

עד כאן החלק הפסימי, ועכשיו לחלק העצוב. על פי הערכות מומחים, רוסיה, שמלבד הטונדרה המפשירה שוכנות בשטחה גם כמה מרזרבות הנפט והפחם הגדולות של העולם, דווקא תצא מרווחת מן ההתחממות הגלובלית. ככל שיתחמם העולם, יתקצר החורף הרוסי הקשה ויתמתן, וקרקעות שהיו בלתי ניתנות לעיבוד או יישוב יהפכו לנוחות יותר, ובכך תתחזק הכלכלה הרוסית. באופן דומה גם קנדה תיהנה מהמשבר האקלימי. לאור זאת, יאמרו הציניקנים, אין להתפלא על הגוש החוסם שהובילו רוסיה וקנדה נגד הארכת פרוטוקול קיוטו לצמצום ההתחממות הגלובלית בוועידת דרבן האחרונה. מדוע שמדינות אשר ייהנו מההתחממות יעשו מאמץ כדי לבלום אותה? ככל שמתבססת ההכרה שיש להן מה להרוויח מן המשבר האקלימי, מדוע לא לשים מקלות בגלגלים של אלה המנסים לעוצרו? והרי לכם עוד מנגנון היזון חוזר ובלתי צפוי היכול להאיץ או להאט את ההתחממות – הגורם האנושי.

פורסם לראשונה בבלוג "ירוק ונוצץ"

1
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , ,
נובמבר
22

האם שינוי האקלים יוביל לפלישת חייזרים?

cc Markus Ram

זו לא בדיחה: מדעני נאס"א נערכים למפגש עתידי עם חייזרים עוינים. החשש: הם יראו בשינוי האטמוספרה סימן לתרבות שיוצאת מכלל שליטה

אמנם עד היום לא התגלה על כדור הארץ ולו חייזר אחד לרפואה, אך נראה שבנאס"א מתכוננים לכל תרחיש: מדעני הארגון הכינו דו"ח ובו תרחיש למפגש לא נעים עם חייזרים בעקבות אפקט החממה. המסקנה העולה מכאן, בין השאר, היא שצמצום הפליטות יוכל להציל את האנושות, או לפחות חלקים ממנה, מהתקפת חייזרים שירצו להשמיד את כדור הארץ מתוך חשש שמא נהפוך לתרבות שמסכנת את עצמה ואת האטמוספרה. אמנם בנאס"א מציינים שמדובר בתרחיש לא ממש סביר, אך בכל זאת בעל סיכוי.

כותרת הדו"ח היא "האם מגע עם חייזרים יעיל או יזיק לאנושות? תרחיש אנליטי", והניתוח מתייחס לשלושה סוגי חייזרים אפשריים: מועילים לאנושות, ניטרליים ומזיקים. החייזרים המועילים יוכלו לפתור בעיות נפוצות דוגמת עוני ומחלות, אך החייזרים המזיקים עלולים לעורר כאן אנדרלמוסיה: לשעבד אותנו, להביא אתם מחלות חדשות, לחפש מזון ואף לחסל את האנושות באמצעים שונים. לכן המדענים מציעים להגביל את כמות האותות שאנו שולחים לחלל, ואף לא להסגיר מידע על המבנה הביולוגי שלנו, בני אדם, על מנת שבבוא היום לא תפעל האינפורמציה נגדנו כחרב פיפיות. ראשית כל ולפני הכל, אומרים המדענים, עלינו להבין מי בדיוק עומד מולנו.

בנוסף לכך, הם מזהירים, החייזרים עלולים להתקיף אותנו כמתקפת מנע, שמא בבוא היום בני האדם ישמידו אותם, כפי שהשמידו מינים שונים בכדור הארץ. חייזרים בעלי תודעה ירוקה גבוהה מדי עלולים להשמיד אותנו כדי שלא נפגע במינים אחרים, או אף "לנקום" בנו על הנזק הסביבתי והאקולוגי שגרמנו במעשינו לכדור הארץ, גם על מנת למנוע את המשך ההרס.

למרות הכל, המדענים מציינים שיש כאן אופציה ניטרלית. ייתכן שלא נוכל לתקשר עם החייזרים, מאחר שיהיו שונים מאתנו באופן ניכר. ייתכן שהם ירצו להיות אתנו בקשר מסוים (אולי במין או"ם אינטרגלקטי), אך לבני האדם לא יהיה עניין משמעותי בכך. וייתכן אף שהם יישארו בכדור הארץ ויהפכו לסוג של מטרד.

