קהילת המדענים בעולם אולי חלוקה בשאלת הגורמים שמובילים להתחממות כדור הארץ, אולם בדבר אחד אין עוררין: על פני כל כדור הארץ נמדדה (באלפי תחנות מדידה לאורכו ולרוחבו של כדור הארץ) עלייה של כ-0.6 מעלות צלזיוס במאה השנים האחרונות.
שינויי האקלים מחייבים אותנו להתמודד עם מציאות חדשה (גם אם אחריותנו לתופעה היא מינורית וגם אם אין אנו אחראים ישירים לתופעה, כפי שחלק מהחוקרים סוברים). ההשפעה של שינויי האקלים על חיינו היא רב-תחומית, חוצה גבולות, עמים, תרבויות ויבשות. מגמת העלייה בטמפרטורה על פני כדור הארץ התגברה במהלך 30 השנים האחרונות ובאלפי תחנות מדידה הגיע קצב עליית הטמפרטורה לכ-1.8 מעלות צלזיוס.
עליית מפלס מי הים גורמת לשיטפונות ולנזקים חמורים לאדם, לרכוש ולטבע
תופעת המסת הקרחונים היא עובדה קיימת שאין להתעלם ממנה. רק בשנת 2006 נמסו קרחונים השווים בגודלם לשש פעמים שטח מדינת קליפורניה (כמיליון מייל מרובע), וגרמו לעליית מפלס מי הים. 9% מאוכלוסיית אירופה חיה באזורים חופיים וצפויה להינזק. גם באפריקה כ-25% מהאוכלוסייה עלולים להיפגע. בהודו לבדה תגרום עליית מפלס פני הים לכ-7 מיליון פליטים. עוד צפויים נזקים לשטחי חקלאות רבים (לדוגמה הנילוס והדלתא סביבו, האזורים היחידים במצרים המתאימים לעיבוד חקלאי), המלחת מי תהום, פגיעה בדגה, הצפת מתקנים ותשתיות ופגיעה בתיירות המושתתת על אזורי חופים.
סימפטום ההתחממות: גשמים רבים, בצורות קשות
אחת התופעות הנובעות מהתחממות כדור הארץ היא קיצוניות בהופעת הגשמים. המחקרים מראים שאזורים גשומים יזכו לכמויות גשם מסיביות (סופת ההוריקן קתרינה, גוסטב), בעוד אזורים שכמות המשקעים בהם נמוכה יחסית (כמו ישראל והאזור) יסבלו מבצורת. כתוצאה מאסונות טבע בעשור שבין 1990–1999 ספג המשק האמריקאי נזקים בלמעלה מ-250 מיליארד דולר. בעשור של שנות השישים, לדוגמה, נאמד הנזק בסכום של פחות מ-30 מיליון דולר.
שינוי האקלים פוגע במיני צומח ובעלי חיים ובעקיפין בבריאות האדם
גם "בית המרקחת" הטבעי של המין האנושי, הלא הן המערכות האקולוגית המקיפות אותנו, ייפגעו. מערכות אלו מספקות לנו מגוון תרופות ומזון שמתבססים על יצורים חיים. שינוי האקלים יגרום להכחדתם של מינים אלה ובעקיפין להכחדתן של תרופות עתידיות. אם נוסיף לכך התפרצותן של מחלות חדשות והתפשטותן של מחלות קיימות בעקבות עליית הטמפרטורות, הרי תהיה הפגיעה באדם קרדינלית. טמפרטורות גבוהות לאורך זמן מאפשרות למחלות כקדחת הנילוס להתפשט באזורים חדשים. המלריה, לדוגמה, הידועה כמחלה של אזורים טרופיים, חמים ונמוכים, מצויה כיום גם באזורים בגובה של 2,000 מטר מעל פני הים.
אז מה אפשר לעשות?
ראשית, אפשר להירגע: לא צריך להצטמצם, לא צריך לחזור לימי העלייה השנייה, לא צריך להפסיק את המזגן, אפשר להמשיך לחיות ולהתפתח, אפשר לשמור על רמת חיים, אבל כן אפשר להתייעל (נורות חסכניות, צמצום הפסולת, צמצום השימוש בשקיות פלסטיק ועוד), ואפשר ורצוי לפתח טכנולוגיות ירוקות ולחפש דרכים להקטנת השינויים הסביבתיים מעשה ידי האדם. ב-15.12.2007 נערכה ועידת באלי והתקבלה בה החלטה המחייבת את רוב מדינות העולם לצמצם את הפליטות מעשה ידי האדם שגורמות לשינוי האקלים, בסדר גודל הנע בין 25% ל-40% בהשוואה לפליטות של 1990. למה דווקא צמצום הפליטות מעשה ידי אדם? כי באפשרותנו להשפיע רק על מעשה ידינו. אין אנו יכולים לצמצם את הפליטות של הגורמים הטבעיים השונים, אין ביכולתנו להשפיע על כמות הקרינה המגיעה מהשמש. לכן, זו הדרך היחידה לפעול בסביבה המשתנה לנגד עינינו, וזו חובה של כולנו למען הדורות הבאים.
ד"ר אדיב גל הוא אקולוג, זואולוג, יועץ סביבתי-חינוכי, יזם ומנהל פרויקטים
