ארכיון פוסטים המתויגים 'חיסכון-במים'

אפריל
7

טכנולוגיה חדשנית בישראל לשימור ולטיהור מים

כעשרות מיליוני ממ"ק של מי גשם אובדים בכל שנה בישראל כנגר עירוני בלתי מנוצל הזורם לים. מעתה ניתן לטהר מי גשם המכילים מזהמים, ולהחדיר אותם למי התהום. הגידו שלום לביופילטר

מתקן חלוץ ייחודי העושה שימוש בטכנולוגיית הביופילטר הותקן באחרונה בכפר סבא. באמצעות הטכנולוגיה החדשה ניתן לטהר מי גשם (מי נגר עירוני), המכילים מזהמים ולהחדיר אותם למי התהום. את הטכנולוגיה פיתח ירון זינגר, חוקר ישראלי מהפקולטה להנדסה אזרחית באוניברסיטת מונש באוסטרליה, והיא עוברת כיום התאמה לשימוש בתנאי הארץ בשיתוף ובמימון קק"ל.
הביופילטר היא טכנולוגיה ירוקה המתבססת על תהליכים ביולוגיים ופיזיקליים טבעיים. מי הנגר עוברים במדיום שמורכב מקרקע, חול ושכבות נוספות. במדיום הפילטר מתפתחים חיידקים אשר באים במגע עם המים ומסלקים מתוכם מזהמים כנוטרייניטים, מתכות כבדות ופתוגנים. המים שייאספו, יטוהרו ויוחדרו לאקוויפר אינם חשופים לאידוי, ובשל החדרתם לקרקע וזרימתם בה הם יועשרו במינרלים.
כעשרות מיליוני ממ"ק של מי גשם אובדים בכל שנה בישראל כנגר עירוני בלתי מנוצל הזורם לים. בד בבד הרחבת ערי החוף יוצרת רצועת שטח בלתי חדיר המונע חלחול למי התהום ולאקוויפר החוף. בשל היעדר שטחים שלתוכם יכולים המים לחלחל הנגר העירוני סוחף עמו חומרים רעילים ומזהמים הנשטפים לחופים, גורם נזקים עצומים לדגה ולים, ועלול להביא להפרת המאזן האקולוגי בים.
בישראל מהווים מי התהום משאב עיקרי למשק המים הלאומי. באזור מישור החוף נמצאים מי התהום בנסיגה מתמדת עקב גידול בצריכת מים, הנובע מגידול האוכלוסייה, ועקב מיעוט משקעים מתמשך. בשל ירידת המפלס המאזן ההידרולוגי מופר, ומי ים מצליחים לחדור לתוך אקוויפר החוף ולהמליחו באופן בלתי הפיך. אם פרויקט הביופילטר יצליח וייושם בקנה מידה גדול יהיה אפשר לצמצם נזקים אלו.
מערכת דומה לזו שהוקמה בכפר סבא נוסתה בהצלחה על ידי חברת המים של מלבורן, שאישרה יישומן של אלפי מערכות נוספות במדינת ויקטוריה.

המאמר התפרסם בגיליון 1 (ינואר 2010) של כתב העת אקולוגיה וסביבה

4
קטגוריות מים
תגיות , , , ,
מרץ
10

ישראל עוברת משחור לירוק – חלק שני


טפטוף עילי, התנתקות מהצינור, הדברת עשבים, שימוש במתזים ובדיקת מערכת ההשקיה. דרכים נוספות לחיסכון במים בגינות הנוי שלנו, מאמר שני בסדרה

בחלק הקודם של המאמר הועלו דרכים שונות לחיסכון במים, ובהן תכנון מחודש של קבוצות הצומח בגן, שימוש בצמחים "חסכניים במים", עיבודי קרקע ושימוש בקומפוסט. כמו כן נדונה הסוגיה מהי תוספת ההשקיה המומלצת שתאפשר גן נאה ללא בזבוז במים, הוצגו דרכים שמאפשרות את חישוב מנת ההשקיה, ונדונו שיטות להתאמת כמות המים למשך זמן ההשקיה הדרוש במחשבים המשקים על פי זמן ובקוצבי מים.
להלן דרכים נוספות לחיסכון (או לבזבוז) המים.

צינור
כן, עדיין יש כאלה המשקים את צמחי הגן בצינור (בעיקר בגני חובבים). השקיה בדרך זו טובה להנאה ולהרפיה אך בזבזנית מאוד, מכיוון שהיא מקשה את השליטה בכמות המים. השקיה באמצעות צינור אינה מומלצת.

טפטוף עילי
בשיטה זו ההשקיה ממוקדת ומאפשרת מתן מנת מים בהתאם לגידול. יעילותה גבוהה (93%–95%) ואין בה פיזור מים על שטח נרחב כפי שקורה בהמטרה. כמו כן נדרשים בה לחצים נמוכים מאשר בהמטרה. השיטה אינה מושפעת מרוחות (כך שנמנע בזבוז מיותר) והיא מביאה לצמצום בכמות העשבייה, מכיוון שהשטח המושקה מוגבל.
עם זאת עלינו להיות מודעים לכך כי בשיטה זו ייתכנו סתימות, היא חשופה לוונדליזם (בגנים ציבוריים) ולפגיעה מבעלי חיים דוגמת נקרים או מכרסמים, וכן יש קושי באחזקה הצנרת מתחת לשיחיות.