Image by Markus Ram, cc

3
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , ,
נובמבר
16

2010 – מהשנים החמות ביותר בהיסטוריה

סוכנות האטמוספרה והאוקיאנוגרפיה של ארה"ב בדו"ח אקלים חדש: 2010 היא השנה השנייה החמה ביותר בהיסטוריה. תרמו לכך: אל ניניו ותבניות אקלימיות שונות

אם היה לכם חם במיוחד בשנה האזרחית הקודמת, עכשיו התחושה מקבלת אישוש מדעי; דו"ח האקלים לשנת 2010, שפרסמה לאחרונה סוכנות האטמוספרה והאוקיאנוגרפיה של ארה"ב (NOAA), הכתיר את 2010 בתואר הבלתי מחמיא של השנה השנייה החמה ביותר בהיסטוריה. בדו"ח נמדדו 41 מדדים אקלימיים, כולל טמפרטורות באטמוספרה התחתונה והעליונה, גזי החממה, הקרח הימי, קרחונים, מליחות מי הים, משקעים, לחות, כיסוי העננים ועוד. כל מדד שנבדק הכיל אלפי מדידות אשר סייעו למדענים לזהות את המגמות שנבדקו בדו"ח.

בין השאר התגלה במחקר כי הטמפרטורה הגלובלית באזור הארקטי עלתה בקצב כפול לעומת קווי הרוחב הנמוכים; שנת 2010 הייתה השנה החמה השנייה מאז החלו לאסוף נתוני אקלים לפני יותר מ-100 שנים; תכסית הקרח באוקיאנוס הארקטי איבדה מגודלה; הקרח בגרינלנד נמס במהירות הגבוהה ביותר מאז 1958; קרחוני האלפים המשיכו במגמת ההפשרה (מגמה שהחלה לפני כ-20 שנים); טמפרטורת פני הים הייתה חמה (השלישית בחומה מאז החלה הספירה); גובה פני הים עלה גם בשנה זו; ריכוז גזי החממה המשיך לטפס מעלה-מעלה (ב-2.6 חלקים למיליון) מעל לממוצע הגידול המקובל ב-30 השנים האחרונות; עם זאת, אפשר למצוא נחמה בכך שכיסוי הקרח הימי באנטרקטיקה גדל ב-2010 לשיא של כל הזמנים (הידועים לפחות).

חלק מיוחד במחקר הוקדש לתנודות הארקטיות. מסתבר שאותן תנועות השפיעו ב-2010 על חלקים בכדור הארץ הצפוני, כך שאוויר הארקטי המקפיא הגיע דרומה – ואילו האוויר החם יותר הגיע צפונה. הערך השלילי ביותר של התנודות הארקטיות הגיע לשיא בפברואר 2010. באותו חודש נרשמו כמויות שיא של שלגים בכמה אזורים בחוף המזרחי של ארה"ב.

נתוני הדו"ח נאספו ע"י 368 מדענים ב-45 מדינות ברחבי העולם, בשיתוף האגודה המטאורולוגית האמריקאית. את הדו"ח המלא אפשר לקרוא באתר NOAA.

1
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , ,
נובמבר
8

התחממות גלובלית: עובדות מדעיות במבט היסטורי

Photo cc Romany WG

על העובדות המדעיות בנושא ההתחממות הגלובלית ועל שאלות מחקר בתחום שנותרו פתוחות

הקדמה
המחקר המדעי על התחממות כדור הארץ כתוצאה מפליטה אנושית של גזי חממה מעורר לא מעט התקפות פוליטיות, בדומה להתקפות על מחקרי האבולוציה. בארה"ב אפשר לציין בין השאר הגשת תביעות נגד מדעני אקלים לבתי משפט, באוסטרליה – את האיסור על מדעני אקלים עובדי ממשלה להתבטא בתקשורת בעניין, ובישראל – את ההתקפות בתקשורת מצד המדען הראשי לשעבר של משרד החינוך, גבי אביטל. התקפות מסוג זה גורמות לבלבול בקרב מדענים רבים. מטרת הסקירה הנוכחית היא להבהיר את ההבדלים בין העובדות המדעיות המבוססות לבין שאלות מחקר שנותרו עדיין פתוחות בתחום האקלים. לשם כך אסקור את התקדמות ההבנה של השפעת גזי חממה על מערכת האקלים, החל מתחילת המחקר בנושא, ואתמקד בעובדות המפתח.

