ארכיון פוסטים המתויגים 'חינוך'

אוקטובר
26

ניקיון ברמה עולמית

פעם בשנה מגיע הזמן שבו יש לעבור מדיבורים למעשים, להפשיל שרוולים ולהתגייס יחד למען ניקיון ואיכות הסביבה. ובמילים אחרות, יום הניקיון הבינלאומי יתקיים גם השנה בישראל, בחסות קק"ל, ב-9 בנובמבר 2010. בואו להרגיש את היחד ולתרום את המעט שאנו יכולים לכדור הארץ

זה יקרה בו זמנית בעשרות מדינות ברחבי העולם: כ-35 מיליון אנשים ישתתפו בפעילות סביבתית לטיפוח ולניקיון סביבתם הקרובה. גם בישראל נציין את יום הניקיון הבינלאומי. זה יקרה בפעם העשירית בארץ, ויתקיים ב-9 בנובמבר 2010, בחסות קק"ל.

עם היד על הלב: כמה פעמים בשנים האחרונות התלוננתם על ניקיון הסביבה? כן, נכון שיש מי שאמור לדאוג לכך באופן שוטף. אולם אם אנחנו, האזרחים הפשוטים, לא נדאג בפועל לניקיון, להעלאת המודעות ולחינוך ילדינו לכך, הסביבה לא תישאר נקייה. לכן זה הזמן להפשיל שרוולים ולהוכיח בעיקר לעצמנו שבכל הנוגע לדאגה לסביבה ולניקיונה, אנו טובים לא רק בדיבורים אלא בעיקר במעשים.

קק"ל, הארגון הירוק הגדול בישראל, הפועל זה 109 שנים, אחראית על כמיליון דונם של שטחי יער ועל מיליוני דונם של שטחים פתוחים. עד היום נטעה קק"ל כ-240 מיליוני עצים בישראל, ולמעשה סייעה באופן מובהק בהפרחת השממה. לפני כמה שנים הוחלט בקרן לפתוח את היערות לציבור – מהלך מבורך שהביא לעלייה דרמטית במספר המבקרים ביערות, אם כי גם לעליית כמות האשפה שהמבקרים מותירים אחריהם. יותר מ-200 מיליון שקלים השקיעה קק"ל בעשר השנים האחרונות בניקיון היערות והשטחים הפתוחים, ובהמשך התקבלה מסקנה בלתי נמנעת: על מנת לשמור על ניקיון היערות והשטחים הפתוחים בדרך היעילה ביותר, יש ליצור שינוי בדפוסי ההתנהגות של הציבור ולעודד את תרבות הניקיון.

יום ניקיון בצפון

וכך, לפני עשר שנים חברה קק"ל לארגון הבינלאומי Clean Up The World (הפועל בחסות התוכנית הסביבתית של האו"ם, UNEP), וייבאה את יום הניקיון הבינלאומי שנוסד כבר ב-1993 באוסטרליה. מאז היווסדו אימצו את יום הניקיון קבוצות וארגונים רבים מכ-120 מדינות בעולם, ומדי שנה מנקים למעלה מ-35 מיליון איש את סביבתם הקרובה, בו זמנית. מעבר לתרומה הפיזית לסביבה, יום הניקיון הבינלאומי מחזק את המודעות לנושא שמירת הניקיון וטיפוח הסביבה, ואף תורם לתחושת ה'יחד' של המשתתפים, הנרתמים כולם לניקיון הסביבה, בשותפות עם מאות מיליוני אנשים בעלי מודעות דומה ברחבי העולם.

אם הדברים הללו העירו בכם חשק לסייע בשמירה על הסביבה ולתרום למאמץ הניקיון, כל אחד ואחד מכם יכול להיות שותף. התקשרו למוקד "קו ליער" של קק"ל (1-800-350-550) או למשרדי קק"ל במרחבים השונים (מרחב צפון 04-8470322/7, מרחב מרכז 02-9905641, מרחב דרום 08-9986197), בררו פרטים נוספים והתנדבו למען הסביבה, למען הדורות הבאים, ובעיקר למענכם ולמען כולנו. נתראה!

