"בני היקר, היינו יכולים להיות הדור שמנע את התחממות כדור הארץ למעננו ולמענך. אבל לא היינו". המכתב שעלול להיכתב ב-2039 אם לא נתעורר מהר, כאן ועכשיו

11.2.2039

לאביב משעל, מאת אבא.

המון מזל טוב, אביב. 33 הוא גיל נהדר, אני זוכר שבגיל זה חשבתי שאני מלך העולם.
אנחנו מתגעגעים מאוד, אבל לא נוכל להגיע אליכם גם השבוע. הדרכים מהגליל למישור החוף משובשות, ונראה שההרס הפעם רב במיוחד, וייקח זמן עד שיתוקן. אני שמח שעברתם את הסופה האחרונה בשלום.
נזכרתי היום בשנת 2008, כשהייתי בגילך.
הייתי פעיל במה שנקרא "התנועה הסביבתית". כשהגעתי לאוניברסיטה בדיוק הקימו תא של סטודנטים למען הסביבה, לראשונה בישראל. העסק תפס די מהר, ותוך כמה שנים היו תאים כאלה בכל הקמפוסים בארץ. נראה שהדור שלנו מרגיש שהעתיד שלו ושל ילדיו בסכנה, אבל זו הייתה בעיקר תחושת בטן. מעטים לקחו אותנו ברצינות.
גם אנחנו לא רצינו להאמין שתחושות הבטן שלנו נכונות.
ואז, מתישהו בשנת 2006 הופיע בחיינו הסרט "אמת מטרידה", ועמו אדם בשם אל גור, שהיה שנים רבות סגן נשיא ארה"ב ומנהיג שאנשים היו מוכנים להקשיב לו. להמשך קריאת 'המכתב שלעולם לא נרצה לשלוח'