מאזן הקרינה של כדור הארץ וגזי חממה
אחד מהחוקרים הראשונים שעסקו בטמפרטורת כדור הארץ היה המתמטיקאי והפיזיקאי הצרפתי ז'וזף פורייה (Fourier). פורייה חישב בשנת 1824 את מאזן הקרינה של כדור הארץ, בהתבסס על טמפרטורת השמש ועל המרחק שלה מכדור הארץ, ועל בסיס הערכת החלק היחסי של קרינת השמש שמוחזר לחלל (אלבידו) עקב פגיעה במשטחים שונים (לדוגמה עננים, קרח, ובמידה פחותה יותר – קרקע מדברית). להפתעתו, מאזן זה העלה שכדור הארץ אמור להיות כוכב קפוא, בניגוד לתצפיות שמראות מים נוזליים המכסים כשלושה רבעים מפני השטח שלו. כדי ליישב את חישוביו עם העובדות התצפיתיות, הוא שקל, ולאחר מכן גם פסל, הסברים אפשריים שונים, וביניהם האפשרות שאולי קרינה מכוכבים רחוקים היא המחממת את כוכב הלכת שלנו. ההסבר האמיתי ניתן רק 35 שנה מאוחר יותר, בשנת 1859, באמצעות ניסויו הנודע של המדען האנגלי ג'ון טינדל (Tyndall).

בניסוי זה העביר טינדל קרינה אינפרה-אדומה דרך שפופרת שהכילה גזים שונים. הוא גילה של-Co2 (פחמן דו-חמצני) ולאדי מים יש יכולת לבלוע חלק מהקרינה האינפרה-אדומה שעוברת דרכם. טינדל גם הבין את המשמעות האקלימית של תגלית זו: גזים הבולעים קרינה אינפרה-אדומה אך שקופים לאור נראה, גזי חממה כפי שאנחנו קוראים להם כיום, יאפשרו לקרינת השמש לחמם את פני השטח, אך יבלעו חלק מהקרינה האינפרה-אדומה הנפלטת מפני השטח, ויגרמו לכליאת אנרגיית חום בשכבות הנמוכות של האטמוספרה. לניסוי של טינדל יש כמובן חשיבות עצומה, והמערכת הניסויית שלו הייתה בהחלט מרשימה לאותה תקופה. אך למרבה הצער, למערכת זו היה חיסרון בולט אחר, שהועתק בניסויים נוספים שנערכו שנים רבות לאחר מכן.

חיסרון זה הוא קיום כל המדידות כאשר לחץ הגזים בצינור הוא לחץ אטמוספרי. בלחץ כזה, שהוא גבוה יחסית, קיימת השפעה הדדית בין המולקולות השונות באוויר, שמשנָה את תכונות הבליעה. תופעה זו גורמת לכך שקווי הבליעה האופייניים לכל מולקולה במספר תדרים ספציפי, מתרחבים והופכים לפסים המשתרעים על תחום תדרים (pressure broadening). כתוצאה מכך, היו חוקרים שסברו בטעות ש-Co2 אינו גז חממה חשוב, משום שנראָה שפסי הבליעה של אדי מים חופפים לאלה של Co2. אולם בשנת 1952 גילה מחקרו החשוב של לואיס קפלן (Kaplan) כי בשכבות הגבוהות של הטרופוספרה, שהלחץ בהן נמוך וגם כמות אדי המים קטנה, חוזרים פסי הבליעה של Co2 ושל אדי מים להיות קווים צרים שאינם חופפים זה לזה. הקרינה האינפרה-אדומה נפלטת מכדור הארץ לחלל משכבות גבוהות אלה, ולכן לבליעה על ידי Co2 יש חשיבות רבה. ממחקרים אלה מהמאה ה-19 ומשנות ה-50 של המאה ה-20 נובע כי פחמן דו-חמצני הוא גז חממה חשוב.

להמשך קריאת המאמר היכנסו לאתר "אקולוגיה וסביבה"

Photo by Romany G, cc

2
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , , ,
אוקטובר
18

2 מעלות

היעד המקסימלי להתחממות בגובה 2 מעלות, כפי שהצהירו מדינות העולם, עלול להישמע תמים, אך הוא עלול לטשטש את הסכנה הגדולה שבהתחממות הגלובלית. בעולם הנמצא בסחרור אקלימי הדבר יהיה בלתי אפשרי

ב"אקולוגיה וסביבה", גיליון 3 2011, כתב אלון אנגרט על "ההתחממות הגלובלית – העובדות המדעיות במבט היסטורי", ותיאר היטב את תהליך התפתחות ההבנה המדעית בנושאי הגורמים המשפיעים על אקלים כדור הארץ, השפעת גזי החממה וכו'. בין השאר הזכיר הכותב כי מדינות העולם הסכימו, הצהרתית לפחות, לקבוע יעד מקסימלי להתחממות בגובה 2 מעלות (ביחס לתקופה של לפני המהפכה התעשייתית), וכלשונו, היעד נקבע "באופן שרירותי משהו".