טפטוף טמון
בשיטה זו מתן המים מתבצע מתחת לפני הקרקע אל בית השורשים, וכך מצטמצמת ההתאדות מפני הקרקע. שיטה זו מומלצת כשמשתמשים במי קולחים, שכן הקרקע משמשת כחסם נוסף בין המשתמשים בגן למים. היא מאפשרת הגנה מפני ונדליזם ובעלי חיים, ואינה מאפשרת הרטבה של אזורים בלתי רצויים (כגון שטחי מדרך). גם נביטת צמחי הבר מצומצמת מאוד. עם זאת, אחזקת המערכת בשיטה זו בעייתית יחסית, שכן יש קושי לפקח עליה ולבקר אותה. המערכת רגישה לסתימות ולחדירת שורשים. קשה לאתר את מיקום מערכת ההשקיה בעת תקלה או כשחופרים בגן, ויש סכנה גדולה יותר להמלחה, שכן יש קושי בשטיפה והדחת מלחים לעומק ביחס לטפטוף המונח על פני הקרקע. בהשקיה בטפטוף טמון במדשאות חייבים להחדיר פעם בשנה לצנרת חומר הנקרא טרפלן כדי למנוע את סתימת הצנרת. לדעת רוב המומחים השקיה כזו היא מורכבת ומחייבת מקצועיות רבה.

המטרה
יעילות ההשקיה בהמטרה פחותה מזו שבטפטוף (80%), וגם זאת רק בתנאי שאין רוח בזמן ההשקיה. ההמטרה מאפשרת שטיפת אבק מהצמחים ומלחים מפני הקרקע, וכן נותנת מענה באזורים מועדים לקרה. כמו כן, תקלות במערכת מובחנות ללא קושי. עם זאת, ייתכנו גלישה של השקיה גם לאזורים שאנו לא מעוניינים להשקות (אזורים מרוצפים) ויצירת נגר באזורים משופעים, וייתכן גם גידול בכמות העשבים. כשעובדים עם ממטירים בהצבות גדולות נדרשים לחצי עבודה גבוהים יחסית, ותיתכן פגיעה בשכבת הקרקע העליונה החשופה על ידי הטיפות (על ידי כך עשוי להיווצר קרום שימנע חלחול מים אל תוך הקרקע). לאור זאת המטרה מומלצת בעיקר בהשקיית מדשאות, אם כי אפשר לשלבה גם בשיחיות כדי לפתור בעיות מקומיות (דוגמת מערכת טפטוף שכוסתה בצמחייה צפופה ויש קושי לתחזק אותה). להמשך קריאת 'ישראל עוברת משחור לירוק – חלק שני'

3
קטגוריות מים
תגיות , ,
אוגוסט
25

חבל על כל טיפה

השבוע החלטנו להביא לכם שני סרטונים יפהפיים שמקדמים את נושא החיסכון במים. הפעם הכוכבים הם חיות מונפשות, והן מעבירות את המסר בצורה שובת לב במיוחד.

פחות ופחות מים נמצאים באקווריום שלנו. עד כמה זה קריטי להמשך קיומנו?

גם החיות מבינות שצריכים לחשוב על אחרים לפני שמבזבזים את כל המים

2
קטגוריות מים ו מצגת
תגיות , , ,
יוני
8

משקים וחוסכים



המעבדה החקלאית שלפ פיתחה שיטה לחיסכון בכמויות מי ההשקיה, הגורמת להאטת הצימוח ובכך להעלאת העמידות בפני עקת מים. קבלו חשיפה של עיקרי התוכנית

כידוע, בשנים האחרונות נושא גזרות המים וייבוש הגינות שב ועולה בעוצמה הולכת ומתגברת. לפני כארבע שנים נרתמה שלפ מעבדה חקלאית למשימת מציאת דרכים לחיסכון במים במדשאות. לשם כך השתמשנו בידע ובניסיון שרכשנו בתחום החקלאות והנוי, ולאחר התלבטויות התחלנו לפתח שיטה שיישומה פשוט וזול, ושמאפשרת לחסוך משמעותית בכמויות מי ההשקיה. המחקר שלנו התמקד במציאת הפורמולות והמינונים המתאימים ביותר לביצוע הפעולה, כך שהפתרון מתבסס על מווסתי צימוח ועל חומרים הורמונליים שנעשה בהם שימוש בענף החקלאות. לאחר ניסיונות רבים מצאנו את הפורמולה הנכונה הגורמת להאטת הצימוח – ובכך לחיזוק העמידות בפני עקת מים.
הטיפול נעשה על-ידי ריסוס בשעות הבוקר המוקדמות או לקראת ערב. מיד לאחריו יש לפתוח את הממטרות לחמש דקות על מנת לשטוף את החומר אל בית השורשים. תוך שבועות בודדים אפשר להבחין בהשפעת החומר, ולראות כיצד מפרקי הדשא אינם מתארכים כרגיל אלא נותרים קצרים מהרגיל. במקביל לטיפול אפשר להפחית את כמויות ההשקיה הסטנדרטיות בכ-30%, ובהמשך, באופן מבוקר, עד 40% מהכמות הסטנדרטית. כמו כן, ניתן לרווח בין מועדי כיסוח הדשא באופן ניכר, שכן הדשא גדל לאט יותר וגבוה פחות. בכל הניסיונות והטיפולים המסחריים שבוצעו, לא נצפו כל מקרים של פגיעה במדשאות או בצמחייה אחרת כתוצאה מהטיפול.
השפעת הטיפול ניכרת כשלושה עד ארבעה חודשים ממועד הטיפול, ולאחר מכן יש לחזור על הטיפול על-פי הצורך. את הטיפול הראשון אפשר לבצע באביב ואת השני במהלך הקיץ. ברוב המקרים לא היה צורך לבצע טיפול שלישי בשנה, אך נתון זה משתנה ממדשאה למדשאה בהתאם לנתוני הסביבה, הקרקע וכו'.

אורי יפה הוא מנהל הפיתוח בשלפ מעבדה חקלאית

11
קטגוריות מים
תגיות , , ,