לאתר יום הניקיון הבינלאומי
למצגת יום הניקיון של קק"ל
סרטון חדש המתאר את יום הניקיון

אנימציה: אירה גינזבורג

0
קטגוריות ייעור ו שטחים פתוחים
תגיות , , , ,
מרץ
31

רק אתם הולכים לשנות את העולם – סתם שתדעו


קבוצות ורשתות של אנשים בכל העולם מתחילות לחבור יחד כדי לחולל שינוי. אלו הם אנשים שמבינים כי יצירת שינויים בעצמם ויצירת שינויים בסביבה הן שני צדי אותה מטבע. בני פייביש מעורר מוטיווציה

דמיינו לרגע שמישהו ניגש אליכם ברחוב ומספר לכם שאתם האדם החשוב ביותר שחי מעולם על פני האדמה. הייתם עוצרים להקשיב לו או שהייתם עוברים לצד השני של הרחוב? ומה היה קורה אם הייתם שומעים שיש לכם את כל הפוטנציאל הנדרש כדי לשנות את עצמכם ואת העולם? הייתם מאמינים?
ברור שלא. זה נשמע מופרך יותר מאשר לראות פתאום כלב ירוק או לגלות שאתה הבן האובד של ביל גייטס. אבל זה נכון. דביק ככל שזה יישמע, אנחנו השינוי שכולם מחכים לו. אנחנו התקווה הגדולה ביותר לעצמנו ולעולם. יש בנו פוטנציאל מעבר לכל דמיון, רק שאנו לא מזהים אותו ולא מביאים אותו לידי ביטוי.
מגיל אפס חינכו אותנו לחשוב ולהאמין שזה בדיוק להיפך. שאנחנו קטנים, חלשים, מוגבלים, שאין לנו כוח, שאנחנו בורג קטן במערכת, שאנחנו תלויים בנסיבות חיצוניות, ושעלינו לעבוד כל החיים כדי לשנות את זה.
אבל זה שקר איום ונורא. האמת היא שאנחנו בעלי יכולות, תכונות ויתרונות שיכולים להביא לשינוי שכולם מייחלים לו, אבל אנחנו עסוקים יותר מדי בניסיון להטיל את האחריות על האחרים: על המדינה, על החינוך, על ההורים, על התרבות, על השיטה, על התקשורת, הכול חוץ מליטול אחריות על הדבר היחיד שבאמת אפשר לשנות – את עצמנו. להמשך קריאת 'רק אתם הולכים לשנות את העולם – סתם שתדעו'

2
קטגוריות כללי
תגיות , , ,
אוגוסט
5

חומר ורוח: פואטיקה של סוף והתחלה



האם עלינו להשתמש במוצרים רב-תפקודיים ולהיחלץ ממעגל הקסמים הפוליטיקלי-קורקט של המיחזור? האם עלינו לעבור להשתמש במוצרים רב-פעמיים ופשוט לייחד את המיחזור לחומרים שאינם שמישים עוד? הרהורים על הדרך להמשיך את מיחזור החיים