ברור כי המספר 2 מעלות הוא סמל, טוב כמו 1.9 מעלות, 2.435 או כל מספר קרוב אחר, ועם זאת, לקביעת יעד מקסימלי חשיבות רבה, כפי שבכוונתי לדון בקצרה כאן.

למעשה, היעד של 2 מעלות עלול להישמע תמים, ולעתים הוא מטשטש את הסכנה הגדולה בהתחממות הגלובלית. לציבור שרגיל לפערים גדולים יותר בין טמפרטורות היום והלילה, הקיץ והחורף, מדינות קרות וחמות, נדמה שהפער זניח, בטל ברעש, בר הסתגלות. ברם, בהתעלמות מהיעד יש סכנות רבות, ועיקרן חשש לסחרור אקלימי. יתרה מזאת, גם התחממות קבועה ב-2 מעלות לאורך זמן משמעותה התעמתות גלובלית חסרת תקדים בין עוצמות הטבע והאנושות.

כדור הארץ נמצא בחוסר איזון אנרגטי – הוא קולט יותר אנרגיה משהוא פולט, ולכן הוא מתחמם. כדי לחזור לאיזון אנרגטי, רמת חלקיקי דו-תחמוצת הפחמן צריכה לרדת לטווח ה-350 חלקיקים למיליון, לעומת כ-390 כיום. אולם גם התרחישים האופטימיים צופים עלייה נוספת ברמת החלקיקים, עד לטווח ה-450; העולם לא ייגמל מהתמכרותו לאנרגיה מבוססת דלקים פוסיליים ברגע. היעד של 2 מעלות מתייחס אפוא לעלייה "המותרת" עד שנחזור לרמה של כ-350 חלקיקים למיליון. בשלב הבא נצטרך לרדת ברמת גזי החממה כדי לקרר את כדור הארץ בחזרה.

ומה יקרה אם לא? נתחיל במקרה הקשה – סחרור אקלימי. ההתחממות הגלובלית מוזנת על ידי העלייה חסרת התקדים בגזי החממה; זה לא שכדור הארץ לא חווה רמות כאלה של גזי חממה בעבר, אלא שהפעם תהליך השינוי הוא מהיר ונובע מאילוץ שהוא מעשה ידי אדם. אי-הוודאות בנוגע לתגובת מערכות שונות היא רבה, והחשש הוא ממעבר לנקודת אל-חזור וכניסה לסחרור אקלימי. בפרט, הפשרת ערבות הקרח במדינות הצפון משחררת לאטמוספרה גזי חממה במידה מסוכנת, שמאיצה את ההתחממות, שמאיצה את ההפשרה, וחוזר חלילה. כך למשל, נשמעו הערכות כי התחום העליון בהערכת פאנל המומחים של האו"ם להתחממות במאה ה-21 יעמוד על 10 (!) מעלות.

גם אם לא ניכנס לסחרור אקלימי (בתקווה שאנחנו עדיין לא שם…), עולם חם ב-2 מעלות בממוצע – משמעותו, בין השאר, עולם שבו פני הים גבוהים במטרים רבים, בצורה המסכנת ערי חוף רבות. מתי זה יקרה – אין לדעת, ורוב המודלים צופים שמי הים יעלו במאה ה-21 במטר אחד לכל היותר. ברם, במאה הבאה הסיפור כבר יהיה אחר לגמרי. מכאן החשיבות לעצור את ההתחממות, ואף להחזיר את הגלגל אחורה ולקרר את כדור הארץ בחזרה.

אלפי שנים נדרשו לאוכלוסיית כדור הארץ כדי להגיע למיליארד הראשון. במאה השנים האחרונות גדלנו פי שבעה, והתחזיות הנוכחיות מדברות על התייצבות גודל האוכלוסייה על 9–10 מיליארד תוך עשרות שנים. בהתאם, הלחץ שאנחנו מפעילים על משאבי כדור הארץ והשפעתנו על הסביבה הם חסרי תקדים. האתגר שלנו צריך להיות, לדעתי, לתת לכל בן אנוש סביבה לחיים בריאים ויצירתיים, תוך שמירה על משאבי הסביבה לדורות הבאים. כבר היום אנו כאנושות מתקשים במשימה, ובעולם חם ב-2 מעלות זה יהיה קשה פי כמה. בעולם בסחרור אקלימי זה יהיה בלתי אפשרי.

פורסם לראשונה בבלוג קוד ירוק

0
קטגוריות התחממות גלובלית
תגיות , , , , , , , , , ,