קק"ל מקווה להיות חלק מהמאמץ העולמי למניעת ההתחממות הגלובלית, ומציעה לרתום את הידע שצברה לשם כך. ד"ר אור קרסין, שעמדה בראש משלחת הארגון לוועידת קופנהגן, מסכמת ומייחלת

העולם מתחמם, והקרן הקימת לישראל נטלה על עצמה את המשימה לשתף את העולם בידע שצברה לאורך מאה שנות ניסיון בתחומי הייעור, החקלאות והשבחת הקרקע באזורים הצחיחים והצחיחים למחצה של ישראל. הסתגלות לשינויים האקלימיים הייתה לנושא מרכזי בוועידת קופנהגן האחרונה, ותהפוך לנושא חשוב יותר ויותר, מאחר שאנו כבר חיים בעידן של התחממות, וקצב ההתחממות צפוי רק לגבור.
התחזיות כיום, כפי שנידונו בוועידה, מציגות יעד של התחממות אקלימית של מעלה וחצי עד שתי מעלות. התחממות כזאת משמעה שבחלקים מסוימים בעולם תחול ירידה בכמות המשקעים ויהיו בצורות. נטיעת עצים בעלי אפקט צינון אשר עוזרים במניעת סחיפת הקרקע, כמו גם יצירת סביבת מחיה, הם חלק מהותי באסטרטגיה העולמית לחיזוק העמידות בפני השינויים האקלימיים, בעיקר בארצות מתפתחות.
במהלך הוועידה הקימה קק"ל ביתן באולם התערוכה המרכזית, במטרה להפיץ את הצעתה לקדם שיתוף פעולה בינלאומי ומידע טכנולוגי. הביתן משך תשומת לב יוצאת מן הכלל, ואנשים ממדינות רבות, אשר התרשמו מהישגי קק"ל, גילו עניין ביצירת שיתופי פעולה, החלפת מידע, קבלת סיוע בהכשרות וייעוץ מקצועי.

נציגים ממדינות אפריקה, מהודו ומבנגלדש, המתמודדים עם אתגרי אקלים זהים, הביעו עניין בהטמעת ידע ישראלי בהסתגלות לסביבה הצחיחה למחצה שלהם. הארגון הבינלאומי ICLEI – התאחדות ממשלות ורשויות מקומיות למען קיימות (Local Governments for Sustainability), ביקש לבחון אפשרויות לשיתופי פעולה עתידיים עם קק"ל בפרויקטים באפריקה.
צוות טלוויזיה מגמביה, שהתרשם עמוקות מהישגי קק"ל, ראיין את יצחק משה, סגן מנהל מחוז דרום בקק"ל, ואת דוד ברנד, ראש מחלקת ייעור ומחקר בקק"ל. הם הסבירו על טכניקות ייעור באזורים יבשים ועל הניסיונות הרבים שנאלץ מינהל פיתוח הקרקע של קק"ל ואגף יער לעשות בדרך להצלחה במשימה. מייקל לוונדיר, קצין ייעור בארגון המזון והחקלאות של האו"ם במזרח אפריקה (FAO), ביקש לבקר בישראל וללמוד מקק"ל על ייעור אזורים יבשים, מאחר שאתיופיה מבקשת לאמץ את שיטות הקק"ל.
את העניין בהסתגלות לתנאי האקלים המשתנים מזין הצורך ההולך וגובר לעשות כך בעקבות ההתחממות הגלובלית, אך גם הבטחה מצד מנהיגי עולם לממן תהליכים כאלה במדינות מתפתחות. ג'ורג' סורוס, איל הון ופילנתרופ אמריקאי, קרא להקים קרן של 10 מיליארד דולר להסתגלות. קריאתו יותר מנענתה בהסכם שחתרה אליו ארה"ב בסוף הוועידה: בהסכם נקבע כי ארה"ב תוביל להקמת קרן של 100 מיליארד דולר עד שנת 2020. הקרן תתמוך בחלקה גם בפעולות הסתגלות במדינות המתפתחות. עוד תרמה לעניין הרב בנושא זוכת פרס נובל לשלום ד"ר ואנגרי מאטאי, שהעלתה חששות רציניים בנוגע למימון פרויקטים להפחתת פליטות במדינות מתפתחות, וקראה במקום זאת לפעולה מהירה במימון פרויקטים להסתגלות. קק"ל יכולה להזדהות עם המסר הזה, מאחר שהבטחת אמצעי ומקורות מחיה באזורים צחיחים היא פעולה בלב העשייה הקק"לית.
במהלך האירוע שארגנה מדינת ישראל בוועידה חזר משה על כך שהטכנולוגיות שקק"ל מציעה בתחומי הייעור ואגירת מים הן כאלו שאפשר ליישם בקלות ברחבי העולם, ובמיוחד במדינות המתפתחות. "מטרתנו היא למנף את הסיכונים שנובעים משינויי האקלים ולהפוך אותם להזדמנויות, ליצירת יתרונות למדינות המתפתחות באמצעות הסתגלות ופיתוח", אמר. "כשירידת הגשמים מתרכזת בתקופות קצרות, ידע על אגירת המים ומניעת בריחתם יכול ליצור את ההבדל בין קהילות שבעות לקהילות רעבות".
הידע יהפוך לחשוב יותר לאור תכיפותם העולה של אירועים אקלימיים קיצוניים. "נעשה קשה יותר מתמיד לחזות תנאים מטאורולוגיים עתידיים, שכן העבר כבר אינו אינדיקטור לבעיות עתידיות" אמר מייקל ג'רוד, מזכ"ל הארגון המטאורולוגי העולמי. משמעות הדבר היא שעל ההסתגלות להישען על גמישות בהתמודדות עם תנאי אקלים משתנים בקרב קהילות ועל הפחתת פגיעותן הנוכחית. קק"ל מקווה להיות חלק מהמאמץ העולמי ההולך ומתרקם.

ד"ר אור קרסין היא חברת דירקטוריון בקק"ל ומומחית למדיניות ומשפט סביבתי. עמדה בראש משלחת קק"ל לוועידת ההתחממות בקופנהגן