שיר יפני בן שש מילים אומר "די. שבעתי. הנחתי את מקלות האכילה". בקובץ השירים של אותו משורר נאמר לנו כי זה השיר האחרון שהוא כתב רגעים אחדים לפני מותו. שש המילים מקבלות עתה משמעות חדשה, ויוצרות הבעה סמלית של הרגשת חיים שלמה. ההערה מאפשרת לנו להעריך את השיר במשמעות מטפורית או סמלית, ו"להחיות" את השיר אל מחוץ למגבלות המלל. החייאה אל מחוץ לגבולות המשמעות מקבלת – בשיר כמו בחיים – את ביטויה ברב-תפקודיות בעולם הרוחני והחומרי כאחד.
ההכרה ברב-תפקודיות של רבים מן האובייקטים מאפשרת לנו להכיר בכך שהגבולות אינם חדים וברורים. מוצרים ויצירות רבים כמו בניינים, טלפונים, נאומים ובגדים נמצאים לא רק בתחום האסתטי אלא גם בזה השימושי. נכון יותר לתארם ככאלה הנמצאים בשני תחומים גם יחד מאשר לתארם כנמצאים בתחום ביניים, מאחר שהם מאפשרים אורך חיים גדול יותר למוצר גם בתרבות הצריכה המערבית הרעבה לחידושים והמפרישה זבל.
עולם הצריכה המערבי שואב מהמתח שבין המודרנה לפוסט-מודרניזם, בין הקבוע למשתנה תדיר. מחד, מבקשת המודרניות להיחלץ מארעיותה של האופנה הרווחת כאן ועכשיו ולהיות מונצחת כקלאסיקה סופית, כזו שאין עליה ערעור. מאידך, הפוסט-מודרניות מאיימת, דורשת התעדכנות וחדשנות נוסח "אם אתה לא שם, אתה לא קיים". הקנייה כהוויה מערבית מגדירה את קיום האדם כמוצר על עטיפותיו. עולם הדימויים הולך ונשחק, הדימויים הופכים לפופוליסטיים, והשימוש בהם, בחד-משמעיות ובשטחיות, הופך את הקומוניקציה לפשטנית. אנחנו קונים דימויים חדשים, בגדים, מותגים ומזון מעובד בידיעה ברורה שזמנם, כמו גם זמננו, מוגבל. אנדי וורהול האמריקאי הכניס את קופסאות דגני הקלוגס ושימורי קמפבל הריקות למוזאון, כביטוי לאריזות ההמוניות המייצגות פרטים בחיים. הבעיה היא שרבות רבות הן קופסאות השימורים בחיינו, המגבילות את תפקודן לאירוע שימושי חד-פעמי, ומסיימות את חייהן במאגר הזבל הסמוך.
המיחזור בעייתי: קנית בקבוקים ואריזות פלסטיק קטנות וזרקת אותם למכל המיחזור. האם בכך נגמרת אחריותך? האם לזה ייקרא חינוך לקיימות? לא, ידידי. זהו רק מס שפתיים: ניקית את מצפונך הסביבתי, אולם העקת על כדורנו הכחול. אמנם חייו של כל מוצר מוגבלים מטבעם. גם מיחזור גורף, שעלויותיו הכלכליות והסביבתיות ידועות, כזה המאפשר את הפיכתו למוצרים מועילים שוב ושוב, מוגבל מטבעו. אך האם באמת לכך התכוונה אמא-טבע, באפשרה לנו לחקות את חוכמת הטבע ולשרוד? האם ייתכן כי הפתרון הוא לא רק במיחזור המוצר עצמו ובמיחזור החומר? שוו בנפשכם רב-תפקודיות הנובעת מהקבלה בין הרוח לחומר ובין האנושי ומוצר המדף. הקבלה שכזו עשויה להעשיר את שני העולמות, להחיות את המוצר אל מעבר לגבולות משמעותו המוגבלת. דלות החומר תוך העשרת הרוח אינם אלא תוצר מתבקש מארעיותו של האדם ומאחריותו לממשיכיו. גם אם בחיי היומיום תתבטא האחריות בקניית מלפפונים במשקל ואריזתם הרב-פעמית, הרי רק מכלול הבנת ההשלכות, החינוך לקיימות, המיחזור, יצירת מוצרים לשימוש עד כלות וצמצום הצריכה הם העשויים לשקם את המין האנושי, לעלות את האנושות אל מדף הצריכה ולהמשיך את מיחזור החיים.

שלומית פלינט היא מרצה בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, ואימא לשלושה שוחרי סביבה ירוקה

5
קטגוריות התחממות גלובלית ו מיחזור
תגיות , , ,